נחשפה רשת גלובלית ששימשה האקרים להונאות. הרשת הפעילה יותר מ-150 אתרים מתחזים, אשר בחלק מהמקרים כללו מותגים, לוגואים, שמות אמיתיים ותמונות של עורכי דין – במטרה לשכנע קורבנות להונאות עבר לשלם שוב – כביכול עבור "שירותי השבה" של כספים. החוקרים של סיגניה (Sygnia) הישראלית הם שחשפו את הרשת העולמית. לדבריהם, "מדובר בקמפיין הונאה רחב, מתוחכם ומתמשך, שעד כה כמעט ולא תועד פומבית. האתרים המזויפים משמשים להונאות החזר כספי (Recovery Scams) באמצעות התחזות לשירותים משפטיים לגיטימיים". החקירה החלה לאחר שמשרד עורכי דין אמריקני זיהה כמה אתרים המתחזים אליו ובפרט לעורכי דין מובילים בו. הוא פנה לחוקרי סיגניה ואלה חשפו מערך רחב של אתרי הונאה, המתחזים לפירמות עורכי דין אמיתיות, לצד ספקי שירותים משפטיים פיקטיביים. מטרת הרשת: לאתר קורבנות של הונאות קודמות ולהציע להם "שירותי השבה", שבמסגרתם נגבים מהם כספים נוספים. לדברי אלון אליאסף, חוקר אבטחה בסיגניה, "מדובר ברשת פעילה, המבוססת על תשתית אתרים מבוזרת ומתוחכמת, שכוללת שימוש באמצעים לשיבוש היכולת להתחקות אחריה. בין היתר, על ידי שימוש במספר רב של רשמי אתרים, שירותי CDN למיסוך שרתי מקור, מיסוך מפני סריקות ותעודות SSL נפרדות לכל אתר. חלק מאמצעי ההתקשרות שזוהו ברשת זו הופיעו בעבר גם בקמפיינים אחרים – כולל הונאות מטבעות קריפטוגרפיים, הונאות מכרזים והונאות מסחר מקוון". במסגרת המחקר, החוקרים פנו לכמה מפעילים של אתרי ההונאה וכך הם זיהו דפוסי פעולה אחידים, שימוש בהודעות אוטומטיות ושאלות מובנות. לפי סיגניה, "החקירה נמשכת גם בימים אלה. אנו מזהים תשתיות הונאה נוספות, מאתרים קשרים בין הדומיינים ומנתחים לעומק את המאפיינים הטכניים של הרשת. אנו קוראים לצוותי אבטחת מידע בארגונים מהמגזר המשפטי לבדוק אם מתקיימת התחזות אליהם, ולעקוב אחרי פעילות דיגיטלית חריגה ברשתות ובמנועי חיפוש".

חברת הסטארט-אפ WINN.AI, המספקת פלטפורמת AI לניהול מכירות עם הנחיה בזמן אמת, השלימה סבב גיוס מסדרה A בהיקף של 18 מיליון דולר בהובלת Insight Partners, Mangusta Capital ו-S Capital ובהשתתפות Moneta, Highsage, Alumni Ventures, Sarona Ventures ו-OurCrowd.  ההון שגויס ישמש להאצת הכניסה לשוק האמריקני ולהרחבת מרכז הפיתוח בישראל, בדגש על גיוס מפתחים ותפקידים נוספים. עד היום, כלי ה-AI בעולם המכירות היו פסיביים בעיקרם – הקליטו וניתחו שיחות רק לאחר שהסתיימו. WINN.AI משנה את הפרדיגמה הזו והופכת את ה-AI לשחקנית פעילה בשיחה. המערכת מאזינה לשיחה בזמן אמת, מזהה התנגדויות ושאלות טכניות ושולפת עבור איש המכירות מתוך מאגר הידע הארגוני את התשובות המדויקות בדיוק ברגע שהן נדרשות. האתגר הגדול של ארגוני מכירות כיום הוא הפער בין האסטרטגיה שתוכננה בחדר הישיבות לבין הביצוע בפועל בשיחות המכירה. הפלטפורמה של WINN.AI מגשרת על הפער הזה על ידי הפיכת ה-Playbook הארגוני לכלי עבודה חי בזמן אמת. המערכת מבטיחה יישום מלא של מתודולוגיית המכירה, המגדירה את שלבי השיחה, המידע שחובה לאסוף והדרך המדויקת להתמודד עם שאלות והתנגדויות. הסנכרון המלא ל-CRM וההיצמדות לתהליך המנצח מובילים לעלייה עקבית בשיעורי סגירת העסקאות וביעילות התפעולית. הודות לשיפורים ביעילות וביכולות ההסקה של המוצר בשנה האחרונה, החברה שילשה ב-2025 את ההכנסה החוזרת השנתית (ARR), הציגה צמיחה של פי 30 בשנתיים האחרונות, ושמרה על שיעור נטישה של 0% בקרב לקוחות האנטרפרייז. WINN.AI נוסדה ב-2022 על ידי אלדד פוסטן-קורן (מנכ"ל) ובר חלוה (סמנכ"ל טכנולוגיות). הפלטפורמה משרתת כיום שורה של חברות טכנולוגיה מובילות, בהן Deel, Cyera, Intercom, Kaseya, WalkMe ו-Snyk. החברה מעסיקה כ-40 עובדים בישראל ובארה"ב. ״כל מנהל מכירות יודע בדיוק איך נשמעת שיחת מכירה מוצלחת, אבל הוא לא יכול להיות נוכח בכל שיחה כדי להנחות אותה,״ פוסטן-קורן, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה. ״חילקנו את העבודה מחדש: ה-AI לוקח את הצד ה'מדעי' – המתודולוגיה, הפרטים הטכניים והתסריט – והנציג מתפנה ל'אמנות' של יצירת הקשר האנושי. הדור הקודם של ה-Sales AI היה פסיבי: הוא הקליט שיחות רק כדי להסביר לך בדיעבד למה הפסדת. העידן הזה נגמר. WINN.AI היא פרואקטיבית. אנחנו לא מנתחים את ההיסטוריה, אלא משנים את המציאות. WINN.AI מאפשרת לארגון להשפיע על תוצאת השיחה בזמן שהלקוח עדיין על הקו". "הרחבת צוותי מכירות בחברות בצמיחה היא אתגר מורכב," אמר פבלו דומינגז, שותף תפעולי ב-Insight Partners. "הטמעת WINN.AI במערך המכירות מפשטת את התהליך באופן דרמטי. הפלטפורמה מאפשרת למנהלים לייצר סטנדרט אחיד של מצוינות בקרב כלל הנציגים, ולוודא היצמדות מלאה ל-Playbook הארגוני. זהו שינוי מהותי שמייצר עקביות בביצועים ובתוצאות".

השבוע (ב') נערך בירושלים האקתון "יוניקורן" ייחודי בהובלת עמותת מחשבה טובה, בהשתתפות למעלה מ-550 תלמידות ותלמידים מכיתות ה'-ו', מ-36 נבחרות בבתי ספר בעיר.  במסגרת האירוע יצרו הילדים מודלים תלת-ממדיים של עיר העתיד, ועשו זאת באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של מציאות מדומה (VR), תכנות ובינה מלאכותית. כמה מהתלמידים שלקחו חלק בהאקתון. צילום: עמותת מחשבה טובה כשילדים מתכננים את המרחב העירוני של המחר ההאקתון הוא שיאו של תהליך חינוכי ארצי המתקיים במהלך החודשים פברואר-מרץ, ובמסגרתו יותר מאלף תלמידים ברחבי הארץ נכנסים לנעליהם של מתכנני ערים. בירושלים עבדו המשתתפים מתוך חדרי המחשבים בבתי הספר, ותכננו את המרחב העירוני כפי שהם מדמיינים אותו: שדרוג שטחים ירוקים, גני שעשועים חדשניים, פתרונות תחבורה ויוזמות למרחב הציבורי. מעבר לאתגר הטכנולוגי, התוכנית מעודדת עבודת צוות, חשיבה יצירתית, חיבור לקהילה ומתן קול צעיר לתלמידים על העיר שבה הם חיים. את התחרות שפטו ציפי אלבז, מנהלת תוכניות חינוכיות במנהל חינוך ירושלים, וטלי פלדמן, מנהלת תחום חינוך, חיים משותפים וספורט בקרן לירושלים, שהתרשמו מהרמה הגבוהה ומהיצירתיות של המשתתפים. בתי הספר הזוכים בירושלים הם: קשת, פסגת המדעים והאמנויות, יפה נוף, של"ב והדו-לשוני, ותעודות הערכה הוענקו לבתי הספר: מנשה אלישר (שנה ב'), ממ"ד הרובע היהודי ופרנקל. אורנית בן ישר, מנכ"לית עמותת מחשבה טובה, ציינה: "המטרה שלנו היא לוודא שכל ילד וילדה בישראל ירכשו מיומנויות למאה ה-21. לראות תלמידי יסודי מירושלים מתכננים עיר במציאות מדומה, זו ההוכחה שחינוך טכנולוגי הוא הבסיס למנהיגות של המחר". תוכנית "יוניקורן" מתקיימת בשיתוף מחלקות החינוך ברשויות המקומיות ובליווי שותפים, בהם הקרן לירושלים, כחלק מפעילות עמותת מחשבה טובה, הפועלת מעל 20 שנה לצמצום פערים חברתיים באמצעות הנגשת טכנולוגיה.

