בימים האחרונים מתמודדים מיליוני משתמשים ברחבי העולם עם גל תקיפות סייבר מתוחכם המכוון לארנקים הדיגיטליים שלהם, כאשר מומחי אבטחה מזהירים מפני הונאת פישינג (דיוג) המשלבת טכניקות הנדסה חברתית אשר פועלות במקרה זה ממש ב"זמן אמת". על פי הדיווחים האחרונים, התרמית מתחילה בהודעת דואר אלקטרוני או מסרון, המתחזים להודעה רשמית ואותנטית להפליא שלכאורה מגיעה מאפל (Apple). ההודעות כוללות לוגו מדויק, מספרי תיק ואף חותמות זמן, ובהם התרעה מלחיצה על "פעילות חריגה" או עסקה שנחסמה בחשבון המשתמש. בהודעות מזויפות אלו נטען כי בוצעו רכישות בסכומי כסף גבוהים, לעיתים של מאות ואלפי דולרים, של מוצרים כמו מחשבי MacBook Air עם שבבי M4 או כרטיסי מתנה, והמשתמשים נדרשים לפעול מיידית כדי למנוע את החיוב.  בניגוד להונאות עבר שהסתפקו בגניבת סיסמאות דרך קישור זדוני, במקרה החדש הזה התוקפים הנוכחיים משתמשים בטקטיקה המכונה Vishing (פישינג קולי), במסגרתה הם דוחקים בקורבן להתקשר למספר טלפון המופיע בהודעה כדי "לפתור את הבעיה" – מה שמוביל אותם ישירות למוקד שירות לקוחות מזויף, המופעל על ידי הנוכלים. העוקץ מתבצע תוך כדי שיחה של הקורבן עם הפושעים החידוש המסוכן בהונאה זו, כפי שמדגישים חוקרי אבטחה ב-Cybernews וכמו שצוין בדו"ח מיוחד של חברת אבטחת הסייבר Malwarebytes – שחשפה את פרטי המתקפה במחקר אשר ביצע צוות המודיעין שלה – טמון בביצוע הגניבה ב"זמן אמת" (Real-Time), בעוד הקורבן משוחח עם התוקף. כאשר המשתמש המבוהל מחייג למספר, עונים לו נציגים המתחזים לאנשי מחלקת "הונאה וחיובים" של אפל. בזמן שהשיחה מתקיימת, התוקף מזין את פרטי המשתמש באתר האמיתי של אפל, פעולה המייצרת באופן מיידי שליחה של קוד אימות דו-שלבי (2FA) למכשיר של הקורבן. הנציג המתחזה מנצל את הלחץ ואומר לקורבן כי עליו להקריא לו את הקוד שהתקבל זה עתה "לצורך אימות וביטול העסקה", אך למעשה, ברגע שהמשתמש מקריא את הקוד, התוקף מזין אותו באותה שנייה ממש, עוקף את מנגנוני ההגנה ומשתלט על החשבון ועל אמצעי התשלום. החוקרים מסבירים כי הצלחת המתקפה נובעת מהפסיכולוגיה של המשתמש: "קמפיינים כאלה עובדים בהיקף רחב, מכיוון שהמותג של אפל נושא אמון עצום, והמשתמשים הורגלו לשתף פעולה עם 'תמיכה' כשהם מפוחדים". "התרעות איומים של אפל לעולם לא יבקשו מכם ללחוץ על קישורים" אפל עצמה מבהירה במסמכי התמיכה שלה כי היא לעולם לא תבקש ממשתמשים למסור מידע רגיש בדרך זו. בהנחיות הרשמיות של החברה מודגש כי "התרעות איומים של אפל לעולם לא יבקשו מכם ללחוץ על קישורים… או לספק את סיסמת ה-Apple Account או את קוד האימות שלכם בדוא"ל או בטלפון".  יתרה מכך, בפורומים הרשמיים של החברה חודד המסר כי "אפל לעולם לא תיצור איתכם קשר" באופן יזום לגבי עסקאות, אלא הבנק המנפיק את הכרטיס הוא זה שאמור לפנות במקרה של חשד.  בכל אופן, הונאות מתוכחמות וחדשות אלו מתאפיינות ביצירת תחושת דחיפות מלאכותית, תוך שימוש באיומים כי החשבון "יינעל" אם לא תתבצע פעולה מיידית. שימו לב שהמומחים ממליצים למשתמשים שקיבלו הודעה חשודה לא להתקשר למספרים המופיעים בה, אלא להיכנס עצמאית לאפליקציית ההגדרות במכשיר ולבדוק את היסטוריית הרכישות הרשמית, ובמקרה של ספק – לשנות מיידית את הסיסמה ולוודא שאימות דו-שלבי פעיל.

