יחידת ריגול והתנקשות סודית של הקרמלין נחשפה באחרונה. לאחר מכן, כלל המבנה הארגוני והפעילות המסווגת שלה נחשפו – בשל טעות מקצועית שעשה אחד הסוכנים שלה: הוא השתמש בגוגל טרנסלייט. מדובר ביחידה המכונה מרכז 795. היא הוקמה לאחר מלחמת רוסיה-אוקראינה ומורכבת מחברי יחידות עילית מה-GRU וה-FSB. המרכז הוקם כישות סודית אוטונומית לחלוטין, לטובת מבצעים קריטיים ביותר – ממשימות צבאיות באוקראינה ועד חיסולים וחטיפות פוליטיות מעבר לים. תחקיר בינלאומי חושף את מבנה היחידה, את כל המפקדים שלה, נותני החסות המרכזיים לפעילותה, מיקומה ותחומי הפעילות המרכזיים שלה. אחד מהקצינים ביחידה נעצר בקולומביה כשניסה לארגן חטיפה של כמה מתנגדי המשטר. הסוכן נתפס כי עבד מול המופעל שלו באמצעות מנוע התרגום הפופולרי. תחקיר בינלאומי התפרסם בסוף השבוע ב-דר שפיגל הגרמני וה-אינסיידר (The Insider) הרוסי. זהו אתר תחקירים עצמאי באנגלית וברוסית הפועל בריגה, לטביה מ-2013 וחושף מידע על פעילות השירותים החשאיים של רוסיה, שחיתות שלטונית, התנקשויות במתנגדים פוליטיים ומבצעי ריגול רוסי בעולם. הסוכן הבכיר דניס אלימוב נחת בנמל התעופה הבינלאומי אל דורדו בבוגוטה ב-24 בפברואר השנה ונראה תייר רוסי רגיל. תוך דקות, קציני ההגירה הקולומביאנים עצרו אותו לאחר שסומן על ידי מערכות האינטרפול. הוא מבוקש על ידי תובעים פדרליים במחוז הדרומי של ניו יורק, בחשד לתכנון ניסיון ההתנקשות בשני מתנגדי שלטון צ'צ'נים בולטים, שהתגוררו באירופה. אלימוב הציע פרס של 1.5 מיליון דולר על ראשיהם, שישולם אם "המטרה (יעד החיסול, י"ה) הגיעה מתה לרוסיה או גורשה כחוק". אלימוב, 42, היה בכיר ביחידת הכוחות המיוחדים אלפא של ה-FSB, ומאז 2023 שירת כסוכן בכיר במרכז 795 הקטלני והסמוי. במשך שנתיים ניהל רשת עולמית של סוכנים, שארגנו מבצעי רצח של אויבי המשטר הרוסי. מצויד בדרכון לא ביומטרי חדש ובזהות בדויה, אלימוב החל במסע הסמוי הראשון שלו לחו"ל. הוא נעצר בצ'ק-אין לטיסה לאיסטנבול והועבר ל"היריב המרכזי", מינוח של המודיעין הרוסי לביון בארה"ב. ה-FBI עקב אחרי אלימוב במשך יותר משנה – בין היתר, על ידי קריאת ההתכתבויות שלו, שתורגמו בגוגל טרנסלייט עם אחד מהמתנקשים שהפעיל – בהם פורטה מזימת השכירות לרצח. חזרה אחורה: לפי התחקיר, היחידה החדשה נולדה ממבוכה וכישלון: בין 2018-2022 המודיעין הצבאי הרוסי, GRU, סבל מטעויות מבצעיות הקשורות ליחידה 29155. זו ניהלה בחשאי את ההתנקשות עם גז עצבים בסולסברי שבבריטניה בסוכן כפול רוסי-בריטי ובבתו, את ניסיון ההפיכה במונטנגרו וכן שורת רציחות ופיגועים ברחבי אירופה. עיתונאים ותחקירנים המתבססים על מודיעין גלוי (OSINT) זיהו עשרות מקציני היחידה לפי שמות, תמונות ומספרי דרכונים, כי הם הונפקו ברשלנות ביטחונית, במספרים סידוריים עוקבים. היחידה הייתה מושחתת והסוכנים גנבו כספים למימון חיי פאר עבור משפחותיהם והמאהבות שלהם. כך, כלל הסוכנים "נשרפו" בכל העולם והיחידה הפכה לנטל. המפקד המייסד שלה, הגנרל אנדריי אבריאנוב, לא פוטר והוטל עליו להקים ישות חדשה, מרכז 795, שתעסוק לא בחיסול, אלא ב"כל החבילה", משמע מודיעין, מעקב, חבלה, וחיסול. כדי לספק ליחידה כיסוי, היא "הוטמעה" בקלשניקוב — יצרנית הנשק הרוסית המפורסמת, חברה פרטית עם קשר לתאגיד ההגנה הממשלתי רוסטק. פעילותה מומנה בסתר על ידי אנדריי בוקארב, סוחר נשק מיליארדר, בעלי Transmashholding, קונגלומרט ענק. דרך מרכז 795, תחת קלשניקוב, הוקם צבא חיסול פרטי. היה זה "אקס פקטור" ייחודי ושונה: ביצוע רציחות פוליטיות במערב אירופה. הכל הלך היטב, עד שנחשף מבצע ההתנקשות שהוביל למעצרו של אלימוב. המטכ"ל הרוסי ושני מיליארדרים יצרני נשק – מינו – בסתר – את דניס פיסנקו, ותיק יחידת אלפא בן 52 ועטור קרבות, לעמוד בראשה. פיסנקו היה גם סמנכ"ל" "פרויקטים מיוחדים" בקלשניקוב, שם ניהל, בין היתר, את החטיבה המייצרת רחפנים רוסיים המופעלים באוקראינה. סוכנויות מודיעין מערביות ותחקירנים עיתונאיים השיגו בתוך חודשיים את המצגת עם מבנה של "יחידת החיסול הסודית החדשה של פוטין". מרכז 795 מפעיל כ-500 קצינים בשלוש מחלקות: מודיעין, תקיפה ותמיכה קרבית. היחידה גם פעלה בסייבר, כחלק מהלוחמה ההיברידית. הגיוס אליה היה קפדני, והשכר של שכירי החרב הרקיע שחקים: 7,800 דולרים בחודש. ב-2023 עבר אלימוב למרכז 795, שם סייע לרמזאן קדירוב, נשיא צ'צ'ניה ו"בובה" של פוטין, לאתר מתנגדי משטר בדלנים צ'צ'נים. אלימוב מצא את דארקו דורוביץ', סרבו-קרואטי שחי