כתב: אבי נגר, מנכ"ל חברת שירותי איגוד האינטרנט הישראלי. מרחב האינטרנט הגלובלי עובר טרנספורמציה מבנית עמוקה בשנתיים האחרונות, במעבר מהיררכיות ריכוזיות מבוססות טרנזיט (Transit) לעבר רשתות מבוזרות המבוססות על קישוריות ישירה (Peering). בלב האבולוציה הזו ניצבים מחלפי האינטרנט (IXPs), שהינם מרכיב תשתיתי קריטי, שמאפשר לרשתות מקומיות להתחבר ישירות זו לזו במקום לנתב נתונים מקומיים, דרך שרשור בין ספקים שונים או שערים בינלאומיים יקרים ובעלי שיהוי (Latency) גבוה. השינוי הזה הוא לא רק אופטימיזציה טכנית, אלא אבן יסוד בריבונות דיגיטלית לאומית, חוסן כלכלי ויעילות תשתיתית. כשתעבורת האינטרנט העולמית נעה בסביבות 4.8 זטה-בייט, וכשמערכות ושירותים קריטיים נשענים על תשתיות אינטרנט, היכולת של מדינה לשמור על התעבורה המקומית בתוכה הפכה למדד מרכזי לבגרות טכנולוגית ולמוכנות ליישומי בינה מלאכותית ומחשוב קצה. הפרדיגמה האסטרטגית של תעבורה מקומית המושג "תעבורה מקומית" מתייחס לאחוז תעבורת האינטרנט שמקורה ויעדה באותה המדינה, מבלי לחצות גבולות בינלאומיים. היסטורית, כלכלות רבות סבלו מתופעת ה-Tromboning, שבה מידע שמועבר בין שני משתמשים באותה עיר או מדינה נאלץ לעבור דרך כבלים תת ימיים לצומת באירופה או בארצות הברית וחזרה – מה שהעלה משמעותית את העלויות ואת השיהוי. יש לסוגיית התעבורה המקומית השלכות כלכליות מרחיקות לכת. באפריקה ובמזרח התיכון, עלויות הטרנזיט הבינלאומי היו יקרות במעל פי 10 לעומת עלויות קישור פנים אירופיות או בצפון אמריקה. בעזרת בנייתם והטמעתם של מחלפי אינטרנט, ספקי שירות מפחיתים את העלות המשולבת של רוחב הפס, ויכולים להציע שירותים דיגיטליים זולים ונגישים יותר הן לעסקים והן ללקוחות פרטיים. יתרה מכך, הדרישה לקישוריות בשיהוי נמוך מניעה כיום השקעות מסיביות של כ-700 מיליארד דולר שחמש פלטפורמות הענן הגדולות בעולם מבצעות בתשתיות בינה מלאכותית. עומסי עבודה של בינה מלאכותית, לצד התרחבות רשתות הדור החמישי, שנושאות כ-50% מתעבורת הדאטה הניידת כיום, מחייבים סביבת Peering עשירה כדי לתפקד ביעילות. FinOps ושליטה בעלויות – האחריות הפיננסית בעידן ה-AI ככל שארגונים מרחיבים את יוזמות ה-AI והענן שלהם בשנת 2026, הלחץ להציג השפעה עסקית ברורה ו-ROI מדיד גובר. נוצר בשוק פער אופטימיות משמעותי: בעוד שהדרישות לאימוץ מודלי בינה מלאכותית לתועלת הארגון, ולעתים כהכרח הישרדותי כלכלית, יוצרות תוכניות שבהן 34% מהמנמ"רים מצפים לגידול בתקציבי ה-IT, הרי שרק 27% מהמנהלים הבכירים האחרים בארגון שותפים לגישה זו ולצורך בהגדלת התקציבים לביצועה. מצב זה מוביל לאימוץ נרחב של FinOps (ניהול פיננסי בענן) כמשמעת ליבה לניהול העלויות המאמירות של אימון והרצת מודלי AI. תפקידו של מחלף האינטרנט במערך הפיננסי הזה הוא טרנספורמטיבי. בעזרת המעבר ממודל של רכישת IP Transit (תשלום לצד שלישי על הובלת כלל התעבורה) למודל של Peering (החלפת תעבורה ישירה, שלעתים אף אינה כרוכה בתשלום), ארגונים יכולים להוריד משמעותית את ה-APBDC (ר"ת Average Per-Bit Delivery Cost). עבור ארגונים גדולים וספקי תוכן, Peering מקומי במחלף מקטין עלויות טרנזיט בינלאומיים