כתב: אבי נגר, מנכ"ל חברת שירותי איגוד האינטרנט הישראלי. מרחב האינטרנט הגלובלי עובר טרנספורמציה מבנית עמוקה בשנתיים האחרונות, במעבר מהיררכיות ריכוזיות מבוססות טרנזיט (Transit) לעבר רשתות מבוזרות המבוססות על קישוריות ישירה (Peering). בלב האבולוציה הזו ניצבים מחלפי האינטרנט (IXPs), שהינם מרכיב תשתיתי קריטי, שמאפשר לרשתות מקומיות להתחבר ישירות זו לזו במקום לנתב נתונים מקומיים, דרך שרשור בין ספקים שונים או שערים בינלאומיים יקרים ובעלי שיהוי (Latency) גבוה. השינוי הזה הוא לא רק אופטימיזציה טכנית, אלא אבן יסוד בריבונות דיגיטלית לאומית, חוסן כלכלי ויעילות תשתיתית. כשתעבורת האינטרנט העולמית נעה בסביבות 4.8 זטה-בייט, וכשמערכות ושירותים קריטיים נשענים על תשתיות אינטרנט, היכולת של מדינה לשמור על התעבורה המקומית בתוכה הפכה למדד מרכזי לבגרות טכנולוגית ולמוכנות ליישומי בינה מלאכותית ומחשוב קצה. הפרדיגמה האסטרטגית של תעבורה מקומית המושג "תעבורה מקומית" מתייחס לאחוז תעבורת האינטרנט שמקורה ויעדה באותה המדינה, מבלי לחצות גבולות בינלאומיים. היסטורית, כלכלות רבות סבלו מתופעת ה-Tromboning, שבה מידע שמועבר בין שני משתמשים באותה עיר או מדינה נאלץ לעבור דרך כבלים תת ימיים לצומת באירופה או בארצות הברית וחזרה – מה שהעלה משמעותית את העלויות ואת השיהוי. יש לסוגיית התעבורה המקומית השלכות כלכליות מרחיקות לכת. באפריקה ובמזרח התיכון, עלויות הטרנזיט הבינלאומי היו יקרות במעל פי 10 לעומת עלויות קישור פנים אירופיות או בצפון אמריקה. בעזרת בנייתם והטמעתם של מחלפי אינטרנט, ספקי שירות מפחיתים את העלות המשולבת של רוחב הפס, ויכולים להציע שירותים דיגיטליים זולים ונגישים יותר הן לעסקים והן ללקוחות פרטיים. יתרה מכך, הדרישה לקישוריות בשיהוי נמוך מניעה כיום השקעות מסיביות של כ-700 מיליארד דולר שחמש פלטפורמות הענן הגדולות בעולם מבצעות בתשתיות בינה מלאכותית. עומסי עבודה של בינה מלאכותית, לצד התרחבות רשתות הדור החמישי, שנושאות כ-50% מתעבורת הדאטה הניידת כיום, מחייבים סביבת Peering עשירה כדי לתפקד ביעילות. FinOps ושליטה בעלויות – האחריות הפיננסית בעידן ה-AI ככל שארגונים מרחיבים את יוזמות ה-AI והענן שלהם בשנת 2026, הלחץ להציג השפעה עסקית ברורה ו-ROI מדיד גובר. נוצר בשוק פער אופטימיות משמעותי: בעוד שהדרישות לאימוץ מודלי בינה מלאכותית לתועלת הארגון, ולעתים כהכרח הישרדותי כלכלית, יוצרות תוכניות שבהן 34% מהמנמ"רים מצפים לגידול בתקציבי ה-IT, הרי שרק 27% מהמנהלים הבכירים האחרים בארגון שותפים לגישה זו ולצורך בהגדלת התקציבים לביצועה. מצב זה מוביל לאימוץ נרחב של FinOps (ניהול פיננסי בענן) כמשמעת ליבה לניהול העלויות המאמירות של אימון והרצת מודלי AI. תפקידו של מחלף האינטרנט במערך הפיננסי הזה הוא טרנספורמטיבי. בעזרת המעבר ממודל של רכישת IP Transit (תשלום לצד שלישי על הובלת כלל התעבורה) למודל של Peering (החלפת תעבורה ישירה, שלעתים אף אינה כרוכה בתשלום), ארגונים יכולים להוריד משמעותית את ה-APBDC (ר"ת Average Per-Bit Delivery Cost). עבור ארגונים גדולים וספקי תוכן, Peering מקומי במחלף מקטין עלויות טרנזיט בינלאומיים ומאפשר הפחתה בעלויות התפעול השוטפות – מה שמשחרר תקציב להשקעה בחדשנות וביישום אסטרטגיות Autonomous FinOps מבוססי בינה מלאכותית. מקור: ג'מיני בישראל – המעבר ממודל IIX ל-IL-IX נקודת מפנה משמעותית בנוף האינטרנט הישראלי נוצרה בשלהי השנה שעברה, עם המעבר הקריטי ממודל קישוריות סגור ומיושן למסגרת של "גישה פתוחה" מודרנית, על ידי השקתו של מחלף IL-IX. מאז 1996, מחלף האינטרנט הישראלי (IIX), שמנוהל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, שימש כמחלף האינטרנט המקומי, ולמעשה כצומת העיקרי לתעבורת רשת