בדרך למקום תחת השמש, טעינו לחשוב שהפלסטינים יאפשרו לנו לדלג עליהם. יורשו הרעיוני של ז'בוטינסקי הוא ראש הממשלה נתניהו. נתניהו שירטט את מרובע העוצמות של ישראל: עוצמה מדינית, צבאית כלכלית ולצידן עוצמת הרוח הישראלית. למרות השיקום שחווינו בחודשים האחרונים, לא די בהם לעידן החדש

בדיוק בשעה שרוב הציבור איבד עניין בדיונים על מתווה ההשתמטות ופרטיהם, דיוני ועדת החוץ והביטחון בראשותו של ביסמוט הגיעו למאני-טיים: דיוני הוועדה השבוע מוקדים לסעיף יחיד ומיוחד, שינעל את הצעיר החרדי בחדר הישיבה ויזרוק את המפתח לים. אז למה הוא מתכוון כשהוא אומר ש"לא ניתן לגייס את החרדים בכפייה?"

גם ההנהגה ידעה. בזמן אמת. ידעה שהחטופים אינם מוחזקים כ"קלף מיקוח" בלבד, אלא בני אדם הנתונים בכל רגע לעינויים, להשפלות, לאלימות מגדרית ולריסוק נפשי מתמשך

על מנת לייצר לגיטימציה לכל ועדת חקירה שתוקם, קיימת חשיבות להכרעה שמשקפת את רצון מרבית הציבור. לכן אני מציע לקדם "משאל עם" מהיר

כל ניסיון של אזרחים לפעול, לעזור, לתקן לא מתקבל בעין יפה אצל החברים בממשלה. יקר פה אז מרימים מחאת אוהלים? חמוצים. מתעקשים על החזרת החטופים? נוחבות קפלן. מסייעים לכל הדרום שנטבח באוקטובר? אחים לנשק בוגדים