האופוזיציה עומדת להקים חמ"ל שיילחם בפייק ניוז ביום הבחירות – כך חשף היום (ב') ראש האופוזיציה, יאיר לפיד. לפיד דיבר בכנס של פייק ריפורטר, שנלחמת בפייק ניוז, ומכון ברנדייס, שחוקר את הנושא ואת השפעתן של חדשות הכזב על הציבור. בכנס השתתפו שורת ח"כים – בעיקר מהאופוזיציה, משום שלמעט ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית, נציגי הקואליציה שהוזמנו לא הגיעו לאירוע. החמ"ל, שהאופוזיציה מסיימת את הקמתו בימים אלה, יקבל פניות מהציבור ומ-"עשרות אלפי הפעילים שלנו", וצוות מומחים יבדוק את התכנים, ציין לפיד. "אני הולך לעמוד בראש החמ"ל באופן אישי", אמר. "צוות המומחים שלנו, גם לדיגיטל, יהיה ערוך לבדיקת עובדות מהירה, להפרכת כל השקרים ולשליחת מסר אישי לטלפונים של האזרחים עם העובדות האמיתיות. הדגש יהיה על מהירות".

זה כבר הפך להיות הרגל – קיבלתם קובץ או מסמך חשוב במסגרת העבודה וברור לכם שהתוצר נעשה על-ידי AI ואינו "עובר מסך". בין אם הגדרתם לעובדים מראש שלא להשתמש בבינה המלאכותית ובין אם המטלה יכולה לפגוע בתהליכי עבודה, צריך להכיר בתופעה ולהתמודד עם אחד האיומים המודרניים שמגיעים יחד עם טכנולוגיית ה-AI. בדו"ח שפורסם לאחרונה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמדדה עלייה בשימוש עסקי בכלי AI בכל אחד מהענפים שנבחנו בתקופה של תשעה חודשים בלבד! במקביל, משרד הכלכלה והתעשייה פרסם מסלול חדש בהיקף של 9 מיליון ₪, בו מוצעים מענקים ממשלתיים לעסקים אשר יבחרו לאמץ טכנולוגיות AI. התמונה ברורה – שימוש בכלי AI לצרכי עבודה ימשיך להתעצם, ואיתו גם כמות המטלות ה"חפיפניקיות" שנעשות על ידי AI ללא בדיקה. תפקידו הבלתי נפרד של האדם מהתהליך וחשיבות בדיקתו נמצאים כמעט בכל מאמר מדעי מודרני על שימוש ב-AI. ק ו מ – ב י נ ה (מלאכותית) התחום האפור של שימוש ב-AI גלוי, וסימנים של סנקציות על חברות וגם על העובדים עצמם החלו להצטבר. אם בהתחלה היה נראה כי התופעה תחומה במקצועות המשפט והחינוך, כאשר שופטים הזהירו עורכי דין ומוסדות השכלה חידדו נהלים לתלמידים וסטודנטים, הסימנים החלו להתרחב. בין המקרים הבולטים עלו פיטורי שוטר שיצר ראיות שווא עם AI בבריטניה; פיטורי עורכת ראשית בעיתון Die Aktuelle הגרמני, בעקבות ראיון שפוברק; ואפילו קנס ישיר על סך 6 מיליון דולר ליועץ פוליטי בגין יצירת קמפיין שמחקה את ג'ו ביידן. גם בארץ דווח על נוהל חדש המונע יצירת הפניה ללא רופא; שינוי נוהל משטרתי בעקבות שימוש ב-ChatGPT לצורך תגובה משפטית; וקנס על סך 30 אלף ₪ לעיריית רמת גן בגין הסתמכות על AI בהליך משפטי. גם קנסות על שימוש פסול בקמפיין הבחירות לממשלה צפויים להגיע, כשעד כה כבר הוסרו סרטוני AI בצווים משפטיים. שימוש העובדים ב-AI מצריך את הארגון להצטייד בה. זהירות! צילום: ShutterStock "זה לא אני" יש להבחין בין המקרים: במקרה הראשון מדובר בנזק מכוון, ולכן האחריות האישית ברורה. בשני האחרים מדובר בטעות, רשלנות או כשל בתהליך, ולכן נדרש מנגנון שמגדיר אחריות, תיקון ומניעה. הבסיס הוא אחריות לכל תוצר, חובת גילוי שימוש ב-AI, בדיקת ציטוטים ומקורות ובקרה אנושית-אוטומטית. ניתן לשלב גם "טריקים" לבדיקה מהירה, למשל מילה מוסתרת ולא רלוונטית במטלה (צבועה בלבן), שתחשוף שימוש לא מבוקר. ככל שהסיכון גבוה יותר, כך יש להחמיר את הבקרה והסנקציות. תיעוד דפוסי הכשל יסייע לזהות אם מדובר בטעות חד-פעמית, בעובד מסוים או בבעיית תהליך. AI נוכחת ברקע, המנהל מצייר את התמונה המונח