ומאפשר הפחתה בעלויות התפעול השוטפות – מה שמשחרר תקציב להשקעה בחדשנות וביישום אסטרטגיות Autonomous FinOps מבוססי בינה מלאכותית. מקור: ג'מיני בישראל – המעבר ממודל IIX ל-IL-IX נקודת מפנה משמעותית בנוף האינטרנט הישראלי נוצרה בשלהי השנה שעברה, עם המעבר הקריטי ממודל קישוריות סגור ומיושן למסגרת של "גישה פתוחה" מודרנית, על ידי השקתו של מחלף IL-IX. מאז 1996, מחלף האינטרנט הישראלי (IIX), שמנוהל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, שימש כמחלף האינטרנט המקומי, ולמעשה כצומת העיקרי לתעבורת רשת מקומית בין ספקיות ה-ווב בישראל. עם זאת, ה-IIX היה מוגבל היסטורית רק לספקיות בעלות רישיון – מה שיצר צוואר בקבוק עבור רשתות להפצת תוכן (CDNs), ספקי שירותים שונים, חברות ענן מקומיות וגלובליות, וארגונים גדולים שביקשו להתחבר ולהנגיש את שירותיהם ישירות בתוך המדינה. בתגובה לשינויים הרגולטוריים ולכניסת שירותי הענן של פרויקט נימבוס, יחד עם ההבנה שבשדרת האינטרנט הישראלי נדרש פתרון מתקדם לשירותי Peering, השיק איגוד האינטרנט את IL-IX, מחלף האינטרנט החדש של ישראל. ה-IL-IX מופעל על ידי חברה בת מסחרית של האיגוד ומאמץ מדיניות "דלת פתוחה", שמאפשרת לכל ישות בעלת מספר מערכת אוטונומית (ASN) ונוכחות פיזית בישראל להתחבר למחלף. שינוי זה חיוני לתמיכה ב-8.72 מיליון משתמשי האינטרנט בארץ ובתעשיית ההיי-טק המקומית, תוך חיזוק הקישוריות של פתרונות סייבר ושירותי בינה מלאכותית. בטבלה המצורפת כאן ניתן לראות את נפח התעבורה המקומית במדינות שונות. הנתונים משקפים את מצב התשתיות נכון לתחילת 2026, כולל מספר המחלפים הפעילים והערכת אחוז התעבורה שנשמרת מקומית. חוסן תשתיתי ו-"מבצר הדיגיטל" הלאומי חוסן (Resilience) תשתיתי הפך לצורך ויכולת חיונית עבור ארגונים מודרניים, במיוחד במזרח התיכון. מעל 95% מהתקשורת העולמית עוברת דרך כבלים תת ימיים, כאשר מסדרון ים סוף מהווה נקודת תורפה אסטרטגית, שחוותה תקלות ופגיעות משמעותיות בשנים האחרונות. עבור מנמ"רים ישראלים, בעיקר בכל הקשור לאספקה או הישענות על שירותי בינלאומיים, פגיעות הכבלים התת ימיים היא סיכון מוחשי, שמצריך אסטרטגיות גיבוי מקומיות. מחלף אינטרנט מקומי משמש כ-"מבצר דיגיטלי" (Digital Fortress), שמבטיח שהתעבורה הפנים ארצית והגישה לשירותי ענן מקומיים יישארו פעילים, והגישה אליהם תהיה ביעילות מרבית, גם אם הקישורים הבינלאומיים ינותקו. חוסן זה משתלב עם הגנת סייבר אקטיבית: Peering במחלף הופך את התעבורה המקומית לגלויה וחשופה פחות לגורמים חיצוניים, ומקטינה את משטח התקיפה למתקפות DDoS גלובליות ומתקפות איסוף מידע מסוג HDNL (ר"ת Harvest Now, Decrypt Later). סיכום והמלצות למנמ"רים הניתוח של מגמות 2025-2026, והאימוץ המטאורי של יישומי AI וצריכת שירותי עיבוד מתאימים, מבליטים את העובדה שריבונות דיגיטלית, התייעלות עבודה בענן וחוסן תשתיתי אינם עוד תחומים נפרדים, אלא משולש אסטרטגי מאוחד. כדי שכלכלת ההיי-טק הישראלית תשמור על המובילות שלה, עליה לאמץ את מודל קישוריות ה-Peering שמוביל מחלף האינטרנט החדש IL-IX כמנגנון שמבטיח ביצועים טכניים ושמירה כל משמעת פיננסית כאחד .