מקומית בין ספקיות ה-ווב בישראל. עם זאת, ה-IIX היה מוגבל היסטורית רק לספקיות בעלות רישיון – מה שיצר צוואר בקבוק עבור רשתות להפצת תוכן (CDNs), ספקי שירותים שונים, חברות ענן מקומיות וגלובליות, וארגונים גדולים שביקשו להתחבר ולהנגיש את שירותיהם ישירות בתוך המדינה. בתגובה לשינויים הרגולטוריים ולכניסת שירותי הענן של פרויקט נימבוס, יחד עם ההבנה שבשדרת האינטרנט הישראלי נדרש פתרון מתקדם לשירותי Peering, השיק איגוד האינטרנט את IL-IX, מחלף האינטרנט החדש של ישראל. ה-IL-IX מופעל על ידי חברה בת מסחרית של האיגוד ומאמץ מדיניות "דלת פתוחה", שמאפשרת לכל ישות בעלת מספר מערכת אוטונומית (ASN) ונוכחות פיזית בישראל להתחבר למחלף. שינוי זה חיוני לתמיכה ב-8.72 מיליון משתמשי האינטרנט בארץ ובתעשיית ההיי-טק המקומית, תוך חיזוק הקישוריות של פתרונות סייבר ושירותי בינה מלאכותית. בטבלה המצורפת כאן ניתן לראות את נפח התעבורה המקומית במדינות שונות. הנתונים משקפים את מצב התשתיות נכון לתחילת 2026, כולל מספר המחלפים הפעילים והערכת אחוז התעבורה שנשמרת מקומית. חוסן תשתיתי ו-"מבצר הדיגיטל" הלאומי חוסן (Resilience) תשתיתי הפך לצורך ויכולת חיונית עבור ארגונים מודרניים, במיוחד במזרח התיכון. מעל 95% מהתקשורת העולמית עוברת דרך כבלים תת ימיים, כאשר מסדרון ים סוף מהווה נקודת תורפה אסטרטגית, שחוותה תקלות ופגיעות משמעותיות בשנים האחרונות. עבור מנמ"רים ישראלים, בעיקר בכל הקשור לאספקה או הישענות על שירותי בינלאומיים, פגיעות הכבלים התת ימיים היא סיכון מוחשי, שמצריך אסטרטגיות גיבוי מקומיות. מחלף אינטרנט מקומי משמש כ-"מבצר דיגיטלי" (Digital Fortress), שמבטיח שהתעבורה הפנים ארצית והגישה לשירותי ענן מקומיים יישארו פעילים, והגישה אליהם תהיה ביעילות מרבית, גם אם הקישורים הבינלאומיים ינותקו. חוסן זה משתלב עם הגנת סייבר אקטיבית: Peering במחלף הופך את התעבורה המקומית לגלויה וחשופה פחות לגורמים חיצוניים, ומקטינה את משטח התקיפה למתקפות DDoS גלובליות ומתקפות איסוף מידע מסוג HDNL (ר"ת Harvest Now, Decrypt Later). סיכום והמלצות למנמ"רים הניתוח של מגמות 2025-2026, והאימוץ המטאורי של יישומי AI וצריכת שירותי עיבוד מתאימים, מבליטים את העובדה שריבונות דיגיטלית, התייעלות עבודה בענן וחוסן תשתיתי אינם עוד תחומים נפרדים, אלא משולש אסטרטגי מאוחד. כדי שכלכלת ההיי-טק הישראלית תשמור על המובילות שלה, עליה לאמץ את מודל קישוריות ה-Peering שמוביל מחלף האינטרנט החדש IL-IX כמנגנון שמבטיח ביצועים טכניים ושמירה כל משמעת פיננסית כאחד .

שתי ענקיות הטכנולוגיה, סיסקו ולינקדאין, הודיעו לאחרונה על תוכניות לקיצוץ מצבת כוח האדם שלהן באופן גלובלי. מדובר במהלך אשר ישפיע על אלפי מועסקים, אך מתרחש באופן פרדוקסלי דווקא בתקופה שבה שתי החברות מדווחות על הצלחות פיננסיות וצמיחה מרשימה בהכנסותיהן. צעדים אלו משקפים מגמה רחבה יותר בתעשיית ה-טק, בה חברות מתאימות את המבנה הארגוני מחדש, תוך ניסיון לצמצם עלויות בתוך הישענות נוחה יחסית על המגמות הטכנולוגיות החדשות. LAYOFF ALERT: CISCO ???? 4,000 jobs cut while reporting record revenue. CEO says they need "focus, urgency, and discipline" for the AI era. The severance package includes free AI training courses (seriously). Cisco is a top H-1B filer every single year, if you were wondering. pic.twitter.com/BvPxM5nQEW — Official Layoff (@LayoffAI) May 13, 2026 "כוח אדם זול הוא הדבר היחיד שאכפת לתאגידים ממנו" כך למשל, סיסקו, אשר מתכננת את גל הפיטורים הנרחב יותר מבין השתיים, עתידה לקצץ מעט פחות מ-4,000 משרות, המהוות כ-5% מכלל כוח האדם הגלובלי שלה. ההחלטה, הקשה עבור המועסקים, התקבלה על אף שהחברה הציגה הכנסות שיא