Human in the Loop, ששורשיו מגיעים מתורת הבקרה והסימולטורים בשנות ה-50, מתייחס למרכיב האנושי כחלק מרכזי בתוך מערכת. תפקידו הבלתי נפרד של האדם מהתהליך וחשיבות בדיקתו נמצאים כמעט בכל מאמר מדעי מודרני על שימוש ב-AI. טעויות המסתמכות על שימוש עיוור ב-AI יכולות להיות הרסניות, ותפקיד המנהל הוא קריטי במקרים אלו. חשוב לציין כי גזירת תחומי אחריות יחד עם ההשלכות אינן במטרה "לערוף ראשים", אלא לשם ניהול תהליך עבודה מסודר. יחד עם יישום תוכנית אופרטיבית, נדרש ממנהלים להפעיל גמישות מחשבתית והתאמה ספציפית לכל מקרה של שימוש לא מבוקר, כך שיישמרו יחסי עבודה וניהול תקינים. בימים הראשונים בטירונות מלמדים ש-"לכל שבת יש מוצאי שבת", והבנת ההשלכות מחייבת הסבר חשיבות של בדיקת תוצרי AI לעובדים, וגזירת תחומי אחריות ברורים. כל אלו צריכים להגיע לפני שלב ההטמעה של כלי AI בכל חברה ועסק, ויכולים לגרום לחברה טובה להפוך לחברה שקשה להתחרות עימה, ומנהל טוב להפוך למנהל-על. כותב המאמר הוא דוקטורנט בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, מנהל מחלקת הדרכות – KO AI, ומנהל מערך אנליטיקה ובסיסי ידע – AQUA-VORTEX

עידן ה-AI ממשיך לייצר מיזוגים וניסיונות מיזוג בכל רחבי העולם. על פי דיווח חדש של הפייננשל טיימס (Financial Times), ענקית הטכנולוגיה אנבידיה (NVIDIA) מקיימת מגעים מוקדמים לרכישת סטארט-אפ הבינה המלאכותית האמריקני רפלקשן (Reflection AI), או להגדלת השקעתה בחברה. על פי הדיווחים, הדיונים שמתנהלים בין הצדדים עשויים למעשה להתפתח במספר מסלולים: רכישה מלאה של החברה; הגדלת נתח הבעלות והספקת כוח מחשוב ושבבים נוסף; או למתכונת של "גיוס רכישתי" (Acqui-hire). במסגרת מתווה זה, אנבידיה תגייס את מצבת העובדים של רפלקשן ותקבל רישיון לשימוש בטכנולוגיה שלה, מבלי לרכוש את הישות התאגידית עצמה – צעד שנועד לעקוף הליכי בדיקה רגולטוריים ממושכים. מבנה זה מזכיר את ההסכם שביצעה אנבידיה בעבר מול חברת גרוק (Groq), שזכה למעקב הדוק של משרד המשפטים האמריקני. מקורות המעורים בפרטים ציינו באוזני FT כי הסכם יכול להיחתם בתוך מספר שבועות, אך הדגישו כי המשא ומתן עדיין בראשיתו ויכול גם להתפוצץ. אנבידיה נחשבת כבר כיום למשקיעה בולטת ב-רפלקשן, לאחר שהזרימה אליה 800 מיליון דולר בעבר. מבחינה פיננסית, לאנבידיה יש יכולת נזילות גבוהה להתמודד עם עסקה בהיקף זה, לאחר שייצרה תזרימי מזומנים חופשיים של כ-127 מיליארד דולר בארבעת הרבעונים האחרונים, ומשום שהיא מחזיקה ביותר מ-56 מיליארד דולר במזומנים ובניירות ערך. FT just reported Nvidia is in early talks to acquire, or invest further in, Reflection AI, a $25B open-weight model start-up. One option is an acqui-hire, in which Nvidia hires Reflection’s staff and licenses its technology without the antitrust review a full takeover would trigger. Nvidia used that structure for its $20B Groq deal last December, and a deal could come within weeks, though the talks could still fall apart. Nvidia is already one of Reflection’s largest shareholders after investing $800M and the Trump administration also wants Reflection to compete with China. Last week Reflection released Beam, a sparse mixture-of-experts model with 501B total parameters, 23B of them active, built for coding, reasoning and agent work. Reflection says Beam