משטרת מונטנגרו עצרה האקר, אזרח איראני-טורקי, שמתקפות הסייבר שלו על תשתיות אמריקניות גרמו לנזקים של מיליארדים. המעצר אירע בסוף השבוע, ברקע אזהרות חוזרות ונשנות מצד הרשויות האמריקניות מפני פעילות סייבר התקפי של איראן. ה-FBI סייע למשטרה המקומית במעצר. הוא מבוקש על ידי ארה"ב בשל מתקפות סייבר שהסבו נזק של 3.4 מיליארד דולר. "המעצר הוא חלק ממאמץ רחב של ארה"ב לשבש את פעולות הסייבר", ציינו התובעים, "אלו בוצעו בהתאם לאינטרסים של איראן". משטרת מונטנגרו מסרה, כי החשוד בן ה-39, ששמו נמסר רק בראשי תיבות, .A.B, נעצר בעיירת הנופש והתיירות קוטור בשיתוף פעולה עם ה-FBI. הוא מחזיק באזרחויות איראנית וטורקית. "העצור מבוקש על ידי בית משפט פדרלי בניו יורק בכמה אישומים, כולל קשירת קשר להונאת מחשבים, פריצה, פשע מאורגן וגניבת זהות. משנת 2013 ואילך ביצע א.ב. פיגועי פריצה רחבי היקף בסייבר כנגד תשתיות אמריקניות, כולל יותר מ-150 אוניברסיטאות", מסרה המשטרה המקומית. לפי הרשויות במונטנגרו, "הנתונים הגנובים והגישה לחשבונות האוניברסיטאות שנפרצו שימשו למימון פעילויות של כוחות משמרות המהפכה האיראניים וגופים נוספים, כולל אוניברסיטאות איראניות". הבולשת של ארה"ב עבדה עם הרשויות במדינה שבמערב הבלקן כדי לאתר ולעצור את החשוד. ה-FBI לא הגיב לדיווח. ההאקר העצור צפוי להופיע בפני בית משפט בבירת מונטנגרו, פודגוריצה, שם השופטים ידונו בבקשת ארה"ב להסגרתו. ב-2018 האשים משרד המשפטים האמריקני תשעה אזרחים איראנים בפריצות לאוניברסיטאות ולארגונים אחרים כדי לגנוב מחקר ונתונים אקדמיים. הרשויות בארה"ב לא מסרו אם המעצר הנוכחי קשור למקרה הזה.

ההכרזה של מיקרוסופט על Majorana 2, המעבד הקוונטי החדש שלה, בכנס Build 2026 שנערך בתחילת החודש, שוב זוכה לביקורת רבה מצד אנשי מדע ומומחי קוונטים. ההכרזה, שלוותה גם במאמר סקירה והוכחת יכולת באתר המדעי Nature, זכתה – בדיוק כמו בדור הראשון – לביקורת חריפה. אחד הטוענים נגד, הפיזיקאי הנרי לג מאוניברסיטת סנט אנדרוז, שנחשב לאחד […]

האירוע הספורטיבי הגדול, המונדיאל, מתמודד עם גל חסר תקדים של מתקפות סייבר. סביב האירוע חלה עלייה דרמטית בפעילות בסייבר שמגיעה משלל גורמים: האקרים פליליים, אקטיביסטים והאקרים הפועלים בחסות מדינות. "שחקני האיום מנצלים את תשומת הלב העולמית למונדיאל, ומשיקים קמפיינים מתוחכמים נגד מארגנים, ספונסרים, ספקים ואוהדים", כתבו חוקרי ריסקנה (Rescana) הישראלית. ריסקנה מפתחת פלטפורמה מבוססת AI לניהול סיכוני סייבר בשרשרת האספקה, TPRM (ר"ת Third-Party Risk Management). החוקרים הוסיפו כי "נוף איומי הסייבר סביב המונדיאל מאופיין בהתכנסות של איומים מתמשכים מתקדמים (APT), הונאות בהיקפי ענק, איסוף אישורים, כופרות ופעולות אקטיביזם משבשות". לדבריהם, "אחת הסיבות היא משטח התקיפה העצום, שכולל