אחרי שלא מזמן חגגה "בר מצווה" להנפקה שלה בנאסד"ק, פאלו אלטו הודיעה אתמול (ד') כי היא תירשם למסחר גם בבורסת תל אביב, תחת הסימול CYBR. הרישום הוא חלק מהסכם הרכישה שלה את סייברארק הישראלית, באקזיט השני בגודלו בתולדות ההיי-טק הישראלי. ענקית הסייבר תהיה החברה הגדולה ביותר שנסחרת בבורסת תל אביב: שווי השוק שלה עומד כיום על 115 מיליארד דולר, שהם כ-355 מיליארד שקלים. החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר כיום בבורסה הישראלית היא טבע, שנסחרת לפי שווי של 125 מיליארד שקלים. הכניסה של פאלו אלטו היא מתנה גדולה לבורסה בתל אביב, שחברות היי-טק ישראליות מעדיפות להיסחר בניו יורק מאשר בה. ישראל נחשבת לאומת הסייבר, אולם רק מעט חברות ישראליות בתחום הונפקו ונסחרות בארץ, בהן אלוט, אלארום והאב סקיוריטי. בנוסף, המסחר בתל אביב ייטיב עם מרכז הפיתוח הישראלי של פאלו אלטו. ענקית הסייבר הכריזה על רכישת סייברארק ביולי האחרון, תמורת 25 מיליארד דולר – שניים מהם במזומן והיתר במניות. על פי תנאי ההסכם, בעלי המניות של סייברארק זכאים לקבל 45 דולר במזומן ו-2.2005 מניות רגילות של פאלו אלטו עבור כל מנייה אחת של סייברארק שברשותם. בפאלו אלטו אומרים כי הרכישה "מבססת את תחום אבטחת הזהויות כעמוד תווך מרכזי באסטרטגיית הפלטפורמציה של החברה. שילובה של פלטפורמת אבטחת הזהויות של סייברארק יאפשר לפאלו אלטו נטוורקס לאבטח את כל הזהויות בארגון – זהויות של עובדים, של מערכות ושל סוכני בינה מלאכותית". בחברה הרוכשת מדגישים כי פתרונות אבטחת הזהויות של סייברארק ימשיכו להיות זמינים כפלטפורמה עצמאית. במקביל, בימים אלה מבצעות החברות תהליך אינטגרציה, במטרה לשלב את יכולות סייברארק באקו-סיסטם האבטחה של פאלו אלטו. ענקית הגנת הסייבר ציינה כי לקוחות קיימים שלה לא יחוו כל שינוי בשירות, וייהנו מהאצה בפיתוח פתרונות חדשים. "מהלך שמיטיב עם כולם" ניקש ארורה, יו"ר ומנכ"ל פאלו אלטו, אמר כי "הגל המתהווה של סוכני AI מחייב אותנו לאבטח כל זהות – של עובדים, של מערכות ושל סוכנים. זו הסיבה שהכרזנו ביולי האחרון על כוונתנו לרכוש את סייברארק, ואני שמח לראות את תחילת תהליך האינטגרציה בין המוצרים". לדברי מאט כהן, מנכ"ל סייברארק, "החיבור שלנו עם פאלו אלטו מייצר גוף אבטחת סייבר חזק מאי פעם עבור ארגונים מודרניים. מדובר במהלך שמיטיב עם כולם: הלקוחות שלנו נהנים מגישה למערך פתרונות אבטחה מקיף והעובדים מצטרפים לחברת טכנולוגיה גלובלית, שמובילה חדשנות". בתוך כך הערב דווח בחדשות המקומיות כי חברת הסייבר פאלו אלטו מתכננת לפטר עובדים בחברת סייברארק הישראלית. יום לאחר השלמת רכישת הענק, מסרה החברה כי "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם שלב טבעי בתהליך האיחוד". בפאלו אלטו הבהירו כי הפיטורים יחולו על "חלק קטן בלבד מכוח האדם המשותף, בעיקר בתפקידים שבהם יש חפיפה". לפני הרכישה, העסיקה סייברארק כ-4,000 עובדים, לעומת כ-16 אלף עובדים בפאלו אלטו.