בארה"ב, וגייס אותו, העביר לו מקדמה של 60,000 דולר והבטיח עוד 1.5 מיליון דולר לכל יעד שיגורש בהצלחה לרוסיה. מפקדי מרכז 795 נקטו אמצעי זהירות, עבדו ביישומי הודעות מוצפנות, בזהויות בדויות ובתקשורת מבוזרת. הם לא לקחו בחשבון את קשיי השפה בין הסוכנים שלהם: אלימוב דיבר רוסית, דורוביץ' – סרבית. איש מהם לא שלט בשפת האם של השני. הפתרון היה פשוט, וקטסטרופלי: הם השתמשו בגוגל טרנסלייט. למרות שההודעות הועברו ביישומים מוצפנים – שרתי גוגל בארה"ב היו תחת מעקב מגובה צו של ה-FBI. כך, דורוביץ' השתמש במנועי חיפוש לאיתור כלי הרצח שלו, "גלוק 17", "גלוק 21", "גלוק 22" והיכן ניתן להשיגם במונטנגרו. יומני המעקב נקראים כמסמך אבסורדי: שני סוכנים מיחידת ההתנקשות הסודית ביותר ברוסיה מבצעים מזימת רצח בשכירות באמצעות כלי תרגום צרכני. כל ההוראות והדיווחים נשמרים ברשומות עם חותמות זמן בשרתי חברה אמריקאית. כפי שציין אחד הנחקרים: "זה היה אפילו טוב יותר מהאזנת סתר – החומר הגיע מתומלל". שנה שלמה אחרי שדורוביץ' נלכד, אלימוב החליט שזה בטוח לשוטט בעולם. פקידי ההגירה הקולומביאניים, בתיאום האינטרפול,  עצרו אותו בדרכו לאיסטנבול. לצד אישומי קשר לרצח וחטיפה, אלימוב עומד בפני אישומים של סיוע חומרי ומימון ארגון טרור. כל אחד מהאישומים נושא עונש מאסר עולם. "המערך שאלימוב הקים – טנקים, רחפנים, צלפים, כיסוי אזרחי מוקפד – הכל נחשף. האירוניה זועקת: יחידה שנועדה להיות הכלי הבלתי ניתן לאיתור ביותר של הקרמלין נחשפה, ולא בעקבות שנות מודיעין-נגד סבלני, לא בגלל עריק, אלא כי שני גברים היו צריכים לדבר זה עם זה ולא חלקו אותה שפה".    

"מערך הדיגיטל הלאומי פועל לתכלול עבודת המידע והרציפות התפקודית של משרדי הממשלה, וזה מה שאנחנו עושים מתחילת המלחמה, ובעצם עוד מתחילת "חרבות ברזל. אז בעצם התחדד הצורך במרכזיות המידע, הפרטי וגם הכללי, כבסיס לקבלת ההחלטות במשרדי הממשלה", כך סיפרה קרן בר לב, מנהלת הטכנולוגיה הראשית של הממשלה, במסגרת מערך הדיגיטל הלאומי, בוובינר המיוחד לתפעול של המשק שערכה לאחרונה קבוצת אנשים ומחשבים, בהשתתפות של מנמ"רים ומנהלי IT מהתחום הממשלתי והעסקי כאחד. בר לב סיפרה כי, "המערך פועל לעיגון, ולהנגשה של המידע עבור משרדי הממשלה, במטרה לבסס תמונת מצב מהימנה ועדכנית התומכת בניהול האירועים שמתרחשים", וכי יש, "שתי מערכות מרכזיות שנבנו עוד בפרוץ המלחמה הקודמת, והיום עדיין משמשות אותנו. האחת היא מערכת מרכזית, שבה מוצאים את כל המידע של המפונים, כשיש סנכרון של הצרכים והפרטים עם כל הגורמים, כולל רווחה, חינוך ובריאות – מה שמאפשר מתן סיוע מהיר ומדויק. בנוסף, מערכת 'אמון' הוקמה מתוך הצורך הדחוף לייצר תמונת מצב אחודה, עדכנית ומדויקת על מאות אלפי תושבים שנפגעו במלחמה, ואנחנו רואים את זה גם במבצע היום". היא הוסיפה וסיפרה כי הוקם פורטל חדש לשעת חירום, "אתר ייעודי, המרכז במקום אחד את כלל המידע והשירותים לציבור, שאפשר למצוא בו הנחיות לציבור, סטטוס, פעילות במשק, מפת שירותים חיוניים, וגם מדריכים למיצוי זכויות ועוד. לצד זה הוקם עוד פורטל, 'מתארגנים מחדש', שמרכז את כל המידע עבור תושבים שבתיהם ניזוקו". דוברת נוספת בוובינר הייתה ורד הוכמן, מנהלת תשתיות "סיגמה" (השם החדש של מרכב"ה), באגף החשב הכללי, התשתית שמעניקה שירות רוחבי לכלל משרדי הממשלה כדי לאפשר להם לעבוד באופן שוטף, כמובן גם בימי מלחמה. רד הוכמן, מנהלת תשתיות "סיגמה". צילום: ניב קנטור "האמת היא שאנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל. משרדי הממשלה צריכים בבוקר לעבוד, צריכים לעשות את הרכש שלהם, צריכים לדווח על נוכחות ולבצע את כל המשימות שלהם", סיפרה הוכמן. "יש מאות אפליקציות שקיימות בתוך השירות עצמו, שמשרתות את כל הממשלה, אז מבחינתנו אין הבדל בין חירום לבין שגרה. הפעילות השוטפת נשארת אותו דבר". אבל הבעיה, לדבריה, הייתה איך להמשיך לעשות דברים פרואקטיביים. "איך אנחנו מקדמים אותם במצב של מלחמה? האוטומט של כולנו היה כמובן ביומיים שלושה הראשונים להיכנס לבהלה, לעצור הכל. אהל מיג הבנו שהפרויקטים צריכים להתקדם כי יש לנו מחויבויות גם כלפי הספקים שלנו וגם כלפי הלקוחות שלנו, שזה הממשלה. אז כן, בצורה אוטומטית סגרנו את כל הממשקים החיצוניים, אבל אנחנו עובדים המון עם מערך הדיגיטל, שמגן עלינו מהרשת, מהעולם, ואנחנו מקבלים כשירות את נושא הסגירה מכל הכיוונים". היא סיפרה כי היה צורך לחשוב בצורה יצירתית איך בכל זאת ממשיכים את הפרויקטים. "יש תהליכים