שתי ענקיות הטכנולוגיה, סיסקו ולינקדאין, הודיעו לאחרונה על תוכניות לקיצוץ מצבת כוח האדם שלהן באופן גלובלי. מדובר במהלך אשר ישפיע על אלפי מועסקים, אך מתרחש באופן פרדוקסלי דווקא בתקופה שבה שתי החברות מדווחות על הצלחות פיננסיות וצמיחה מרשימה בהכנסותיהן. צעדים אלו משקפים מגמה רחבה יותר בתעשיית ה-טק, בה חברות מתאימות את המבנה הארגוני מחדש, תוך ניסיון לצמצם עלויות בתוך הישענות נוחה יחסית על המגמות הטכנולוגיות החדשות. LAYOFF ALERT: CISCO ???? 4,000 jobs cut while reporting record revenue. CEO says they need "focus, urgency, and discipline" for the AI era. The severance package includes free AI training courses (seriously). Cisco is a top H-1B filer every single year, if you were wondering. pic.twitter.com/BvPxM5nQEW — Official Layoff (@LayoffAI) May 13, 2026 "כוח אדם זול הוא הדבר היחיד שאכפת לתאגידים ממנו" כך למשל, סיסקו, אשר מתכננת את גל הפיטורים הנרחב יותר מבין השתיים, עתידה לקצץ מעט פחות מ-4,000 משרות, המהוות כ-5% מכלל כוח האדם הגלובלי שלה. ההחלטה, הקשה עבור המועסקים, התקבלה על אף שהחברה הציגה הכנסות שיא רבעוניות של 15.8 מיליארד דולר ורווחים גבוהים. הסיבה הרשמית למהלך היא רצונה של ההנהלה להסיט משאבים אסטרטגיים לטובת מנועי צמיחה עתידיים, דוגמת אבטחת מידע, תשתיות רשת, אופטיקה וטכנולוגיות בינה מלאכותית. מנכ"ל החברה, צ'אק רובינס, הסביר במזכר פנימי שנשלח לעובדים כי "החברות שינצחו בעידן ה-AI יהיו אלו עם מיקוד, דחיפות והמשמעת להסיט ללא הרף השקעות לעבר התחומים שבהם הביקוש ויצירת הערך לטווח ארוך הם החזקים ביותר". אולם למרות ההסברים העסקיים המנומקים, נראה שהעובדים בשטח חווים את המציאות בצורה שונה לחלוטין. על פי דיווח של IT Brew, פורומים אנונימיים הפכו לזירה לשיתוף בתסכול עבור מועסקי סיסקו, אשר מבקרים בהם בחריפות את החברה. על פי הדיווחים, אחד העובדים טען בפלטפורמה הייעודית כי "כוח אדם זול הוא הדבר היחיד שאכפת לתאגידים ממנו", בעוד שגולש אחר שיתף בתחושותיו הקשות וכתב: "סיסקו היא לא מקום בריא. תרבות הפיטורים האגרסיבית מטפחת רעילות שמוציאה את הרע ביותר מאנשים". במקביל, גם רשת הקשרים המקצועיים לינקדאין, שנמצאת כזכור בבעלות מיקרוסופט, הודיעה על היפרדות מכ-5% מהצוות הגלובלי שלה, מהלך שצפוי להשפיע על כ-875 עד 900 עובדים במחלקות ההנדסה, המוצר, השיווק והפיתוח העסקי. LAYOFF ALERT: LinkedIn ???? Sometimes the rumors you see on the timeline are true. @JoinBlind has this yesterday. Microsoft's LinkedIn just laid off 5% of staff. About 875 jobs. This is on the heels of Microsoft's layoffs. CEO Dan Shapero's first move, three weeks into the job. pic.twitter.com/WI07pnvo6U — Official Layoff (@LayoffAI) May 13, 2026 "אנחנו צריכים להמציא מחדש את אופן העבודה שלנו" בדומה לסיסקו, גם לינקדאין הודיעה על הפיטורים שהיא מיישמת בעיתוי תמוה – במקביל לזינוק של 12% בהכנסותיה לעומת השנה הקודמת. דניאל שפרו, המנכ"ל החדש של החברה, תיאר במכתבו לעובדים כי מדובר בהחלטה קשה שנועדה להתאים את החברה למציאות המשתנה: "כדי לעמוד ברגע הזה, עלינו להכין את עצמנו לספק קפיצת מדרגה בהשפעה… תוך המשך פעילות רווחית יותר. אנחנו צריכים להמציא מחדש את אופן העבודה שלנו, עם צוותים אג'יליים… זה דורש תעדוף קפדני ופשרות". מעבר לקיצוצים בכוח האדם, על פי הדיווחים, החברה מתכוונת לחתוך גם בהוצאות על קמפיינים שיווקיים, אירועים ושטחי נדל"ן שאינם מנוצלים מספיק. 85% of business leaders say "There's pressure to appear further along with leveraging AI than we actually are," according to a Milken Institute-Harris Poll. 81% say "Most companies in their industry would be caught ‘AI-washing’ if investigated."https://t.co/NuYJZNoHP4 pic.twitter.com/AfPn1FhIBE — Dominick Albano (@DominickAlbano3) May 12, 2026 אפילו סם אלטמן איבחן: זה – AI Washing אף על פי ששתי ענקיות הטכנולוגיה מצדיקות את הפיטורים בצורך בהשקעה ובהתייעלות מבוססת AI, בכירים אחרים בתעשייה מצביעים על המניע הריאליסטי יותר שמתחבא מתחת לפני השטח, ושבעניינו נשמעו כבר חשדות וספקולציות רבות. כך למשל, ריד הופמן, שהיה בעצמו ממייסדי חברת לינקדאין, פרסם אזהרה לפיה חברות נוטות כיום להשתמש בבינה המלאכותית כתירוץ נוח לפיטורים שנועדו לכסות על "חטאי עבר" של גיוס יתר המוני בשנות המגפה בין 2020 ל-2023. הופמן הבהיר כי התירוץ המסוים "גורם לחברות להיראות חזקות ומתקדמות", למרות שמדובר בסיבות מסורתיות בהרבה של ניהול כוח אדם. תופעה זו זכתה לכינוי AI Washing, שאותו הדביק לא לא אחר מאשר מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בדברים שאמר בכנס שנערך לאחרונה: "כמעט כל חברה שמפטרת מאשימה את ה-AI, בין אם זה באמת קשור לזה ובין אם לא", ציין מי שאוחז במושכות חברת ה-AI הבולטת בעולם כיום.

