גוגל פרסמה אתמול (ד') את דגם Gemini 3 Flash המהיר והזול שלה, המבוסס על Gemini 3 שיצא בחודש שעבר, בתקווה להתחרות ב"רעש" של OpenAI. החברה הופכת אותו גם לדגם ברירת המחדל באפליקציית Gemini ובמצב AI בחיפוש. דגם הפלאש החדש מגיע שישה חודשים לאחר שגוגל הכריזה על דגם Gemini 2.5 Flash, ומציע שיפורים משמעותיים. במבחן הייחוס, דגם Gemini 3 Flash עולה על קודמו בהפרש משמעותי ומשתווה לביצועים של דגמים פורצי דרך אחרים, כמו Gemini 3 Pro ו-GPT 5.2, בכמה מדדים. לדוגמה, הוא קיבל ציון של 33.7% ללא שימוש בכלים במבחן Last Exam של Humanity, שנועד לבחון מומחיות בתחומים שונים. לשם השוואה, Gemini 3 Pro קיבל ציון של 37.5%,  לצידוGemini 2.5 Flash קיבל ציון של 11%, ו-GPT-5.2 שיצא לאחרונה קיבל ציון של 34.5%. במבחן הרב-מודאליות וההיגיון MMMU-Pro, הדגם החדש עלה על כל המתחרים עם ציון של 81.2%. כאמור, גוגל הופכת את Gemini 3 Flash למודל ברירת המחדל באפליקציית Gemini ברחבי העולם, שיחליף את Gemini 2.5 Flash. משתמשים עדיין יכולים לבחור את דגם ה-Pro מבוחר המודלים עבור שאלות מתמטיקה וקידוד. החברה אומרת, שהמודל החדש טוב בזיהוי תוכן רב-מודאלי ובמתן תשובה על סמך זה. לדוגמה, ניתן לנסות לצייר סקיצה ולבקש מהמודל לנחש מה מציירים, או להעלות הקלטת שמע כדי לקבל ניתוח או ליצור חידון. החברה הוסיפה, שהמודל מבין טוב יותר את כוונת שאילתות המשתמשים ויכול לייצר תשובות חזותיות יותר עם אלמנטים כמו תמונות וטבלאות.

בכל סוף שנה, מיקרוסופט משיקה "סוודר מכוער" (Microsoft Ugly Sweater). אלא שהשנה היא "סרגה" סוודר מקומי, עם תרומה. הסוודר המכוער מייד אין איזראל נוצר ביוזמת מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בארץ, ונועד להעלות מודעות ולתמוך במתמודדים עם פוסט טראומה ופציעות שקופות – נשא שנדון השנה רבות, עקב מספר  צילום: מיקרוסופט מדובר בקמפיין שעובדי מיקרוסופט משתפים אתו פעולה ותרמו לו עשרות אלפי שקלים. החברה הכפילה את הסכום ובסך הכול נתרמו במסגרתו לעמותה מעל 100 אלף שקלים. עיצוב הסוודר השנה הוא מחווה ל-Paint, תוכנת העיצוב של מיקרוסופט, שמלווה את Windows ודורות של משתמשים מאז אמצע שנות ה-80. בחברה אומרים כי "הסוודר שואב השראה מהסגנון הנגיש, הפשוט והיצירתי, שהפך את Paint לכל כך אהוב, ושבשנים האחרונות זכתה לעדנה מחודשת עם פיצ’רים חדשים".