is competitive with the larger GLM 5.2 on coding and agentic tasks, and matches its reasoning scores while using 3x to 4x less inference compute. — Rohan Paul (@rohanpaul_ai) October 10, 2026 מיהי רפלקשן ומהם פיתוחיה הבולטים חברת רפלקשן נוסדה בשנת 2024 על ידי מישה לסקין ויואניס אנטונוגלו – חוקרים בכירים לשעבר במעבדת גוגל דיפ-מיינד (Google DeepMind). החברה מתמקדת בפיתוח מודלי תשתית פתוחים (Open-weight) וסוכני בינה מלאכותית לאוטומציה של תהליכי פיתוח תוכנה. בסבב הגיוס האחרון שלה הגיעה רפלקשן לשווי שוק של 25 מיליארד דולר, לאחר שבעבר גייסה 2 מיליארד דולר לפי שווי של 8 מיליארד דולר. בין המשקיעים הבולטים בה ניתן למנות את אריק שמירט, סיטיגרופ (Citigroup), לייטספיד (Lightspeed), סקויה קפיטל (Sequoia Capital) וקרן 1789 קפיטל (1789 Capital). לצד הגב הפיננסי, החברה חתמה על הסכמי מחשוב בהיקפי עתק, כולל עסקאות עם SpaceX של אילון מאסק,  בשווי 150 מיליון דולר בחודש – לגישה למרכז הנתונים Colossus; עסקת מחשוב של מעל מיליארד דולר מול ספקית הענן נביוס (Nebius) – לקבלת מעבדי GB300; ושיתוף פעולה עם קבוצת שינסגה (Shinsegae) – להקמת מרכז נתונים בהספק 250 מגה-וואט בדרום קוריאה.  כמו כן, רפלקשן נבחרה לספק מודלים למעבדות הלאומיות של ארה"ב במסגרת פרויקט Genesis Mission. בתחילת אוקטובר השיקה החברה את Beam – מודל פתוח בעל 501 מיליארד פרמטרים (מתוכם 23 מיליארד פעילים), המבוסס על ארכיטקטורת תערובת מומחים (MoE). המודל, המיועד למשימות קידוד וסוכנים אוטונומיים, מציע יעילות חישובית גבוהה בזמן הסקה – פי שלושה עד ארבעה מהר יותר לעומת מודלים מתחרים – וממוצב כמענה אמריקני למודלים הפתוחים הסיניים כמו DeepSeek, Kimi K3 ו-GLM. Introducing Beam: a highly efficient agentic open model with 501B total parameters and 23B active. – Frontier reasoning efficiency – Advances the Western open frontier on coding & agentic tasks – Trained end-to-end from scratch Full weights release this month. Learn more about Beam: https://t.co/c3Qx2cpM8G — Reflection (@reflection_ai) October 5, 2026 המניע האסטרטגי והמשמעות עבור אנבידיה עבור אנבידיה – כיום החברה המובילה בעולם בשווי השוק ובאספקת שבבים לבינה מלאכותית – הרכישה מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיה של אינטגרציה אנכית המשלבת חומרה, תוכנה ומודלים מתקדמים. אף על פי שאנבידיה מפתחת את סדרת המודלים הפתוחים Nemotron, אין לה בינתיים כיום מודל קנייני המוביל את חזית התעשייה, ורכישת רפלקשן תסייע לה לסגור פער זה. מהלך כזה עתיד להרחיב את אחיזתה של אנבידיה בתחום תוכנות הפיתוח והסוכנים הציבוריים, בהמשך לעסקאות קודמות שביצעה, כדוגמת ההסכם לרכישת פלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face) תמורת כ-12.93 מיליארד דולר. בנוסף, המהלך תואם את השאיפה של הממשל האמריקני בהובלת הנשיא דונלד טראמפ לבסס אקו-סיסטם פתוח ומקומי, שימנע תלות בתשתיות ובמודלים מסין. יצוין כי בדיווחים השונים על המהלך המתגבש לא צוינו גופים בולטים נוספים המנהלים כעת מו"מ מקביל לרכישת רפלקשן, אך הובלטה רשת הקשרים והשותפויות הרחבה שהקימה החברה מול שחקניות חומרה וענן מובילות. "ארצות הברית חייבת לבנות אקו-סיסטם פתוח משלה בתחום ה-AI" ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה, הדגיש את החשיבות הלאומית