פלטפורמות דיגיטליות של פיפ"א, ספקים חיצוניים, מערכות אירוח וכרטוס, שותפי שידור, ומכשירים אישיים של מיליוני אוהדים ועובדים". החוקרים ציטטו אזהרה של IC3 – מרכז התלונות לפשיעה באינטרנט של ה-FBI – ממאי, על עלייה באתרים זדוניים מזויפים של פיפ"א. "המורכבות של אתרים אלה כה גדולה, שגם משתמשים מנוסים עלולים לטעות: הדומיינים משמשים לאיסוף אישורים, להונאות פיננסיות ולהפצת נוזקות". עוד ציטטו החוקרים מחקר של קבוצת קלע וצ'ק פוינט, "המדגיש את התיעוש של ההונאות במונדיאל. יותר מ-4,300 דומיינים דומים זוהו, כולל הונאות מורכבות בסגנון 'אצטדיון רפאים', המפרסמות אולמות שאינם קיימים. שחקני האיום מפעילים גם פורטלים מזויפים לוויזות ולנסיעות, לצד אתרי אירוח וכרטיסים מזויפים. היקף גניבת האישורים מדהים: יותר מ-1.5 מיליון חשבונות נפרצו ויותר מ-7,300 פרטי אשראי שדלפו – הקשורים לפיפ"א ולשותפיה – נסחרו ברשת האפלה". ריבוי קמפיינים של הנדסה חברתית "סביב המונדיאל יש הרבה קמפיינים של הנדסה חברתית", נכתב. "עם מיילים, פישינג והודעות SMS – כולם נועדו לנצל את ההתרגשות והדחיפות סביב האירוע. פיתויים נפוצים כוללים אישורי כרטיסים מזויפים, הצעות חבילת אירוח והודעות גיוס מתנדבים, המשמשים לאיסוף מידע אישי מזהה (PII)". "יש הפצה מסיבית של נוזקות, כופרות וגנבי מידע", נכתב, "המכוונות לארגונים המעורבים בטורניר. וקטורי התקיפה כוללים מיילים של פישינג עם קבצים מצורפים זדוניים בנושא לוגיסטיקה של גביע העולם, וכן הורדות מאתרים שנפרצו או מזויפים". "לפחות שני ספקי אירוח דיווחו על מתקפות כופרה הקשורות לגביע העולמי. הן גרמו לשיבושים תפעוליים ולחשיפה אפשרית של נתוני לקוחות רגישים". "אירועים בולטים כמו מונדיאל הם מגנטים לקבוצות אקטיביסטיות שמבקשות לשבש פעילות, להשחית אתרים או להדליף מידע רגיש. במונדיאל הקודם, הרוסים דיווחו על 25 מיליון מתקפות סייבר – היקף דומה צפוי ב-2026. כמה פורטלי כרטיסים אזוריים כבר חוו הפסקות בשל מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) מתואמות". ריגול ו-APT בחסות המדינה: "קבוצות APT בחסות רוסיה, איראן וסין עוסקות בריגול, ובמבצעי השפעה. הן מנצלות פישינג, פגיעה בשרשרת האספקה ושירותי ענן חשופים כדי להשיג גישה מתמשכת למערכות קריטיות. חברות APT בולטות הן דוב מהודר (Fancy Bear) הרוסית ולזרוס הצפון קוריאנית, שיש לה היסטוריה של התקפות פיננסיות ומשבשות". גם שרשרת אספקה והספקים בתחרות מהווים סיכון: "משטח התקיפה חורג מתשתית הליבה של פיפ"א", נכתב, "וכולל אקוסיסטם עצום של ספקי צד שלישי, כולל ספקי אירוח, כרטיסים, תחבורה, תקשורת וטכנולוגיות תפעוליות (OT)". "החשיפה מרחיבה את הפוטנציאל לפגיעת שרשרת האספקה, והתוקפים מנסים לנצל בקרות אבטחה חלשות יותר בקרב שותפים וקבלני משנה", סיכמו חוקרי ריסקנה.