אחת המהפכות הגדולות ביותר בעולם הטכנולוגיה, שהשפיעה על כל אזרח ברחבי הגלובוס, יצאה מישראל באמצע שנות ה-90 בדמותה של חברת ווקלטק (VocalTec). החברה הייתה החלוצה העולמית שפיתחה וייצרה את טכנולוגיית ה-VoIP, המאפשרת העברת קול על גבי רשת האינטרנט, ובכך הורידה את מחירי התקשורת הבינלאומית במאות אחוזים וסללה את הדרך לשיחות הווידיאו הנפוצות כיום.  תוכנת "אינטרנט פון" (שכונתה אז באופן לא רשמי "אייפון") הושקה בפברואר 1995, תקופה שבה היו מחוברים לאינטרנט כ-15 מיליון מנויים בלבד, בהשוואה לסקייפ (Skype), שהושקה רק בשנת 2002, כשהרשת כבר מנתה כ-550 מיליון משתמשים. ההצלחה הייתה כה מסחררת, שבימי השיא הראשונים, עובדי החברה נאלצו להקליד ידנית אלפי מספרי אשראי של לקוחות שרכשו את התוכנה, כיוון שלא הייתה אז מערכת סליקה אוטומטית ברשת. מאחורי ההצלחה עמדו המייסדים ליאור חרמתי ואלון כהן, שהחלו את דרכם המשותפת עוד בשירותם הצבאי. אליהם הצטרף ד"ר אילון גנור, רופא ויזם סדרתי שכיהן כמנכ"ל החברה. החברה, שהתחילה בכלל בניסיון לייצר כרטיסי קול למחשב אך הבינה שלא תוכל להתחרות בענקיות החומרה, ביצעה תפנית חדה (Pivot) לפיתוח תוכנה שתאפשר שיחות בין מחשבים. שיחות בינלאומיות בעלות של חיבור לאינטרנט בלבד האתגר הטכנולוגי היה עצום, בעיקר בגלל הצורך להתגבר על עיכובים ברשת (Jitter) כדי לאפשר שיחה קולית רציפה, אך הפתרון שלהם אפשר לראשונה שיחות בינלאומיות בעלות של חיבור לאינטרנט בלבד. עם זאת, ההצלחה יצרה עומס אדיר על שרתי ה-IRC הציבוריים ששימשו את התוכנה כספר טלפונים, מה שהוביל לחסימת השירות על ידי האוניברסיטאות שהפעילו אותם. מי שנחלץ לעזרה היה ג'ף פולבר, מומחה לתקשורת אינטרנט, שהפך לימים לדמות משפיעה בחקיקה האמריקנית, אשר הקים שרתים אלטרנטיביים וסייע להציל את החברה ממשבר. ווקלטק לא רק הקדימה את זמנה אלא גם הצמיחה דור שלם של יזמים וטכנולוגיות. עובדים לשעבר בחברה המשיכו לתפקידי מפתח בחברות ענק כמו זום (Zoom), סקייפ וגוגל (Google), והטכנולוגיה שפיתחו היוותה את הבסיס למהפכת התקשורת שאנו חיים היום.  בפברואר 1996 הפכה ווקלטק לאחת מחברות האינטרנט הראשונות שהונפקו בנאסד"ק (NASDAQ), והשיקה בהמשך שערים המקשרים בין האינטרנט לרשת הטלפוניה הרגילה.  סיפורה המרתק של החברה נחשף מחדש בפודקאסט ויראלי של ערוץ The Serial Port בהנחיית בן גרובס, שצבר תאוצה אדירה, ומתראיינים בו גנור ופולבר, המספקים הצצה נדירה לימים שבהם שיחה דרך המחשב נראתה כקסם בדיוני.

