השחקן והזמר אסף הרץ חשף תמונות שלו לאחר תהליך החזרה בתשובה שאותו החל בחודשים האחרונים. הרץ בן ה-31 העלה פוסט לאינסטגרם שבו הוא סיפר כי שהה 10 ימים במרכז חב"ד וסיכם את החוויה שם: "כשאתה עובד לשם שמיים אתה בעולמו של מלך מלכי המלכים ובהתבוננות פנימית. בזה העולם מתהפך ואתה משתנה. בעזרת השם שראה אלוקות בגילוי בכל צעד וגם כשלא - נזכור את הרגע שראינו בשמחה וטוב לבב".

בדרך לבית חולים, היוצרת תיארה כמה היא סובלת לבן זוגה נועם טור, שהציע לה לקחת פסק זמן מהופעות: "יש לך פציעה. זה כמו שחקן כדורגל עם פציעה ברגל, שממשיך לרוץ ולבעוט בכדור ואומר: זה לא עובר לי". צפו בקטע מתוך עונת העשור של "מחוברים"

בית המשפט קיבל את תביעתו של יועץ התקשורת ליאור חורב נגד העיתונאי ינון מגל וחייב את מגל לשלם פיצויים בסך 150 אלף שקל לחורב. כזכור, לפני כשנה תבע חורב את מגל תביעת לשון הרע לאחר שהאחרון ייחס לו התארגנות פוליטית עם גדי אייזנקוט וטל רוסו. מגל לא הגיש כתב הגנה

עיזבונו של האמן שהלך לעולמו לפני ארבע שנים וחצי הושלך השבוע לרחוב לאחר פירוק הסטודיו שלו ששכן במקום. העיזבון שהושלך לרחוב כלל סקיצות, ליטוגרפיות, חפצים אישיים, מכתבים ואלבומים. עיריית חיפה: "הפריטים שנאספו הועברו לארכיון העיר"

סדרות או סרטים שהעלילה שלהם מתרחשת בזמני מלחמה, במיוחד אם היא מתמקדת בכוחות הלוחמים ובאינטריגות של ריגול ואסטרטגיה צבאית, נוטים בדרך כלל לשים במרכז בעיקר דמויות גבריות. באופן מסורתי ענייני צבא מערבים מערכות שלמות שהן גבריות ביסודן, וזה נכון במיוחד כשמדובר בסיפורי מלחמה שמתרחשים בתקופות עבר. אבל הסיפור הטראומטי של אומה כזאת או אחרת לא שמור רק לגברים הלוחמים, לאלו שהקריבו את עצמם ולגנרלים שנאבקו על שלום האזרחים. בזמן מלחמה התפקידים המסורתיים של גברים ונשים נוטים להתערער, כי הן נאלצות למלא את החלל כשרוב האוכלוסיה הגברית מתגייסת ללחימה, ורבים מהם לא חוזרים, או חוזרים פצועים בגוף ובנפש. תמיד מעניין לראות יצירה, קולנועית או טלוויזיונית, ששמה דגש דווקא על כל הדרכים שבהן החברה הנשית מתמודדת בזמנים הקריטיים האלה.

אחרי שהסעיר את צרפת, הסרט "רודיאו" עולה בהפצה מסחרית גם אצלנו. בריאיון, הבמאית לולה קיבורון מסבירה למה היא מסרבת להחרים את ישראל ואת פולנסקי, ולמה לא תעשה ילדים

"מתי אתה כותב על אלדד יניב?". לא תאמינו כמה פעמים שמעתי את השאלה הזאת בשבועות האחרונים, בשלל וריאציות. אני כותב מאמרים בכלי תקשורת שונים עוד מהמילניום הקודם, אבל אני לא זוכר נושא בו כל כך הרבה אנשים ייעצו לי לכתוב עליו. השיא הגיע כשהמזכירה הרפואית של קופת חולים מכבי קישרה את השם שלי עם האתר שאתם גולשים בו כרגע, ומיד הגיבה: "סלונים, איך זה שעדיין לא כתבת משהו על אלדד יניב?". האמת היא שמזמן לא ישבתי לכתוב טור על נושא שאני ממש לא רוצה לכתוב עליו כמו אלדד יניב. למעשה, אפילו צירוף המילים "אלדד יניב", אותו כתבתי כרגע בפעם הרביעית בתוך מספר שורות, מתחיל להעלות בי תחושות קבס בלתי רצוניות. כדי למנוע תחושות בחילה דומות מהקוראים (ומעצמי), מעתה ועד סוף הטור הזה, אפנה אליו בכינוי "T-1000", על שם הדגם המתקדם של המחסל משנה הצורה מסדרת "שליחות קטלנית". להבדיל מ-T-800 (אותו גילם ארנולד שוורצנגר), ה-T-1000 עשוי ממתכת נוזלית מיוחדת, שמאפשרת לו להתמצק ולחקות כל אדם איתו הוא בא במגע.