נושא הגיוון וההכללה (DEI) ירד חלקית מסדר יומן של חברות ההיי-טק, בפרט מאז כניסתו המחודשת של טראמפ לבית הלבן: באופן כללי, חברות בענף פחות משקיעות בנושא ופחות מבליטות אותו. יש לכך השלכות גם על השוק הישראלי, עקב העובדה שפועלות כאן הרבה מאוד חברות אמריקניות במקור. ובכל זאת, ההיי-טק מוביל את המשק בתחומי הגיוון וההכללה – בפרט כשזה נוגע ללהט"בים. עמותת LGBTWork, שעוסקת בזכויות ובשוויון של להט"בים.ות בשוק התעסוקה, פרסמה באחרונה, לכבוד חודש הגאווה, את המדד השנתי שלה, על פי תווי תקן: פלטינה, זהב, כסף וארד. המדד כולל 24 חברות, רובן מתחום ההיי-טק, על בסיס תשובות שהן העבירו לארגון ובדיקות שלו. עורכי המדד מצביעים על מגמה מדאיגה: דווקא ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות, שבעבר התהדרו (וחלקן עדיין מתהדרות) בהיותן מקבלות ושוויוניות, לא מהוות השנה חלק מהמדד (למעט שתי יוצאות דופן) – בשל המגמה העולמית המחריפה, במיוחד בארצות הברית, של צמצום תוכניות הגיוון וההכללה. עם זאת, ב-LGBTWork אומרים שעל רקע מגמה זו, בולטות עוד יותר החברות הישראליות, "שלקחו השנה את המושכות והוכיחו מנהיגות בהגנה על עובדיהן". כל החברות שקיבלו תו תקן פלטינה מגיעות מהענף: נטורל אינטליג'נס, פלייטיקה, סוויט סקיוריטי, BigID, אימפרבה ת'אלס ואופטיבוס. תן תקו זה, שמהווה הדרגה הגבוהה ביותר במדד, מוענק לחברות שהטמיעו את ערכי הגיוון וההכללה כחלק אינטגרלי מה-DNA הארגוני שלהן וקיבלו ציונים מושלמים (100%) בכל פרקי המדד. קלטורה, נייס, HP אינדיגו, אפספלייר, נט-אפ, וגם ההסתדרות, קיבלו תו תקן זהב, שמוענק לחברות שמדגימות מנהיגות חסרת פשרות בקידום שוויון, עם תרבות ארגונית שחרטה על דגלה שוויון ללהט"בים. פיליפס מדיקל קיבלה תו תקן כסף, וכן קבוצת תדהר וכלל ביטוח ופיננסים. העובדים.ות הטרנסים.ות סופגים.ות את המכה הקשה ביותר בעמותה מצביעים על כך שלא הכול ורוד, בלשון המעטה: מאז פרוץ המלחמה בעזה, היא מדווחת על עלייה חדה בפניות אליה בנושאי התעמרות ואלימות על רקע זהות להט"בית במקומות העבודה. נתונים אלה מגובים בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שחושפים תמונת מצב מטרידה: 14% מהגברים ו-12% מהנשים בשנות ה-20 לחייהם חשים אי נוחות לעבוד לצד אדם מקבוצת הלהט"ב, וכחמישית מהישראלים חשים חוסר נוחות להתגורר ליד אדם מהקהילה. אווירה ציבורית זו מחלחלת ישירות לחיי היומיום של העובדים: על פי נתוני העמותה, שליש מהעובדים הלהט"בים מסתירים את הנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם במקום העבודה, לפחות באופן חלקי. כמו כן, יותר משליש (35%) מהעובדים – חלקם מההיי-טק – חוששים שזהותם הלהט"בית תפגע בקריירה ובסיכויי ההתקדמות שלהם. קבוצות המיעוט בתוך הקהילה הלהט"בית סופגות את המכה הקשה ביותר: 40% מהעובדים והעובדות על הקשת הטרנסית חוו הטרדה ישירה, ורבע מהמעסיקים מסרבים מראש להעסיק טרנסג'נדרים. רק 20% מנפגעי ההטרדות במקומות העבודה התלוננו. מענים הולכים וגדלים בארגונים כדי להתמודד עם נתונים אלה, החברות שזכו במדד נדרשו להציג עשייה אקטיבית: רוב מוחלט מהן (95.8%) מעניקות הטבות מלאות להורה שלא ילד.ה, ומעל 91% מחזיקות נוהל ארגוני מוסדר לליווי עובד.ת בתהליך של התאמה מגדרית. נרשם גם זינוק דרמטי במיסוד ותקצוב קבוע של תאים גאים בתוך החברות – מ-11% בלבד בשנה שעברה ל-66.7% השנה (תאים כאלה קיימים ב-15 מתוך 24 החברות שנכללות במדד). 23 מתוך 24 החברות במדד מינו עובד שממונה על הקהילה הגאה בארגון, או ממונה גיוון והכללה. חלק גדול מאוד מהחברות שנכללות במדד (91.7%) קיימו פעילויות ותכנים גאים, שהוצעו לכלל העובדים בארגון. פעילויות אלה, אומרים בעמותה, חיוניות ליצירת סביבת עבודה מכילה ובטוחה עבור כלל העובדים. אחוז זהה של חברות שומר על נראות גאה, באמצעות דגלים, פוסטרים ומדבקות – לאורך השנה, ולא רק בחודש הגאווה. הנראות מאותתת למועמדים, עובדים ושותפים שהארגון מחויב לשוויון, ומצביעה על כך שמרחב העבודה בארגון בטוח לקהילה הגאה, מציינים ב-LGBTWork. שרי ירושלמי, מנכ"לית העמותה, אמרה כי "השנה אנחנו חשים היטב את השפעותיה של המגמה העולמית מארצות הברית, שמובילה לצמצום תוכניות הגיוון וההכללה בחלק מחברות הענק הבינלאומיות. אך, חרף האתגרים הבינלאומיים והמלחמה הקשה מבית, המשק הישראלי מוכיח מנהיגות מקומית אמיצה. ארגונים מבינים, כיום יותר מתמיד, שהם אי של שפיות ורשת ביטחון לעובדים שלהם. הנתונים הכואבים על הסתרה בארון ועלייה באלימות מבהירים שאי אפשר לשבת על הגדר. אנחנו קוראים לעוד חברות וארגונים להצטרף אלינו, למלא תפקיד מוביל ולהוות דוגמה".

