ההאשמה השקרית של מפגין בתקיפת שוטרת פוגעת דרמטית בערך הבסיסי ביותר של מערכת היחסים בין המשטרה עם הציבור: האמינות. כל תקרית כזאת, שמסתיימת כאילו לא קרה דבר, מכפילה ומשלשת את החרדה מפני קריסת המערכת החיסונית של המשטרה - שגם ככה הייתה מהחלשות ביותר מבין הגופים בשירות הציבורי

כבר לפני שנתיים, במהלך עדותו של פילבר בבית המשפט, התובעת בתיק 4000 ביקשה לחקור את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר כעד עוין. מה השתנה ולמה דווקא היום?

הסכנה של אותה הסתה קרת רוח מצד נתניהו היא השריקה החרישית שמתירה את הדם. זו שריקה שהופכת אזרחים נורמטיבים ושומרי חוק, בהם גם משפחות החטופים, המובילות את המחאה כדי להשיב את יקיריהן - לפושעים. כי הרי אם "לרצוח את ראש הממשלה", זה מה שהם רוצים, הרי שצריך לטפל בהם לפני שיבצעו את זממם הדמיוני

לתחושתי סיפור חליוה מעורר הרבה יותר דאגה / על אחרים לפחות אפשר לומר שהשיבו חלק מהאמון / במקרה שלו נדמה שלא, שאין, שאי אפשר / הסיפור הזה נגמר. האמון רק יורד | טור אישי