שנבנו לפני 20 שנה והם כבר פחות מתאימים לתשתיות הטכנולוגיות שקיימות היום, אז אין ברירה, ואנחנו ממשיכים בתהליכים האלה בצורה מאוד מאוד מדוקדקת ומאוד מאוד הדוקה לדרישה. לדוגמה, החלופה של איך יוצאים לאינטרנט ואיך עושים את זה בצורה מוגנת, ואנחנו עושים כל יום בדיקות מדוקדקות כדי שלא תהיה פגיעה". מאיר יהב, מנמ"ר משרד האנרגיה והתשתיות, דיבר על ההמשכיות התפקודית של משק האנרגיה בימי "שאגת הארי". "החל מיום שבת בשעה תשע בבוקר פתחנו את חדר המצב, ומאז הוא פעיל 24 שעות ביום לאורך כל השבוע. חדר המצב של המשרד מרכז אליו בכל רגע נתון תמונת מצב של משק האנרגיה: כמות האנרגיה הנצרכת בכל רגע נתון, תחזית להמשך, איפה יש פערים? איפה יש בעיות? והמטרה היא לתת מענה מאוד מהיר, בטווח זמן מאוד קצר., ולצד זה אנחנו מאיישים את המרכז הקיברנטי שלנו גם 24×7". מאיר יהב, ראש אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד האנרגיה והתשתיות. צילום: שלומי אמסלם הוא סיפר כי מיד הופעל נוהל החירום. "עצרנו שינויים בייצור, עצרנו פעילויות של תחזוקה מונעת. גם אצלנו במשרד, וגם העברנו הנחיה לכל החברות במשק האנרגיה לעצור שינויים ולהיות ממוקדים בייצור שוטף של אנרגיה למול הצרכים. אנחנו מבצעים חיתוכי מצב שוטפים על כלל המשק, והם קורים מספר פעמים ביום כדי להיות כל הזמן עם יד על הדופק". הוא ציין, כי המלחמה לא תפסה את המשרד בהפתעה מוחלטת, גם בגלל התרגולת מהמלחמה הקודמת. "ההיערכות התחילה כבר מהימים האחרונים של 'עם כלביא'. ראינו דברים שהפריעו לתפעול של משק האנרגיה וטיפלנו בהם. החברות מציעות כיום שרידות יותר טובה, ובמקרים ותגובות ספציפיים יש שיתוף פעולה מצוין בתוך משק האנרגיה. הפקנו את הלקחים. היה תהליך סדור בהובלת המנכ"ל לטיוב והפקת לקחים, וזה בא לידי ביטוי".

כשטכנולוגיה פוגשת בטיחות: In3D הישראלית, שמתמחה בפיתוח מוצרים במציאות מורחבת (XR), פיתחה והטמיעה עבור יחידת הכבאות בחיל האוויר סימולטור מציאות מדומה (VR), שנועד להכשיר צוותי כיבוי אש להתמודדות עם תרחישי דליקה מורכבים בתוך האנגרים. הפרויקט החל בינואר 2025 והשלב הראשון שלו הסתיים ביוני באותה השנה. בימים אלה נערך אפיון לשלב השני בפרויקט. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במאות אלפי שקלים. הפרויקט התמקד בבניית חוסן ותפקוד תחת לחץ, תוך שימוש במידול תלת ממדי, שמדמה את סביבת העבודה של הצוותים. אימון קרוב ככל הניתן למציאות ההחלטה על הפרויקט לפיתוח כלי ההדרכה נבעה מהפער, המובנה, בין לימוד עיוני לתנאים הייחודיים שבהאנגרים: מדובר בסביבות עבודה מאתגרות, המכילות כלי טיס, חומרים דליקים וציוד טכני רב. בעבר, מודל האימונים המסורתי הצריך לפעמים השבתה של הפעילות בהאנגר לצורך תרגול פיזי, ובמקרים מסוימים אף כלל הדלקת אש חיה לצורכי אימון – דבר שיצר מפגעים בטיחותיים ולוגיסטיים משמעותיים. הסימולטור החדש מציע מענה שמאפשר אימון שהוא קרוב ככל הניתן למציאות, בלא המגבלות הלוגיסטיות ובזמינות גבוהה. מה כלל הפרויקט? במהלך האפיון מיפו אנשי In3D את מכלול התרחישים האפשריים במרחב ההאנגר, במטרה להבטיח שהסימולטור ישקף את התחושה האמיתית. על בסיס נתונים אלה פותחה סביבה וירטואלית, שמדמה זירת אש עתירת רעשים, עשן ולהבות, שמעלה את רמת הלחץ. סביבה זו מאפשרת למתאמן לחוות רמות לחץ מבוקרות ולפתח מיומנויות תפקוד קריטיות, בעוד שהמדריך יכול לצפות בזמן אמת בשרשרת ההחלטות של המתאמן באופן מבוקר. בנוסף, שולב מנגנון שידור למסך חיצוני, המאפשר למדריך לצפות בזמן אמת ברצף הפעולות ובהחלטות שקיבל המתאמן ולספק משוב מידי. ב-In3D אומרים שהטמעת המערכת בחיל האוויר מאפשרת לצוותי הכיבוי לקיים הכשרות איכותיות, שחוסכות זמן יקר ומשאבים. עוד נמסר מהחברה שהמתורגלים, אנשי החיל, ציינו את הנאמנות הגבוהה למציאות, עם הדמיון הרב לתצורת הדת"ק (ר"ת דיר תת קרקעי) הקיימת. נתנאל רייכר, מייסד משותף ומנכ"ל In3D. צילום: מולי נעים לדברי נתנאל רייכר, מייסד משותף ומנכ"ל In3D, "השימוש במציאות מדומה קריטי במיוחד במרחבי עבודה שכוללים חומרים מסוכנים. הפרויקט ממחיש כיצד ניתן לבצע הכנה מציאותית ומדויקת בלא להשבית את הפעילות השוטפת". הוא הסביר כי "השילוב בין סביבת אש עתירות רעש ועשן ובין בקרת מדריך בזמן אמת מביא להעלאה של רמת הלחץ באופן מבוקר, וכך מחזק את החוסן ומשפר את התפקוד תחת לחץ. התוצאה היא קיצור זמן והוצאות לוגיסטיות, לצד קפיצה באיכות ההכשרה, ובעיקר מוכנות מבצעית טובה יותר לקראת רגע האמת".