"זהו עידן עלייתם של תוקפים אוטונומיים. אנו עדים ללידתם של איומים המבוססים על סוכני AI עצמוניים, המסוגלים 'לחשוב' ואז לבצע מסעות תקיפה מורכבים באופן רציף ובלא התערבות אדם. התפתחות זו דורשת מענה הגנתי – כדי לבלום מתקפות המתחוללות במהירות מכונה", כך אמר איציק מלכה, מנהל פעילות פורטינט (Fortinet) בישראל. בראיון ראשון מאז מונה לתפקידו החדש, אמר מלכה כי "בניגוד למתקפות בוטים מסורתיות, שעוקבות אחר תסריט קבוע ולא דינמי, סוכנים אלה יכולים להסתגל לאמצעי הגנה בזמן אמת. הם יודעים לנתח הודעות שגיאה, לנסות מחדש לנצל פגיעויות עם מדדים שונים ולנווט דרך תהליכי אימות מורכבים. המענה מצד ההגנה למצב חדש זה הוא מרכז תפעול אבטחה סוכני, Agentic SOC, שפועלות בו באופן אוטונומי מערכות הגנה מבוססות AI למניעת המתקפות המהירות". לדבריו, "אחת המגמות העיקריות בעולם האבטחה כיום היא המעבר של הרעים מ'חדשנות' לתפוקה: בעשור האחרון, התוקפים התמקדו בחדשנות, לטובת פיתוח איומי יום אפס, Zero-day. אנו רואים השנה שהתוקפים מתמקדים יותר ויותר בתפוקה של מסעות תקיפה: איסוף מידע מוקדם לפני הפריצה לרשתות ומערכות פגיעות, גילוי פגיעויות שהם מכירים וכבר הפעילו בהצלחה, ואז מעבר להפקת הרווח הכספי עם סחיטה או גניבה – בזמן קצר. כלי AI ואוטומציה מאפשרים לאותו תוקף להשיק עשרות קמפיינים במקביל". "המגמה השנייה בהיקפה", אמר מלכה, "היא ההתלכדות של OT, IT והגורם האנושי. הגבולות המסורתיים שהפרידו בין רשתות ה-IT, ה-OT ובין המפעיל האנושי למכונה האוטונומית, נשחקים לחלוטין. לכן השנה יהיה גידול בהיקף מתקפות סייבר-פיזיות משולבות: מגמה זו קריטית במיוחד למגזרי תשתיות קריטיות – אנרגיה, מים, ייצור – שם מערכות OT ישנות מחוברות לרשתות IT מודרניות: פגיעות זו היא נקודת התורפה האסטרטגית בארגונים. זה גם יוביל מצד התוקפים לשילוב בין פעילות אנושית ומכונה. כנופיות הרעים ישתמשו בסוכנים אוטונומיים לביצוע משימות שגרתיות, והרעים האנושיים יעסקו בניהול משא ומתן מורכב מול הקורבנות. AI – מכפיל כוח עבור התוקפים "בסייבר, הבינה המלאכותית משמשת כ'חרב פיפיות'. היא המאיץ הגדול ביותר עבור התוקפים, אך במקביל – הכלי הקריטי ביותר למגינים. עבור התוקפים AI משמשת מכפיל כוח – להאצת התקיפה, לעקיפת הגנות, להנדסה חברתית מתקדמת ולאוטומציה של סחיטה. עבור המגנים, היא הכלי היחיד המאפשר להתמודד עם מהירות התקיפה החדשה". "תפקיד מנהלי.ות הגנת הסייבר השנה עבר התפתחות", הסביר, "הם הפכו משומר סף טכני – למאפשר עסקי אסטרטגי. 2026, שנת החוסן, דורשת שינוי תפיסתי: האבטחה לא בונה חומות בלתי עבירות, אלא מערכת חיסונית, המסתגלת ומתאוששת". "עידן הפתרונות הנקודתיים הסתיים", קבע מלכה, "ניהול עשרות כלי אבטחה שונים מספקים שונים יוצר מורכבות – והיא האויב של האבטחה. נדרשות פלטפורמות מאוחדות, בהן אבטחת נקודות קצה, רשת וענן 'מדברות' זו עם זו בשפה אחת. הזמן שאובד למגנים בהבנת האירוע ובבניית התגובה – הוא קטלני. פלטפורמה מאוחדת משתפת מודיעין בזמן אמת ומאפשרת תגובה אוטומטית ומתואמת. אנחנו בפורטינט עונים לאתגר באמצעות ארכיטקטורת מארג האבטחה, Security Fabric. הפלטפורמה מקשרת חיישני אבטחה על פני כל משטח התקיפה הדיגיטלי. אנו מנתחים מאה מיליארד אירועי אבטחה וסייבר ביום, ונעזרים בגופים חיצוניים, כגון האינטרפול ומחקרי סייבר. המארג מאפשר לכלים נפרדים לשתף מודיעין איומים וכך