תחרות הסטארט-אפים ע"ש קולר של אוניברסיטת תל-אביב מציינת עשור לפעילותה, וממשיכה לבסס את מעמדה כאחת מתחרויות היזמות האקדמיות הבולטות בישראל –  ואף בזירה הבינלאומית. מאז הקמתה השתתפו בתחרות מאות סטארט-אפים, וחלק מזוכיה הפכו לחברות פעילות וגייסו יחד למעלה מ-150 מיליון דולר בהשקעות המשך, ביניהן: Remilk, Solutum, Journeyz ו- X-Trodes. לפי נתוני התחרות, השווי המצטבר של המיזמים הזוכים מוערך כיום בכ-900 מיליון דולר. בתחרות השנה – שנת העשור שמציין האירוע – יעמוד היקף ההשקעה הכולל במיזמים הזוכים על סך 400 אלף דולר, שיחולקו בין שלושה מסלולים ייעודיים: DeepTech, Climate Tech ו-Animal-Free Tech. הזוכה בכל מסלול יקבל השקעה של 100 אלף דולר, ו-200 אלף דולר במסלול ה-DeepTech, לצד מעטפת ליווי מקצועית. מהאקדמיה אל השוק תחרות קולר פועלת מתוך הפקולטה לניהול ע"ש קולר, ומושכת אליה מדי שנה מאות סטודנטים, בוגרים וחוקרים ממגוון רחב של תחומים, בהם מדעי המחשב, רפואה, הנדסה, מדעי החיים, כלכלה ועיצוב. השילוב הרב-תחומי הזה הפך לאורך השנים לאחד ממאפייני הליבה של התחרות, ומאפשר חיבור ישיר בין מחקר אקדמי, פיתוח טכנולוגי וצרכים עסקיים מהשטח. בעשור האחרון צמחו במסגרת התחרות מיזמים בתחומי הבריאות, הביוטכנולוגיה, ה-AI והקליימט-טק – החל מטכנולוגיות רפואיות מצילות חיים ועד פלטפורמות אוטונומיות שמבקשות לייעל תהליכים ארגוניים. התחרות נבנתה כתהליך עומק הכולל ליווי, סינון מקצועי וחיבור לאקוסיסטם היזמי, ולא כאירוע פיץ' חד-פעמי. הפקולטה לניהול ביצעה לאחרונה מחקר שבחן את השפעתן של תחרויות סטארט-אפים על ביצועי החברות הזוכות בהמשך דרכן. ממצאי המחקר, שנערך על ידי רינת קורבט, אנליסטית מטעם הפקולטה, מצביעים על קשר מובהק בין תכנון עומק של התחרות – לבין סיכויי הצמיחה של הסטארט-אפים, במיוחד כאשר מדובר בתהליך ליווי מתמשך, ולא באירוע פיץ' נקודתי. מחזור העשור (2026) ישקף את המגמות המרכזיות שמעצבות כיום את עולם הסטארט-אפים: DeepTech Track – מסלול המוקדש לטכנולוגיות ליבה כגון AI, רובוטיקה, חומרים מתקדמים, ביוטכנולוגיה ועוד. Climate Tech Track – מסלול המתמקד בפתרונות להפחתת פליטות, קליטת פחמן, אנרגיה ירוקה, מים, חקלאות בת-קיימא ומיחזור, עם דגש על אימפקט סביבתי מוחשי. Animal-Free Tech Track – מסלול שמוקדש לחדשנות בתחומי המזון, הקוסמטיקה והפארמה – המייתרים חומרים מן החי או ניסויים בבעלי חיים, בליווי ותמיכה של גופים ומשקיעים בינלאומיים. מעבר להשקעה הכספית, מציעה תחרות קולר ליווי של כ-70 מנטורים ומומחים, בהם משקיעים, יזמים סדרתיים, מנהלי מו'פ, אנשי אקדמיה, תעשייה ושיווק, לצד חיבורים לקרנות הון סיכון, תאגידים וגורמים גלובליים. המשתתפים זוכים גם לחשיפה רחבה באירוע הגמר החגיגי, הנחשב לאחד מאירועי החדשנות הגדולים בישראל. את פתיחת ההרשמה הרשמית ציינה התחרות באירוע Reverse Pitching, שנערך השבוע (ג') באוניברסיטת