במשך למעלה מעשור, משנת 2013, נחשבה קונסולת המשחקים Xbox One של מיקרוסופט למבצר בלתי חדיר, אך ממש בזמנים אלו הסטטוס הזה השתנה לגמרי. במהלך כנס אבטחת המידע RE//verse 2026, שהתקיים באחרונה נחשף כי המודל המקורי של הקונסולה נפרץ לחלוטין. כדי לדייק את תמונת המצב נסביר כי לא מדובר בפריצת רשת שבה מיקרוסופט נאלצה להודות בגניבת נתונים משרתיה, למשל, אלא בחשיפה פומבית של פריצת חומרה פיזית, המרסקת הלכה למעשה את טענות האבטחה ארוכות השנים של ענקית הטכנולוגיה. כפי שדווח באתר TheGamer, דייב ווסטון, מנהל אבטחת מערכות ההפעלה של החברה בעבר, התגאה כי מדובר ב"מוצר המאובטח ביותר שמיקרוסופט ייצרה אי פעם, ואולי במכשיר המאובטח ביותר שיש". לפי אתר Tom's Hardware, מהנדסי החברה תיחזקו בגאווה את התפישה הזו במשך שנים, והצהירו כי מדובר במכשיר נטול פרצות, אך כעת חומת המגן הזו קרסה באופן רשמי. איך בוצעה הפריצה? במקרה זה פריצת הדרך, תרתי משמע, הושגה על ידי חוקר האבטחה מרקוס "דום" גסדלן. אתר VideoCardz, ציטט את דבריו מסביר למשתתפי הכנס כי ההתקפה מאפשרת גישה לתיקון, פענוח והפעלת קוד "החל משלב רום האתחול ומטה". לדבריו, הוא השתמש בשיטה המכונה "פריצת תקלת מתח" (Voltage Glitch Hacking) וביצע כשל כפול שזכה לכינוי "בליס" (Bliss). שיטה מורכבת זו מסתמכת על שיבוש זעיר באספקת החשמל של הקונסולה ברגעים קריטיים ומדויקים מאוד במהלך תהליך ההפעלה שלה, מה שגורם למערכת לקרוא פקודות בצורה שגויה. התקלה הראשונה שהופעלה מדלגת על הגדרות הגנת הזיכרון, בעוד שהשנייה מכוונת לפעולת העתקת הזיכרון, מה שמעניק להאקר שליטה מלאה על המכשיר ואפשרות לטעון קוד לא חתום בכל רבדי המערכת. מכיוון שמדובר בפגיעה פיזית המנצלת חולשה בתוך שבב הסיליקון של המכשיר, זוהי פריצה מוחלטת שמיקרוסופט אינה יכולה לתקן מרחוק באמצעות עדכון תוכנה. עובדה זו מתכתבת במדויק עם אזהרה מוקדמת של טוני צ'ן, יוצר מעטפת האבטחה של ה-Xbox, אשר צוטט באתר TheGamer עוד ב-2019 כשאמר ש-"טעות התוכנה היחידה שאיננו יכולים להתאושש ממנה היא באג ברום האתחול". גסדלן עצמו תיאר את האתגר העצום שעמד בפניו, וכפי שצוין בשיחה עם Tom's Hardware הוא נזכר כי "בשנת 2013 ירד מעין מסך ברזל על האבטחה של האקולוגיה של Xbox, וה-Xbox One מעולם לא נפרצה". באתר TheGamer הוסיפו כי הוא אף השווה את התהליך המתיש והארוך של פיצוח המערכת ל"ציד דרקונים". יש להבין כי למרות הדרמה הרבה סביב קריסת אחת ממערכות ההגנה החזקות בעולם הטכנולוגיה, המניעים מאחורי חשיפת הפריצה אינם זדוניים ולא נועדו כלל לעודד פיראטיות תוכנה. כפי שדווח ב-VideoCardz, גסדלן הבהיר זאת בצורה מפורשת כשאמר: "לא שיחקתי במשחקים כבר שנים". הוא הדגיש שהמטרה שלו לא הייתה "להפוך כמה משחקים לפיראטיים", אלא להתמקד באופן טהור בשימור דיגיטלי. המהלך נועד לאפשר לחוקרים לאבחן לעומק את המערכת, לקדם יכולות אמולציה ולשפר את אפשרויות התיקון של החומרה הישנה עבור ארכיונאים ומומחי שימור היסטוריה טכנולוגית.

המלחמה מציבה קשיים לכולנו: להיכנס למרחבים המוגנים כמה פעמים ביום (ובצפון יותר), לדאוג למשפחה ולנהל שגרת חיים נורמלית ככל הניתן במצב הלא נורמלי שאנחנו נמצאים בו. ענף ההיי-טק מצטיין בתנאים שהחברות בו נותנות לעובדים: משכר גבוה ועד לחדר כושר, מאוכל מסובסד ועד לפינות ישיבה מעוצבות במשרד – מה שנותן להם יותר רווחה, אבל גם מעודד אותם להישאר זמן רב יותר במשרד. חברות רבות בתעשייה החליטו לא לזנוח את רווחת העובדים ומשפחותיהם גם במלחמה, וקיימו פעילויות שמטרתן לגרום להם להרגיש טוב יותר, ולו במקצת, ולהסיח לכמה שעות את דעתם מהטילים והאזעקות. לפני ימים אחדים פרסמנו כאן כתבה ובה מידע אודות כמה חברות כאלה. בעקבות הפרסום קיבלנו מידע על פעילויות הפגה וסיוע לטובת העובדים.