לפני ימים אחדים הסתיימה ההכשרה של מחזור נובמבר 2025, שבסיומה הצטרפו לוחמי ולוחמות הל"א (לוחמה אלקטרונית) לכוחות של אגף התקשוב וההגנה בסייבר. הם ייקחו חלק בפעילות המבצעית של מערך הל"א ברחבי הארץ. כחלק מפעילות אגף התקשוב בצה"ל, בשנים האחרונות מתעצמת זירת לחימה נוספת – הספקטרום האלקטרומגנטי. זהו אוסף התדרים שבו פועלות רוב המערכות הטכנולוגיות. בחודשים האחרונים עבר האגף רה-ארגון, שבמסגרתו עברה פעילות הספקטרום לחטיבה ייעודית. סא"ל ד', מפקדת גדוד 5114. צילום: דובר צה"ל "אף על פי שזה אינו נראה לעין, השליטה בספקטרום משפיעה באופן ישיר על היכולת של הכוחות לתקשר, לאסוף מודיעין, להפעיל מערכות טכנולוגיות ולהשיג עליונות מבצעית בשדה הקרב", אמרה סא"ל ד', מפקדת גדוד 5114. לוחמים מבצעיים-טכנולוגיים מאחורי הפעלת הכוח של הספקטרום בצה"ל עומדים לוחמי ולוחמות הל"א באגף. הם.ן לוחמים.ות מבצעיים.ות-טכנולוגיים.ות, שפועלים.ות בכלל הזירות ומפעילים אמצעי לחימה טכנולוגים מתקדמים, שמאפשרים לכוחות צה"ל להשיג יתרון משמעותי – גם בזירות רחוקות. במהלך ההכשרה עוברים.ות הלוחמים והלוחמות שיעורים בנושאי הספקטרום השונים, לצד הסמכות להפעלת אמצעי לחימה טכנולוגיים מתקדמים. אלה מאפשרים להם.ן לפעול במרחב הספקטרום ולספק לכוחות הלוחמים יתרון מבצעי בזמן אמת. פעילותם מתבצעת לצד הכוחות המתמרנים, תוך שילוב בין יכולות טכנולוגיות למיומנויות לחימה מבצעיות. סא"ל ד' פנתה בטקס הסיום לבוגרים.ות ואמרה כי "אתם.ן חלק מהגדוד בתקופה היסטורית. כבר במבצע שאגת הארי, שבו לקחתם.ן חלק, התחלנו לכתוב יחד חלק מהדפים החדשים של היסטוריית הגדוד. זאת, כחלק מההיסטוריה של מדינת ישראל, בהשתתפות ובביצוע משימות מבצעיות משמעותיות וערכיות בתקופה כל כך מורכבת זו. אתם.ן ההוכחה לכך שהרוח שלנו היא החזקה מכולן – היא זו שמאפשרת לנו להמשיך קדימה",

העימות החריף שפרץ בחודשים האחרונים בין חברת אנת'רופיק (Anthropic) לבין הממשל האמריקני חווה רגיעה משמעותית. מחלקת הסחר של ארצות הברית העניקה בסוף השבוע אישור רשמי לחברה לשחרר מחדש את מודל 'מיתוס 5' (Mythos 5) – אך תחת מגבלות קפדניות. הגישה למערכת המתקדמת תתאפשר כעת רק לכ-100 חברות, סוכנויות פדרליות וארגונים המפעילים ומגינים על תשתיות קריטיות בארה"ב. עם זאת, דווקא 'פייבל 5' (Fable 5) – הגרסה הציבורית, המרוסנת לכאורה והפתוחה יותר – נותרה חסומה לחלוטין בשלב זה. במכתב ששיגר שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, לטום בראון – מייסד משותף באנת'רופיק שלקח את המושכות של ניהול המשא ומתן מול הממשל במקום המנכ"ל דריו אמודיי – נכתב: "קבעתי כי קיימים אמצעי הגנה מתאימים המאפשרים לשותפים מהימנים מסוימים לגשת למודל קלוד מיתוס 5". על פי המכתב, שוחררה החברה מדרישות הרישיון לייצוא טכנולוגי עבור אותם גופים מאושרים, ולוטניק אף הוסיף