לשבור את ה'עמודים' הנפרדים שהרעים מנצלים לטובתם. בנוסף, בעידן שבו הזמן הנדרש לתגובה הוא דקות, צריך לשנות את התפיסה, שתהיה מקדימה, או יוזמת". "למרות האתגרים המשמעותיים שכלכלת ישראל ספגה בשנתיים האחרונות, מגזר הסייבר הישראלי נותר מוקד כוח עולמי", סיכם מלכה, "המגמה של פלטפורמות אבטחה מניעה פעילות ערה של מיזוגים ורכישות ושחקנים גלובליים גדולים רוכשים סטארט-אפים ישראליים כדי למלא פערים בהיצע שלהם. כך גם פורטינט, שרכשה את Suridata הישראלית בתחום אבטחת ה-SaaS. המסר למנהלי אבטחת מידע ברור: ארגונים יכולים, וצריכים, לבנות את החוסן הנדרש כדי לעמוד בסערות של האיומים. בישראל, חוסן זה מקבל ממד קיומי, לנוכח ההתכנסות של מלחמה קינטית, טרור סייבר ורגולציה מחמירה".

חוקרי מעבדות סייברארק איתרו פרצה בתשתית של מפעילי נוזקת StealC, וכך גנבו עוגיות מהגנבים עצמם. StealC היא נוזקת גניבת מידע (Infostealer) המוכרת לקהילת האבטחה מ-2023. הנוזקה נמכרת במודל "נוזקה כשירות", ומתמחה בגניבת סיסמאות, קובצי עוגיות ונתונים רגישים ממחשבי קורבנות. באביב 2025, הקבוצה שפיתחה את הנוזקה שחררה גרסה חדשה שלה, StealC_v2. אלא שמיד לאחר מכן, הקוד שלה דלף. חוקרי סייברארק ניתחו את הקוד וזיהו פגיעות שאפשרה להם לצפות ולתקשר עם מפעילי StealC עצמם. "מצאנו חולשת XSS בממשק הניהול של מפעילי הנוזקה, שאפשרה לנו לצפות בפעילות התוקפים, לאסוף 'טביעות אצבע' של מערכותיהם ואפילו להשתלט על תרחישי פעולה ותקיפה ולהבין איך התוקפים עובדים", כתב ארי נוביק, חוקר נוזקות במעבדות סייברארק, "בטוויסט שלא יפתיע אף אחד, הצלחנו לגנוב עוגיות מהתשתית שנועדה לגנוב אותן. בהינתן שהעסק המרכזי של קבוצת StealC עוסק בגניבת עוגיות, אפשר לצפות שהמפתחים שלה יהיו מומחים לעוגיות ויישמו תכונות אבטחה בסיסיות של עוגיות, כדי למנוע מחוקרים לגנוב עוגיות דרך XSS. האירוניה היא, שמבצע שנבנה סביב גניבת עוגיות בקנה מידה גדול – לא הצליח להגן על העוגיות שלה מפני מתקפה טיפוסית". החוקרים עקבו אחר תוקף שכונה YouTubeTA (קיצור של YouTube Threat Actor). הוא פעל בעיקר דרך יו-טיוב להפצת גרסאות מזויפות של תוכנות כמו פוטושופ ו-After Effects. הוא השתלט על ערוצי יו-טיוב ותיקים ושימושיים, שדרכם הפיץ דגימות של StealC לקורבנות. כך הוא גנב 390 אלפי סיסמאות ויותר מ-30 מיליוני עוגיות. בעזרת הצלבות נתונים ומדדים שונים, החוקרים הצליחו לזהות כי התוקף הוא אוקראיני. "הצלחנו לאתר חולשות בתשתית הפשיעה", כתב נוביק, "שילוב של נתוני חומרה, שפות נתמכות, אזור זמן וטעויות בשימוש ב-VPN – כל אלה סייעו לנו לצמצם מאוד את אזור פעילותו ולהבין שמדובר במפעיל יחיד ולא בקבוצה". "למרות שפעל לבדו, הוא היה מוצלח בצורה מסוכנת. ההצלחה שלו מדגישה את החשיבות של אבטחת זהות, כי זה מאוד פשוט לגרום לנזק עצום. יש 'מחיר' לפושעי סייבר המשתמשים במודלים של נוזקה כשירות", סיכם נוביק, "כשהם נסמכים על אחרים לפיתוח התשתיות שלהם, שחקני האיום הופכים לפגיעים לאותם סיכוני שרשרת האספקה שענפים רגילים מתמודדים איתם. מפתחי StealC הפגינו חולשות הן באבטחת העוגיות והן באיכות קוד הפאנלים, מה שאפשר לנו לאסוף כמות גדולה של נתונים על הלקוחות שלהם. אם זה נכון לגבי שחקני איום אחרים שמוכרים נוזקות, חוקרים וגופי אכיפת חוק יכולים לנצל פגמים דומים כדי לקבל תובנות לגבי מפעילי נוזקות ואולי אפילו לחשוף את זהותם".