שבפיתוח תשתיות פתוחות בארה"ב וציין כי "ארצות הברית חייבת לבנות אקו-סיסטם פתוח משלה בתחום הבינה המלאכותית", וזאת כדי ליצור הזדמנויות לחדשנות ולשגשוג ברחבי המדינה. בהתייחסו לשיתופי הפעולה בתחום, ציין הואנג כי קואליציית Nemotron "מאחדת מעבדות AI מובילות כדי לפתח מודלים פתוחים בחזית הטכנולוגיה, המקדמים שקיפות ושיתוף פעולה". הואנג התייחס בדברים אלו אל מה שמכונה NVIDIA Nemotron Coalition – יוזמת שיתוף פעולה גלובלית שהוקמה על ידי אנבידיה יחד עם מעבדות AI ומפתחי מודלים פתוחים מובילים (בהם רפלקשן, Mistral AI, פרפלקסיטי, קורסור, LangChain, Black Forest Labs, Sarvam ו-Thinking Machines Lab). מטרת הקואליציה היא לקדם מודלי בינה מלאכותית פתוחים (Open models) בחזית הטכנולוגיה, באמצעות שיתוף משאבי מחקר, ידע, נתונים וכוח מחשוב, תוך דגש על שקיפות וריבונות טכנולוגית.  יצוין כי לסקין, המנכ"ל והמייסד השותף של רפלקשן, הבהיר בעבר את תפישת עולמו וציין כי "קדמה טכנולוגית מוּנעת מערכים של פתיחות ושיתוף פעולה, שהם גם ערכים אמריקניים עמוקים". לסקין אף התייחס לחשיבות של עצמאות טכנולוגית והזהיר כי "מודלים פתוחים הם סוסים טרויאניים עבור התשתית שהם מביאים איתם", לרבות שבבים ותוכנה, ולפיכך יש ליצור חלופה מערבית חזקה לאלו הסיניים. בדיווח של הפייננשל טיימס צוין כי העסקה המתגבשת משקפת את ניסיונה של אנבידיה להבטיח מוקדי ידע וכישרון מובילים, תוך ניסיון לתמרן בסביבה רגולטורית קפדנית המפקחת מקרוב על מיזוגי טכנולוגיה גדולים.

חברה ישראלית נמצאת רגע לפני חתימה על עסקה עם לקוח גדול בחו״ל. היא עברה מבדק חדירה, העבירה את המסמכים שביקש הלקוח ועמדה בדרישות האבטחה שלו. מבחינת תהליך המכירה, אפשר להתקדם. אבל מאז המבדק עלתה גרסה חדשה של המוצר. עובד עזב ולא כל ההרשאות שלו נסגרו. ספק חיצוני קיבל גישה למערכת, ושירות שנפתח לצורך ניסוי נשאר חשוף לאינטרנט. הבדיקה הייתה טובה ליום שבו נערכה. האם היא עדיין מתארת את החברה שהלקוח עומד להכניס למערכות שלו? בדוח שפרסמה החודש גוגל מתואר מקרה שבו תוקפים חדרו לסביבת ענן, ולאחר מכן השתמשו בכלי AI כדי לתכנן ולהפעיל קמפיין לאיסוף פרטי גישה בתוך פחות משש שעות. זו דוגמה אחת, אבל היא ממחישה שינוי רחב יותר: חלקים מתהליך התקיפה, שבעבר דרשו זמן ועבודה ידנית, יכולים להתבצע היום מהר יותר ובקנה מידה גדול יותר. בבדיקה שביצע מנוע ה-AI שלנו ב-Horilla CRM התגלתה חולשת אבטחה חמורה מסוג BOLA: משתמש מחובר יכול היה לגשת לנתונים של חברות אחרות המשתמשות במערכת, ובחלק מהמקרים גם לשנות אותם. המנוע זיהה שש נקודות גישה פגיעות. שתיים מהן אפשרו שינוי נתונים, וארבע אפשרו קריאה של מידע שלא אמור היה להיות נגיש לחברה אחרת. החולשה תוקנה, אבל לא בבת אחת. התיקון הראשון סגר את שתי נקודות הגישה שאפשרו שינוי נתונים. בבדיקת אימות שביצע מנוע ה-AI לאחר התיקון התברר שארבע נקודות הקריאה נותרו חשופות. בעקבות הממצא בוצע תיקון שני, וגם אותו בדק המנוע. רק לאחר סבב האימות הנוסף ניתן היה לקבוע שכל שש נקודות הגישה טופלו. לא ידוע לנו על דליפת מידע שנגרמה מהחולשה הזאת. אבל אילו התהליך היה מסתיים אחרי התיקון הראשון, אפשר היה לדווח שהבעיה טופלה בזמן שחלק מנתיבי החשיפה עדיין פתוחים. זה ההבדל בין לסמן שחולשה ״תוקנה״ לבין לבדוק שהתיקון עובד, ובמקרה הזה, שתי בדיקות האימות בוצעו באמצעות מנוע ה-AI, ללא בדיקה ידנית. אף מנכ״ל לא היה מציג למשקיע את יתרת