האופוזיציה עומדת להקים חמ"ל שיילחם בפייק ניוז ביום הבחירות – כך חשף היום (ב') ראש האופוזיציה, יאיר לפיד. לפיד דיבר בכנס של פייק ריפורטר, שנלחמת בפייק ניוז, ומכון ברנדייס, שחוקר את הנושא ואת השפעתן של חדשות הכזב על הציבור. בכנס השתתפו שורת ח"כים – בעיקר מהאופוזיציה, משום שלמעט ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית, נציגי הקואליציה שהוזמנו לא הגיעו לאירוע. החמ"ל, שהאופוזיציה מסיימת את הקמתו בימים אלה, יקבל פניות מהציבור ומ-"עשרות אלפי הפעילים שלנו", וצוות מומחים יבדוק את התכנים, ציין לפיד. "אני הולך לעמוד בראש החמ"ל באופן אישי", אמר. "צוות המומחים שלנו, גם לדיגיטל, יהיה ערוך לבדיקת עובדות מהירה, להפרכת כל השקרים ולשליחת מסר אישי לטלפונים של האזרחים עם העובדות האמיתיות. הדגש יהיה על מהירות".

פעילות הסלולר של SpaceX מתרחבת בצורה ניכרת: אילון מאסק הודיע בסוף השבוע כי החברה רכשה תדרים ברוחב פס נמוך בסך של שמונה מיליארד דולר, שישולמו במזומן למוכרת, חברת הפרייבט אקוויטי גריין מנג'מנט (Grain Management). העסקה צפויה להעמיד את זרוע הסלולר שלה, סטארלינק מובייל, במקום הרביעי בשוק הסלולר בארצות הברית, אחרי שלוש הענקיות (ה-Big Three) – וריזון, טי-מובייל ו-AT&T. יחד עם לווייני סטארלינק, SpaceX אף תרחיב מאוד את ההובלה שלה בשוק התקשורת הלוויינית הישירה למכשירים סלולריים. רשות התקשורת של הממשל הפדרלי, ה-FCC, אישרה באחרונה לחברה שימוש בדור השני לטובת 15 אלף לוויינים, שישמשו לצורך כך. אלה יצורפו לשירותי התקשורת הלוויינית לסלולר הקיימים של סטארלינק, שפועלים בדור הסלולרי השני. מאסק כתב על העסקה בפוסט שפרסם ב-X ביום ה' האחרון כי היא מהווה "רעידת אדמה" בשוק הסלולר. לדבריו, "זוהי החתיכה הקריטית האחרונה בפאזל הספקטרום הנדרש ל-SpaceX כדי לספק כיסוי מלא באמריקה". היא משלימה את העסקה מהשנה שעברה, שבה SpaceX רכשה תדרים תמורת 17 מיליארד דולר מחברה אחרת, אקוסטאר. מה אומרים המומחים? ספקטרום תדרים נמוך יכול לחדור קירות – אתגר שסטארלינק מובייל מתקשה להתמודד איתו. המשמעות היא שבעוד שבעבר, סטארלינק מובייל נחשבה כמספקת שירות משלים לענקיות הסלולר האמריקניות, באזורים שהן לא הגיעו אליהם, כעת היא הופכת למתחרה ישירה שלהן. מומחים מצביעים על כך שהעסקה היא מכה קשה גם למתחרות של סטארלינק בתחום התקשורת הלוויינית, כגון AST ספייס מובייל. לעומת זאת, אנליסטים מעריכים שהעסקה צפויה להיטיב עם חברות האנטנות והתשתיות הקרקעיות. במורגן סטנלי הגדירו אותה כ-"בונה וחיובית" עבור חברות אלה. זאת, מאחר שכדי לממש את פוטנציאל התדרים שרכשה, SpaceX תצטרך לשלב בין סטארלינק לבין תחנות ממסר וסלולר קטנות – מה שייצור מודל היברידי ויגדיל את הביקוש לתשתיות קיימות. הערכה: העסקה תאושר על ידי ה-FCC "די בקלות" האתגר הבא הוא אישור העסקה על ידי ה-FCC. להערכת מומחים, העסקה תעבור את המשוכה הזאת די בקלות. רמז לכך ניתן למצוא בדבריו של יו"ר ה-FCC, ברנדן קר, שאמר בתגובה לעסקה כי "אנחנו הולכים לראות עוד השקעות ועוד הזדמנויות לשורה של ספקיות, ונראה את אמריקה מובילה את העולם בטכנולוגיות הדור הבא – לטובת הצרכנים בכל המדינה". בינתיים, SpaceX רשמה עלייה מתונה יחסית, של 1.25%, במסחר בוול סטריט ביום ו' האחרון, לאחר ההודעה. לעומת זאת, המניות של ענקיות הסלולר האמריקניות הקיימות צנחו: טי-מובייל צללה ב-13.27%, וריזון קטנה ב-8.75% ו-AT&T רשמה ירידה של 9.85%. גם המניות של חברות סלולר אירופיות גדולות רשמו ירידות: כך, למשל, מניית דויטשה טלקום צנחה בקרוב ל-8% וזו של בריטיש טלקום רשמה ירידה של יותר מ-2%.