אגף מערכות המידע במשרד החקלאות, בראשותו של המנמ"ר אמיר זיו, פיתח את מערכת "גפן" – תיק חקלאי, מבוססת סיילספורס, המאחדת בפלטפורמה אחת את כל מקורות המידע הרלוונטיים שקיימים במשרד, ומייצרת תמונת מצב 360 מעלות על אלפי החקלאים שהמשרד מטפל בהם. המערכת פותחה בהובלה של המשרד ובשיתוף אלעד מערכות ו-HMS בזמן שיא של חודשים ספורים, עם תקציב פנים משרדי של כשלושה מיליוני שקלים. "המצב הקודם טרם פיתוח המערכת היה, שלמעשה למשרד לא היה מידע כולל על ציבור החקלאים, מה שפגע באיכות השירות וביכולת קבלת ההחלטות", אומר זיו. "מיד לאחר שקיבלנו את התקציב נכנסנו לפעילות והתחלנו בפיתוח המערכת, על בסיס הכלים של סיילפורס, בשילוב וורקאטו למימוש ממשקים ומערכת BI טאבלו שמבוססת על סוכן AI", מסביר זיו. המערכת נמצאת בשימוש פנים משרדי אצל בעלי תפקידים שונים, וזוכה לתגובות חיוביות במיוחד בזכות יכולות ניתוח וחיתוכי המידע על החקלאים, בין היתר על ידי רכיבי ה-AI שיש בתוך המערכת. המערכת מאפשרת גם ממשק לשימוש החקלאים, שבעזרתו הם יכולים לקבל מידע על סטטוס בקשות שלהם, כמו, למשל, אישור להבאת עובדים זרים, זאת באמצעות מידע שמוזן למערכת לאזור האישי הממשלתי. בגרסה הבאה יתווספו ממשקים לקבלת מידע מרשות האוכלוסין ומרשות התאגידים. כל המידע בטלפון הנייד מערכת נוספת שפותחה על ידי אגף המחשוב של המשרד היא מערכת "שרי", שמנגישה לחקלאים מידע על פעילותם בממשק אחד לטלפון הנייד שלהם. בכך חוסכים מהם פעולות חיפוש ואיתור מידע או בקשות לתמיכות בנושאים שונים. לדברי זיו, יש במערכת חיבור למערכת GIS, המשקפת לחקלאים מידע רלוונטי על מצב הגידולים שלהם, שמגיע באמצעי חישה מרחוק ועושה אף הוא שימוש בכלי AI. לדוגמה: רמות השקיה בחלקים שונים של השדה, בעיות ברמת הצימוח של גידולים שונים. בעזרת הידע המתעדכן אחת לחמישה ימים, יכול החקלאי לדעת במה עליו לטפל מבלי לגשת פיזית לשדה. רכיב אחר במערכת, שהוא חלק מפיתוח מורכב יותר, הוא חיזוי מחירי עלות של סוגי הגידולים, עם חיתוך ספציפי לכל סוג של גידול, המתחשב בתנאי סביבה, אקלים, ייבוא ועוד. זיו מציין, כי החלק הזה במערכת עדיין בפיתוח, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, וכן בסיוע של מערך הדיגיטל הלאומי, ומהווה אתגר גדול. לדבריו, "למימוש רכיב זה יש פוטנציאל להוזלת יוקר המחיה בכל הקשור לפירות וירקות". זיו מציין גם, כי "הנהלת המשרד רואה ערך עליון בהאצת תהליכים דיגיטליים והנגשתם לציבור, והאגף מחויב לכך בשיתוף הגורמים השונים".