ות מחברות נוספות, והנה הוא לפניכם. אימפרבה-תאלס מתוך ההבנה כי חוסנה של חברה נובע מביטחון אנשיה, אימפרבה-תאלס עברה עם תחילת המלחמה למתכונת עבודה מרחוק מלאה והקימה חמ"ל משאבי אנוש, שפועל 24/7. כסיוע מיידי, החברה מעניקה 500 שקלים ליום עבור פתרונות דיור חלופיים במלונות ובאזורים ממוגנים, לעובדות ולעובדים שאין בקרבת ביתם מרחב מוגן. במקביל, היא מפעילה מערך תמיכה מקצועי וליווי אישי צמוד לכלל העובדים ולמשפחות המילואימניקים. אינטל במהלך מצב החירום, אינטל מפעילה מערך תמיכה רחב לעובדות ולעובדים בישראל, במטרה לסייע להם בהתמודדות עם האתגרים האישיים והמשפחתיים שנוצרו בעקבות המצב. במסגרת זו מעניקה החברה סיוע ממוקד לעובדים שנפגעו ישירות, כולל ליווי אישי, אפשרות להיעדרות בתשלום בעת הצורך וקו פתוח למענה ולתמיכה. בנוסף, היא מציעה מענה בתחום הבריאות והתמיכה הרגשית לעובדים ולבני משפחותיהם. אינטל אף מפעילה פתרונות ייעודיים להורים, עקב סגירת מוסדות החינוך, ובהם החזרים עבור טיפול בילדים ותוכניות שנועדו לסייע בשמירה על שגרה. לצד זאת, היא מספקת תמיכה לעובדים חיוניים שמגיעים לקמפוסים, כולל החזרי נסיעות והקלות בהתאם לצורך, וכן הטבות למשרתי ומשרתות מילואים, לרבות ימי התאוששות וחופשות חלופיות. באינטל מציינים כי החברה ממשיכה להתאים את מערך התמיכה לעובדים למציאות המשתנה, כדי להבטיח שיש להם מענה רחב בתקופה זו. אפספלייר על רקע המצב הביטחוני, אפספלייר מפעילה מעטפת סיוע מקיפה לעובדיה בישראל ובחו"ל, עם דגש על מענה מהיר, אישי ורגשי. עובדים שביתם נפגע זכאים לימי חופשה להתארגנות, משלוחי מזון בשבוע הראשון, ליווי רגשי במסגרת תוכנית Be Well, שכוללת שישה מפגשים במימון מלא של החברה, ליווי אישי על ידי יועץ או קואצ'ר וייעוץ להתנהלות מול מס רכוש. החברה מעניקה תמיכה ייעודית גם למילואימניקים ולבני ובנות זוגם. בנוסף, אפספלייר העמידה לעובדים שנתקעו בחו"ל, בין אם בעקבות נסיעות עבודה או פרטיות, ערוצי תמיכה ישירים, מימון שהות במקרה הצורך, סיוע בתיאום חזרה לארץ ומשלוחים למשפחות בישראל. כל זאת נעשה במטרה להבטיח רציפות תפקודית ושקט נפשי בתקופה מורכבת. אקסוניוס חברת הסייבר אקסוניוס פעלה באופן מיידי כדי להעניק יחס אישי ורגיש לעובדים – החל ממיפוי הסטטוס והצרכים של כל עובד ועד לבניית מעטפת תמיכה רחבה. מעטפת זו כללה שליחת שוברי וולט לעובדים מגויסים ולבני משפחותיהם, סבסוד דיור חלופי לעובדים ללא מרחב מוגן, וכיסוי הוצאות שהות וניסיון לסייע במציאת טיסות חזרה לעובדים שנתקעו בחו"ל. כדי להקל על שגרת החירום העניקה החברה תוספת לסיבוס, סבסדה שירותי שמרטפות, והעמידה מערך טיפולים פסיכולוגיים ותמיכה נפשית. גרין רואד גרין רואד, שמתמחה בפתרונות טכנולוגיים לבטיחות ציי תחבורה, העבירה עם תחילת המלחמה את כל העובדים שלה למתכונת של עבודה מהבית. בנוסף, היא שלחה לכל עובד ועובדת מתנה לבחירה, דרך שובר לביי-מי, שמאפשר הזמנת אוכל הביתה, קניית ספרים או משקאות, חוויות משותפות ועוד. לאסו בסטארט-אפ הסייבר לאסו שלחו לעובדים חבילות שי עם משחקים לילדים וערכו מסיבת פורים וירטואלית. בנוסף, החברה מאפשרת לעובדים עבודה גמישה, בהתאם למצב ולשעות שנוחות להם. לעובדים חדשים שהצטרפו נעשה און בורדינג וירטואלי, והם קיבלו חבילות "ברוכים הבאים" לביתם. מארוול בסניף הישראלי של חברת השבבים הבינלאומית מארוול הקימו מערך שמטרתו לספק מענה פרקטי ומהיר לצרכים שעולים בזמן חירום, בדגש על רווחה נפשית, הורות ומשפחה. החברה מפעילה לעובדים ולבני המשפחות שלהם מעטפת תמיכה דרך Cleo לליווי הורים וניהול שגרה בתקופות משבר, ודרך Lyra לקבלת סיוע רגשי וטיפולים ושיחות עם אנשי מקצוע, לטובת התמודדות עם חרדה וסטרס. לצד זה, מארוול נותנת גמישות מלאה בשעות העבודה ומעבר לעבודה מהבית, כולל סדנאות AI לילדים בזום, כדי לאפשר להורים זמן שקט לעבוד, גם כשהם עושים זאת מביתם. העובדים יכולים לעבוד מהבית. משרדי מארוול. צילום: שי אפשטיין מארוול אף מממנת את שהייתם של עובדים שתקועים בחו"ל ולא יכולים לשוב ארצה. במקביל, היא מעודדת עשייה חברתית: העובדים יכולים לתרום לכל עמותה והחברה מבצעת מאצ'ינג, וכן מאפשרת לכל עובד להתנדב עד שלושה ימים על חשבונה. מייבנס עם תחילת המלחמה וההגבלות, מייבנס, ששייכת לענקית המשחקים זינגה, עברה לעבודה מלאה מרחוק. החברה נרתמה לסייע לעובדים שזקוקים לעזרה, כגון מציאת מקום לינה עם מרחב מוגן. כמו כן, מייבנס החליטה לפנק את עובדות ועובדי החברה שמתגוררים.ות לבד, או שבן.ת הזוג שלהם.ן נעדר עקב מילואים או עבודה חיונית. העובדים.