כי "אנת'רופיק התחייבה לעבוד עם ממשלת ארצות הברית על פרוטוקולים, תקנים ושחרורים" של המודלים שלה בעתיד. Since June 12, we’ve been working closely with the US government to restore access to Claude Mythos 5 and Fable 5. Today, the government notified us that Mythos 5, our strongest cybersecurity model, can be redeployed to a set of US organizations that operate and defend critical… — Anthropic (@AnthropicAI) June 27, 2026 "ממשיכים לעבוד עם הממשל" באנת'רופיק מיהרו לברך על ההחלטה החלקית, ופרסמו הודעה רשמית בערוצי החברה: "היום הודיע לנו הממשל כי מיתוס 5, מודל אבטחת הסייבר החזק ביותר שלנו, יכול להיפרס מחדש עבור קבוצת ארגונים בארה"ב המפעילים ומגנים על תשתיות קריטיות". בחברה הדגישו את כוונותיהם להמשך הדרך: "אנו משיבים את הגישה לארגונים אלה במהירות, וממשיכים לעבוד עם הממשל כדי להרחיב את הגישה למיתוס 5 ולהפוך את פייבל 5 לזמין שוב לשימוש כללי". כדי להבין את גודל הדרמה, יש לחזור אחורה להשתלשלות האירועים הסוערת סביב משפחת המודלים. מודל מיתוס המקורי עורר חרדה עולמית לאחר שהציג יכולות פנומנליות באיתור עשרות אלפי פגיעויות תוכנה נסתרות באופן אוטונומי, כולל פרצות "יום אפס" שהסתתרו עשרות שנים במערכות קריטיות. על מנת לאפשר שימוש ציבורי מבלי לסכן את ביטחון הסייבר הגלובלי, אנת'רופיק שחררה את גרסת 'פייבל 5' שלו, המרוסנת, שכללה מנגנוני ניתוב ובטיחות ייחודיים החוסמים פקודות זדוניות. אולם ימים ספורים לאחר השקת גרסה זו של המודל, הונחת על החברה צו בקרת ייצוא ואולטימטום פתאומי מהבית הלבן, שאילץ אותה להשבית את המערכת ברחבי העולם באופן מיידי. אירוע זה התווסף למתיחות קיימת, לאחר שהפנטגון הכניס את אנת'רופיק לרשימה שחורה (הגדרת "סיכון לשרשרת האספקה") משום שהמנכ"ל אמודיי סירב להתיר לצבא להשתמש במודלים של החברה למעקבי המונים ונשק קטלני. החסימה הממשלתית הפתאומית הובילה לסערה של ממש בתעשייה, במיוחד לאחר שנחשף כי מי שהצית אותה היה לא אחר מאשר אנדי ג'סי, מנכ"לה של ענקית הטק המתחרה אמזון. חוקריו של ג'סי, כך נטען, מצאו דרך לעקוף את מנגנוני הבטיחות של 'פייבל 5', והוא, מסיבותיו לו – מיהר לדווח על כך לבית הלבן. בקהילת המפתחים זעמו והאשימו את אמזון בחיסול תחרותי וב"תקיעת סכין בגב", בטענה כי החברה בדתה את חומרת האיום מאחר שהמודל החדש רץ ישירות על שרתי AWS ולא שולב בשירות Amazon Bedrock הרווחי. המהומה הגיעה לשיאה כשכפי שדיווחנו מעל ל-100 בכירי סייבר ומנהלי אבטחת מידע חתמו על עצומה פומבית הדורשת להסיר את החרם השנוי במחלוקת. במכתבם הם התריעו כי הממשל מונע מהמגינים את כלי ההגנה הטובים ביותר, וציינו כי היכולות שאותרו במודל קיימות גם אצל חברות מתחרות ואף במודלים סיניים, כך שהחרם פוגע אך ורק ביתרון הטכנולוגי של ארצות הברית ויוצר כאוס