רבעוניות של 15.8 מיליארד דולר ורווחים גבוהים. הסיבה הרשמית למהלך היא רצונה של ההנהלה להסיט משאבים אסטרטגיים לטובת מנועי צמיחה עתידיים, דוגמת אבטחת מידע, תשתיות רשת, אופטיקה וטכנולוגיות בינה מלאכותית. מנכ"ל החברה, צ'אק רובינס, הסביר במזכר פנימי שנשלח לעובדים כי "החברות שינצחו בעידן ה-AI יהיו אלו עם מיקוד, דחיפות והמשמעת להסיט ללא הרף השקעות לעבר התחומים שבהם הביקוש ויצירת הערך לטווח ארוך הם החזקים ביותר". אולם למרות ההסברים העסקיים המנומקים, נראה שהעובדים בשטח חווים את המציאות בצורה שונה לחלוטין. על פי דיווח של IT Brew, פורומים אנונימיים הפכו לזירה לשיתוף בתסכול עבור מועסקי סיסקו, אשר מבקרים בהם בחריפות את החברה. על פי הדיווחים, אחד העובדים טען בפלטפורמה הייעודית כי "כוח אדם זול הוא הדבר היחיד שאכפת לתאגידים ממנו", בעוד שגולש אחר שיתף בתחושותיו הקשות וכתב: "סיסקו היא לא מקום בריא. תרבות הפיטורים האגרסיבית מטפחת רעילות שמוציאה את הרע ביותר מאנשים". במקביל, גם רשת הקשרים המקצועיים לינקדאין, שנמצאת כזכור בבעלות מיקרוסופט, הודיעה על היפרדות מכ-5% מהצוות הגלובלי שלה, מהלך שצפוי להשפיע על כ-875 עד 900 עובדים במחלקות ההנדסה, המוצר, השיווק והפיתוח העסקי. LAYOFF ALERT: LinkedIn ???? Sometimes the rumors you see on the timeline are true. @JoinBlind has this yesterday. Microsoft's LinkedIn just laid off 5% of staff. About 875 jobs. This is on the heels of Microsoft's layoffs. CEO Dan Shapero's first move, three weeks into the job. pic.twitter.com/WI07pnvo6U — Official Layoff (@LayoffAI) May 13, 2026 "אנחנו צריכים להמציא מחדש את אופן העבודה שלנו" בדומה לסיסקו, גם לינקדאין הודיעה על הפיטורים שהיא מיישמת בעיתוי תמוה – במקביל לזינוק של 12% בהכנסותיה לעומת השנה הקודמת. דניאל שפרו, המנכ"ל החדש של החברה, תיאר במכתבו לעובדים כי מדובר בהחלטה קשה שנועדה להתאים את החברה למציאות המשתנה: "כדי לעמוד ברגע הזה, עלינו להכין את עצמנו לספק קפיצת מדרגה בהשפעה… תוך המשך פעילות רווחית יותר. אנחנו צריכים להמציא מחדש את אופן העבודה שלנו, עם צוותים אג'יליים… זה דורש תעדוף קפדני ופשרות". מעבר לקיצוצים בכוח האדם, על פי הדיווחים, החברה מתכוונת לחתוך גם בהוצאות על קמפיינים שיווקיים, אירועים ושטחי נדל"ן שאינם מנוצלים מספיק. 85% of business leaders say "There's pressure to appear further along with leveraging AI than we actually are," according to a Milken Institute-Harris Poll. 81% say "Most companies in their industry would be caught ‘AI-washing’ if investigated."https://t.co/NuYJZNoHP4 pic.twitter.com/AfPn1FhIBE — Dominick Albano (@DominickAlbano3) May 12, 2026 אפילו סם אלטמן איבחן: זה – AI Washing אף על פי ששתי ענקיות הטכנולוגיה מצדיקות את הפיטורים בצורך בהשקעה ובהתייעלות מבוססת AI, בכירים אחרים בתעשייה מצביעים על המניע הריאליסטי יותר שמתחבא מתחת לפני השטח, ושבעניינו נשמעו כבר חשדות וספקולציות רבות. כך למשל, ריד הופמן, שהיה בעצמו ממייסדי חברת לינקדאין, פרסם אזהרה לפיה חברות נוטות כיום להשתמש בבינה המלאכותית כתירוץ נוח לפיטורים שנועדו לכסות על "חטאי עבר" של גיוס יתר המוני בשנות המגפה בין 2020 ל-2023. הופמן הבהיר כי התירוץ המסוים "גורם לחברות להיראות חזקות ומתקדמות", למרות שמדובר בסיבות מסורתיות בהרבה של ניהול כוח אדם. תופעה זו זכתה לכינוי AI Washing, שאותו הדביק לא לא אחר מאשר מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בדברים שאמר בכנס שנערך לאחרונה: "כמעט כל חברה שמפטרת מאשימה את ה-AI, בין אם זה באמת קשור לזה ובין אם לא", ציין מי שאוחז במושכות חברת ה-AI הבולטת בעולם כיום.