יצרנית השבבים האמריקנית אסטרה לאבס (Astera Labs) הודיעה היום (ב') כי פותחת בישראל, לראשונה, מרכז פיתוח שבבים עם נוכחות בתל אביב ובחיפה. את הפעילות במרכז הפיתוח החדש יוביל גיא אזרד, לו ותק עשיר מאוד בתעשיית השבבים. אזרד ישמש כסגן נשיא בכיר להנדסה וכמנכ"ל אסטרה לאבס ישראל. לצידו ישמש עידו בוקשפן כסגן נשיא להנדסת ASIC. המרכז, כך לפי החברה, יתמקד בפיתוחים שמיועדים לתשתיות AI, ובמיוחד עבור תחום ההיסק, כלומר הרצה מהירה של מודלי AI בדאטה סנטרים, על מנת לספק ללקוחות הקצה תשובות מהירות ומדויקות. יא אזרד, סגן נשיא בכיר להנדסה ומנכ"ל אסטרה לאבס ישראל. משמאל: סנג'יי גאג'נדרה, נשיא ומנהל תפעול ראשי, ומייסד שותף באסטרה לאבס. צילום: דניאלי אדרי ו-Stephen Porter Productions (בהתאמה) שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים מובילים בישראל אסטרה לאבס רוצה לספק באמצעות המרכז בישראל פתרונות קישוריות מהירים כדי לתת מענה לצווארי בקבוק קריטיים שנוצרים בדאטה סנטרים הייעודיים להרצות AI, ובמיוחד בהיבט של הרשת. לפי החברה, כחלק מהפעילות המרכז צפוי לקדם שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים מובילים בישראל ועם האקוסיסטם המקומי כדי לקדם ביחד טכנולוגיות קריטיות שיתמכו בתשתיות AI מהדור הבא. "הקמת מרכז הפיתוח בישראל משקפת את האמון שלנו בכישרונות ההנדסיים באזור, ואת המחויבות שלנו לעמוד בביקוש האדיר לפתרונות קישוריות בקנה מידה גדול", אמר סנג'יי גאג'נדרה, נשיא ומנהל תפעול ראשי, ומייסד שותף באסטרה לאבס. פתיחת המרכז בישראל היא בעקבות החלטה שקיבלה החברה להרחיב את הנוכחות הגלובלית שלה, ולהשתמש לשם כך בכישרונות המקומיים. "התרחבות אסטרה לאבס בישראל מהווה הבעת אמון באקוסיסטם המקומי ובכישרון הישראלי המקומי, ותאפשר לחברה להמשיך ולצמוח ברחבי העולם מול קהלים אסטרטגיים חדשים. אנחנו בונים צוות הנדסי, עם דגש חזק על יכולת ביצוע, המשלב פתרונות חומרה, סיליקון ותוכנה, כדי לתמוך בדרישה ההולכת וגוברת של פלטפורמות הקישוריות החכמה של אסטרה לאבס. אנו נתמקד בתזרים פיתוח שבבים מלא – מארכיטקטורה ועד לייצור", אמר אזרד.

טאוור סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) הכריזה באחרונה על שיתוף פעולה עם אנבידיה (NVIDIA), שבמסגרתו היא תגדיל את פריסות התשתית לשימוש AI המבוססות על גרסה מעודכנת של פלטפורמת ה-SiPho שלה, וזאת כדי לספק מודולים אופטיים עבור דאטה סנטרים בנפח של 1.6T, המיועדים לשימוש עם פרוטוקולי הרשת של אנבידיה. לפי החברה, הפתרון המעודכן שלה מאפשר להגביר עד פי שתיים את קצב העברת הנתונים בהשוואה לפתרונות סיליקון פוטוניקס קודמים, והוא מספק רוחב פס ותפוקה מוגברים, עם קישוריות אופטית שמאיצה את ביצועי יישומי ה-AI המורצים על תשתית מותאמת AI. "טאוור גאה לספק טכנולוגיות מתקדמות ומהירות התומכות בדרישות תובעניות של דאטה סנטרים ו-AI. אנו ממשיכים להשקיע באופן משמעותי בפלטפורמות הסיליקון פוטוניקס שלנו, כדי לתמוך באקוסיסטם עם ביצועים, יכולת הרחבה ויכולת ייצור מובילים בתעשייה, המאפשרים ללקוחות לקדם ארכיטקטורות דאטה סנטרים מהדור הבא", אמר ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאוור סמיקונדקטור. "הצמיחה המעריכית של ה-AI מניעה את הצורך בסוג חדש של רשתות מהירות וניתנות להרחבה, כדי לחבר תשתית AI. אנבידיה משתפת פעולה עם טאוור כדי לקדם את האקוסיסטם, לאפשר תשתית AI יעילה יותר באמצעות פלטפורמת סיליקון פוטוניקס מהדור הבא ולהאיץ יישומי AI בקנה מידה גדול", אמר גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר לרשתות באנבידיה.