הבנק של החברה מחודש ינואר כתשובה לשאלה כמה כסף יש לה בספטמבר. אחרי הכנסות והוצאות עוקבים באופן שוטף, משום שהן משתנות. גם חברה דיגיטלית משתנה כל הזמן: אנשים, הרשאות, גרסאות, ספקים ומערכות ענן. ובכל זאת, כששואלים אותה על אבטחה, היא עלולה לשלוף מסמך שמספר איך נראתה לפני חודשים. עבור חברות טכנולוגיה ישראליות שמוכרות לתאגידים בעולם, זו אינה רק בעיה של צוות הסייבר. לקוח גדול עשוי להפקיד בידי הספק גישה למידע ולמערכות שעליהן נשענת הפעילות שלו. אם שינוי קטן אצל הספק יוצר חשיפה, גם הלקוח נושא בסיכון. לכן היכולת לזהות את השינוי ולטפל בו במהירות היא חלק מהאמון שעליו העסקה בנויה. השאלה שמנכ״לים צריכים לשאול אינה רק ״מתי עברנו מבדק?״ אלא ״מה השתנה מאז?״ מי קיבל גישה חדשה? איזו מערכת נחשפה? כמה זמן עבר עד שמישהו הבחין בכך, ומי וידא שהבעיה טופלה? כלי ה-AI יכול לעזור גם לצד המגן לענות מהר יותר על השאלות האלה. אבל הכלי עצמו אינו העיקר. חברה צריכה לדעת מי אחראי לזהות חשיפות חדשות, מה מחייב טיפול מיידי ומתי בעיה מגיעה לשולחן ההנהלה. מבדק חדירה אינו תעודת ביטוח עד למבדק הבא. הוא נקודת פתיחה. בעולם שבו תוקף יכול להתקדם בתוך שעות, חברה שממשיכה להציג ללקוח רק את מה שנבדק לפני חודשים משאירה ללא תשובה את השאלה החשובה ביותר: מה מצבנו עכשיו? משה לוי הוא מייסד שותף ו-CTO בחברת LevinityCyber  

"אבטחת סייבר חזקה היא מרכיב יסודי בהפיכת הסביבה המקוונת לבטוחה ועמידה יותר אל מול איומים על הסדר הבינלאומי שלנו. אולם, יש להזהיר כי בריטניה נמצאת תחת איום סייבר מתפתח מצד שחקנים זדוניים ברשת", כך אמר צ'ארלס השלישי, מלך בריטניה. המלך אמר את הדברים לציון עשר שנים להקמת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה (NCSC). לדבריו, דיסאינפורמציה וצורות נוספות של פעילות עוינת ברשת מציבות אתגרים ממשיים לאמון ולביטחון בעידן הדיגיטלי, בזמן ששחקנים זדוניים ממשיכים לשכלל את שיטות הפעולה שלהם באמצעות טכנולוגיות אוטומטיות. צ'ארלס שיבח את פעילותו של המרכז בהגנת המדינה מפני מתקפות סייבר, בהגנה על המוסדות הדמוקרטיים ועל התשתיות הקריטיות שעליהן נשענים חיי היומיום. עשור ל-NCSC ה-NCSC הוא זרוע של GCHQ, מטה התקשורת הממשלתי של בריטניה, והוקם ב-2016. GCHQ היא סוכנות ביון בריטית האחראית על אספקת מודיעין ואבטחת מידע לממשלה ולצבא באמצעות מודיעין אותות, ונחשבת למקבילה הבריטית ל-NSA האמריקני וליחידה 8200 הישראלית. "בניתם חוסן לשירותים הציבוריים, לעסקים ולקהילות שלנו. הכנתם והכשרתם את כולנו לשגשג בעולם הדיגיטלי, המתפתח בלא הרף", אמר המלך לאנשי המרכז. לדבריו, הוא מודע היטב לסיכונים שמציבים איומי הסייבר לרווחה הכלכלית ולמוסדות המדינה. "העבודה שאתם עושים מבטיחה שאנשים וארגונים ימשיכו ליהנות מהטכנולוגיה הדיגיטלית באופן בטוח, תוך שמירה על הדמוקרטיה, הכלכלה והמערכות הקריטיות שעליהן אנו נסמכים מדי יום". "צריכים אמצעי שליטה על AI" המלך התייחס גם לסיכונים הנובעים מבינה מלאכותית. בחודש שעבר הוא כינס בסקוטלנד מנכ"לים של חברות AI, וקרא לפעול מול הסכנות הקיומיות שהוא מזהה בהתפתחות הטכנולוגיה. לדבריו, בינה מלאכותית עלולה לאפשר פיתוח של יכולות מסוכנות, עד כדי פגיעה בחיי אדם. הוא הזהיר כי אם הטכנולוגיות ייפלו לידיים הלא נכונות, ניתן יהיה להשתמש בהן בדרכים שעלולות להיות קטסטרופליות. "אנחנו צריכים אמצעי שליטה מספקים על AI לפני שיהיה מאוחר מדי", אמר צ'ארלס.  