אסטרטגי. Good new first: Sol is a smart, efficient, and a significant step forward. It is the same price as GPT-5.5. Also launching in the GPT-5.6 family is Terra, with 5.5-level performance at half the price. Bad news: at the request of the US government, it is launching today in… — Sam Altman (@sama) June 26, 2026 גם OpenAI השיקה מודל שמעורר חששות? מעניין לציין כי באותו היום שבו ניתן אישור הפריסה החלקי לאנת'רופיק, גם יריבתה הגדולה, OpenAI, נאלצה להתמודד עם התערבות ממשלתית זהה. בציוץ שפרסם ביום ו' האחרון, בישר מנכ"ל החברה, סם אלטמן, על השקת משפחת מודלי GPT-5.6, הכוללת את המודל החדש 'Sol' (שהוגדר כמודל חכם ויעיל במיוחד וכקפיצת מדרגה משמעותית ביכולות הטכנולוגיה) ואת 'Terra' (מודל מוזל בחצי מחיר). אולם לצד הבשורות הטכנולוגיות, אלטמן שיתף גם ב"חדשות רעות", כהגדרתו: לבקשת ממשלת ארצות הברית, המודלים החדשים יושקו בגרסת תצוגה מוגבלת בלבד, במקום בגישה פתוחה ורחבה לציבור כפי שתכננה החברה במקור. actually i think a required preview period for extended redteaming is not a bad idea. i just dont like the idea of the government picking the customers. confident we will get to a better place. — Sam Altman (@sama) June 26, 2026 בתגובה להודעה זו, משתמש ברשת X בשם טוני קרנבלה הגיב לאלטמן ותהה על האירוניה שבדבר. קרנבלה ציין כי מנכ"לים רבים בתעשייה "ממש מתחננים לרגולציה" בפודקאסטים השונים, אך ברגע שהם מקבלים את אותה רגולציה מיוחלת – הם מכנים זאת "חדשות רעות", וביקש הבהרה לשתי העמדות הסותרות. אלטמן ענה לו בציוץ תגובה, וחידד היכן עובר הגבול מבחינתו בין פיקוח לגיטימי להתערבות בוטה: "למעשה, אני חושב שתקופת תצוגה מקדימה המחויבת לצורך בדיקות בטיחות (Red-teaming) מורחבות אינה רעיון רע", הסביר אלטמן, אך מיד חתם בעקיצה ברורה כלפי וושינגטון: "אני פשוט לא אוהב את הרעיון שהממשלה בוחרת את הלקוחות".

בישראל, בשנת 2025, נרשמה ירידה של 40 אחוז בהשקעה במדעי החיים, לעומת ההתאוששות שאירעה שנה קודם לכן. ההשקעות הפרטיות בתחום זה – ברמה הנמוכה ביותר שהייתה בחמש השנים האחרונות. כך עולה מדו"ח שמפרסמים היום האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ורשות החדשנות בשיתוף PwC Israel. עוד עולה מהדו"ח כי נמשכת מגמת הקיטון בהיקף העסקאות, שהגיעה בשנה שעברה לפחות מ-10 מיליון דולר. בסך הכל הושקעו כ-1.6 מיליארד דולר, מעל 90% מתוכם בהשקעות פרטיות יציבות במגזר הביומד, לעומת ירידה חדה בהשקעות במכשור רפואי. בדומה למגמות בענפי היי-טק אחרים, הדו"ח מצא גידול משמעותי בהשקעות בתחום ה-AI. נקודות נוספות: תחום הביומד מהווה כ-30% ממספר החברות הפועלות בישראל, אך מעסיק למעלה מ-50% מ-81,000 העובדים בתעשייה. ההשקעות הפרטיות בחברות מדעי החיים