"תוכנית 'דירה בהנחה' היא מהתוכניות הממשלתיות המשמעותיות ביותר בתחום הדיור: היא מאפשרת לרכוש דירה במחיר מוזל בהגרלות. באחרונה האגף בראשותי השלים מהלך של שדרוג והעברת המערכת לענן המחשוב הממשלתי נימבוס, במטרה לשפר את השירות לציבור, לחזק את יציבות המערכת ולהניח תשתית לפיתוח יכולות חדשות גם במערכות נוספות של המשרד. חשוב להדגיש: למרות החובה לעבור לנימבוס, אצלנו המעבר הוא האמצעי – ולא המטרה", כך אמרה אודליה שי, מנהלת אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד הבינוי והשיכון. בראיון לאנשים ומחשבים אמרה שי, העומדת בראש צוות של 60 עובדים, כי "תוכנית 'דירה בהנחה' משמעותית גם באתגרי המחשוב. אתר ההרשמה להגרלות נדרש לעמוד בעומסים חריגים ובדרישות גבוהות לזמינות, אמינות ואבטחת מידע". "עם כניסתי לתפקיד לפני כשנה וחצי", סיפרה שי, "הובלתי תהליך לבניית אסטרטגיה טכנולוגית למשרד, מבוססת חשיבה עסקית מלאה: איפה אפשר לתת שירות טוב יותר ללקוחות שלנו, ואיפה ניתן להפחית עלויות ולהתייעל. הגדרנו מפת דרכים וסדרי עדיפויות, וביצענו הקמה של תשתית ענן בנימבוס. ההחלטה להעביר את המערכת של 'דירה בהנחה', שפעלה בתשתית ענן אחרת, נבעה מהשאלה היכן אנחנו רוצים להיות, ואילו יכולות עסקיות נוכל לקדם במסגרת המהלך". "התייעלות טכנולוגית חייבת לשרת את הציבור בצורה ישירה" "צוותי המשרד הובילו את המהלך, שנערך בשיתוף פעולה עם קינדריל ישראל וצוות הענן של אמזון ווב סרוויסס (AWS). אנשי מערך הדיגיטל הלאומי סייעו לנו. כיום יש למשרד נקודת פתיחה איתנה לכל פרויקט שנרצה לפתח בענן, גם תשתיתית וגם ביכולות הצוותים. המהלך נערך כחלק ממדיניות שמתווים השר חיים כץ והמנכ"ל יהודה מורגנשטרן, לשיפור השירות לאזרח. התייעלות טכנולוגית חייבת לשרת את הציבור בצורה ישירה". לדברי שי, "בפרויקט 'דירה בהנחה', האתגר עצמו היה אתגר עסקי קודם כל: איך להעניק שירות טוב יותר ולקבל חוויית שימוש טובה יותר. מדובר במערכת שהפיקוח עליה הדוק, כדי למנוע שימוש לרעה, או טעויות. המערכת עבדה בצורה טובה, אבל היו לפעמים אתגרים בנושא זמני התגובה, יציבות וזמינות של האתר. האתר מגיע לשיא של 300 אלף נרשמים בתקופה קצרה. מאז המעבר לנימבוס חווינו שיפור משמעותי בכל המדדים, ואנחנו בוחנים אותם בקביעות. המעבר נעשה בלא הפרעה לציבור, או לתוכנית ההגרלות", הרחיבה שי. "הצוותים הטכניים הפנימיים שלנו מחזיקים בידע משמעותי על תהליכים עסקיים, זה מה שחשוב. חייבים להביט על התמונה הכוללת ולא רק בצורה טכנית בלבד", הסבירה שי. "הכשרנו במשרד צוות FinOps לבקרה התקציבית ולחיסכון בעלויות: המטרה אינה רק להגיד 'עברנו לנימבוס'. שיפורים טכנולוגיים למען הטכנולוגיה אינם המטרה שלנו". "בשל התשתית החדשה שהקמנו, יש לנו כמה מערכות שיוכלו לנצל שירותי ענן מתקדמים, שלא היינו יכולים לקבל בתשתיות הקודמות", ציינה. "מערכת הדיור הציבורי היא אחת מהמערכות שאנו עורכים לה מודרניזציה. הקמנו מערכת חדשה של פניות לחברות המנהלות את הדיור הציבורי, שיוכלו לפתוח קריאה על תקלה בדירה, תוך פיקוח על כל תהליך התיקון. פעלנו לשיפור המערכת לטובת קליטת מסמכים ב-AI. כעת אנו יכולים לטפל במסמכים הדורשים תרגום, בתוך שניות". "העברנו את המערכת כמעט כפי שהיא, As-Is, עם התאמות קטנות מאוד לקוד, לסביבת קונטיינרים מנוהלת בענן של AWS, שמאפשרת לנו שליטה טובה יותר והרצה של הקוד הקיים", אמרה שי. "בעתיד נערוך שדרוג נוסף. בסיסי הנתונים עברו לשירות מנוהל בענן, תוך שיפור משמעותי בזמינות, עם תמיכה בהתאוששות אוטומטית ופריסה בכמה אזורי זמינות. עוד שילבנו שירות הפצת תוכן (CDN), שמספק מענה מהיר למשתמשי האתר, והגנה מפני מתקפות סייבר. בחנו ומיפינו מחדש את כל תשתית האבטחה, כולל הרשאות גישה ורמת הרשת, והבאנו לשיפור כולל באבטחת המידע. כל התהליכים שולבו בתהליכי פיתוח והטמעה אוטומטיים (CI/CD) ונסמכנו על שירותים מנוהלים של AWS. כך אנחנו יכולים להמשיך ולשפר את המערכת במהירות וביעילות. התחלנו לבחון מודרניזציה של המערכת, תוך שימוש בכלי AI ייעודים של AWS". "המשימה שלנו", סיכמה שי, "היא חיסכון של זמן וכסף למשרד, שמתרגם בסופו של דבר לרמת שירות גבוהה יותר לאזרחים."