ענקית הטכנולוגיה אמזון (Amazon) נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט (Decart), בעסקה שהיקפה מוערך בכ-7 מיליארד דולר. שתי החברות נמנעו מלהגיב באופן רשמי לפרסומים.  לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" (Wall Street Journal), שציטט גורמים המעורבים בנושא, המגעים הגיעו לשיחות מתקדמות על טיוטות הסכם, ועשויים להבשיל לכדי חתימה בזמן הקרוב, אם לא יחול פיצוץ במשא ומתן.  העסקה המסתמנת משקפת נסיקה מטאורית עבור החברה הישראלית הצעירה, אשר צפויה להעניק לאמזון נכס אסטרטגי ראשון במעלה במאבק העולמי על תשתיות המחשוב. התעניינות מצד ענקיות הטק ופרופיל החברה הישראלית העניין הגובר בדקארט אינו חדש, כפי שדיווחנו באוגוסט והחברה ריכזה סביבה תשומת לב רבה מצד שחקניות מרכזיות בשוק הטק העולמי – ענקית הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) בחנה בעצמה את רכישת דקארט לפי שווי של כ-6 מיליארד דולר, אך נסוגה מהמגעים לאחר שביצעה בדיקת נאותות מקיפה. במקביל, הוזכרו בעבר שמותיהן של חברות כמו נביוס (Nebius) ואף שמה של ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia), שניהלה מגעים מוקדמים שלא הבשילו, לצד שמועות על SpaceX שמנכ"לה, אילון מאסק, מיהר להכחיש והגדירן כפייק ניוז. Meet Lucy 2.5, our most advanced Live AI model yet. Lucy edits videos in realtime, now with more capabilities and greater control. See how it's being used across streaming, e-commerce, advertising, and more ???? — Decart (@DecartAI) July 16, 2026 דקארט הוקמה בספטמבר 2023 על ידי האחים דין לייטרסדורף ואוריין לייטרסדורף ומשה שלו. אליהם הצטרף בהמשך מפקד יחידת 8200 לשעבר, יוסי שריאל. מנכ"ל החברה, דין לייטרסדורף, נחשב לעילוי אקדמי שהשלים תואר שלישי במדעי המחשב בטכניון כבר בגיל 23, ואילו מנהל המוצר הראשי, שלו, שירת 13 שנים ב-8200 והוביל את מובילות ה-AI ביחידה.  החברה עוסקת בשני תחומים מרכזיים: פיתוח מודלי עולם אינטראקטיביים ומחוללי וידיאו בזמן אמת, כדוגמת מודל Oasis המ שתמש ליצירת סימולציות דיגיטליות אינטראקטיביות, או Lucy/Mirage שנועדו לעריכת וידיאו בלייב. לצד אלו עוסקת החברה בפיתוח תשתית תוכנה ייחודית בשם DOS (ר"ת Decart Operating System). מערכת זו מאפשרת לקצר את תהליך ההתאמה של רשתות נוירונים למעבדים מחודשים לשבועיים בלבד, ומאפשרת למפתחים להעביר עומסי עבודה בין שבבים של יצרניות שונות, ללא צורך בכתיבה מחדש. Anthropic just teed up its largest acquisition ever, $6 billion for an Israeli AI infrastructure startup called Decart. talks to buy Decart AI, Israeli startup, for $6 billion. that's a 50% premium over their last valuation of $4 billion, just three months ago. Bloomberg says it could bring up to 8x AI inference throughput gains to Anthropic's existing infrastructure. Anthropic filed a confidential S-1 in June, investors are reportedly eyeing a $2 trillion IPO valuation in October. cutting inference costs right before going public is exactly the kind of move that plays well on a roadshow. both Elon Musk and Nvidia were reportedly circling Decart before Anthropic moved. Musk publicly called the SpaceX version of that rumor "fake news." worth noting, Musk publicly denied SpaceX was also in talks for Decart. and Nvidia reportedly circled it too before Anthropic moved in. — rehen (@justrehen) August 15, 2026 חיזוק אסטרטגיית השבבים של אמזון ומרוץ התשתיות עבור אמזון, המהלך – אם יבשיל – מהווה נדבך קריטי