אנבידיה החליטה להוציא מהשוק את כרטיסי התצוגה לגיימרים המובילים GeForce RTX 5090 – כך לפי מספר דיווחים. באותם דיווחים צוין כי החברה מעדיפה להפנות את המעבדים הגרפיים שמשמשים את הכרטיסים הללו – שמיוצרים בפועל בידי שותפותיה – לטובת שיבוצם בכרטיסים מקצועיים בלבד. המעבד, GB202, המבוסס על ארכיטקטורת ה-Blackwell של אנבידיה, משמש, מעבר ל-RTX 5090, את המשפחות המקצועיות RTX Pro 5000 ו-RTX Pro 6000. כרטיסים אלה משמשים את יוצרי ה-AI גם ברמה האישית, ומגיעים עם יותר ליבות CUDA ועם יותר זיכרון תצוגה. כמו כן, אין צורך בממשקים המיועדים להקצת משחקים באיכות גבוהה. על אף שה-RTX 5090 הוא כרטיס מסך למחשבים נייחים יקר במיוחד, שעלותו המקורית הייתה כ-5,000 דולר והוא נמכר כעת גם במחיר גבוה יותר, הוא עדיין זול לעומת כרטיסי המסך המקצועיים: כך, RTX Pro 6000 עם 24,064 ליבות CUDA ו-96 גיגה-בייט זיכרון GDDR7 נמכר בכ-15 אלף דולר, כך שההכנסות הגדולות יותר, ובאופן משמעותי, די ברורות. לפי הדיווחים לא ברור מתי זה יקרה בפועל, ואנבידיה לא אישרה או הכחישה אותם. אולם, עדיין ניתן למצוא כרטיסי RTX 5090, שעבור מפתחי AI רבים בהחלט מספקים את הצרכים שלהם, כי ליצרניות יש עדיין מלאי. עם זאת, אפשר להעריך שהמחירים שלהם כבר יעלו בעקבות הדיווחים הללו. לאנבידיה אין תחרות בשוק הכרטיסים הגרפיים לגיימרים ברמות הגבוהות. אם היא אכן תבטל את ה-RTX 5090, אין מתחרה גם לכרטיס הבא בהיררכיה שלה נכון להיום – ה-RTX 5080, שמוצע עם 16 גיגה-בייט זיכרון תצוגה מעודכן. סוג של פיצוי לפי הדיווחים, ועל אף שבעבר כבר נכתבו הערכות שבגלל עלויות מחירי הזיכרון אנבידיה תוותר בדור הזה על עדכון כרטיסי המסך שלה, שמכונה SUPER, החברה תציע מעבד שתומך ב-24 גיגה-בייט זיכרון GDDR7 כמעין סוג של פיצוי, במקום הכרטיס הנוכחי. כמו כן, בגלל המצב, הדור הבא של כרטיסי התצוגה/משחקים שלה למחשבים נייחים, ה-GeForce RTX 6000, יידחה לסוף 2027 ואולי אף תחילת 2028.