תל-אביב. בפורמט ההפוך מהמקובל, היו אלה המשקיעים שעלו לבמה והציגו את תחומי ההשקעה שלהם בפני יזמים ויזמיות. לאחר מכן, התקיימו מפגשי נטוורקינג בשולחנות עגולים עם שותפים ונציגי הקרנות, בעברית ובאנגלית. האירוע נערך בשיתוף RAMOT, במעמד כ-200 משתתפים. בין הגופים והקרנות שהשתתפו בהצגות החיות: TAU Ventures, i3 Partners, lool Ventures, Elron Ventures, Ariel Group, Crescendo, Aristogora VC ורשות החדשנות. "דוגמה מצוינת לאופן שבו יזמות, אקדמיה והון סיכון נפגשים" ד"ר אייל בנימין, מנהל המכון ליזמות ע"ש קולר, שבפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א: "יזמות איננה תגובה רגעית להזדמנות, אלא מיומנות נרכשת שמתבטאת ביכולת לפעול גם כשאין תשובות ברורות, משאבים בשפע או קיצורי דרך. תחרות קולר נולדה מתוך תפישה לפיה תפקיד האקדמיה הוא לא רק ללמד איך לבנות סטארט-אפ, אלא לפתח יזמים ויזמיות עם מסוגלות: חשיבה מערכתית, אומץ להתנסות, ויכולת לחבר ידע עמוק לעשייה בעולם האמיתי. זה ההבדל בין רעיון מבריק לבין יזמות שמחזיקה לאורך זמן". חנן ברנד, סמנכ"ל חטיבת הזנק ברשות החדשנות: "תחרות הסטארט-אפים של קולר, שכבר הפכה למסורת, היא דוגמה מצוינת לאופן שבו יזמות, אקדמיה והון סיכון נפגשים כבר בשלבים המוקדמים ביותר – לא כאירוע חד-פעמי, אלא כתהליך עומק. זהו בדיוק המודל הנדרש להצמחת דיפ-טק: לא מרדף אחרי אקזיט מהיר, אלא בנייה סבלנית של טכנולוגיות ליבה שנותנות מענה לאתגרים הגדולים של העולם. כדי שישראל תמשיך להוביל בעשור הקרוב, הצמיחה חייבת להתרחב מעבר לסייבר ו-SaaS – אל פתרונות דיפ-טק בתחומי האנרגיה, קליימט-טק, ביוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, קוונטים ותשתיות קריטיות שהעולם חייב. תחרויות הפועלות כתהליך מתמשך מאפשרות להפוך ידע עמוק ליתרון ישראלי בשרשראות הערך הגלובליות". ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון ונצ'רס ושותפה מנהלת בקבוצת אריאל: "תחרות קולר מייצרת מודל נכון לפיתוח יזמות: שילוב בין עומק אקדמי, חשיפה מוקדמת לשוק, ותהליך שמלווה יזמים לאורך זמן, ולא רק ברגע השיא של הפיץ'. ה-Reverse Pitching הוא ביטוי לגישה הזו, שבה נבנית מערכת יחסים הדדית כבר מהשלבים הראשונים. עבור משקיעים, זו הזדמנות לפגוש צוותים עם טכנולוגיה משמעותית, חשיבה בוגרת ויכולת לצמוח לחברות מובילות בשוק". שימו לב שההרשמה לשנה העשירית של תחרות קולר נפתחה ממש כעת ותינעל ב-6 במאי 2026. *בתמונה הראשית מימין לשמאל: אוהד גולדברט; Ramot Tech transfer, חנן ברנד; רשות החדשנות, נימרוד כהן; TAU Ventures, אביחי ניסנבאום; lool Ventures, אורלי ארבל; תחרות קולר, טל ישראלי; Ramot Tech transfer, דורון שמחי; תחרות קולר, ליסיה בכר מנוח; קבוצת אריאלי וקרן אלרון, ד"ר אייל בנימין; אוניברסיטת תל אביב, נגה קפ; i3 Partners, ד"ר יובל אבני; Crescendo Venture Partners, אלונה שטיין; Reblonde PR.