ות הללו זכו לקבל משלוח אוכל וציוד לטיפול בתינוקות. לאחר מכן נשלחו משלוחים גם לשאר העובדות והעובדים. מידרג במידרג מודעים לאתגר של עבודה מהבית יחד עם ילדים ולכן, בהנהלת החברה החליטו שהורים שיעבדו שלוש שעות יקבלו שכר עבור שש שעות, כאלה שיעבדו ארבע שעות יקבלו שכר עבור שבע שעות, והורים שיעבדו חמש שעות יקבלו תשלום עבור שמונה שעות. עוד החליטו בחברה לתת לנשות מילואימניקים שכר מלא מבלי שיעבדו כלל. כמו כן, כל העובדים שהינם הורים קיבלו יום חופש על חשבון החברה, לטובת התארגנות למצב החדש. מלם תים המיני-סייט הייעודי של מלם תים ממלם תים נמסר שהחברה התגייסה מיידית לחיזוק מורל משפחות העובדות והעובדים, וריכזה עבורם מיני-סייט שכולל תוכן מיוחד עם פעילויות אונליין לכל הגילאים, משחקים עצמאיים, יצירה בבית, והצעות לחיזוק החוסן המשפחתי והאישי. המיני-סייט מתעדכן ברעיונות חדשים בכל יום. בנוסף, החברה מקיימת מפגשי זום לילדי העובדים בגילאים השונים, עם פעילויות שונות. בין היתר, הועלתה במסגרת זו הצגה לפורים – בגדי המלך החדשים, התקיימה מסיבת תחפושות עם אודי שיגעאודי, וכן ערכה החברה סדנאות – אוריגמי עם כוכבת הרשת רומיגמי, איור קומיקס, הפקת מוזיקה בבינה מלאכותית ועוד. בנוסף, מלם תים מעמידה לרשות העובדים מוקד לסיוע נפשי, דרך אשחר. נאביה נאביה שלחה מארזי מזון לעובדים שבן או בת הזוג שלהם נמצא.ת בחו"ל, לעובדים שנמצאים בשירות מילואים או שבן.ת הזוג שלהם משרת.ת ולכאלה שניזוק להם הבית. סיילספורס "בסיילספורס מאמינים שחוסן ארגוני מתחיל קודם כול בחוסן של הפרט", נמסר החברה. כבר ביום א', יום לאחר פרוץ המלחמה, הנהלת החברה בישראל ערכה מפגש עם כלל העובדים, במטרה להרגיע, לעדכן ולסקור את מגוון אפשרויות התמיכה שהיא מעמידה לרשותם. כדי לספק מעטפת יציבה בתוך אי הוודאות, סיילספורס מפעילה מרכז ביטחון ובטיחות גלובלי, שמעניק סיוע מיידי וליווי לעובדים ולמשפחותיהם בארץ ובחו"ל, כולל סיוע באיתור טיסות חזרה לישראל. במקביל, החברה מעמידה מגוון משאבים לפתרון צרכים דחופים בשטח – החל מסיוע לוגיסטי ועד לתמיכה כספית במקרי חירום. בין היתר כוללת התוכנית סיוע מיידי להוצאות כגון מזון, לינה, דלק וביגוד, לצד קרן סיוע ייעודית למקרים מורכבים יותר, לרבות נזק לרכוש, אובדן הכנסה והוצאות טיפול בילדים. מארז מפנק, שקיבל אחד המילואימניקים מסיילספורס. צילום: יח"צ בנוסף, מתוך הכרה בעומס הרגשי, מעניקה סיילספורס לעובדים ולבני משפחותיהם תמיכה נפשית דיסקרטית וללא עלות באמצעות פלטפורמה ייעודית, לצד סשנים וירטואליים לחיזוק החוסן והרווחה שלהם. סיילספורס אף קיימה לעובדים הרצאה בנושא מדריך תזונתי לסטרס וחרדה, וכן סשן מיינדפולנס. במקביל, כהבעת הערכה לעובדי החברה המשרתים במילואים, נשלחו אליהם מארזים מפנקים לשבת. פורטינט החברה העבירה את כלל עובדיה בישראל למתכונת של עבודה מהבית, תוך מתן גמישות מלאה לעובדים הזקוקים לכך ואפשרות לעבוד מהמשרד לאלה שחפצים לעשות זאת. בנוסף, היא שלחה מארזי מתנה למשפחות של עובדי החברה המשרתים במילואים והעניקה שובר מתנה לכלל העובדים. במקרים שבהם זה נדרש, פורטינט מעניקה מענק כספי, שנועד לסייע לעובדים שנתקעו בחו"ל לצורך מימון לינה בתקופת שהותם שם. רובין סטארט-אפ הפינטק רובין מקיים פעם בשבוע לעובדיו, בשעה קבועה, מפגש שמוקדש להפחתת מתחים – סדנת נשימות, שיעור יוגה או ניקוי אנרגטי במשרדי החברה. הפעילות מועברת גם בזום עבור מי שלא יכול או מעדיף שלא להגיע פיזית למשרדים.

וואן סיימה את 2025 עם תוצאות שיא בהכנסות וברווח הנקי שלה, ועומדת לבצע בפעם הראשונה תוכנית לרכישה עצמית של מניות (Buy Back). לעומת זאת, ברבעון האחרון של השנה היא רשמה עלייה בהכנסות וירידה ברווח הנקי, שנבעה מהכרה בהכנסה חד פעמית ברבעון המקביל אשתקד עקב העברת פעילות ענן לפריוריטי. בנטרול ההעברה הזו, מדובר בעלייה דו ספרתית. מהדו"חות הכספיים ש-וואן פרסמה היום (ב') עולה כי ההכנסות השנתיות שלה צמחו ב-16% ל-4.65 מיליארד שקלים והרווח הנקי עלה ב-12% ל-274 מיליון. הצמיחה בהכנסות נבעה מעלייה דו ספרתית בכל אחד מתחומי הפעילות של החברה, וכן מאיחוד של תוצאות וואן ליין (לשעבר בזק אונליין) החל ממאי 2025. בחלוקה למגזרי פעילות, החברה הציגה בסיכום השנה גידול של 13% במגזר שמניב לה את מרבית ההכנסות – פתרונות ושירותים טכנולוגיים – ל-2.8 מיליארד שקלים. ההכנסות ממגזר תשתיות המחשוב והתקשורת רשמו אף הן עלייה של 13%, ל-1.38 מיליארד. פעילות מיקור-החוץ של וואן זינקה ב-58% והגיעה ל-501 מיליון