ליונל מסי, קפטן נבחרת ארגנטינה בכדורגל, יכול להכריע משחק לבדו, אבל בטורנירים זוכות קבוצות שיודעות לשחק יחד – ראו את נבחרת ספרד בגמר המונדיאל השנה, שניצחה את ארגנטינה וזכתה בגביע. כך גם ב-AI: לבנות סוכן בודד שמרשים בדמו זה כבר קל. האתגר מתחיל כשכמה סוכנים צריכים לתכנן יחד, לחלוק זיכרון, להפעיל כלים ולהשלים משימה עסקית אמיתית מקצה לקצה. למה זה נשבר אחרי הדמו? בבדיקת ההיתכנות (PoC) הכול עובד. אלא שבפרודקשן מתגלות שש בעיות, שלפי האנליזה שלנו חוזרות שוב ושוב: תוצאות לא אמינות במשימות מורכבות, עלויות וזמני תגובה שיוצאים משליטה, מערכת שלא לומדת מטעויותיה, סוכנים שעובדים כל אחד לעצמו בלי הקשר משותף, "קופסה שחורה" שקשה לנטר כשמשהו משתבש וחשיפה לסיכוני אבטחה. התוצאה: הסוכנים נראים חכמים – והעסק משלם ביוקר, תרתי משמע. אז איך גורמים לזה לעבוד? התשובה שלנו היא openJiuwen – פלטפורמת קוד פתוח (Apache 2.0) לבניית מערכות Multi-Agent בסביבת פרודקשן. השם Jiuwen (九问) פירושו בסינית "תשע שאלות", ברוח דברי הפילוסוף הסיני הידוע קונפוציוס: “היה להוט ללמוד, ואל תתבייש לשאול”. אז הנה חמש שאלות, ובתשובה לכל אחת מהן – מנגנון ש-openJiuwen מציעה: מי מנהל את הצוות? ב-WorkSwarm, סוכן מוביל מחלק את העבודה לסוכנים מומחים ומשלב אדם כשצריך. כולם עובדים מול לוח משימות משותף, עם מקור אמת אחד ותוצאות ביניים גלויות. לזה אנחנו קוראים Coordination Engineering. איך בוחרים מיומנות אחת מתוך אלפים? JiuWen Symphony מנווט בעץ ה-Skills היישר לענף הרלוונטי וצריכת הקונטקסט יורדת בערך פי ארבעה. מה זוכרים ומה משחררים? זיכרון בחמש שכבות ו-Context Engine שמכווץ היסטוריה לפני שהביצועים נשחקים. איך משתפרים מהרצה להרצה? ב-Self-Evolving Agents, כל הרצה מלמדת את הבאה. המודל לא משתנה; התפקידים, תהליכי העבודה, הפרומפטים והמיומנויות משתפרים. ומי שומר על כל זה? ארבע שכבות הגנה ופרוטוקול A4P, שדורש אישור אנושי לפעולות בסיכון גבוה ומתעד כל הרשאה. מה יוצא מזה לעסק? לפי נתוני הפרויקט, ניהול חכם של משאבי ההסקה חוסך כ-50% מהעלות. הפלטפורמה עובדת מול מגוון מודלים – מדיפסיק ועד OpenAI, בלי תלות בספק. הפרויקט הגיע למקום הראשון במבחן GAIA וסוכן פיננסי שנבנה על הפלטפורמה ב-China Post Savings Bank כבר משרת יותר מ-10 מיליון לקוחות. מה נעשה בסדנה? את הסדנה, שתתקיים תחת הכותרת "Build an Intelligent Team of AI Agents That Actually Works in the Real World", ינחה דרור מזרחי, CTO ומנהל מעבדה ב-Toga Networks, זרוע המחקר והפיתוח של וואווי בישראל, יחד עם צוות הפיתוח. בסדנה נתחיל מאבני הבניין של סוכן בודד – קונטקסט, כלים, MCP, מיומנויות, זיכרון והערכה – ונבנה מהן צוות. נראה בדמו איך משפט אחד הופך למשימה שצוות סוכנים מפרק, מבצע במקביל ומגיש תוצר כמעט מוגמר. בנוסף, נדבר בגלוי על מה עובד ומה פחות, ותוכלו לקבל כמה טיפים שכדאי לכם לקחת לפרויקט הבא, כדי שהוא יעבוד באמת והארגון שלכם לא ישלם ביוקר. ושאלה אחרונה למחשבה עד אז: מה קורה כשסוכן אחד בצוות טועה ומי אמור לשים לב? רוצים להציץ לפני הסדנה? הקוד פתוח וזמין. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים לחצו כאן.