מצב החירום ("הקוד האדום") ש-OpenAI הכריזה עליו בעקבות ההצלחה המהירה של ג'מיני 3.0 מבית גוגל הוליד עוד כלי חדש: לאחר שהחברה הכריזה על GPT 5.2, היא השיקה השבוע את כלי יצירת התמונות GPT Image 1.5. הכלי הזה מיועד להתחרות במנוע ננה בננה של היריבה הענקית, שסחף את השוק. התכונה העיקרית של GPT Image 1.5 היא היכולת ליצור תמונות מציאותיות טובות יותר, בדרך להפוך לכלי שגם הדיוטות יוכלו בעזרתו לערוך תמונות באיכות מקצועית. עם זאת, OpenAI מתמקדת ביכולות היותר עסקיות של מחולל התמונות, ומציינת שמדובר בכלי שמספק תוצאות מדויקות יותר, ויותר מהר, עבור אלו שזקוקים ליצירת וערכית תמונות באופן יומיומי. לפי החברה, המודל החדש שלה מהיר עד פי ארבעה לעומת מודל יצירת התמונות הקודם והעלות שלו נמוכה ב-20% עבור אלה שמשתמשים ביכולות שלו באמצעות התממשקות ל-API. מודל רב מודלי מודל התמונות החדש הוא רב מודלי מטבעו, כאשר העיבוד של התמונות מתבצע באותה הרשת שבה מבוצע הפענוח של הפרומפט שכותב המשתמש – מה שכנראה עוזר למהירות הביצוע. גם היכולת שלו להתמודד עם טקסטים זכתה לשיפור, אם כי בעיקר באנגלית – ובהיבט הזה, כנראה שהבננה הגוגלית עדיין מנצחת. OpenAI הפכה את GPT Image 1.5 למודל ברירת המחדל ליצירת תמונות ב-ChatGPT, וכבר ניתן להתחיל להתנסות בו, ובחינם. בחברה אפילו הכינו אזור באפליקציה של ChatGPT, וגם באתר, שמכיל תמונות ויצירות שמדגימות את היכולות של המנוע המעודכן.

כתב: הילל יוסף. "בעבר היה לנו ערב רב של מוצרים וציוד תקשורת. כיוון שהחברה פרוסה ברחבי הארץ ויש לה סניפים רבים, חיפשנו מערכת שתהיה בעלת יכולת לניהול מרכזי של מערך התקשורת, פשוטה ומהירה, שגם תדע להציג נתונים בזמן אמת. ערכנו פרויקט רחב היקף ומדורג, שבמסגרתו החלפנו את המערכות והציוד שהיו לנו באלה של ג'וניפר – מהלך שהניב לנו תועלות רבות", אמר מאור אברמוביץ', מנמ"ר וסמנכ"ל הטכנולוגיות של מטרופולין. חברת התחבורה ציבורית הוקמה בשנת 2000 והיא השנייה בגודלה בארץ אחרי אגד. החברה מפעילה קווי שירות ברחבי הארץ באמצעות כ-1,900 אוטובוסים, ופרוסה בארבעים אתרים. מטה החברה יושב בכפר סבא. היא מונה כ-3,000 עובדים, 450 מהם משתמשי מחשב. עידו אברהם, מנהל ה-IT של מטרופולין, אמר כי "השלב הראשון בפרויקט החל לפני כשלוש שנים. היו לו כמה מניעים, מעבר לרצון לנו לשנות את המצב, שבו היה לנו ריבוי ספקיות תקשורת: נוספו לנו סניפים, חלק מהמתגים לא היו מנוהלים וחלקם היו שטוחים. חיפשנו מערכת בעלת יכולת לניהול מרכזי ויכולות לזיהוי אנומליות, ש-'תדע' להכיל את גודל הארגון. הטמענו מתגים של ג'וניפר וכן את מערכת Mist, שמתמחה ברשתות אלחוטיות המנוהלות בענן בעזרת בינה מלאכותית". אברהם הוסיף כי "קיבלנו יכולת לזיהוי אנומליות גם ברמת הגנת