הסתכמו בשנת 2024 בכ-1.5 מיליארד דולר. בדומה לשנים קודמות, רוב ההשקעות הפרטיות הגיעו ממשקיעים זרים. ההשקעות במגזר המכשור הרפואי צנחו ביותר מ-60%, בעוד שההשקעות בביומד נותרו יציבות בשלוש השנים האחרונות, והוכיחו עמידות גבוהה יותר לזעזועים גיאופוליטיים. חברות ישראליות גייסו בבורסות השונות בארצות הברית כ-115 מיליון דולר בלבד, ירידה חדה של מעל 80%. יציבות במספר החברות הפעילות, בפעילות מיזוגים ורכישות ובעניין ממשקיעים  קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת ה-IATI, אמרה בתגובה: "הדו"ח השנה מציג מצד אחד ירידה חדה בהשקעות הפרטיות ובגודל העסקאות, ומצד שני, התעשייה ממשיכה להפגין יציבות במספר החברות הפעילות, בפעילות המיזוגים והרכישות ובעניין שמגלים משקיעים וחברות בינלאומיות בטכנולוגיות ישראליות". היא הוסיפה וציינה את הצמיחה המואצת בשילוב בינה מלאכותית בפיתוח תרופות ובטכנולוגיות בריאות. לדבריה, "ישראל ממשיכה למצב את עצמה בחזית העולמית בתחומים אלה, בזכות שילוב ייחודי של מצוינות מדעית, מערכת בריאות מתקדמת, יזמות טכנולוגית והון אנושי איכותי". דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "גם בתקופה של אתגרים גיאופוליטיים וכלכליים, אנו רואים את החוסן של האקוסיסטם הישראלי, עם התחדשות ביזמות ועלייה בפעילות החברות. נמשיך לזהות את המגמות שמעצבות את העתיד ולהבטיח שישראל תהיה בין המדינות שמובילות את הדור הבא של החדשנות הרפואית, לטובת המטופלים בארץ ובעולם". בין ציין כי בשנת 2025 השקיעה רשות החדשנות כ-560 מיליון שקל ב-HealthTech – המהווים כ-29% מסך השקעות הרשות. כמו כן קידמה הרשות במהלך השנה פיילוטים בתחומי השיקום, וכן השקעות בתשתיות ובנכסי דאטה התומכים בפיתוח הדור הבא של פתרונות הבריאות. עומר גביש, ראש תחום מדעי החיים ושותף ב-PwC Israel, שהוביל את הכנת הדו"ח, אמר: "שנת 2025 הייתה שנת אתגר משמעותית מבחינת היקפי הגיוסים בשוק הפרטי – ראינו ירידה לרמות שלא חווינו בחמש השנים האחרונות. עם זאת, גם השנה ראינו מספר עסקאות מיזוג בסכומים של מאות מיליוני דולרים, לצד עסקאות רבות בסכומים נמוכים יותר, שנותנות תוקף לעניין של חברות בינלאומיות בחדשנות של החברות הישראליות". לדבריו, הסקר שערכו בקרב הקרנות מצביע על אופטימיות זהירה לקראת 2026 עם ציפייה להתאוששות או חזרה לצמיחה, וזאת יחד עם הבשלת תחום ה-AI וההשקעות בתשתיות לאומיות, התשתית להמשך צמיחה קיימת. סקר בקרב קרנות הון סיכון לצד הסקר הזה, כאמור, ערך ה-IATI סקר בקרב קרנות הון סיכון המובילות במדעי החיים וטכנולוגיות בריאות. הסקר מצביע על כך ש-74% מהקרנות זיהו את גיוס ההון כאתגר המרכזי של חברות התעשייה בשנת 2025, לעומת 52% בלבד בשנת 2023. במבט קדימה, 57% מהקרנות צופות התאוששות זהירה במהלך 2026, 22% צופות חזרה לצמיחה ו-22% צופות סטגנציה בהיקף ההשקעות.