זה כבר הפך להיות הרגל – קיבלתם קובץ או מסמך חשוב במסגרת העבודה וברור לכם שהתוצר נעשה על-ידי AI ואינו "עובר מסך". בין אם הגדרתם לעובדים מראש שלא להשתמש בבינה המלאכותית ובין אם המטלה יכולה לפגוע בתהליכי עבודה, צריך להכיר בתופעה ולהתמודד עם אחד האיומים המודרניים שמגיעים יחד עם טכנולוגיית ה-AI. בדו"ח שפורסם לאחרונה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמדדה עלייה בשימוש עסקי בכלי AI בכל אחד מהענפים שנבחנו בתקופה של תשעה חודשים בלבד! במקביל, משרד הכלכלה והתעשייה פרסם מסלול חדש בהיקף של 9 מיליון ₪, בו מוצעים מענקים ממשלתיים לעסקים אשר יבחרו לאמץ טכנולוגיות AI. התמונה ברורה – שימוש בכלי AI לצרכי עבודה ימשיך להתעצם, ואיתו גם כמות המטלות ה"חפיפניקיות" שנעשות על ידי AI ללא בדיקה. תפקידו הבלתי נפרד של האדם מהתהליך וחשיבות בדיקתו נמצאים כמעט בכל מאמר מדעי מודרני על שימוש ב-AI. ק ו מ – ב י נ ה (מלאכותית) התחום האפור של שימוש ב-AI גלוי, וסימנים של סנקציות על חברות וגם על העובדים עצמם החלו להצטבר. אם בהתחלה היה נראה כי התופעה תחומה במקצועות המשפט והחינוך, כאשר שופטים הזהירו עורכי דין ומוסדות השכלה חידדו נהלים לתלמידים וסטודנטים, הסימנים החלו להתרחב. בין המקרים הבולטים עלו פיטורי שוטר שיצר ראיות שווא עם AI בבריטניה; פיטורי עורכת ראשית בעיתון Die Aktuelle הגרמני, בעקבות ראיון שפוברק; ואפילו קנס ישיר על סך 6 מיליון דולר ליועץ פוליטי בגין יצירת קמפיין שמחקה את ג'ו ביידן. גם בארץ דווח על נוהל חדש המונע יצירת הפניה ללא רופא; שינוי נוהל משטרתי בעקבות שימוש ב-ChatGPT לצורך תגובה משפטית; וקנס על סך 30 אלף ₪ לעיריית רמת גן בגין הסתמכות על AI בהליך משפטי. גם קנסות על שימוש פסול בקמפיין הבחירות לממשלה צפויים להגיע, כשעד כה כבר הוסרו סרטוני AI בצווים משפטיים. שימוש העובדים ב-AI מצריך את הארגון להצטייד בה. זהירות! צילום: ShutterStock "זה לא אני" יש להבחין בין המקרים: במקרה הראשון מדובר בנזק מכוון, ולכן האחריות האישית ברורה. בשני האחרים מדובר בטעות, רשלנות או כשל בתהליך, ולכן נדרש מנגנון שמגדיר אחריות, תיקון ומניעה. הבסיס הוא אחריות לכל תוצר, חובת גילוי שימוש ב-AI, בדיקת ציטוטים ומקורות ובקרה אנושית-אוטומטית. ניתן לשלב גם "טריקים" לבדיקה מהירה, למשל מילה מוסתרת ולא רלוונטית במטלה (צבועה בלבן), שתחשוף שימוש לא מבוקר. ככל שהסיכון גבוה יותר, כך יש להחמיר את הבקרה והסנקציות. תיעוד דפוסי הכשל יסייע לזהות אם מדובר בטעות חד-פעמית, בעובד מסוים או בבעיית תהליך. AI נוכחת ברקע, המנהל מצייר את התמונה המונח Human in the Loop, ששורשיו מגיעים מתורת הבקרה והסימולטורים בשנות ה-50, מתייחס למרכיב האנושי כחלק מרכזי בתוך מערכת. תפקידו הבלתי נפרד של האדם מהתהליך וחשיבות בדיקתו נמצאים כמעט בכל מאמר מדעי מודרני על שימוש ב-AI. טעויות המסתמכות על שימוש עיוור ב-AI יכולות להיות הרסניות, ותפקיד המנהל הוא קריטי