במסגרת המדור 'מדברים עם השותפים של נוטניקס בישראל' ניהלנו באחרונה שיחה עם עמי בן עמרם, ראש ארכיטקטורת ענן ובינה מלאכותית ומנהל תיקי הלקוחות של סיסקו ישראל. ספר לנו על השותפות בין סיסקו לנוטניקס וכיצד היא באה לידי ביטוי בשטח. "השותפות בין סיסקו לנוטניקס החלה לפני מספר שנים, מתוך צורך לספק מענה מודרני, פשוט ואחיד לעולמות הדאטה סנטר והענן ההיברידי. השקענו רבות בהכשרת הצוותים שלנו, החל מסדנאות טכניות ועד הסמכות Presales ו-Delivery, כך שכיום אנו מספקים יכולת מלאה לתכנון ותמיכה מקצה לקצה. ליווינו לקוחות במגזרי הפיננסים, הציבורי וההיי-טק במעבר לתשתיות HCI, הקמת סביבות VDI ובניית עננים היברידיים. דוגמה מצוינת לכך היא פרויקטים אצל לקוחות פיננסיים גדולים שהקימו לאחרונה סביבות על שרתי ה-UCSX שלנו, ובכך נהנים מהקצה הטכנולוגי של שתי החברות. בנוסף, השקנו יחד עם Pure Storage את פתרון ה-FlashStack המאוחד, המשלב מחשוב של סיסקו, אחסון של Pure ותשתית ענן של נוטניקס בפתרון אחד בדוק ומאושר". מהו האתגר המורכב ביותר שאתם פוגשים כיום אצל הלקוחות? "האתגר המרכזי הוא השילוב בין מורכבות טכנולוגית לאילוצי תקציב. ארגונים כיום מפעילים במקביל תשתיות מסורתיות, עננים ציבוריים וסביבות קונטיינרים, וכל זאת תחת רגולציה מחמירה. המצב הזה יוצר עומס תפעולי וחוסר שקיפות לגבי עלויות. בנוסף, קיים קושי אמיתי בגיוס כוח אדם מיומן לתחזוקת מערכות מורכבות כאלו. לכן, המשימה שלנו היא לא רק לספק טכנולוגיה, אלא לבנות ארכיטקטורה פשוטה, מבוססת אוטומציה, שמאפשרת צמיחה הדרגתית ושקט נפשי ללקוח". מהם היתרונות המרכזיים של פתרונות נוטניקס כפי שאתם שומעים מהלקוחות? "הלקוחות מצביעים על שלושה יתרונות ברורים: פשטות, ביצועים וגמישות. הממשק האחוד לניהול מחשוב, אחסון ורשת מצמצם דרמטית את זמן התפעול היומיומי. מבחינת ביצועים, האופטימיזציה של התוכנה מאפשרת להריץ אפליקציות קריטיות ודאטה-בייסים במהירות שיא. הגמישות היא קריטית, היכולת לפרוס את נוטניקס על מגוון יצרני חומרה ולתמוך במספר Hypervisors מעניקה ללקוח חופש בחירה ומקטינה תלות בספק יחיד. הבידול המרכזי הוא ש-נוטניקס נולדה כתוכנת ענן מודרנית ולא כאבולוציה של מערכות ישנות, מה שמבטיח TCO (עלות בעלות כוללת) נמוך יותר לאורך זמן". כיצד מהפכת ה-AI משפיעה על עולם התשתיות וניהול ריבוי עננים (Multi-Cloud)? "ה-AI משנה את חוקי המשחק. מצד אחד, היא יוצרת עומסי מחשוב וזרמי נתונים עצומים, הדורשים תמיכה ב-GPU ושיהוי נמוך. מצד שני, ה-AI מאפשרת לנו לנהל את התשתית בצורה חכמה יותר. בסביבות ריבוי-ענן, כלי AI ו-Analytics מסייעים לבחור את המיקום האופטימלי להרצת עומסים, בין אם זה On-Prem או ענן ציבורי, כדי לאזן בין ביצועים לעלויות. פלטפורמות כמו נוטניקס, המציעות שכבת ניהול אחודה, הופכות לבסיס הטבעי לאימוץ AI; הן מאפשרות להזרים נתונים בין סביבות בקלות ולשמור על מדיניות אבטחה עקבית בכל מקום בו המידע נמצא". אתם מוזמנים להירשם כאן לכנס השנתי של נוטניקס, שיתקיים ב-21.6 באווניו, קריית שדה התעופה