הסייבר. כך, אם אחד המחשבים בארגון נגוע בנוזקה, הוא מזהם את המבואה (פורט). Mist יודעת 'לצבוע' את המבואה ולומר לנו, למשל: 'בסניף בנתניה, מתג X במבואה Y מזהם את הרשת', או 'הכבל מחובר למדפסת מחשב ויש בה רכיב תקול'. המערכת עושה זאת במהירות ובפשטות, עם גרף שמציג את התקלה ועם יכולת להשבית את הרכיב הבעייתי מרחוק". "אנחנו שולטים בתקשורת הארגונית" "הגענו למצב שבו אנחנו שולטים בתקשורת הארגונית – מהמחשב האישי עד המבואות, עם ניהול מרכזי ומלא", ציין אברהם. "היו מקומות שבהם נדרשנו לספק יתירות, כדי שהתקשורת תפעל בכל מקרה. כיום יש לנו יכולת מצוינת לייצר שרידות ויתירות. בשל הטמעת המערכת, המבוססת על AI, אנחנו במצב של שליטה במתגים, ויכולים לערוך שדרוגים בקלות רבה ובאופן אחוד. כל המתגים בסניפים הם באותה גרסה ואנחנו עומדים בצורה טובה יותר בתקנות וברגולציות, בלא צורך לכתת רגליים מבאר שבע עד נתניה. זהו ערך עצום: אנחנו טוענים את פרטי המתגים לפורטל של Mist ומקבלים מפה חזותית שמראה היכן נמצא כל מתג והיכן בכל סניף נמצא כל אובייקט, כגון מדפסת". ג'וניפר. צילום: ShutterStock "בשלב השני", הוסיף, "לאחר שהסניפים 'נצבעו' במלואם בג'וניפר, ייצרנו מדיניות לרשתות המקומיות הווירטואליות, VLAN. דרכה ערכנו פילוח, הפרדנו את תשתית ה-Voice מהדאטה והפסקנו לעבוד בצורה שטוחה. כך קיבלנו עוד שליטה, עם ניהול חכם יותר". הוא ציין כי "כיום אנחנו מבינים לעומק 'מי נגד מי', ומה מחובר למה". "השלב האחרון בפרויקט קורה השנה, בהקמת דאטה סנטר חדש במרכז הארץ, נוסף לזה הקיים, כשאחד מהם מתפקד כאתר גיבוי. בשני הדאטה סנטרים החלפנו את ה-'ברזלים' לאלה של ג'וניפר, על גבי נוטניקס. נדרשנו לעמוד בתקן מודרני של LACP (ר"ת Link Aggregation Control Protocol), כדי לאפשר איחוד של קישורי את'רנט פיזיים לקישור לוגי אחד, ולטובת שיפור רוחב הפס והאמינות של הרשת. הטמענו DCI (ר"ת Data Center Interconnect), כך שמערך התקשורת יכול לעבוד בכל תצורה. עברנו לתשתית VDI מבוססת סיטריקס והטמענו מתגי ג'וניפר ב-Back bone", אמר אברהם. טרנספורמציה דיגיטלית שהובילה למימוש החזון הארגוני לדברי אברמוביץ', "הטרנספורמציה הדיגיטלית שעשינו בארגון הובילה אותו למימוש החזון שלו – לעמוד בחזית הטכנולוגיה, עם המשכיות עסקית, אמינות וחדשנות. כל זה קרה בזכות שיתוף הפעולה עם צוות ג'וניפר ישראל, ובראשו יריב אדרי. הם הובילו אותנו יד ביד, הכשירו והעצימו את האנשים. הבחירה בג'וניפר התגלתה כמוצלחת, בשל היכולות הטכנולוגיות של המערכות, לצד פשטות ברמת היישום". "יצרנו סטנדרטיזציה אחודה עם מודרניזציה בכל הארגון", סיכם. "לאחר שנסיים את הפרויקט בדאטה סנטר השנה, נתחיל בפרויקט להקמת NAC, גם הוא מבוסס ג'וניפר, ואז נצעד הלאה – יש לנו עוד דרך לעבור".