"תוכנית 'דירה בהנחה' היא מהתוכניות הממשלתיות המשמעותיות ביותר בתחום הדיור: היא מאפשרת לרכוש דירה במחיר מוזל בהגרלות. באחרונה האגף בראשותי השלים מהלך של שדרוג והעברת המערכת לענן המחשוב הממשלתי נימבוס, במטרה לשפר את השירות לציבור, לחזק את יציבות המערכת ולהניח תשתית לפיתוח יכולות חדשות גם במערכות נוספות של המשרד. חשוב להדגיש: למרות החובה לעבור לנימבוס, אצלנו המעבר הוא האמצעי – ולא המטרה", כך אמרה אודליה שי, מנהלת אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד הבינוי והשיכון. בראיון לאנשים ומחשבים אמרה שי, העומדת בראש צוות של 60 עובדים, כי "תוכנית 'דירה בהנחה' משמעותית גם באתגרי המחשוב. אתר ההרשמה להגרלות נדרש לעמוד בעומסים חריגים ובדרישות גבוהות לזמינות, אמינות ואבטחת מידע". "עם כניסתי לתפקיד לפני כשנה וחצי", סיפרה שי, "הובלתי תהליך לבניית אסטרטגיה טכנולוגית למשרד, מבוססת חשיבה עסקית מלאה: איפה אפשר לתת שירות טוב יותר ללקוחות שלנו, ואיפה ניתן להפחית עלויות ולהתייעל. הגדרנו מפת דרכים וסדרי עדיפויות, וביצענו הקמה של תשתית ענן בנימבוס. ההחלטה להעביר את המערכת של 'דירה בהנחה', שפעלה בתשתית ענן אחרת, נבעה מהשאלה היכן אנחנו רוצים להיות, ואילו יכולות עסקיות נוכל לקדם במסגרת המהלך". "התייעלות טכנולוגית חייבת לשרת את הציבור בצורה ישירה" "צוותי המשרד הובילו את המהלך, שנערך בשיתוף פעולה עם קינדריל ישראל וצוות הענן של אמזון ווב סרוויסס (AWS). אנשי מערך הדיגיטל הלאומי סייעו לנו. כיום יש למשרד נקודת פתיחה איתנה לכל פרויקט שנרצה לפתח בענן, גם תשתיתית וגם ביכולות הצוותים. המהלך נערך כחלק ממדיניות שמתווים השר חיים כץ והמנכ"ל יהודה מורגנשטרן, לשיפור השירות לאזרח. התייעלות טכנולוגית חייבת לשרת את הציבור בצורה ישירה". לדברי שי, "בפרויקט 'דירה בהנחה', האתגר עצמו היה אתגר עסקי קודם כל: איך להעניק שירות טוב יותר ולקבל חוויית שימוש טובה יותר. מדובר במערכת שהפיקוח עליה הדוק, כדי למנוע שימוש לרעה, או טעויות. המערכת עבדה בצורה טובה, אבל היו לפעמים אתגרים בנושא זמני התגובה, יציבות וזמינות של האתר. האתר מגיע לשיא של 300 אלף נרשמים בתקופה קצרה. מאז המעבר לנימבוס חווינו שיפור משמעותי בכל המדדים, ואנחנו בוחנים אותם בקביעות. המעבר נעשה בלא הפרעה לציבור, או לתוכנית ההגרלות", הרחיבה שי. "הצוותים הטכניים הפנימיים שלנו מחזיקים בידע משמעותי על תהליכים עסקיים, זה מה שחשוב. חייבים להביט על התמונה הכוללת ולא רק בצורה טכנית בלבד", הסבירה שי. "הכשרנו במשרד צוות FinOps לבקרה התקציבית ולחיסכון בעלויות: המטרה אינה רק להגיד 'עברנו לנימבוס'. שיפורים טכנולוגיים למען הטכנולוגיה אינם המטרה שלנו". "בשל התשתית החדשה שהקמנו, יש לנו כמה מערכות שיוכלו לנצל שירותי ענן מתקדמים, שלא היינו יכולים לקבל בתשתיות הקודמות", ציינה. "מערכת הדיור הציבורי היא אחת מהמערכות שאנו עורכים לה מודרניזציה. הקמנו מערכת חדשה של פניות לחברות המנהלות את הדיור הציבורי, שיוכלו לפתוח קריאה על תקלה בדירה, תוך פיקוח על כל תהליך התיקון. פעלנו לשיפור המערכת לטובת קליטת מסמכים ב-AI. כעת אנו יכולים לטפל במסמכים הדורשים תרגום, בתוך שניות". "העברנו את המערכת כמעט כפי שהיא, As-Is, עם התאמות קטנות מאוד לקוד, לסביבת קונטיינרים מנוהלת בענן של AWS, שמאפשרת לנו שליטה טובה יותר והרצה של הקוד הקיים", אמרה שי. "בעתיד נערוך שדרוג נוסף. בסיסי הנתונים עברו לשירות מנוהל בענן, תוך שיפור משמעותי בזמינות, עם תמיכה בהתאוששות אוטומטית ופריסה בכמה אזורי זמינות. עוד שילבנו שירות הפצת תוכן (CDN), שמספק מענה מהיר למשתמשי האתר, והגנה מפני מתקפות סייבר. בחנו ומיפינו מחדש את כל תשתית האבטחה, כולל הרשאות גישה ורמת הרשת, והבאנו לשיפור כולל באבטחת המידע. כל התהליכים שולבו בתהליכי פיתוח והטמעה אוטומטיים (CI/CD) ונסמכנו על שירותים מנוהלים של AWS. כך אנחנו יכולים להמשיך ולשפר את המערכת במהירות וביעילות. התחלנו לבחון מודרניזציה של המערכת, תוך שימוש בכלי AI ייעודים של AWS". "המשימה שלנו", סיכמה שי, "היא חיסכון של זמן וכסף למשרד, שמתרגם בסופו של דבר לרמת שירות גבוהה יותר לאזרחים."