במקרים אלו. חשוב לציין כי גזירת תחומי אחריות יחד עם ההשלכות אינן במטרה "לערוף ראשים", אלא לשם ניהול תהליך עבודה מסודר. יחד עם יישום תוכנית אופרטיבית, נדרש ממנהלים להפעיל גמישות מחשבתית והתאמה ספציפית לכל מקרה של שימוש לא מבוקר, כך שיישמרו יחסי עבודה וניהול תקינים. בימים הראשונים בטירונות מלמדים ש-"לכל שבת יש מוצאי שבת", והבנת ההשלכות מחייבת הסבר חשיבות של בדיקת תוצרי AI לעובדים, וגזירת תחומי אחריות ברורים. כל אלו צריכים להגיע לפני שלב ההטמעה של כלי AI בכל חברה ועסק, ויכולים לגרום לחברה טובה להפוך לחברה שקשה להתחרות עימה, ומנהל טוב להפוך למנהל-על. כותב המאמר הוא דוקטורנט בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, מנהל מחלקת הדרכות – KO AI, ומנהל מערך אנליטיקה ובסיסי ידע – AQUA-VORTEX

ענקית הטכנולוגיה אמזון (Amazon) נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט (Decart), בעסקה שהיקפה מוערך בכ-7 מיליארד דולר. שתי החברות נמנעו מלהגיב באופן רשמי לפרסומים.  לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" (Wall Street Journal), שציטט גורמים המעורבים בנושא, המגעים הגיעו לשיחות מתקדמות על טיוטות הסכם, ועשויים להבשיל לכדי חתימה בזמן הקרוב, אם לא יחול פיצוץ במשא ומתן.  העסקה המסתמנת משקפת נסיקה מטאורית עבור החברה הישראלית הצעירה, אשר צפויה להעניק לאמזון נכס אסטרטגי ראשון במעלה במאבק העולמי על תשתיות המחשוב. התעניינות מצד ענקיות הטק ופרופיל החברה הישראלית העניין הגובר בדקארט אינו חדש, כפי שדיווחנו באוגוסט והחברה ריכזה סביבה תשומת לב רבה מצד שחקניות מרכזיות בשוק הטק העולמי – ענקית הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) בחנה בעצמה את רכישת דקארט לפי שווי של כ-6 מיליארד דולר, אך נסוגה מהמגעים לאחר שביצעה בדיקת נאותות מקיפה. במקביל, הוזכרו בעבר שמותיהן של חברות כמו נביוס (Nebius) ואף שמה של ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia), שניהלה מגעים מוקדמים שלא הבשילו, לצד שמועות על SpaceX שמנכ"לה, אילון מאסק, מיהר להכחיש והגדירן כפייק ניוז. Meet Lucy 2.5, our most advanced Live AI model yet. Lucy edits videos in realtime, now with more capabilities and greater control. See how it's being used across streaming, e-commerce, advertising, and more ???? — Decart (@DecartAI) July 16, 2026 דקארט הוקמה בספטמבר 2023 על ידי האחים דין לייטרסדורף ואוריין לייטרסדורף ומשה שלו. אליהם הצטרף בהמשך מפקד יחידת 8200 לשעבר, יוסי שריאל. מנכ"ל החברה, דין לייטרסדורף, נחשב לעילוי אקדמי שהשלים תואר שלישי במדעי המחשב בטכניון כבר בגיל 23, ואילו מנהל המוצר הראשי, שלו, שירת 13 שנים ב-8200 והוביל את מובילות ה-AI ביחידה.  