מאות עד אלפי קבצים, כמו גם חילופי הודעות SMS ותכתובות, ומאות מספרי טלפון של אנשי קשר של נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, דלפו לרשת, בפריצה שבה התרברבה קבוצת הסייבר האיראנית חנדלה אתמול (ד'). למרות זאת, בכירים בתעשיית הגנת הסייבר משוכנעים, כמעט לחלוטין, שהנייד של בנט לא נפרץ. ההערכה הרווחת בענף היא שהמידע הרב שהודלף נקצר מסביבתו הקרובה: עוזר פרלמנטרי לשעבר, קרוב משפחה, פריצה לטלפון ישן, שכבר לא בשימוש (כפי שבנט בעצמו אמר), או שנפרץ גיבוי לא מאובטח בענן של מי מהסובבים אותו. גורמי הביטחון עדיין חוקרים את הנושא. האקרים חברי קבוצת חנדלה, שמשויכת למשרד המודיעין האיראני, התגאו אתמול בכך שפרצו ל-iPhone 13 של בנט, ופרסמו חלק מהנתונים שקצרו אונליין. ראש הממשלה לשעבר מסר כמה הודעות במהלך היום, בהן שהמכשיר ישן ולא נמצא בשימוש ושחשבון הטלגרם שלו נפרץ. אלא שמומחים העריכו שמדובר באירוע גדול יותר מאשר פריצה לאפליקציה בודדת. "ההדלפה נועדה לעורר חשש וכאוס" "כמו ברבים מאירועי הסייבר, הקורבן מגלה רק חלק ממה שנחשף, ומנגד, ההאקרים מתרברבים בפריצה גדולה ממה שהייתה באמת, או שכלל לא הייתה פריצה", אמר בכיר בענף האבטחה לאנשים ומחשבים. גורם ביטחוני הסביר כי "ההדלפה נועדה לעורר חשש וכאוס. זהו אירוע של מבצע השפעה-תודעה קלאסי, שבו רק חלק קטן ממה שפורסם הוא אמת, והשאר פייק מוחלט. למרות זאת, אין לזלזל בפרטי האירוע, שעלול להסלים, כי אנחנו לא יודעים מה היקף החומרים שנקצרו מסביבת בנט". לפי גיל מסינג, ראש מטה צ'ק פוינט, "אישי ציבור, פוליטיקאים וישויות בעלות פרופיל רגיש או גבוה – כולם מהווים יעד קבוע עבור ההאקרים שפועלים בחסות מדינות". בנט התבטא גם נגדה. שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד. צילום: BigStock התבטאויות גסות כלפי פוליטיקאים שותפים בין החומרים שנחשפו נמצאות שיחות רבות של בנט עם דובריו ויועציו, שחושפות את מה שקורה מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית. בנט התבטא בשיחות אלה בצורה גסה כלפי שותפיו הפוליטיים בעבר וכלפי פוליטיקאים נוספים, בין היתר יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, יו"ר כחול לבן, בני גנץ, ואף שותפתו הפוליטית לאורך שנים, שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד. קבוצת חנדלה טענה אתמול כי הצליחה לפרוץ לטלפון הנייד של בנט כחלק ממתקפה שהם כינו "מבצע תמנון" (Operation octopus). שם המתקפה מהדהד לקריאותיו בעבר של בנט לחסל את התמנון האיראני.

עוד אקזיט: העסקה למכירת דאטהלופ הישראלית לדל טכנולוגיות נסגרה, וסטארט-אפ ה-AI יימכר לחברת הענק בסכום של 120 מיליון דולר, שישולם כולו במזומן – כך דווח אתמול (ד') בכלכליסט. דבר קיום המגעים על הרכישה פורסם בסוף השבוע בעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית. דאטהלופ מתמחה בתשתיות נתונים עבור בינה מלאכותית. החברה הוקמה ב-2017 על ידי ערן שלמה, המנכ"ל, אבי יער, סמנכ"ל המוצר, וניר בושי, מנהל העסקים הראשי. הסכום שהיא גייסה עומד על כ-50 מיליון דולר ויש לה לקוחות ארגוניים ממגזרי המדיה, הרכב והחקלאות, בהם יצרנית הרכב האוטונומי Vimeo. היא מונה כ-80 עובדים והמטה שלה יושב בהרצליה. דאטהלופ פיתחה פלטפורמה לניהול ותיוג של נתונים לא מובנים, המשמשים לאימון מודלים של בינה מלאכותית. בחברה אומרים כי "הפלטפורמה מאפשרת לצוותים לנהל ולעבד נתונים מראש, באופן אוטומטי, להעביר אותם למגוון מודלים של AI, אלה הקיימים ואלה שהלקוח הארגוני בונה בעצמו, להכניס משוב אנושי לתהליך, ולהסתמך על פתרונות מוכנים. היא מאפשרת פיתוח AI מקצה לקצה, היא ניתנת להרחבה ובנויה באופן מודולרי". הרכישה צפויה להעמיק ולהרחיב את היכולות של דל בתחומי שירותי הדאטה ותשתיות הבינה המלאכותית, והיא משתלבת באסטרטגיה של הרוכשת להתרחב בעולמות ה-AI.