פרטנר פתחה את 2026 עם תוצאות כספיות מעורבות בסעיפים העיקריים: ההכנסות ירדו ב-5% ל-770 מיליון שקלים והרווח הנקי צמח ב-16% ל-74 מיליון. הרווח למניה עלה ביותר מ-15% ל-40 אגורות. ההכנסות בנטרול דמי קש"ג (רישוריות גומלין) נותרו ללא שינוי – 770 מיליון שקלים. הדו"חות הכספיים של החברה מצביעים על עלייה של 1% בהכנסות משירותים ל-634 מיליון שקלים. הגידול המתון הוא תוצאה מירידה בהכנסות משירותי נדידה, שנבעה מהעובדה שכמעט שלא יצאנו לחו"ל במהלך המלחמה עם איראן. ההכנסות ממכירת הציוד קטנו ב-3% ועמדו על 136 מיליון שקלים. קבוצת התקשורת הציגה במהלך הרבעון עלייה של כ-14% ברווח התפעולי שלה, ל-107 מיליון שקלים. עוד עליות נרשמו ב-EBIDTA המתואם, שגדל ב-20 מיליון שקלים ל-306 מיליון, ובתזרים המזומנים החופשי המתואם, שעלה ב-30 מיליון שקלים ל-134 מיליון. התזרים הושפע, בין היתר, מקבלת החזר מס בסכום של 86 מיליון שקלים. גידול במספר לקוחות הסלולר, הטלוויזיה והסיבים מצבת מנויי הסלולר של פרטנר גדלה משנה לשנה ב-64 אלף ועמדה בתום הרבעון על 2.696 מיליון. 18 אלף מהם נוספו מתומו של הרבעון האחרון אשתקד. 928 אלף ממנויי פרטנר נמצאים ברשת הדור החמישי שלה, כאשר בהשוואה לרבעון הקודם, מדובר בעלייה של 89 אלף. שיעור הנטישה של מנויי הסלולר הגיע ל-4.9%, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. מספר הלקוחות של שירות הטלוויזיה Partner tv+ עלה זה הרבעון השני ברציפות, כאשר הפעם מדובר בגידול של 5,000 מנויים. מצבת מנויי הסיבים האופטיים רשמה גידול רבעוני של 7,000 מנויים. הטמעה נרחבת של בינה מלאכותית אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת פרטנר, אמר כי "אנחנו מוכיחים שמוצרים טובים ושירות מצוין מובילים לצמיחה בבסיס הלקוחות ולשיפור במדדי הרווחיות. כלי ה-AI המתקדמים שפיתחנו והשקנו בחטיבת השירות כבר תורמים משמעותית, ומספקים ללקוחות שירות 24/7 ללא המתנה ועם שיעורי הצלחה דומים לנציגים אנושיים". לדברי מירי תקוטיאל, סמנכ"לית הכספים של החברה, "השגנו תוצאות טובות, על אף השפעות המצב הבטחוני. במקביל, אנחנו ממשיכים לפעול לייעול תהליכי העבודה הפנימיים, לרבות שילוב כלי בינה מלאכותית לשיפור הממשקים והתפעול השוטף. איתנותה הפיננסית של פרטנר קיבלה ביטוי באחרונה באשרור דירוג האשראי של החברה ברמה של AA-, באופק יציב".

אקמאי האמריקנית הודיעה היום (ה') כי היא רוכשת את LayerX – חברה ישראלית שמפתחת פתרונות בקרת שימוש בבינה מלאכותית ואבטחת דפדפנים ארגוניים. LayerX הוקמה ב-2022 על ידי אור אשד ודוד וייסברוד, וגייסה מאז הקמתה 45 מיליון דולר מגלילות קפיטל, ג'אמפ קפיטל, קרן ההשקעות של דל ומשקיעים נוספים. עובדי LayerX, בהם המייסדים, יצטרפו לחטיבת הסייבר של אקמאי. בחברה הרוכשת אומרים כי העסקה תחזק את אסטרטגיית אבטחת כוח העבודה שלה באמצעות בקרת שימוש בבינה מלאכותית. לפי אקמאי, הרכישה נותנת מענה לאחד האתגרים הבוערים ביותר של ארגונים ב-2026: שליטה וניהול של השימוש בכלי AI. הטכנולוגיה של LayerX מרחיבה את שכבת ההגנה של הדפדפן, שבו מתבצעת כיום רוב הפעילות הארגונית, ושבאמצעותו משתמשים העובדים בכלי GenAI, שירותי בינה מלאכותית מבוססי SaaS וסוכני AI אוטונומיים. בניגוד לדפדפנים ארגוניים ייעודיים, שמחייבים עובדים לעבור לסביבת עבודה חדשה, LayerX פועלת על גבי הדפדפנים הקיימים ומאפשרת עבודה מאובטחת ללא שינוי בהרגלי העבודה של המשתמשים. בנוסף, הפלטפורמה מותאמת לדור החדש של דפדפנים מבוססי סוכנים (Agentic Browsers), בהם אטלס וקומט. אקמאי היא בין החברות הבולטות בעולם בעולמות שירותי הענן, אבטחת הסייבר והרשתות להפצת תוכן (CDN). הטכנולוגיה של LayerX תשתלב בפורטפוליו פתרונות ה-Zero Trust (אפס אמון) שלה, שכולל ZTNA (ר"ת Zero Trust Network Access) לניטור הגישה לאפליקציות, הגנה על יישומי AI בזמן, אמת