שם: ותפקיד: אלה רותם, מנהלת דבאופסס בסייבור (Cyvor). השכלה ושירות צבאי: השכלה תיכונית, מנהלת רשת בשירות הצבאי. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? האמת היא שבעבר בכלל לא דמיינתי את עצמי בעולם הטכנולוגיה. הגעתי מעולמות מאוד אחרים, מוזיקה, יצירה ובמה. למדתי פסנתר במשך שש שנים וגיטרה במשך שמונה שנים, בעיקר ג׳אז, וזה היה המקום שבו הרגשתי בבית. בבית היה לי אח תאום שתמיד היה מאוד חזק בטכנולוגיה. מבחינתי הוא היה "החכם והמתמטי", ואני הייתי יותר בצד של רוח, נפש ויצירה. בגלל זה, הרבה שנים אפילו לא ניסיתי להיכנס לעולם הזה. בזמן שהוא למד חמש יחידות מדעי המחשב, אני נשארתי במוזיקה. השינוי התחיל בשירות הצבאי שלי. די "במקרה" הגעתי לתפקיד טכנולוגי כמנהלת רשת, ושם התחילו הניצוצות הראשונים. פתאום גיליתי שאני נהנית לפתור בעיות, להבין מערכות, לחבר בין אנשים לטכנולוגיה, ובעיקר, שאני טובה בזה. אחרי השחרור התקבלתי לאלביט לתפקיד Help Desk, שזה היה המשך טבעי למי שהייתה מנהלת רשת בצבא. אבל מבחינתי זה כבר לא היה רק "התפקיד המתבקש". שם הבנתי שהמסע הזה באמת שלי. שאני רוצה להתפתח בעולם הזה, שאני מסוגלת, ושאני הולכת להשיג את זה. היום אני חושבת שדווקא הרקע שלי במוזיקה נותן לי יתרון. טכנולוגיה, כמו מוזיקה, דורשת הקשבה, דיוק, יצירתיות, משמעת ויכולת לראות תבניות. בסוף, מה שהביא אותי לטכנולוגיה היה שילוב של הזדמנות, סקרנות, והרגע שבו הבנתי שאני לא צריכה לבחור בין יצירתיות לבין טכנולוגיה, אני יכולה להביא את שתיהן איתי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? האמת שהתשובה שלי מורכבת. מצד אחד, כן, אני חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה. מצד שני, אני חושבת שבתעשיית ההיי-טק, אולי יותר מתעשיות אחרות, יש גם הרבה מקומות שבהם אנחנו כנשים מורידות מעצמנו עוד לפני שמישהו אחר עושה את זה. אני מרגישה שגברים הרבה פעמים מחונכים מגיל צעיר להאמין שהם יכולים, שמגיע להם, ושזה בסדר לדרוש מקום. נשים, לעומת זאת, הרבה פעמים מחונכות לדייק, לא להגזים, לא "לעוף על עצמן", ולא לקחת מקום עד שהן בטוחות במאה אחוז שהן עומדות בכל דרישה. אפשר לראות את זה אפילו בקורות חיים. הרבה גברים יכתבו יכולות שהם נגעו בהן או מכירים ברמה מסוימת, גם אם הם לא מומחים בהן. נשים, לעומת זאת, הרבה פעמים יכתבו רק את מה שהן באמת יודעות להוכיח, ורק את מה שהן מרגישות שהן “באמת באמת” שולטות בו. גם בפערי שכר אפשר לראות את זה. לא פעם גבר ואישה יכולים להיות באותו תפקיד בדיוק, עם אותו טייטל, אחריות דומה וניסיון דומה, ועדיין הגבר ירוויח יותר מהאישה, בלי הצדקה אמיתית. בעיניי זו דוגמה לכך שאפליה לא תמיד נראית כמו אמירה ישירה או יחס בוטה. לפעמים היא נמצאת במבנים, בהחלטות ובפערים שמתקיימים לאורך זמן. אז כן, אני חושבת שיש אפליה. אבל אני גם חושבת שהמאבק הוא כפול. מצד אחד, התעשייה צריכה להמשיך להשתנות, לזהות את ההטיות האלה ולייצר מרחב שוויוני יותר. מצד שני, אנחנו כנשים צריכות ללמוד לקחת מקום, לדבר בביטחון על היכולות שלנו, לדרוש, להתקדם, ולא לחכות לאישור חיצוני כדי להרגיש שאנחנו ראויות. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? כן, נתקלתי בזה, גם אם לא תמיד בצורה ישירה או מוצהרת. אחת הדוגמאות הכי ברורות מבחינתי היא בסיטואציות טכנולוגיות. קרה לי לא מעט שעליתי לסשן טכנולוגי יחד עם חבר צוות גבר, שלא בהכרח הכיר את הנושא יותר ממני, ולמרות זאת השאלות הטכנולוגיות הופנו קודם כל אליו. זה רגע קטן לכאורה, אבל הוא אומר הרבה על הנחת המוצא של מי "אמור" להיות האדם הטכני בחדר. דוגמה נוספת היא בפגישות. כשצריך לסכם, לתעד או לעשות follow up, הרבה פעמים הפנייה תהיה דווקא לאישה שנמצאת בחדר, בלי קשר לתפקיד שלה, לרמת הבכירות שלה או לשאלה אם זה בכלל חלק מהאחריות שלה. אלו לא תמיד רגעים דרמטיים, אבל הם מצטברים. הם מזכירים לך שלפעמים את צריכה להוכיח את המקום שלך קצת יותר, לדבר קצת יותר חזק, ולהבהיר שאת לא שם "לסייע", אלא כי את אשת המקצוע הרלוונטית בחדר.