חברת הסטארט-אפ ברנדלייט (Brandlight), המספקת פלטפורמה לניתוח והגברת הנוכחות של מותגים גלובליים בחיפושים ופרסומים מבוססי AI, השלימה גיוס נוסף תוך פחות משנה בהיקף של 30 מיליון דולר בסבב A. הסבב הובל על ידי קרן Pelion Venture Partners, בהשתתפות המשקיעים הקיימים Cardumen Capital ו-G20 Ventures. סבב הגיוס מביא את סך ההשקעה בחברה ל-36 מיליון דולר מאז הקמתה בסוף 2024. כספי ההשקעה ישמשו להאצת פיתוח הפלטפורמה וגיוס עובדים לקראת צמיחה מואצת. בעידן שבו תהליך קבלת ההחלטות לגבי רכישה עוברות בקצב מהיר מהחיפוש המסורתי בגוגל, לשימוש במנועי LLM, כמו ChatGPT, ג'ימיני וקלוד, מחלקות שיווק בחברות גדולות וקטנות מתמודדות עם "קופסה שחורה". הן מצויות בחוסר וודאות לגבי האופן שבו המוצרים והשירותים שלהם נחשפים בפני הלקוחות. בתוך הוואקום הזה קמו עשרות חברות שמבטיחות להגביר חשיפת מותגים בתוכן שמיוצר בפלטפורמות AI יוצרת. הפלטפורמה של ברנדלייט מסייעת לחברות לקבל החלטות חכמות ומבוססות דאטה לגבי ההופעה בכלי AI וביישום שלהן. היא מנתחת באופן רציף מיליארדי מסרים ואותות שנוצרים על ידי מערכות AI ביחס לתחום הפעילות של החברה ומותגיה. המערכת מספקת תובנות מבוססות AI והמלצות מעשיות לצוותי השיווק, היח"צ, התוכן והמדיה ומאפשרת להם לגבש אסטרטגיה ולקבל החלטות ברורות מבוססות דאטה. החברה הוקמה בסוף 2024 על ידי אימרי מרקוס (מנכ"ל), אורי גפני (CBO) ודידי דבש (CTO), שלושתם יזמים חוזרים בעלי רקע עשיר ביזמות והשקעות. החברה מעסיקה כיום 35 עובדים בישראל ובארה״ב ומגייסת עובדים רבים בארץ ובחו״ל. ברנדלייט בחרה להתמקד בתאגידי ענק ומשרתת את החברות הגדולות בעולם. במהלך השנה האחרונה החברה סגרה עסקאות משמעותיות עם חברות כמו קימברלי קלארק, אסתי לאודר, LG ועוד עשרות מותגים נוספים, לשיפור הנראות שלהן במנועי AI. כעת החברה משיקה יכולת חדשה, המאפשרת שליטה וניהול של פרסומות בסביבות GenAI, על רקע הודעתו של סם אלטמן כי OpenAI צפויה להשיק מודל פרסומי בעתיד הקרוב, והצעדים של גוגל בתחום. "היה לנו ברור שההודעה הזו תגיע, ונערכנו אליה מראש", מסביר מרקוס, מנכ"ל החברה. "ככל שמסע המשתמש עובר כולו להתנהל דרך פלטפורמות AI, מתבקש שיופיעו גם מיקומים ממומנים. הטכנולוגיה שפיתחנו והלקוחות שלנו כבר ערוכים לשינוי הזה". "גודל ההזדמנות שניצבת בפני ברנדלייט וסוג הלקוחות שאנחנו כבר משרתים מחייבת אותנו למהירות ולמצוינות בכל מחלקות הארגון", מוסיף מרקוס. "בשנה הקרובה נגייס עשרות אנשים, ואנחנו מחפשים את הטובים ביותר. קצב הצמיחה המהיר של החברה מייצר הזדמנויות יוצאות דופן עבור העובדים. אנחנו מחפשים אנשים עם היכולות והדרייב לעשות שינוי אמיתי בתעשייה, ולהצטרף לצוות שפועל ללא אגו ומתוך מחויבות עמוקה להצלחה משותפת".