ואבטחת תשתיות ההרצה וההיסק של מודלים באמצעות סגמנטציה של גארדיקור. גילוי של שלוש פרצות משמעותיות ל-layer X יש גם צוות מחקר, שחשף בחודשים האחרונים כמה פרצות אבטחה. לפני כשבוע הוא גילה את Claude Bleed – פרצה קריטית בתוסף של קלוד לדפדפן כרום. הפרצה אפשרה לכל תוסף לדפדפן "להשתלט" על קלוד ולהזריק לו פקודות זדוניות. דרך הפרצה הזאת, האקרים יכלו לשלוף קבצים מחשבון הגוגל דרייב של המשתמש, לקרוא מיילים ולשלוח הודעות בשמו, מבלי שהוא יבחין בכך. הצוות גילה "חור" אבטחה נוסף בקלאוד, הפעם בגרסת הדסקטופ – פרצת RCE, שמאפשרת לתוקפים להריץ קוד מרחוק דרך זימונים ביומן של גוגל, שהוזרקו בהם פקודות זדוניות. באוקטובר האחרון, שבוע אחרי שיצא לשוק דפדפן אטלס של ChatGPT, חוקרי LayerX גילו בו פרצה, שמאפשרת לתוקפים להעביר הוראות לזיכרון של הבוט מבית OpenAI ולהריץ קוד זדוני מרחוק. "הטמעת AI בטוחה בקנה מידה רחב" "הלקוחות שלנו מאמצים בינה מלאכותית בקצב חסר תקדים, והמסר שאנחנו שומעים מהם ברור: כלי האבטחה הקיימים לא מספקים נראות מספקת לאופן שבו עובדים משתמשים בכלי AI ומה הם משתפים עם מודלי שפה גדולים", אמר עופר וולף, מנהל אקמאי ישראל וסמנכ"ל בכיר בחברה העולמית. "הרכישה של LayerX מוסיפה לאקמאי שכבת בקרה בנקודת השימוש עצמה, כך שארגונים יכולים לאמץ בינה מלאכותית במהירות, מבלי להתפשר על אבטחה ועמידה בכללים הארגוניים וברגולציה". לדברי אשד, "אבטחת השימוש בבינה מלאכותית, הן על ידי עובדים והן על ידי סוכני AI, הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של ארגונים. השילוב בין הטכנולוגיה של LayerX לפתרונות ה-Zero Trust ופלטפורמת הקצה של אקמאי יאפשר לארגונים להטמיע בינה מלאכותית בצורה בטוחה ובקנה מידה רחב". רכישות קודמות בישראל קניית LayerX מצטרפת לשורת רכישות קודמות שביצעה אקמאי בישראל בשנים האחרונות, כולן בתחום הסייבר. בין היתר, היא קנתה ב-2021 את גארדיקור תמורת כ-600 מיליון דולר, והנרכשת נחשבת לאחד מעוגני פעילות ה-Zero Trust של אקמאי בעולם. ב-2024 היא קנתה את נוניים סקיוריטי תמורת כ-450 מיליון דולר. חברות ישראליות נוספות שהענקית האמריקנית רכשה הן NeoSec ב-2023, וכן ChameleonX ב-2019 וקוטנדו, שנרכשה ב-2012. אקמאי ממשיכה לגייס עובדים בישראל למגוון תפקידי מחקר ופיתוח, מוצר ואבטחת מידע.

לא רק תפוזים וטפטפות: ישראל התגלתה בחודשים האחרונים כיצואנית מצטיינת של מבצעי השפעה-תודעה בסייבר, למשל בזמן המלחמה האחרונה עם איראן. דיווח חדש של רויטרס מספר על חקירה נגד חברה ישראלית לא מוכרת בשם BlackCore, בחשד שביצעה קמפיין התערבות זרה בסייבר בצרפת. סוכנות הידיעות דיווחה כי הרשויות הצרפתיות חושדות שהחברה פתחה בקמפיין השפעה-תודעה שכוון נגד La France Insoumise (צרפת מורדת, בלתי כנועה) – מפלגת שמאל קיצונית, לקראת הבחירות המקומיות, שהתקיימו במרץ השנה. לפי הדיווח, שירותי המודיעין הצרפתיים חוקרים מי שכר את BlackCore לבצע קמפיין הכפשה נגד שלושה מועמדי מפלגות לראשות עיריות ולחברות במועצות העיר, בשלוש ערים: טולוז, רובה ומרסיי – באמצעות אתרי אינטרנט וחשבונות מדיה חברתית מטעים או פיקטיביים. הקמפיין כלל טענות על פעילות פלילית של המועמדים. "אסטרטגיות חדשות וכלים מתקדמים לעיצוב נרטיבים" באתר האינטרנט שלה, שלאחר פתיחת החקירה הוסר מהרשת, BlackCore מתארת את עצמה כ-"חברת השפעה, סייבר והיי-טק, שנבנתה עבור העידן המודרני של לוחמת מידע". היא מציעה לממשלות ולקמפיינים פוליטיים "אסטרטגיות חדשניות, כלים מתקדמים ואבטחה חזקה לעיצוב נרטיבים". לה מונד חשף בראשונה פרטים על המבצע כבר במרץ, וכתב כי זו "תוכנית מוגבלת של התערבות דיגיטלית זרה", שכוונה נגד מפלגת השמאל הצרפתית וכמה ממועמדיה. BlackCore, התביעה בצרפת והשירות לחופש המידע בממשלה בפריז לא הגיבו לפניות של רויטרס ואתרים נוספים אליהן.