יותר מ-150 מובילי סייבר מהבכירים בעולם השתתפו בכנס השנתי לסייבר של הפורום הכלכלי העולמי בשוויץ, Annual Meeting on Cybersecurity 2026, שהתקיים בשבוע שעבר בז׳נבה, שנחשב לאחת הפלטפורמות הבולטות בעולם לדיון בעתיד הסייבר, החוסן הדיגיטלי ושיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחום. בין המומחים היו גם שני נציגים ישראלים – ולאד קורסונסקי, CTO של טנבל (Tenable) העולמית ומנהל טנבל ישראל, ויונתן זנגר, CTO של צ'ק פוינט, שלקחו חלק בדיונים שעסקו בכמה מהנושאים הבוערים ביותר כיום בעולם הסייבר – ובראשם השאלה כיצד AI משנה את מאזן הכוחות בין מגינים לתוקפים, כיצד ניתן לאבטח את עידן ה-AI הסוכנית, לצד סיכונים בשרשראות אספקה דיגיטליות ושיתופי פעולה בינלאומיים נדרשים מול איומים מערכתיים חדשים.

הילל יוסף "תחום הבינה המלאכותית משנה כיום את השיח מול לקוחות באופן משמעותי. מצד אחד יש התלהבות אדירה, ומצד שני יש גם לא מעט בלבול וחוסר ודאות. ארגונים מבינים שהם חייבים להתקדם לעולמות ה-AI, אבל לא תמיד ברור להם איך לעשות את זה נכון, מאיפה להתחיל, ומה יהיו ההשלכות העסקיות והתפעוליות של כל החלטה. כאן בדיוק נכנס הערך שלנו – ללוות אותם בצורה אחראית, שקופה ומעשית", כך אמר סער רם, מנהל אשכול חברות ב-וואן. לדבריו, "מבחינת הקבוצה, AI כבר אינה תחום נפרד, אלא שכבת חשיבה שמלווה כל פעילות. היום AI נמצאת בכל מקום. זה כבר לא רק פרויקטים שמוגדרים כ'פרויקטי AI'. בכל יוזמה חדשה, בכל תהליך, בכל פתרון – אנחנו שואלים איך אפשר לנצל יכולות AI כדי לייצר ערך טוב יותר ללקוח. זו דרך חשיבה חדשה לחלוטין". "יש להיערך לשינוי שכזה בתוך ארגון גדול", הסביר, "באשכול שאני מנהל יש כ-1,600 עובדים, וזה זמן רב שאנחנו משקיעים באופן משמעותי בהכשרות ובהתאמת היכולות של האנשים לעידן החדש. לא מדובר רק בלימוד של כלים חדשים, אלא בשינוי תפיסתי. אנחנו רוצים שכל עובד יבין איך AI משפיעה על תחום העיסוק שלו, איך עובדים נכון בסביבה כזו, ואיך הופכים את הטכנולוגיה למכפיל כוח אמיתי". לדברי רם, "המונח המרכזי שמוביל כיום את החברה הוא AI-Readiness, מוכנות של הלקוחות הארגוניים לעידן הבינה המלאכותית. אנחנו מביאים לכל לקוח גישה של מוכנות ל-AI. זה אומר להסתכל על התשתיות, על הנתונים, על תהליכי העבודה, על אבטחת המידע, וגם על האנשים עצמם. ארגונים מבינים היום, שהשאלה היא כבר לא אם להיכנס לעולם הזה, אלא איך עושים את זה בצורה הנכונה". בתחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים שנערכה באחרונה, זכתה קבוצת וואן ב-32 אותות הוקרה, נתון המשקף גידול משמעותי לעומת 15 אותות הוקרה בהם זכתה הקבוצה בשנה שעברה. "32 זכיות בפרויקטים מצטיינים זו קפיצה משמעותית מאוד בתוך שנה אחת", אמר, "מדובר בתוצאה של תהליך ארוך ועקבי. אנחנו לא מסתכלים על חדשנות כמהלך נקודתי, אלא כחלק מה-DNA של הקבוצה. לאורך השנים השקענו המון בבניית יכולות, בהעמקת מומחיות ובהרחבת הפעילות שלנו בכל עולמות ה-IT. מבחינתנו, ההישג הזה קודם כל משקף את האמון שהלקוחות נותנים בנו, ואת היכולת שלנו להיות עבורם שותף אמיתי, לא רק ספק טכנולוגי". לדבריו, "מגוון הפרויקטים שבהם זכתה החברה השנה ממחיש את רוחב היריעה של הפעילות. ראינו השנה פרויקטים כמעט בכל תחום אפשרי – החל מתשתיות וחומרה, דרך פתרונות ענן ואוטומציה, ועד פיתוחי קוד פתוח מותאמים אישית, מערכות ליבה ופרויקטי טרנספורמציה דיגיטלית מורכבים. זה מגיע מארגונים מובילים במגזר העסקי, הציבורי והממשלתי, וכל אחד מהם מביא איתו אתגר אחר לגמרי". "הזכיות הרבות של קבוצת וואן בתחרות מעידות על כך שהלקוחות שלנו מובילים את התחומים שלהם, ואנחנו זוכים להיות השותף שמלווה אותם בדרך", סיכם רם. "זו בהחלט גאווה גדולה, אבל מבחינתנו זה בעיקר מנוע להמשך. אנחנו כבר מסתכלים קדימה – להמשיך לצמוח, להוביל חדשנות ולהביא ערך אמיתי לארגונים בישראל".