"אין ספק שאנחנו רואים התקדמות באופן שבו האזרחים מקבלים שירותים מהממשלה, בעיקר דרך הדיגיטל ובגלל סוכני הבינה המלאכותית. יש אסטרטגיה שלמה, שמובלת על ידי מערך הדיגיטל הלאומי, והיא צריכה להגיע גם לרשויות המקומיות. אנחנו עוד צריכים שזה ינוע קדימה", כך אמר שלי מחרז, סמנכ"ל טכנולוגיות ומנכ"ל תחום ה-AI ב-SQlink. מחרז היה אחד הדוברים שהשתתפו בכנס השנתי AI-eGOV-25 של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים, בשיתוף מערך הדיגיטל, באולם לאגו שבראשון לציון. כותרת דבריו הייתה "אזרח אחד, סוכן אחד, ממשלה אחת", והוא דיבר בהם על השילוב של סוכני AI בשירות הממשלה – דבר שקורה כבר עכשיו ומתקדם לעבר השלמת התהליך, לטובת האזרח. "מה שיש כעת זה מצב שבו לכל משרד ממשלתי יש מערכת אחרת, אזור אישי נפרד וחוויית משתמש שונה. האזרח נאלץ להתמודד עם זה, ולהסתבך עם זה, כי המערכות לא יודעות בהכרח לדבר זו עם זו, ויש בעיה בתיאום ובשיתוף מידע בין משרדי הממשלה. זה צריך להשתנות", אמר מחרז. הוא הוסיף כי "אני מאמין שמה שהממשלה רוצה הוא לספק את כל השירותים במקום אחד, עם סוכן אחד חכם, שיודע לתת מענה לכל השאלות ולכלל הצרכים של כל אזרח בכל רגע. כדי שהסוכן הזה יוכל לעבוד כמו שצריך, צריך שהוא מחובר לכל המשרדים הממשלתיים ולכל השירותים שאנחנו צריכים, וגם לסוכנים אחרים". "יש לשאול את האזרחים מה הם רוצים, ולא לומר להם מה הם צריכים" מחרז קרא "לשאול את הצרכנים של שירותי הממשלה, האזרחים, מה בדיוק הם רוצים, ולא לומר להם מה הם צריכים. התשובה שלהם תהיה: לקבל את הכול במקום אחד, ולא מעניין אם זה רישוי עסקים, תשלום ארנונה, בריאות או שירותי עירייה – ושהכול ייעשה בצורה הכי טבעית שאפשר". הוא הציג את Gentrix.AI – פלטפורמת הפתרון שמציעה SQlink כדי לספק מענה לנקודת מגע אחת, וגם לזיהוי. "היא מסוגלת להתיישב מעל מערכות השירותים בכל המשרדים הממשלתיים ובכל הרשויות המקומיות, ואנחנו כבר יודעים להתחבר לכלל המערכות הממשלתיות, וכן לייצר שכבה של סוכנים שמחוברת לכל המשרדי", סיפר. מחרז הזכיר כי "אחד האתגרים המהותיים כיום בהיבט של אספקת שירותים מלאים לאזרח, בנקודת מגע אחת, הוא העברת מידע בין המשרדים, והעובדה שזה דורש חקיקה ותיאום – דבר לא פשוט. אם נוכל לספק, בשפה טבעית, הרשאה למשרדים להעביר מידע ביניהם, כדי שהאזרחים יוכלו לקבל את כל המידע – זה יוכל לעבוד. המערכת שלנו מספקת, בין השאר, נקודת מגע אחת, שמאפשרת, בכל התקשרות מחדש, לקבל את האישור לשיתוף פרטים. אחרי הזדהות קולית, או טקסטואלית, אפשר לבקש מהסוכן לבצע פעולות באופן קולי ו/או טקסטואלי, והוא רץ מעל כל המערך של האזור האישי הממשלתי". אין למחרז ספק שזה העתיד. "בסופו של דבר, האזרח יקבל שירות 24/7, מתי שנוח לו, עם שקיפות מידע מלאה לאורך כל הזמן. הערכים ברורים, וכאמור, החזון הוא שמשרדי הממשלה יפעלו כישות אחת, עם חיבור לכלל הגופים והמשרדים הממשלתיים. אנחנו מציעים פתרון שהופך את החזון הזה למציאות שאפשר ליישם מחר בבוקר", סיכם.