הבינה המלאכותית כבר כאן – גם במערכת הבריאות. אלגוריתמים חכמים, מודלי GenAI ועוזרים דיגיטליים מבטיחים לשנות את האופן שבו רופאים מקבלים החלטות, כיצד בתי חולים מתנהלים ואיך מטופלים זוכים לטיפול מדויק יותר. אבל מאחורי ההבטחה הגדולה מסתתרת אמת פשוטה: AI חזקה באמת לא מתחילה באלגוריתם – אלא בנתונים. והאתגר האמיתי הוא לאפשר ל-AI לעבוד עם נתונים אמינים, מחוברים ובזמן אמת. מערכות בריאות מייצרות כמויות אדירות של מידע: רשומות רפואיות, בדיקות מעבדה, תיאורים חופשיים, נתונים ממכשור רפואי ועוד. אלא שהנתונים האלה לרוב מפוזרים בין מערכות שונות, בפורמטים משתנים וללא שפה משותפת. במצב כזה, גם האלגוריתם המתקדם ביותר אינו יכול להפיק תובנות מהימנות. תפקיד מרכזי בשלב זה ממלא תקן הנתונים FHIR (ר"ת Fast Healthcare Interoperability Resources). תקן זה יוצר שפה אחידה למידע רפואי, שמאפשרת ליישומי AIלהבין את הנתונים בצורה עקבית, ברורה ובעיקר בזמן אמת. עבור מערכות בינה מלאכותית, זהו הבסיס ההכרחי לדיוק של תוצאות. כדי לאפשר יישומי AI אמיתיים בקנה מידה רחב, נדרשת שכבת פלטפורמה רחבה הכוללת: אינטגרציה בין מערכות ומקורות מידע שונים גישה לנתונים בזמן אמת יכולות עיבוד, אחסון ו-Query יכולת להריץ מודלי AI ישירות מעל הנתונים במילים אחרות – AI לא פועלת רק על נתונים, אלא על תשתית שמאפשרת לה להבין, לעבד ולהשתמש בהם בצורה יעילה. אינטרסיסטמס (InterSystems) היא חברת טכנולוגיה גלובלית, המתמחה בפלטפורמות נתונים קריטיות לארגונים עתירי מידע, ובראשם מערכות בריאות. הטכנולוגיות של החברה משמשות אלפי ארגוני בריאות ברחבי העולם לניהול רשומות רפואיות, לשיתוף מידע קליני ולפיתוח יישומים מתקדמים מבוססי נתונים. באמצעות פלטפורמת InterSystems IRIS for Health החברה מספקת תשתית נתונים מאוחדת ומבוססת FHIR, המאפשרת לארגונים לממש פתרונות בינה מלאכותית בקנה מידה גדול, בביצועים גבוהים ובזמן אמת כחלק אינטגרלי מהעשייה הקלינית והעסקית. בנוסף, הפלטפורמה כוללת יכולות GenAI מובנות, המאפשרות לבנות יישומי בינה מלאכותית מתקדמים ישירות בתוך סביבת הנתונים הקלינית. בבתי החולים בארה"ב, בהם Stanford Health Care ו-Northwestern Medicine, שני ארגוני בריאות מובילים, הפועלים על גבי תשתיות הנתונים של אינטרסיסטמס, היישום הקליני נדרש להיות מתקדם, אמין, בטוח ויעיל במיוחד. ב –Stanford Health Care שיתוף פעולה טכנולוגי הביא לפיתוח מערכת בשם AXIOM – מנוע נתונים קליני, שמבוסס על מאגרי FHIR ארגוניים. AXIOM מסוגלת לאחד כמויות עצומות של מידע ממקורות שונים וליצר מהם תצוגה קלינית מלאה בזמן אמת, לאפשר שאילתות בשפה טבעית ולתמוך בהרצת מודלי AI ו-GenAI כחלק משגרת העבודה הקלינית. המערכת מאפשרת, למשל, לשאול שאלות קליניות מורכבות ולקבל תשובות קוהרנטיות תוך שניות — מה שמקצר משמעותית את זמני הפעולה ומאפשר קבלת החלטות טובה יותר. גם Northwestern Medicine אימץ אסטרטגיית FHIR-First המופנית ליצירת תשתית נתונים גמישה, אחידה ומתועדת. בציר זה הם מבטאים פתרונות דומים לשימוש בנתונים בזמן אמת, כולל יכולות שמאפשרות שילוב AI לפני, במהלך ואחרי האירוע הקליני עצמו. מערכת AXIOM אחראית ליישום שמגשר בין תקן FHIR לבין צרכים קליניים יומיומיים. היכולת לאחד נתונים ממקורות שונים, להעניק להם מבנה ואוריינטציה קלינית ולספק אותם במהירות לפלטפורמות AI היא המשימה המרכזית של ארגוני הבריאות. פתרונות מבוססי FHIR  לצד מערכות כמו AXIOM מדגימים כיצד ניתן למנף תשתיות מידע כמו אלו של InterSystems כדי להפוך את הבטחות הבינה המלאכותית ליישומים רפואיים ממשיים, מדידים ובעלי ערך קליני. לדברי איל שוריאן, מנהל הסניף הישראלי של אינטרסיטמס, "פרויקט ניוד המידע הלאומי מבוסס FHIR הוא אחד המהלכים המשמעותיים במערכת הבריאות הישראלית. הוא יוצר תשתית נתונים אחידה ובזמן אמת – תנאי הכרחי למימוש בינה מלאכותית קלינית. זהו צעד אסטרטגי שיאיץ חדשנות וישפר את איכות הטיפול". בישראל, ניתן כבר לראות את יישום הגישה הזאת בפועל. ארגונים מובילים כמו משרד הבריאות, המרכז הרפואי שיבא, ביה"ח רמב"ם, המרכז הרפואי סוראסקי, קופות החולים כללית, לאומית ומאוחדת ועוד – כולם עושים שימוש בתשתיות מבוססות FHIR לשיתוף מידע קליני ולבניית בסיס נתונים אחיד. מהלכים אלו מהווים חלק מהמעבר הרחב לניהול מידע רפואי מודרני, ומאפשרים לא רק שיפור בתיאום הטיפול, אלא גם יצירת תשתית מתאימה ליישומי AI מתקדמים בעתיד.