החברה עוסקת בשני תחומים מרכזיים: פיתוח מודלי עולם אינטראקטיביים ומחוללי וידיאו בזמן אמת, כדוגמת מודל Oasis המ שתמש ליצירת סימולציות דיגיטליות אינטראקטיביות, או Lucy/Mirage שנועדו לעריכת וידיאו בלייב. לצד אלו עוסקת החברה בפיתוח תשתית תוכנה ייחודית בשם DOS (ר"ת Decart Operating System). מערכת זו מאפשרת לקצר את תהליך ההתאמה של רשתות נוירונים למעבדים מחודשים לשבועיים בלבד, ומאפשרת למפתחים להעביר עומסי עבודה בין שבבים של יצרניות שונות, ללא צורך בכתיבה מחדש. Anthropic just teed up its largest acquisition ever, $6 billion for an Israeli AI infrastructure startup called Decart. talks to buy Decart AI, Israeli startup, for $6 billion. that's a 50% premium over their last valuation of $4 billion, just three months ago. Bloomberg says it could bring up to 8x AI inference throughput gains to Anthropic's existing infrastructure. Anthropic filed a confidential S-1 in June, investors are reportedly eyeing a $2 trillion IPO valuation in October. cutting inference costs right before going public is exactly the kind of move that plays well on a roadshow. both Elon Musk and Nvidia were reportedly circling Decart before Anthropic moved. Musk publicly called the SpaceX version of that rumor "fake news." worth noting, Musk publicly denied SpaceX was also in talks for Decart. and Nvidia reportedly circled it too before Anthropic moved in. — rehen (@justrehen) August 15, 2026 חיזוק אסטרטגיית השבבים של אמזון ומרוץ התשתיות עבור אמזון, המהלך – אם יבשיל – מהווה נדבך קריטי בביסוס מעמדה מול אנבידיה בשוק תשתית הענן. זרוע הענן של החברה, AWS, מעניקה קדימות לפיתוח שבבי ה-Trainium הייעודיים שלה כחלופה מוזלת למעבדים הגרפיים בשוק. כבר בשנת 2025 היא סיפקה לדקארט גישה מוקדמת לשבב Trainium3. כפי שציין אסטרטג השוק שי בולור מחברת Futurum Equities ברשת X, אמזון "למעשה רוכשת מומחיות תוכנה" כדי לייעל את ניצול שבבי ה-Trainium ולהפוך את החומרה הייעודית שלה לאטרקטיבית יותר עבור מפתחים. הצורך הגובר בפתרונות תוכנה שיגשרו על הפערים בין ארכיטקטורות חומרה שונות נובע מהביקוש העצום לכוח מחשוב. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, התייחס למגמה זו ואמר כי "הבינה המלאכותית נמצאת בנקודת מפנה נוספת – הבינה המלאכותית הסוכנותית (Agentic AI), המניעה ביקוש עצום לכוח מחשוב ומאיצה את הקמת התשתיות". שילוב שכבת האופטימיזציה של דקארט בתוך המערכת של אמזון עשוי לספק לחברה יתרון תחרותי משמעותי במענה לאתגר הניידות של מודלים. זינוק בשווי השוק וחזון המייסדים הצעת הרכישה בהיקף של כ-7 מיליארד דולר משקפת קפיצה של כ-75% בשוויה של דקארט וזאת בתוך פחות מחמישה חודשים – במאי השנה השלימה החברה סבב גיוס מסדרה B בהיקף של 300 מיליון דולר, בהובלת קרן רדיקל ונצ'רס (Radical Ventures) ובשתתפות אנבידיה, סקויה קפיטל (Sequoia Capital), בנצ'מרק (Benchmark), זאב ונצ'רס (Zeev