בביסוס מעמדה מול אנבידיה בשוק תשתית הענן. זרוע הענן של החברה, AWS, מעניקה קדימות לפיתוח שבבי ה-Trainium הייעודיים שלה כחלופה מוזלת למעבדים הגרפיים בשוק. כבר בשנת 2025 היא סיפקה לדקארט גישה מוקדמת לשבב Trainium3. כפי שציין אסטרטג השוק שי בולור מחברת Futurum Equities ברשת X, אמזון "למעשה רוכשת מומחיות תוכנה" כדי לייעל את ניצול שבבי ה-Trainium ולהפוך את החומרה הייעודית שלה לאטרקטיבית יותר עבור מפתחים. הצורך הגובר בפתרונות תוכנה שיגשרו על הפערים בין ארכיטקטורות חומרה שונות נובע מהביקוש העצום לכוח מחשוב. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, התייחס למגמה זו ואמר כי "הבינה המלאכותית נמצאת בנקודת מפנה נוספת – הבינה המלאכותית הסוכנותית (Agentic AI), המניעה ביקוש עצום לכוח מחשוב ומאיצה את הקמת התשתיות". שילוב שכבת האופטימיזציה של דקארט בתוך המערכת של אמזון עשוי לספק לחברה יתרון תחרותי משמעותי במענה לאתגר הניידות של מודלים. זינוק בשווי השוק וחזון המייסדים הצעת הרכישה בהיקף של כ-7 מיליארד דולר משקפת קפיצה של כ-75% בשוויה של דקארט וזאת בתוך פחות מחמישה חודשים – במאי השנה השלימה החברה סבב גיוס מסדרה B בהיקף של 300 מיליון דולר, בהובלת קרן רדיקל ונצ'רס (Radical Ventures) ובשתתפות אנבידיה, סקויה קפיטל (Sequoia Capital), בנצ'מרק (Benchmark), זאב ונצ'רס (Zeev Ventures) ואדובי ונצ'רס (Adobe Ventures), לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר. עניין המשקיעים הגדול נשען בין היתר על הרושם שטרנספורמציית הווידיאו והסביבות הדיגיטליות שלה הותירה על מובילי התעשייה, כאשר בין היתר יזם הטק אולי המפורסם בעולם, מאסק, הגיב במילה Wow ברשת X בעת השקת Oasis. למרות הנכונות לבחון עסקת ענק, מייסדי דקארט הצהירו לא פעם על שאיפות רחבות בהרבה. בראיונות שהעניקו בעבר אמרו השלושה כי שאיפתם היא להיות הגוגל (Google), האפל (Apple) או הפייסבוק (Facebook) של תחום הבינה המלאכותית. דין לייטרסדורף הדגיש בראיון ל-CTech: "אנחנו לא בונים סטארט-אפ. אנחנו בונים חברה של 'לפני ואחרי'. כמו ה-iPhone. כמו Google Search. כמו מדינת ישראל". מסתמן כי בקרוב יתברר אם החזון העצמאי של המייסדים יתבטא בהפיכת החברה לחלק מזרוע הטכנולוגיה העוצמתית של אמזון.

"קצב הפיתוח המהיר של סטארט-אפים מייצר לעיתים קרובות חשיפות אבטחה, החל ממחסור כרוני במקצועני אבטחה ועד לניהול הרשאות לקוי. אלא שכיום, אבטחת מידע אינה רק קו הגנה, אלא היא אף מהווה תנאי סף לסגירת עסקאות מול ארגוני אנטרפרייז, לגיוס השקעות ולהתרחבות גלובלית. השאלה המרכזית עבור סטארט-אפ אינה מתי לטפל בסייבר, אלא כיצד לבנות מענה פרופורציונלי, מבלי לבלום את המומנטום העסקי", כך אמר אסף חזן, סמנכ"ל טכנולוגיות בקספרסקי ישראל. חזן התראיין לאנשים ומחשבים ברקע תוכנית חדשה של ענקית ההגנה, המיועדת לחברות הזנק, ואשר מעניקה להן גישה למודיעין סייבר גלובלי במודל שותפות. "התוכנית החדשה", אמר חזן, "תנגיש לסטארט-אפים ישראליים מודיעין איומים מתקדם, בלא צורך בהתקנת תשתיות מורכבות, לצד אפשרות לשילוב רכיבי הגנה (SDK) במוצריהם. זאת כדי להאיץ את החדירה שלהם לשוק הגלובלי". לדבריו, "התוכנית מיועדת לחברות הזנק מכל המגזרים ובכל שלבי הצמיחה. במסגרת התוכנית, הסטארט-אפים יקבלו גישה ישירה למודיעין הסייבר הגלובלי שלנו – משאב שעד כה היה נחלתם של ארגוני ענק וגופי אבטחה מובילים בלבד". הגנה על לקוחות במודל שותפות חזן הוסיף כי "התוכנית מיועדת לסייע להגנה גלובלית על סביבת הסטארט-אפ עצמו, אך מטרתה העיקרית היא הגנה על לקוחותיו, במודל שותפות OEM. כך לדוגמה, חברות סייבר יטמיעו רכיב ייעודי שלהן, כך שעם המודיעין של קספרסקי (Kaspersky), הן יקבלו יכולות להכיר את כל ה-IOCs. אלו הן עקבות טכנולוגיות לפגיעה או פריצה של מערכת המחשוב או הרשת הארגונית על ידי גורם עוין. כך הן יוכלו להגיב בהתאם". "הלקוחות של הסטארט-אפים", ציין, "מקבלים מוצר מוגמר, הכולל את היכולת שלנו, המידע הקריטי ועדכוני הגרסה – כשהכול מובנה מראש במוצר שלהם ולא כרכיב חיצוני. הוא עומד בקטגוריות המחמירות ביותר, עם הנתונים העדכניים ביותר". הוא הוסיף כי "התשתיות והשירותים שיועמדו לרשות הסטארט-אפים כוללים זיהוי מוקדם של איומים, ניתוח קבוצות תקיפה וקמפיינים, אינדיקטורים לחדירה (IoCs) וטרנדים מתפתחים, לצד מודיעין איומים עסקי המותאם אישית לפרופיל החברה. המודיעין מונגש בצורה פשוטה ומהירה, בלא צורך בהקמת תשתיות או בהתקנת מערכות מורכבות. חברות המעוניינות בכך יוכלו לשלב במוצריהן טכנולוגיות הגנה שלנו (SDK) – מפני נוזקות, פישינג וספאם. כך הסטארט-אפים יוכלו לעמוד בתקני אבטחה מחמירים, לחזק את האמינות שלהם מול לקוחות גדולים ולקצר משמעותית את משך הזמן الנדרש לחדירה לשווקים בינלאומיים (TTM)". "במקום הטמעה של תשתיות מורכבות", סיכם חזן, "אנו מאפשרים לכל חברת הזנק לצרוך מודיעין סייבר שנאסף ממקורות ייחודיים במשך 30 שנה, בצורה ישירה ופשוטה, ולהפוך אותו לתובנות ולפעולות מנע מיידיות. החיבור ליכולות ולמודיעין של קספרסקי מעניק להם מקפצה יקרת ערך, ומאפשר להם להציע מוצר מאובטח ועמיד אל מול דרישות השוק הבינלאומי, באופן שמגדיל את התחרותיות שלהם. בנוסף, התוכנית שלנו חוסכת לחברות מאות אלפי שקלים – זהו נתון קריטי עבור חברות בתחילת דרכן".

"סוכני הבינה המלאכותית הם האיום הפנימי החדש. יש להתייחס אליהם כאל עובדים סוררים ובלתי ממושמעים", כך אמר ד"ר אורן איתן, מייסד ומנכ"ל אודיקס. לדבריו, במשך שנים ארגונים בנו מדיניות אבטחה, בקרות ומנגנוני ניטור להתמודדות עם איומים פנימיים. אלא שהופעתם של סוכני AI משנה את המשוואה: ככל שהאוטונומיה והגישה שלהם מתרחבות, כך גובר הסיכון לפעילות פנימית שקשה יותר לחזות, לזהות ולשלוט בה. "זהו שינוי פרדיגמה באבטחת סייבר ארגונית", אמר איתן. פועלים בתוך הארגון, במהירות מכונה אודיקס פועלת בתחום הסרת פגיעויות ונוזקות לא ידועות מקבצים, באמצעות טכנולוגיות הלבנה, והיא פועלת בתחום Zero Trust for Data. איתן, אלוף משנה במילואים, שירת בעבר באגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, ובתפקידו האחרון היה מפקד יחידת מצו"ב. בראיון לאנשים ומחשבים הסביר איתן כי סוכני AI פועלים בתוך הארגון, מקבלים גישה למערכות, ליישומים ולמידע רגיש, ויכולים ליצור, לשנות ולהפיץ תוכן באופן עצמאי. "בניגוד לעובדים בני אנוש, הסוכנים יכולים לבצע פעולות במהירות מכונה, בקנה מידה עצום, ולעיתים קרובות בלא פיקוח אנושי ישיר", אמר. שני סוגים של איום לדברי איתן, לאיום החדש יש שני ממדים. הראשון הוא סוכני AI לגיטימיים שעלולים להפוך למסוכנים. הם עשויים להיות נתונים למניפולציה מצד גורמים עוינים, להיפרץ, להיות מוגדרים באופן שגוי או להתנהג בדרכים בלתי צפויות. לדבריו, פעילות כזו עלולה לפעול נגד האינטרסים של הארגון, גם ללא כוונת זדון. הממד השני הוא סוכני AI זדוניים, שתוקפים מחדירים בכוונה לסביבה הארגונית. מרגע שהם פועלים בתוך הארגון, הם עלולים לבצע באופן עצמאי פעולות זדוניות, לנצל משאבים זמינים ולפגוע במערכות ובנתונים. "ההבחנה המסורתית בין פעילות פנימית אמינה לבין פעילות חיצונית שעלולה להיות עוינת הופכת להיות פחות רלוונטית", אמר איתן. לדבריו, ארגונים נדרשים לחשוב מחדש על ניהול הסיכונים הפנימיים שלהם. "ההנחה שקבצים ותוכן אשר נוצרו, שונו או הופצו בתוך הארגון, ולכן הם אמינים יותר במהותם, כבר אינה מובנת מאליה".