"אם עד לא מזמן הדיון נסב סביב מיילים מנוסחים היטב, או בוטים שמציקים למשתמשים, השבוע האחרון סיפק הוכחה חותכת לכך שהשד יצא מהבקבוק, והוא יודע לכתוב קוד. לא סתם קוד, אלא כזה שעוקף את מערכות ההגנה המורכבות ביותר. הזמן הפך למרכיב קריטי בהתפתחות האיומים: אם בעבר היה לארגונים חלון הזדמנויות של שבועות מרגע גילוי חולשה ועד לניצולה בשטח, ה-AI מצמצמת את הזמן הזה לאפס. שכחו מכל מה שחשבתם על בינה מלאכותית בסייבר: החל מרוץ החימוש החדש", כך אמר מאי גרין, מנהל תחום סייבר ביזמקו פרו. "אנו בפתחו של עידן חדש: Zero-Day בגרסת המכונה, הוסיף והרחיב גרין בראיון לאנשים ומחשבים. "הדיווח הדרמטי שהגיע ממודיעין האיומים של גוגל (Google), טלטל את הקהילה: חוקרים זיהו בראשונה מקרה שבו תוקפים השתמשו ב-AI כדי לפתח ניצול לחולשת Zero-Day בכלי ניהול קוד פתוח. ה-AI לא רק זיהתה אתסייבר הפרצה, היא תפרה עבורה מפתח מדויק שעקפה אפילו מנגנוני אימות דו-שלבי. המשמעות עבור מנהלי אבטחה היא רעידת אדמה. ה-AI מצמצמת זמנים: הניתוח, פיתוח הקוד והתקיפה קורים כעת בקצב של מעבד, לא בקצב של אדם". "OpenAI נכנסה למערכה עם GPT-5.5", ציין גרין. "במלחמה הזו יש שני צדדים. השבוע נחשף כי גם צד ההגנה לא נשאר מאחור. OpenAI השיקה את מסגרת ה-Trusted Access for Cyber, שמעניקה למגינים מורשים כוחות-על באמצעות מודל GPT 5.5. לא מדובר בגישה חופשית לכל דורש, אלא במודל גישה מבוקר, שנועד לסייע בניתוח נוזקות, הנדסה לאחור ובניית חתימות הגנה בזמן אמת. זהו הניסיון של ענקיות הטכנולוגיה לאזן את המשוואה: להשתמש בבינה המלאכותית כדי לסגור את הפרצות שהיא עצמה עוזרת לפתוח". תופסות תאוצה. מתקפות סייבר מונעות בינה מלאכותית. צילום: Shutterstock דומינו פיננסי: לא רק בעיה של ה-IT "סיכון כבר מזמן אינו מוגבל לשרת כזה או אחר", הסביר גרין. "קרן המטבע הבינלאומית (IMF), פרסמה השבוע אזהרה חריגה: השימוש הגובר ב-AI בידי תוקפים עלול להצית משבר פיננסי עולמי. החשש הוא מתרחיש שבו חולשה אחת במערכת תשלומים, או בספק טכנולוגי משותף – מנוצלת במהירות ובהיקף כזה, שכל שוק ההון יחווה זעזוע מערכתי. כשהמכונה תוקפת את התשתית הדיגיטלית שעליה נשענת הכלכלה, הבעיה עוברת משולחנו של מנהל האבטחה לשולחנם של מקבלי ההחלטות בדרג המדיני". לדבריו, "זהו גם הסוף של הדרכת מודעות לעובדים כפי שהכרנו: גם במישור האנושי, חוקי המשחק השתנו. הנדסה חברתית ב-2026 היא כבר לא עוקץ ניגרי עם שגיאות כתיב. ה-AI מאפשרת כעת אוטומציה של קמפיינים המותאמים אישית לכל קורבן, לשפתו ולהקשר העסקי שלו. הדרכות עובדים בסיסיות הופכות לחסרות תועלת מול זיופים (Deep Fake) ושפה מלוטשת. אז מה הפתרון? מעבר לפלטפורמת סימולציות ותרגול מודעות מנוהלות, הגברה של הבקרות הטכניות וחיזוק מערך אימות זהויות". "השבוע האחרון סימן את סופו של הקצב הישן", סיכם גרין. "ה-AI היא כבר לא כלי עזר, היא המנוע של שרשרת התקיפה וההגנה כאחד. ארגונים שימשיכו להסתמך על מחזורי עדכון חודשיים, יגלו מהר מאוד שהתוקפים שלהם הם סוכני AI – והם לא ישנים".