שקלים. במהלך השנה, הרווח הגולמי גדל ב-9.2% ל-651.5 מיליון שקלים, הרווח התפעולי עלה ב-7% ל-350 מיליון והרווח הנקי הציג גידול של 12.4% ל-274 מיליון. תוצאות הרבעון וואן סיימה את הרבעון האחרון של 2025 עם ירידה של שישה מיליון שקלים ברווח הנקי ל-68 מיליון ושל ארבעה מיליון שקלים ברווח המיוחס לבעלי המניות ל-64 מיליון. הירידה ברווחים, על פי החברה, נבעה מכך שברבעון המקביל ב-2024 היא הכירה בהכנסות אחרות נטו בסך של כ-20 מיליון שקלים בגין העברת פעילות הענן לפריוריטי. בנטרול ההכרה הזו, הרווח הנקי הרבעוני זינק ב-17%. ההכנסות הרבעוניות של וואן הציגו גידול של 16% ל-1.26 מיליארד שקלים. בדומה למגמה השנתית, הצמיחה בהכנסות ברבעון נבעה מעלייה אורגנית בכל תחומי הפעילות ומאיחוד של תוצאות וואן ליין. בחלוקה למגזרים, פעילות הפתרונות והשירותים הטכנולוגיים גדלה ב-11% ל-753 מיליון שקלים, ההכנסות של מגזר תשתיות המחשוב והתקשורת עלו ב-10% ל-370 מיליון ואלה שנבעו ממגזר מיקור-החוץ כמעט שהוכפלו: הן זינקו ב-92% ל-139 מיליון. באותם שלושה חודשים, ההוצאות הגולמיות הציגו עלייה של 17.4% ל-1.1 מיליארד שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-10.2% ל-170, והרווח התפעולי פחת ב-8.3% ל-90 מיליון. חבות המס רשמה ירידה של 8.82% לפחות מ-20 מיליון שקלים. ההון העצמי של החברה חצה בפעם הראשונה את הרף של מיליארד שקלים והסתכם ב-1.03 מיליארד. זאת, כתוצאה מהגידול האמור ברווחים ומהנפקת הון מניות בסכום נטו של כ-175 מיליון שקלים בחודש דצמבר האחרון, ולאחר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של כ-175.6 מיליון במהלך 2025. יש לוואן קופת מזומנים ופיקדונות בסך של 651 מיליון שקלים, ומנגד חוב פיננסי בסך של 155 מיליון. רכישה עצמית של מניות ב-50 מיליון שקלים וואן צפויה לרכוש עד סוף השנה מניות בסכום כולל של 50 מיליון שקלים – ברכישה עצמית. בדצמבר 2025 הנפיקה החברה מניות, במסגרת הקצאה פרטית, בסך של 175 מיליון שקלים. ההנפקה בוצעה לכמה גופים מוסדיים, וביניהם חברות הביטוח הראל ומגדל, ובתי ההשקעות מיטב ומור. בנוסף, דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בסך של 42 מיליון שקלים, המהווים 57 אגורות למניה – בהתאם למדיניות שלה לחלוקת דיבידנד בשיעור של 66% מהרווח הנקי הרבעוני. מיהם מקבלי השכר הגבוה ביותר ב-וואן? כמתחייב ממנה כחברה בורסאית, וואן פרסמה, לצד הדו"חות, את רשימת חמשת בעלי עלות השכר הגבוהה ביותר בקבוצה. כמו ב-2024, הנתון הכולל עמד על 14.4 מיליון שקלים. בראש הרשימה נמצא יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות מידע, עם 3.54 מיליון שקלים – ירידה של 4.23% בעלות השכר שלו. אחריו נמצאים שלום כהן, מנהל אשכול חברות ההנדסה והשירותים המוניציפליים, עם גידול של 2.23% ל-3.52 מיליון שקלים, שלום דיין, מנהל אשכול חטיבות התשתיות, תשתיות הענן והאינטגרציה, עם עלייה של 7.2% ל-2.94 מיליון, סער רם, מנהל אשכול היועצים והחטיבה הביטחונית, עם ירידה של 6.62% ל-2.17 מיליון, ושי גואטה, מנהל אשכול חטיבות ה-BPO, שעלות שכרו ירדה ב-2025 ב-0.53% ל-2.23 מיליון. עלות השכר של עדי אייל, מנכ"ל וואן, באמצעות מחשוב ישיר, עמדה אשתקד על 4.74 מיליון שקלים. "ה-AI יהווה כלי תומך ומשלים בפעילותנו" אייל אמר כי "אנחנו מסכמים את 2025 עם תוצאות שיא של כל הזמנים – הן בהכנסות והן ברווחים, תוך המשך המגמה של התרחבות עסקית בכל אחד ממגזרי הפעילות של הקבוצה. התוצאות משקפות שילוב של צמיחה אורגנית רחבה, העמקת הפעילות מול לקוחות קיימים וחדשים, וכן תרומה של מהלכים אסטרטגיים שביצענו בשנה החולפת, וביניהם רכישת כמה חברות בתחומים שונים, שיבססו את מנועי הצמיחה שלנו לשנים הקרובות". "בהסתכלות רב שנתית", הוסיף, "הצמיחה בהכנסות נשענת על ביקושים יציבים, חזקים ומתמשכים, כאשר מגמה זו ממשיכה בימים אלה, ואף ביתר שאת. אנחנו מאמינים שה-AI יהווה כלי תומך ומשלים בפעילותנו, נערכים לכך כבר עתה ומגבירים את קצב גיוס העובדים המתמחים בתחום זה. אנחנו משלבים יכולות בינה מלאכותית בפתרונות הקיימים שאנחנו מציעים ללקוחותינו ובחודש שעבר רכשנו את שטראוס אסטרטגיה, שמספקת שירותי ייעוץ אסטרטגי שונים, לרבות בתחומים הקשורים ליישום מהפכת הבינה המלאכותית בחברות הגדולות במשק".