הילל יוסף   התרחבות סביבת המחשוב ההיברידית, העלויות הגדלות והדרישה הגוברת לגמישות, לחוסן ולהיערכות ל-AI – מכבידות על תפעול ה-IT בארגונים. ברקע אתגרי היומיום העמוס של צוותי IT בעידן ה-AI, מציגה HPE את HPE CloudOps Software Suite – חבילה מאוחדת, המחברת את כל מחזור החיים של עומסי עבודה, מהפריסה ועד הגנה ושחזור, על גבי ענן פרטי וציבורי כאחד. HPE CloudOps מאחדת שלושה מוצרי תוכנה ייחודיים: HPE Morpheus Enterprise Software – לאספקת שירותים ותזמור מדיניות-מוכוונת; HPE OpsRamp Software – לניהול הנראות (observability) ושיפור ביצועים בכל השכבות, וכן HPE Zerto Software – להגנת נתונים מתמשכת, זיהוי כופרה בזמן אמת ושחזור אוטומטי. "הרעיון פשוט", הסביר מתן ויסמן, מנהל הגנת נתונים אזורי של HPE, "במקום לתפעל כמה מערכות נפרדות, עוברים לעבוד עם מודל הפעלה אחד. החבילה המאחדת שלושה כלי תוכנה חזקים של HPE נבנתה כדי להתגבר על המספר הגדל של כלים ופתרונות. זאת, לצד הרצון לשפר יעילות, תוך יצירת מודל הפעלה אחוד לענן, שמכסה פריסה, תפעול מתמשך, אופטימיזציה והגנה על עומסי העבודה לאורך כל מחזור החיים. כך, המשמעות המעשית היא פחות 'כיבוי שריפות' ויותר זמן המוקדש לחדשנות עסקית". נימבוס רובד 5 מהווה מסגרת רכש ממשלתית לשירותי ענן מתקדמים, המאפשרת למשרדים ממשלתיים גישה מהירה ויעילה לפתרונות טכנולוגיים רבים. הפלטפורמה מספקת את רמת האבטחה והבידוד הגבוהה ביותר בפרויקט המחשוב הממשלתי בענן, המיועדת לעומסי עבודה רגישים במיוחד של גופים ביטחוניים וממשלתיים. ברובד זה מושם דגש על ריבונות מידע ובקרת גישה קפדנית: נתונים נשארים בתחומי ישראל, מפתחות הצפנה מנוהלים בידי הלקוח‏ וסביבת הענן מבודדת לוגית ופיזית עם פילוח (סגמנטציה) עמוק, ניטור וזיהוי חריגות בזמן אמת ואכיפת "אפס אמון" מקצה לקצה. תפעול השירותים נעשה במתכונת מינימום הרשאות, עם רישום אירועים מלא, התאמה לדרישות רגולטוריות מקומיות, ויכולות התאוששות ושגרות המשכיות עסקית מחמירות. בפועל, רובד 5 מיועד להפעיל מערכות הדורשות הגנה מחוזקת, תוך שמירה על גמישות תפעולית של ענן מודרני. לדברי ויסמן, "זרטו (Zerto), פתרון ההמשכיות העסקית הייחודי של HPE, נמצא בשימוש נרחב בקרב לקוחות ממשלה בסביבות וארכיטקטורות מגוונות. הפתרון מאפשר לארגונים לממש אסטרטגיות DR מתקדמות לענן, תוך שמירה על יכולות שחזור מוכחות מאירועי כופרה, תקלות לוגיות ותקלות תפעוליות. בעולם שבו השאלה כבר אינה אם אירוע יקרה, אלא מתי ובאיזו תדירות – אנו ב-HPE מאמינים שזרטו מאפשרת ללקוחותינו לפעול ולישון בשקט". "מה יוצא מזה לארגון?" סיכם ויסמן, "קודם כל, פחות פיצול בין כלים נקודתיים ויותר שליטה מרוכזת. שנית, הורדת חסמים לפרויקטים חוצי-עננים: אותו מודל תפעול מלווה את העומס מהבדיקות, דרך הייצור ועד התאוששות מאסון. ושלישית, היערכות טבעית לעידן ה-AI, כאשר תזמור, נראות והגנת נתונים פועלים יחד, מוכנים לקצבי שינוי מהירים".