יקום הצבא והביטחון – בוודאי בזירה הישראלית, עם צה"ל והמערכות שעוטפות אותו – הוא שוק שכמעט ברור שה-AI חיונית עבורו. כפי שלימדו אותנו האירועים בשלוש השנים האחרונות עוד מעט, זה קורה בפועל: ארגוני הביטחון משתמשים בבינה מלאכותית בשלל צורות. כמובן שאי אפשר לספר מה בדיוק קורה מאחורי הקלעים, ואילו כלים נמצאים בשימוש לצורך מה, אבל נקודת ההשקפה של אנשי המערכת לגבי השימוש ב-AI מעניינת בפני עצמה. פאנל מיוחד שהתקיים בכנס The CAiO Conference 2026 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, הוקדש לנושא. הנחה אותו סא"ל (מיל') אודי קאוף, דירקטור בפיק דיפנס. אחד המשתתפים היה אל"מ ד"ר ע', רמ"ח AI במפא"ת שבמשרד הביטחון. הוא התייחס לכך שהארגון נמצא בצומת שבין צורך מבצעי לצרכים של המו"פ ושל הרכש, ושצריך לזכור שה-AI היא כלי שצריך לשרת מטרה. "הדבר הראשון שעמד מול עינינו באימוץ הבינה המלאכותית הוא סוגיית המשתמש. אין ספק שה-AI בהחלט רלוונטית לעולמות הביטחון והצבא, בדיוק כמו לאזרחות, והשאלה שלנו הייתה איך להביא את זה לקצה, לכך שהמשתמשים אכן ישתמשו בכלי ה-AI", אמר. אל"מ ד"ר ע' סיפר כי "מפא"ת אחראית להביא את יכולות ה-AI לעולמות האוטונומיה בקצה בכלל צה"ל. המחלקה שלי היא מחלקת פיתוח, שעובדת עם כלל התעשיות הביטחוניות". "יש הרבה יתרונות לשילוב AI בשדה הקרב, כי אחד הדברים שזה מאפשר הוא שפה משותפת בין מערכות – ולא משנה אם זה באמצעות דומיין ויזואלי או המקום שבו משתמשים בחיישני ספקטרום. היכולת של הבינה המלאכותית לתחום את המטרה הזו על ידי חתימה חד משמעית היא באמצעות שפה משותפת, שאפשר לשתף עם המערכות ועם הכוחות השונים בשטח", ציין. הוא סיפר על אירוע מכונן עבורו, שהבהיר לו שכדי לתת מענה טכנולוגי טוב, צריך ללמוד את משתמשי הקצה: "ב-2017 הייתי ראש מדור ופיתחנו מערכת לאורך שנה שלמה, שנועדה לבצע תכנון אוטומטי בשדה הקרב, לתכנן משימות נדרשות לפי נוהל הקרב הצפוי למשך שש השעות הקרובות. בנינו מערכת שהייתה נכונה וטובה, שעמדנו מאחוריה במאת האחוזים. אחרי שנה של פיתוח הצטרפנו לתרגיל חטיבתי והמערכת הייתה מדויקת בהגדרות הראשוניות, ובכל זאת, זה הסתיים בכישלון. הסיבה לכך לא הייתה בעיה במערכת עצמה, אלא ההנגשה למשתמש: המערכת לא יכלה להסביר את ההחלטות שלה". האדם חייב להישאר במרכז לולאת ה-AI משתתף נוסף בפאנל היה סרן ע', ראש צוות מחקר AI ביחידת מצפן בצה"ל. הוא ציין שבסביבה מבצעית נוצרות כל הזמן כמויות גדולות מאוד של מידע – מחיישנים, פעולות מודיעיניות, מערכות שו"ב ועוד, ושהבינה המלאכותית יכולה לעזור לסדר ולהנגיש אותו במהירות. אבל, חשוב היה לו להדגיש שהאדם חייב להישאר במרכז הלולאה. "הפריצה האדירה וההתפתחות המהירה של עולמות ה-GenAI הן משהו שקורה עכשיו, בצבא בדיוק כמו בכל התעשיות אחרות, אבל אני לרגע לא שוכח שאני חייב לעשות הערכה בסיסית עבור כל היבט של השימוש בכלים כאלה. אני לא מאשר כלום בלי שאני מבצע הערכה ובדיקה. זה בקלות יכול לברוח אם לא שומרים על הנוהל הזה", אמר. כן הוא ציין כי "שימושי ה-AI אצלנו משמעותיים להבנת תמונת המצב. אנחנו מקימים מפעלי מידע ענקיים. השאלה היא איך ניגשים ומנצלים את כל העושר הזה, וה-GenAI מחברת את הכול לכדי תמונת מצב עדכנית, אחידה ומדויקת, שאפשר להעביר לשטח, לכל הפיקודים". "שואלים אותי לפעמים האם אפשר להחליט שמודל GenAI יכול להחליף בן אדם", הוסיף סרן ע'. "אין לי תשובה ברורה לתת לכך, אבל אם יהיה משהו שאצליח לאכוף – זה כנראה אומר שזה נמצא במקום הנכון. אבל, בדיוק כמו שאני יכול להעריך אנשים, אני חייב שתהיה לי היכולת להעריך את היכולות של המודל בכל עת".