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול (א') לקריאות שנייה ושלישית את החוק לעידוד ותמרוץ מחקר ופיתוח. החוק צפוי לעלות בהמשך להצבעה במליאת הכנסת. החידוש העיקרי בחוק הוא שהחברות הזכאיות יקבלו זיכוי מס על מו"פ בסדר גודל שיעלה ככל שהוצאות המו"פ שלהן יגדלו. כמו כן, חברות שפועלות בפריפריה, או כאלה שמוגדרות כ-"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד", יקבלו זיכוי מס בשיעור של בין 25% ל-30%. יתר חברות ההיי-טק הזכאיות יקבלו זיכוי מס בשיעור של בין 3% ל-4%. הצעת החוק נדונה בוועדה, שבראשה עומד ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), בכמה ישיבות, שבהן השתתפו נציגי תעשיית ההיי-טק וראשי איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בישיבה האחרונה השתתף גם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. בהסבר לחוק נכתב כי "לצד ההון האנושי האיכותי והאקו-סיסטם הטכנולוגי החדשני והמגוון, הוא יחזק את יכולתה של ישראל להתחרות בזירה הטכנולוגית הגלובלית, ויסייע להבטיח כי המדינה תמשיך להיות יעד מרכזי לפעילות של חברות היי-טק, כמו גם למשיכת השקעות חדשות בתעשייה עתירת הידע המקומית". בממשלה אומרים כי החוק החדש מהווה מהלך משלים להטמעת כללי המיסוי הגלובלי של ה-OECD במדינת ישראל. במסגרת מהלך זה נכנס לתוקף בראשית השנה מס המינימום על פעילות של חברות רב לאומיות גדולות (Pillar 2), ונקבע שהן ישלמו מס אפקטיבי מינימלי, בשיעור של 15%, על פעילותן המקומית – במקום הטבות המס שהן קיבלו מתוקף החוק לעידוד השקעות הון. בכך ישראל מיישרת קו עם מדיניות דומה שאומצה במדינות ה-OECD בשנים האחרונות, שנועדה למשוך חברות היי-טק. החשש היה שאם ישראל לא תנהג כך, היא תאבד את האטרקטיביות שלה בתחום ההשקעות. "צעד אסטרטגי, שנועד להבטיח את עתיד הענף" השר סמוטריץ' אמר בדיון כי "אישור החוק הוא צעד אסטרטגי, שנועד להבטיח את עתיד ענף ההיי-טק כמנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי, גם בתנאים של תחרות גלובלית משתנה". לדברי שר הכלכלה, ניר ברקת, "המתווה שגובש נועד לחזק את האטרקטיביות של מדינת ישראל להשקעות יצרניות ולעודד חברות בינלאומיות להרחיב את פעילותן התעשייתית בארץ, באמצעות מענקים ותמריצים שמותאמים למציאות הכלכלית החדשה". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, ציין כי "בעידן שבו כללי המיסוי הבינלאומיים משתנים והתחרות על השקעות טכנולוגיות מתעצמת, מערך התמריצים המעודכן מעניק לחברות הפועלות בישראל ודאות, ומגדיל את הכדאיות בהרחבת פעילות המחקר והפיתוח שלהן כאן". "החוק – מסר של יציבות וצמיחה להיי-טק" אלון בן צור, יו"ר איגוד ההיי-טק, בירך על ההחלטה "ועל התיקונים המהותיים שהוכנסו בחוק". לדבריו, "בעולם שבו התחרות על חברות הטכנולוגיה והקניין הרוחני הופכת לאגרסיבית מיום ליום, ישראל חייבת להציג סביבת מס תחרותית ומודרנית. המעבר למנגנון של זיכוי מס (Tax Credit), לצד הכללת מפעלי התעשייה עתירת הידע והטבות ייעודיות לפריפריה, הם צעדים אסטרטגיים קריטיים. שינויים אלה לא רק ישמרו את החברות הרב לאומיות כאן, אלא גם יעודדו צמיחה של חברות ישראליות מקומיות". בן צור הוסיף ש-"החוק הוא מסר של יציבות וצמיחה למנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי. אנחנו מקווים שזו תחילתה של העבודה המשותפת, ונמשיך לפתח ולעזור ככל האפשר".

"ספקיות הענן הציבורי, כמו AWS (ר"ת Amazon Web Services), מיקרוסופט (Microsoft) וגוגל (Google) – בונות דאטה סנטרים ענקיים עבור AI. בבנייה זו הן מובילות את בעיית המחסור בזיכרון ובמעבדים. זה מה שיוביל בסופו של דבר לעליית מחירי הענן הציבורי. כשנעשית השקעה שכזו, בשלב מסוים זה יבוא לידי ביטוי במחירים בכל התחומים. אני לא רואה את בעיית עלות הענן הציבורי נעלמת בקרוב", כך אמר קריש פראסד, סגן נשיא בכיר בברודקום (Broadcom). פראסד, מנכ"ל חטיבת VCF (ר"ת VMware Cloud Foundation) בברודקום, התראיין לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב ברקע הודעת גוגל ו-AWS כי הן מתכננות להוציא השנה 175-185 ו-200 מיליארד דולרים (בהתאמה) על השקעות ב-CapEx, בדגש על דאטה סנטרים. "צריך להביט על המחירים של הענן הציבורי, ועל כל השירותים שהם גובים עליהם", אמר פראסד. "זו לא רק החשבונית שמקבלים מהם, יש גם את דמי היציאה והכניסה. יש עלויות שמצטברות עם הזמן כשאתה מזיז נתונים פנימה והחוצה". לדבריו, "יש שורת בעיות מצטברות, המובילות את הלקוחות הארגוניים לבצע חישוב מחודש על גישתם לעולם הבינה המלאכותית. הם רוצים לשמור יותר מהנתונים שלהם במקום (לא בענן – י"ה), לשמור אותם פרטיים, להריץ חלק מהמודלים בענן הפרטי שלך מאשר בענן הציבורי, כלומר – לשמור על הנתונים קרוב להם". "שימוש בפלטפורמת VCF שלנו יניב שיפור של פי 1-2 בעלות הכוללת" "לענן הפרטי שלנו", אמר פראסד, "יש עלות בעלות כוללת (TCO) נמוכה יותר לעומת שלושת העננים הציבוריים הגדולים. במקביל, אנו מסייעים ללקוחות להתמודד עם מחסור בזכרונות ובמעבדים, באמצעות טכנולוגיית Advanced Memory Tiering שלנו". הוא ציין כי "שימוש בפלטפורמת VCF שלנו יניב שיפור של פי 1-2 בעלות הכוללת. ראינו לקוחות שחוו חיסכון באופן עקבי בשל המעבר אלינו". פראסד הוסיף כי "רוח גבית נוספת מגיעה מכיוון הלקוחות: הם מתמקדים בתשתית ענן פרטית בשל הרצון לשמור על פרטיות הנתונים בענן הציבורי". "מחוץ לארה"ב, יש הרבה דגש על ענני ריבוניים, כלומר ארגונים שאינם נסמכים על ענן ציבורי. הם פורסים עננים פרטיים, או שספקי השירות שלהם עושים זאת עבורם, לצריכה בתוך המדינה. בכל אחד משני התרחישים השונים האלה הם עושים שימוש ב-VCF כדי לקבל ענן ריבוני". "לפני כמה שנים טבענו את המונח שנקרא בינה מלאכותית פרטית", סיכם פראסד, "המסר שלנו הוא לשמור על פרטיות הנתונים ולעשות את העיבוד קרוב יותר למקום שבו הנתונים נמצאים. זה ממש מהדהד עם צרכי הלקוחות. חזרנו לייעוד המקורי של VCF, שהוא לפרוס את התשתית הפרטית שלך ולעשות זאת במודל ענן. אז העסק הולך מצוין".