Ventures) ואדובי ונצ'רס (Adobe Ventures), לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר. עניין המשקיעים הגדול נשען בין היתר על הרושם שטרנספורמציית הווידיאו והסביבות הדיגיטליות שלה הותירה על מובילי התעשייה, כאשר בין היתר יזם הטק אולי המפורסם בעולם, מאסק, הגיב במילה Wow ברשת X בעת השקת Oasis. למרות הנכונות לבחון עסקת ענק, מייסדי דקארט הצהירו לא פעם על שאיפות רחבות בהרבה. בראיונות שהעניקו בעבר אמרו השלושה כי שאיפתם היא להיות הגוגל (Google), האפל (Apple) או הפייסבוק (Facebook) של תחום הבינה המלאכותית. דין לייטרסדורף הדגיש בראיון ל-CTech: "אנחנו לא בונים סטארט-אפ. אנחנו בונים חברה של 'לפני ואחרי'. כמו ה-iPhone. כמו Google Search. כמו מדינת ישראל". מסתמן כי בקרוב יתברר אם החזון העצמאי של המייסדים יתבטא בהפיכת החברה לחלק מזרוע הטכנולוגיה העוצמתית של אמזון.

"אבטחת סייבר חזקה היא מרכיב יסודי בהפיכת הסביבה המקוונת לבטוחה ועמידה יותר אל מול איומים על הסדר הבינלאומי שלנו. אולם, יש להזהיר כי בריטניה נמצאת תחת איום סייבר מתפתח מצד שחקנים זדוניים ברשת", כך אמר צ'ארלס השלישי, מלך בריטניה. המלך אמר את הדברים לציון עשר שנים להקמת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC). לדבריו, דיסאינפורמציה וצורות נוספות של פעילות עוינת ברשת מציבות אתגרים ממשיים לאמון ולביטחון בעידן הדיגיטלי, בזמן ששחקנים זדוניים ממשיכים לשכלל את שיטות הפעולה שלהם באמצעות טכנולוגיות אוטומטיות. צ'ארלס שיבח את פעילותו של המרכז בהגנת המדינה מפני מתקפות סייבר, בהגנה על המוסדות הדמוקרטיים ועל התשתיות הקריטיות שעליהן נשענים חיי היומיום. עשור ל-NCSC ה-NCSC הוא זרוע של GCHQ, מטה התקשורת הממשלתי של בריטניה, והוקם ב-2016. GCHQ היא סוכנות ביון בריטית האחראית על אספקת מודיעין ואבטחת מידע לממשלה ולצבא באמצעות מודיעין אותות, ונחשבת למקבילה הבריטית ל-NSA האמריקני וליחידה 8200 הישראלית. "בניתם חוסן לשירותים הציבוריים, לעסקים ולקהילות שלנו. הכנתם והכשרתם את כולנו לשגשג בעולם הדיגיטלי, המתפתח בלא הרף", אמר המלך לאנשי המרכז. לדבריו, הוא מודע היטב לסיכונים שמציבים איומי הסייבר לרווחה הכלכלית ולמוסדות המדינה. "העבודה שאתם עושים מבטיחה שאנשים וארגונים ימשיכו ליהנות מהטכנולוגיה הדיגיטלית באופן בטוח, תוך שמירה על הדמוקרטיה, הכלכלה והמערכות הקריטיות שעליהן אנו נסמכים מדי יום". "צריכים אמצעי שליטה על AI" המלך התייחס גם לסיכונים הנובעים מבינה מלאכותית. בחודש שעבר הוא כינס בסקוטלנד מנכ"לים של חברות AI, וקרא לפעול מול הסכנות הקיומיות שהוא מזהה בהתפתחות הטכנולוגיה. לדבריו, בינה מלאכותית עלולה לאפשר פיתוח של יכולות מסוכנות, עד כדי פגיעה בחיי אדם. הוא הזהיר כי אם הטכנולוגיות ייפלו לידיים הלא נכונות, ניתן יהיה להשתמש בהן בדרכים שעלולות להיות קטסטרופליות. "אנחנו צריכים אמצעי שליטה מספקים על AI לפני שיהיה מאוחר מדי", אמר צ'ארלס.  

שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז, שנפתחת השבוע, תהיה בסימן עלייה במספר הסטודנטים לתואר ראשון שלומדים בינה מלאכותית, מדעי הנתונים והנדסת נתונים. זאת, לצד ירידה במספר הסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. כך עולה מנתונים שמפרסמות הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). על פי הנתונים, מספר הסטודנטים הלומדים בינה מלאכותית לתואר ראשון עלה השנה ל-2,259, לעומת 2,174 לפני שנתיים, בתשפ"ו – גידול של 3.9%. במקביל, מספר הסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ירד מ-22,203 ל-20,571 – קיטון של 7.4%. בשנה האחרונה אישרו המל"ג והות"ת תשעה מסלולים מואצים חדשים לפיתוח תוכניות לימוד בתחום הבינה המלאכותית, כאשר שישה מהם צפויים להתחיל לפעול כבר בשנה האקדמית הנוכחית. הירידה במספר הסטודנטים למדעי המחשב והעלייה במספר הלומדים בינה מלאכותית והנדסה משקפות את תגובת הצעירים לשינויים המהירים בענף ההיי-טק ולשינויים בביקוש לעובדים. לצד תוכניות הלימוד החדשות, מקדמת ה-ות"ת הרחבה של ההכשרות בתחום ה-AI במסלולים לתארים שני ושלישי, וכן מהלכים לקליטת סגל אקדמי בתחומים אלה. 490 מיליון שקלים לתשתיות מחשוב על ה-ות"ת אף אישרה תקציב של קרוב לחצי מיליארד שקלים – 490 מיליון – להקמת תשתית אקדמית למחשוב על בשנתיים הקרובות. מתוך התקציב, 15.4 מיליון שקלים יוקצו כבר השנה, במטרה לאפשר לחוקרות ולחוקרים גישה מסובסדת למשאבי מחשוב מתקדמים. במקביל, פועלות ועדות לגיבוש מדיניות לשילוב כלי בינה מלאכותית במחקר, בהוראה ובהערכה של הלמידה. פרופ' עמי מויאל, יו"ר ה-ות"ת, אמר כי "מערכת ההשכלה הגבוהה היא מנוע צמיחה לאומי, חברתי וכלכלי, וההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל. בשנה האחרונה קידמנו מהלכים אסטרטגיים בתחומי המחקר, ההכשרה והנגישות להשכלה גבוהה, מתוך מחויבות לשמור על המצוינות ועל מעמדה הבין לאומי של ישראל". לדברי ד"ר מאיה לוגסי-בן חמו, מנכ"לית המל"ג, "פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז מבטאת את המשך הצמיחה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ואת תפקידה המרכזי בעיצוב עתידה של המדינה. בשנים האחרונות אישרנו תוכניות לימוד בתחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים, מתוך הבנה שתחומים אלה יעצבו את עולם התעסוקה ויאפשרו לבוגרים לרכוש כישורים ולהיערך לעתיד, המשתנה בקצב מהיר". יותר נשים בוחרות בלימודי הנדסה נתון נוסף מצביע על עלייה בשיעור הנשים הלומדות את מקצועות הנדסה: בשנת הלימודים הקרובה הן צפויות להוות 35.5% מכלל הסטודנטים בתחומים אלה. זאת, לאחר שבשנת הלימודים תשפ"ו נרשמה ירידה של 0.4% בנתון זה. כדי לעודד את המשך הגידול במספר הנשים הלומדות מקצועות הנדסה והיי-טק הקצתה ה-ות"ת תמריצים הכוללים מלגות, מענקים ופעילויות לחשיפת נשים לתחומי לימוד רלוונטיים. בסך הכול, צפוי מספר הסטודנטים והסטודנטיות במערכת ההשכלה הגבוהה לגדול ב-2.1% בשנה האקדמית הנוכחית – תוספת של 7,183 איש ואישה.