הרגולטור הרוסי מקדם שימוש באפליקציה חברתית ומסרים מיידיים שפותחה על ידי המדינה – כחלופה לווטסאפ (WhatsApp), שנמצאת כידוע בבעלות מטא (Meta). לפי דיווחים מהמדינה מאתמול (ד') הדומיינים של ווטסאפ, יוטיוב (YouTube), פייסבוק (Facebook) וכמה שירותים נוספים – שכבר אסורים לשימוש ברוסיה – הפכו לבלתי נגישים למשתמשים במדינה: כתובותיהם הוסרו ממערכת ה-DNS הלאומית. בשל כך, כאשר מנסים לגשת לשירותים הפופולריים, אי אפשר לקבוע את כתובת ה-IP שלהם, והמערכת מדווחת על דומיין שאינו קיים. לכן, הגישה לאתרים אלה למעשה נבלמה לחלוטין. לא רק הפלטפורמות הללו הפכו לבלתי נגישות: כך גם הדומיינים של BBC, דויטשה וולה (Deutsche Welle), רדיו אירופה החופשית/רדיו ליברטי, דפדפן טור (Tor) ומשאבים נוספים – הפכו ללא נגישים לרוסים. מטא, שהיא החברה האם של חלק ארי מהשירותים החברתיים הפופולריים, מסרה בתגובה כי "רוסיה ניסתה לחסום לחלוטין את ווטסאפ במדינה". זאת, כשבמקביל, הקרמלין ממשיך להחמיר את ההגבלות על אפליקציות ההודעות. Russia bans WhatsApp and Telegram calls to curb fraud, ease network strain, and promote state-controlled "Max" app. pic.twitter.com/rZXSB4aJeY — Current Report (@Currentreport1) August 12, 2025 "צעד לאחור": הניסיון לבודד 100 מיליון משתמשים מהתקשורת המאובטחת לפי הודעת ווטסאפ, "המהלך נועד לדחוף יותר מ-100 מיליון משתמשי האפליקציה שלנו ברוסיה לאפליקציית מעקב בבעלות המדינה". הודעה זו נמסרה בעוד שרגולטורים רוסים צמצמו עוד יותר את הגישה של התושבים לטלגרם (Telegram), זאת, בטענה לחוסר אבטחה ביישום. ההערכות הן שלטלגרם יש מספר משתמשים דומה לזה שיש לווטסאפ – ברוסיה. ווטסאפ הוסיפה ומסרה בתגובה כי "הניסיון לבודד יותר מ-100 מיליון משתמשים מהתקשורת הפרטית והמאובטחת (של ווטסאפ – י"ה) הוא צעד לאחור ויכול להוביל רק למצב בו תהיה פחות אבטחה ובטיחות לאנשים ברוסיה… אנחנו ממשיכים לעשות כל שביכולתנו כדי לשמור על חיבור המשתמשים". Today the Russian government attempted to fully block WhatsApp in an effort to drive people to a state-owned surveillance app. Trying to isolate over 100 million users from private and secure communication is a backwards step and can only lead to less safety for people in Russia.… — WhatsApp (@WhatsApp) February 12, 2026 הקרמלין לא הגיב לדיווח. מומחים הזכירו כי הרגולטור הרוסי לתקשורת הזהיר שוב ושוב את ווטסאפ שעליה "לעמוד בדרישות החוק המקומי". סוכנות הידיעות טאסס (Tass Media) הממשלתית דיווחה מוקדם יותר השנה, כי צפוי שווטסאפ תיחסם לצמיתות במדינה במהלך שנת 2026. "צעדים קשים שכאלה הם מהלך מוצדק לחלוטין, שכן רוסיה הגדירה את מטא כארגון קיצוני", אמר אנדריי סווינצוב, פקיד רוסי. מאז פורסמה ההגדרה הזו ב-2022, אפליקציות מטא, כמו אינסטגרם (Instagram) ופייסבוק – נחסמו ברוסיה והן נגישוֹת רק דרך VNP (רשתות פרטיות וירטואליות). השימוש בשירותי DNS חלופיים (למשל, Google DNS) מוגבל בעקביות על ידי הרשויות מאז 2021. מומחים ציינו כי רוסיה פועלת לסילוק היישומים מהמערב ככל שהאינטרנט במדינה חווה השבתות ושיבושים. מוסקבה עושה מאמצים נרחבים "לדחוף" את המשתמשים ברוסיה למקס (Max) – פלטפורמת תקשורת שפותחה על ידי המדינה. האפליקציה דומה באופן פעולתה לוויצ'אט (WeChat) הסינית, משמע, זו "סופר-אפליקציה" למדיה חברתית, שמשלבת הודעות ושירותי ממשלה, אך בלא הצפנה. "הגבלת חופש האזרחים לעולם אינה התשובה הנכונה" רוסיה טענה בעבר כי ווטסאפ, כמו גם טלגרם – סירבו לאחסן את נתוני המשתמשים הרוסים במדינה – כנדרש בחוק. מאז 2025, הרשויות חייבו להתקין מראש את אפליקציית מקס על כל המכשירים החדשים הנמכרים במדינה. עובדי המגזר הציבורי, מורים ותלמידים נדרשו להשתמש בפלטפורמה. המיליארדר פאבל דורוב, מנכ"ל טלגרם ומתנגד לנשיא פוטין, אמר שהמדינה מגבילה את הגישה לשירותיה, "בניסיון לכפות על תושביה להשתמש באפליקציה שלה למעקב ולצנזורה פוליטית".  הוא כתב כי "גם איראן ניסתה אסטרטגיה דומה, לאסור את השימוש בטלגרם ולדחוף את אזרחיה לחלופה ממשלתית, אך האזרחים באיראן מצאו דרכים לעקוף זאת… הגבלת חופש האזרחים לעולם אינה התשובה הנכונה".