חברת Lema AI, שפיתחה פלטפורמת אבטחת שרשראות אספקה מבוססת בינה מלאכותית, מודיעה על גיוס של 24 מיליון דולר. סבב A בהיקף של כ-17.5 מיליון דולר הובל על ידי קרן Team8, לאחר שסבב Seed בהיקף של כ-6.5 מיליון דולר הובל על ידי F2 Venture Capital בהשתתפות Salesforce Ventures. כספי הגיוס ישמשו להאצת פיתוח המוצר ולהרחבת הפעילות בשווקים הבינלאומיים. כיום נמנים עם לקוחותיה של החברה ארגונים גדולים מרשימת Fortune 500 במגזרי הפיננסים והבריאות. למה AI הוקמה ב-2023 על ידי אדי דובז'יק המכהן כמנכ"ל, עומר יהודאי סמנכ"ל המוצר, ותומר רויזמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות. שלושת המייסדים שירתו יחד ביחידת 8200, ובהמשך מילאו דובז'יק ורויזמן תפקידי מוצר ומחקר בחברת נוניים (Noname), שנרכשה על ידי אקמאי (Akamai). לחברה משרדים בניו יורק ובישראל והיא מעסיקה כ-35 עובדים, מתוכם כ-25 בישראל. ארגונים גדולים מתמודדים בשנים האחרונות עם אתגר הולך וגובר של שילוב ספקים בשרשראות האספקה ובתהליכי הליבה שלהם. דו"ח של גרטנר חושף, שכיום, כ-60% מהחברות מסתמכות על יותר מ-1,000 ספקים חיצוניים, ונתון זה נמצא במגמת עלייה. מגמה זו מגדילה את נקודות התורפה של ארגונים למתקפות סייבר, לפרצות אבטחה ולהשבתת הפעילות העסקית. לראיה, על פי דו"ח של מק'ינזי, כמעט שליש מאירועי הסייבר בשנים האחרונות מקורם בספקים וגורמי צד שלישי, מה שמוכיח, כי ניהול סיכוני צד שלישי מהווה אתגר קריטי עבור ארגונים. הפלטפורמה של למה נבנתה כדי להתמודד עם המציאות החדשה הזו, והיא מבוססת על סוכן בינה מלאכותית אוטונומי, שאומן לפעול בדומה לחוקר אבטחה. במקום להסתמך על שאלונים סטטיים והצהרות ידניות,  המערכת מבצעת ניתוח טכני רציף של פעילות ספקים וגורמי צד שלישי בתוך הארגון, לרבות גישה לנכסים רגישים, תנועת נתונים ושינויים בהרשאות לאורך זמן. על בסיס זה, המערכת ממפה נתיבי תקיפה ממשיים עבור כל אחד מהספקים, מדרגת את רמת הסיכון שלהם, ומספקת דו"ח מצב עדכני הכולל פעולות מיידיות לצמצום החשיפה  כל זאת בתוך פחות מחמש דקות. לדברי דובז'יק, מנכ"ל ומייסד שותף, "ניהול סיכוני צד שלישי מתבצע כיום ברוב הארגונים באמצעות בדיקות נקודתיות ושאלונים שלא משקפים את האופן שבו ספקים פועלים בפועל בתוך המערכות הארגוניות. הקמנו את למה מתוך ההבנה שנדרש שינוי יסודי בגישה – מעבר לניטור רציף המבוסס על נתונים טכניים והתנהגות בפועל. הפלטפורמה שפיתחנו מאפשרת לארגונים גדולים לקבל תמונת סיכון מדויקת בזמן אמת ולנהל את החשיפה שלהם לגורמים חיצוניים בצורה אופרטיבית".