"ה-AI והדאטה משנים את השירות הממשלתי. על בסיסם, הממשלה הפכה ממגיבה לפרו-אקטיבית, והיא פועלת כגוף אחד ומונעת טרטור של האזרחים", כך אמרה מירב פרץ בילנסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי. פרץ בילנסקי דיברה בכנס AI-e-Gov25 של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים, בשיתוף מערך הדיגיטל, באולם האירועים לאגו בראשון לציון. השתתפו באירוע מאות בכירים בממשלה, במגזר הציבורי ובחברות ה-IT שעובדות איתם. לדבריה, "נימבוס, ענן המחשוב הממשלתי, מסייע למשתמשים מהמגזר הממשלתי-ציבורי לנצל טוב יותר את הבינה המלאכותית – מניתוח מסמכי אקסל, דרך סיכומי דיונים ועד מציאת נתונים שטובעים באלפי מסמכים. כעת, כאשר ה-AI עוברת משלב הבחינה לשלב היישום, והיא נכנסת למערכות – ניתן לשלב אותה גם בשולחנות ובתחנות העבודה, ולשם אנחנו הולכים". "תקופה מאוד מיוחדת טכנולוגית" "אנחנו מצויים בתקופה מאד מיוחדת מבחינה טכנולוגית, שמאפשרת לנו להביט על הדאטה בצורה שונה מבעבר", אמרה. "אם בעבר הדאטה הייתה מצויה בקצה, בתוך מערכות תפעוליות, כיום, הבינה המלאכותית מניעה ומאפשרת להוציא אותה מהקצוות, על מנת להשתמש בה לטובת התושבים. כך, על בסיס טכנולוגיות חדשות אנחנו עושים יותר מאשר רק דיגיטציה – אנחנו עובדים באופן חכם".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לפי פרץ בילנסקי, "השילוב של יכולות ניתוח, טיפול מעמיק בדאטה, שימוש בענן נימבוס והוספת יכולות AI מביא לקיצור משך התהליכים ולשיפור התוצרים, במגוון שדות: ועדות ממשלתיות ועירוניות, הליכי רישוי ובינוי, זכאויות להטבות בעולמות החינוך והרווחה, ועוד. בשל השקעה רבה שכבר ערכנו בתחומים אלה, הדאטה מקבלת עוד ערכים, וניתן לקצר – על בסיס AI – תהליכים מימים לשעות". "הפכנו ממגיבים למתכננים" "דפוס פעילות נוסף ששינינו, גם הוא על בסיס הפעלת מודלים של בינה מלאכותית, הוא שהפכנו ממגיבים למתכננים, לנערכים מראש, לכאלה שפועלים על בסיס תחזיות, וכל זאת באופן מאובטח ועל בסיס הליכי ניהול סיכונים", אמרה. "כך ניתן לפעול מהר יותר עבור התושבים ולהיות פרו-אקטיביים". "הדאטה היא מעין בוננזה, ויחד עם AI ניתן לקדם את היבטי לימוד המכונה, ולהרחיב את הפצת הידע המופק מהניתוח של הנתונים – מאנשי הדאטה לכלל עובדי הממשלה", ציינה פרץ בילנסקי. "את כל היכולות הללו ניתן לעשות בשפה טבעית חופשית, וכך להביא לדמוקרטיזציה של בינה מלאכותית: כיום אפשר להנגיש דאטה בלי צורך במדעני דאטה". היא אמרה ש-"אנחנו פועלים באופן אחראי על מנת למנוע כמה שיותר הטיות והזיות AI. ניסחנו כללים והנחיות לעבודה בעולם הבינה המלאכותית, כדי לפעול באופן זהיר ולא מסוכן, תוך מניעת הטיות ואפליות". פרץ בילנסקי סיכמה בציינה כי "הבינה המלאכותית נוכחת במגזר הממשלתי, ונמשיך להטמיע אותה – אבל נעשה זאת בזהירות וגם באומץ. אנחנו מובילים את השיח בתחום על פי אמות מידה של אחריותיות ומוסר".