"אם עד לא מזמן הדיון נסב סביב מיילים מנוסחים היטב, או בוטים שמציקים למשתמשים, השבוע האחרון סיפק הוכחה חותכת לכך שהשד יצא מהבקבוק, והוא יודע לכתוב קוד. לא סתם קוד, אלא כזה שעוקף את מערכות ההגנה המורכבות ביותר. הזמן הפך למרכיב קריטי בהתפתחות האיומים: אם בעבר היה לארגונים חלון הזדמנויות של שבועות מרגע גילוי חולשה ועד לניצולה בשטח, ה-AI מצמצמת את הזמן הזה לאפס. שכחו מכל מה שחשבתם על בינה מלאכותית בסייבר: החל מרוץ החימוש החדש", כך אמר מאי גרין, מנהל תחום סייבר ביזמקו פרו. "אנו בפתחו של עידן חדש: Zero-Day בגרסת המכונה, הוסיף והרחיב גרין בראיון לאנשים ומחשבים. "הדיווח הדרמטי שהגיע ממודיעין האיומים של גוגל (Google), טלטל את הקהילה: חוקרים זיהו בראשונה מקרה שבו תוקפים השתמשו ב-AI כדי לפתח ניצול לחולשת Zero-Day בכלי ניהול קוד פתוח. ה-AI לא רק זיהתה אתסייבר הפרצה, היא תפרה עבורה מפתח מדויק שעקפה אפילו מנגנוני אימות דו-שלבי. המשמעות עבור מנהלי אבטחה היא רעידת אדמה. ה-AI מצמצמת זמנים: הניתוח, פיתוח הקוד והתקיפה קורים כעת בקצב של מעבד, לא בקצב של אדם". "OpenAI נכנסה למערכה עם GPT-5.5", ציין גרין. "במלחמה הזו יש שני צדדים. השבוע נחשף כי גם צד ההגנה לא נשאר מאחור. OpenAI השיקה את מסגרת ה-Trusted Access for Cyber, שמעניקה למגינים מורשים כוחות-על באמצעות מודל GPT 5.5. לא מדובר בגישה חופשית לכל דורש, אלא במודל גישה מבוקר, שנועד לסייע בניתוח נוזקות, הנדסה לאחור ובניית חתימות הגנה בזמן אמת. זהו הניסיון של ענקיות הטכנולוגיה לאזן את המשוואה: להשתמש בבינה המלאכותית כדי לסגור את הפרצות שהיא עצמה עוזרת לפתוח". תופסות תאוצה. מתקפות סייבר מונעות בינה מלאכותית. צילום: Shutterstock דומינו פיננסי: לא רק בעיה של ה-IT "סיכון כבר מזמן אינו מוגבל לשרת כזה או אחר", הסביר גרין. "קרן המטבע הבינלאומית (IMF), פרסמה השבוע אזהרה חריגה: השימוש הגובר ב-AI בידי תוקפים עלול להצית משבר פיננסי עולמי. החשש הוא מתרחיש שבו חולשה אחת במערכת תשלומים, או בספק טכנולוגי משותף – מנוצלת במהירות ובהיקף כזה, שכל שוק ההון יחווה זעזוע מערכתי. כשהמכונה תוקפת את התשתית הדיגיטלית שעליה נשענת הכלכלה, הבעיה עוברת משולחנו של מנהל האבטחה לשולחנם של מקבלי ההחלטות בדרג המדיני". לדבריו, "זהו גם הסוף של הדרכת מודעות לעובדים כפי שהכרנו: גם במישור האנושי, חוקי המשחק השתנו. הנדסה חברתית ב-2026 היא כבר לא עוקץ ניגרי עם שגיאות כתיב. ה-AI מאפשרת כעת אוטומציה של קמפיינים המותאמים אישית לכל קורבן, לשפתו ולהקשר העסקי שלו. הדרכות עובדים בסיסיות הופכות לחסרות תועלת מול זיופים (Deep Fake) ושפה מלוטשת. אז מה הפתרון? מעבר לפלטפורמת סימולציות ותרגול מודעות מנוהלות, הגברה של הבקרות הטכניות וחיזוק מערך אימות זהויות". "השבוע האחרון סימן את סופו של הקצב הישן", סיכם גרין. "ה-AI היא כבר לא כלי עזר, היא המנוע של שרשרת התקיפה וההגנה כאחד. ארגונים שימשיכו להסתמך על מחזורי עדכון חודשיים, יגלו מהר מאוד שהתוקפים שלהם הם סוכני AI – והם לא ישנים".