שיתוף הפעולה בין שרעבי לחמאתי ישיק את פתיחת מועדוני FRIENDS, אולמות תרבות מבית ההסתדרות, שבשלב הראשון יפתחו בשישה ערים ברחבי הארץ כבר בחודש מאי הקרוב. לרגל המאורע, מוציאים השניים גרסה חדשה בעברית ובערבית לקלאסיקה של שרעבי "הלוואי"

מי יעשו היסטוריה, מי יגנבו את ההצגה והאם זלנסקי ינאם? הצטרפו אלינו לדיווחים חיים מטקס האוסקר המתקיים הלילה בלוס אנג'לס

מה יותר מרתק מסיפור על אמן שנאבק על השמעת קולו, כזה שכנגד כל הסיכויים וכל השונאים וכל אנשי הממסד הזחוחים שאמרו לו שכלום לא יצא ממנו - מצליח ופורץ וסוחף אחריו דור שלם שרואה בו את עצמו? הרי זה אחד מהנרטיבים היותר מרתקים ומספקים שיש, כזה שבא בילט-אין עם כמויות של דרמה. והנה בא אביב גפן ונותן לנו מתנה, סדרה אוטוביוגרפית על הסיפור האמיתי של כוכב אמיתי, אחד הגדולים שהיו לנו בישראל בעשורים האחרונים. והרי רק הדרמה המשפחתית שלתוכה נולד אביב גפן, החסכים הרבים שחש כילד וכנער, שהובילו אותו ליצירה הזועקת שלו, הם חומר שממנו עשויים תסריטים. בתיאוריה, יש לסדרה הזאת הכל. אז איך היא בכל זאת פשוט לא טובה? לכתוב סדרה שמבוססת על דמויות ואירועים אמיתיים זה מסובך, וזה עוד יותר בעייתי אם האדם עדיין חי והתקופה שעל הפרק היא לא כל כך מזמן. לכתוב סדרה אוטוביוגרפית זה בכלל אתגר, ואפילו סיכון. זה דורש מידת חשיפה מאוד גדולה, דבר שאביב גפן בוודאי מורגל אליו, בתור אמן שתמיד השתדל לצרוח את האמת שלו ותמיד היה מוכן לשאת בתוצאות. אבל כדי שיצירה טלוויזיונית כזאת תצליח, צריך גם לוותר על הרבה דברים בסיפור שלך, דברים שבחוויה האישית שלך הם לפעמים מאוד חשובים, ונראה שלאביב גפן היה קשה לוותר. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

לפני עשר שנים זה אולי היה מעורר סערה רבתי וזעם גדול, אבל בשטף הדימויים, האלימות והסחרחורת, עבר כאן באופן שקט יחסית מערכון יוצא דופן של "היהודים באים" שמציג את אדולף היטלר - מנהיג הרייך השלישי ואיש שאחראי לרציחתם של מיליונים, כזכור - כמשתתף בתכנית השידוכים "חתונה ממבט ראשון". כפי שכתבנו כאן עם עליית העונה החמישית, התחושה היא שהפעם צוות הכותבים, שהספיק להרגיז כבר לא מעט אנשים, העלה השנה את ההימור בכל מה שנוגע לצלקות הקולקטיביות שהסאטירה הישראלית משאירה בצד, והפעם כל טאבו הופך למחזמר. אמנם, "היהודים באים" (כאן 11) ידעה גם בעבר לגעת בשואה, למשל במערכון המבריק של אוסקר שינדלר מהעונה הקודמת, שהראה בצורה כל כך חכמה איך סאטירה יכולה להתמודד עם נושא שאין בו בעצם שום דבר מצחיק.

עונש המוות הוא אחת הסוגיות הבוערות בארצות הברית, וכנראה שאמריקה היתה צריכה במאית ישראלית כדי שתעסוק בה. הגר בן אשר הרימה את הכפפה, והתוצאה היא הדרמה המרתקת "נשים מתות מהלכות"

טקס האוסקר ה-94 שהתקיים הלילה בלוס אנג'לס ייזכר ככל הנראה בשל תקרית אלימה, תמוהה וחסרת תקדים: בעיצומו של הטקס, וויל סמית קם מכיסאו וזינק לבמה כדי להכות את כריס רוק, מגיש אחד הפרסים, מפני שהתבדח על חשבון ראשה המגולח של זוגתו ג'אדה פינקט-סמית, שסובלת מנשירת שיער בעקבות מצבה הרפואי. "היא נראית כמו 'ג'י איי ג'יין 2", התבדח הקומיקאי הלא מצחיק, ועורר את זעם עמיתו. לאחר שהחטיף לו, חזר סמית' למושבו והטיח בו "תוציא את השם של אשתי מהפה המ*דיין שלך". רוק ההמום, בתגובה, אמר - "וואו, זה הערב הגדול בתולדות הטלוויזיה". השידור צונזר באמריקה, אך לא בעולם. וכך, תיעוד האירוע בכל זאת מצא את דרכו לטוויטר. גולשים רבים היו בטוחים שמדובר בתרגיל מתוסרט ומבוים, אך במהרה התברר שהכל אמיתי. צפו בתקרית בסרטון למעלה.

יעניין אתכן גם: הצביעו במצעד הרגעים המרגשים לפרק המלא לקטעים נוספים

היינו יכולים לזכור את האוסקר הזה כערב שבו נשים וחירשים עשו היסטוריה, אבל האלימות המילולית של כריס רוק והאלימות הפיזית של וויל סמית הפכו את הלילה החגיגי לסיוט. אז למה בכל זאת יצאנו ממנו עם סיבה לאופטימיות?