אייניאו (Ayaneo) היא חברה סינית, שידועה בעיקר בזכות מכשירי גיימינג ניידים בעיצוב רטרו. כעת החברה אישרה רשמית, כי הטלפון הראשון שלה יגיע בקרוב. באירוע שערכה בחודש אוגוסט האחרון, רמזה אייניאו בקצרה שהיא עובדת על טלפון. כמובן, רבים ממכשירי הגיימינג הניידים שלב משתמשים בגירסה מותאמת אישית של אנדרואיד, כך שהכנסת מודם סלולרי באחד מהם אינה פרויקט מוגזם. החברה לא מסרה פרטים על המכשיר הנייד, אך פרסמה סרטון שמציע הצצה קצרצרה למלבן שנראה די סטנדרטי. ישנן מצלמות כפולות בפינה השמאלית העליונה, וניתן להבחין במה שנראה ככפתורי כתף. אתר Android Central משער שלטלפון של אייניאו עשוי להיות עיצוב הזזה, דומה ל-Sony Xperia Play, שבו הפקדים מוסתרים מתחת למסך, אך אי אפשר לדעת זאת מהסרטון. אייניאו לא תהיה החברה היחידה בשוק עם טלפון המתמקד בגיימינג, אך גרסאות מודרניות בדרך כלל נמנעות מפקדים פיזיים. הם נוטים להיות טלפונים בראש ובראשונה, אך עם שבבים וקירור מתקדמים, שיעזרו להם להתמודד עם משחקים תובעניים. פקדים פיזיים שמורים בדרך כלל לאביזרים, אבל אולי הטלפון של אייניאו יתעלם מהמגמה הזאת, ויעוצב עם פקדים פיזיים בהתאם לרוח העיצוב של החברה. כמובן, לא ידוע כלל אם טלפון האיינאו יגיע לארה"ב או למדינות נוספות בעולם, כך שבינתיים כדאי להתייחס אליו כמשהו אנקדוטי.

כשחושבים על אופטיקה, מתכוונים לחנות משקפיים, עם או בלי מעבדה לתיקונם. אלא שיש גם אופטיקה אחרת: כלי GenAI בשם זה, שפותח בשירותי בריאות כללית. ניר שחר, מנהל מחלקת הדאטה, האנליטיקה וה-AI בשירותי בריאות כללית, סיפר על הכלי בפאנל תחת הכותרת "הטמעת GenAI: לומדים מאתגרים וכישלונות". הפאנל נערך במסגרת כנס הבינה המלאכותית הגדול של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה. בכנס, GenAI for All, הושק פורום ה-GenAI החדש של אנשים ומחשבים. הוא נערך באיסט בתל אביב, כשאת פאנל הטמעת ה-GenAI הנחה רמי ענבר, מנהל המרכז לדאטה ו-AI באוניברסיטה הפתוחה. "אנחנו מפתחים ומיישמים שירותי AI בשירותי בריאות כללית כבר שנים רבות", אמר שחר. "בשנים האחרונות, עם הכניסה של טכנולוגיות ה-GenAI, נדרשנו להתמודד עם אתגרים מסוג חדש, ביניהם דיוק המודל, עקביות התשובות, הסבר בהיר וברור למתן התשובה והטיות. בנוסף, מודל AI שעובד במדינה מסוימת או ארגון אחר לאו דווקא יתאים לנו, בכללית, מסיבות שונות: למשל, כיוון שהדאטה שונה והכלי אומן על מערך נתונים שלא רלוונטי לנו". "על מנת להתמודד עם האתגרים הללו פיתחנו כלי בשם אופטיקה (Optica), שמטרתו ליצור רשימת תיוג שמסייעת בקבלת ההחלטה האם לאמץ מודל או מוצר או לא", הוסיף. "הרשימה הזו מורכבת מ-13 פרקים, כאשר בכל פרק יש 3-12 סעיפים, והיא מתייחסת מתייחס לכל היבטי המוצר – החל משלב הדרישות, עבור בדאטה ובתהליך הפיתוח, ועד ליישום ולניטור שוטף. כיום הכלי נמצא בשימוש שוטף בארגון, ומסייע רבות בקבלת ההחלטות". "במקום להתאהב בבעיה, מתאהבים בכלי" בני פרבר הוא מייסד ומנהל פרקטי AI, שנחשבת לקהילת הבינה המלאכותית הגדולה בישראל, שיש בה מעל 220 אלף חברים. הוא טען בפאנל שהטעות הכי גדולה בשימוש בבינה מלאכותית היא להתחיל את יישומה מפרויקט, ולא מבעיה מוגדרת שצריכים לפתור. "הרבה יזמים ואנשי מוצר מתלהבים מהטכנולוגיה, רוצים לעשות משהו עם AI, אבל הם לא עוצרים לשאול: מה בדיוק אנחנו פותרים? האם באמת צריך את זה? במקום להתאהב בבעיה, הם מתאהבים בכלי. התוצאה היא עשרות יוזמות שמרגישות מרשימות באופן טכנולוגי, אבל אין להן הצדקה עסקית או מישהו שצריך אותן. הבינה המלאכותית היא לא מוצר – זו שכבת כוח שמוסיפה ערך רק כשיש תשתית אמיתית של צורך, כאב ושוק ברור", אמר. "חברות וארגונים שמצליחים להטמיע תהליכי AI מלמטה, מהעובדים, מביאים לכך שאותם תהליכים יעבדו להם בצורה הרבה יותר יעילה וטובה מאשר מלמעלה, מהמנהלים – שמכריחים את העובדים להשתמש ב-AI", סיכם פרבר. "צריך להסביר לאנשים שה-AI באה לחזק אותם, לא להחליף" יוני פולקובסקי, מנהל ומוביל תחום הדאטה, ה-AI והאנליטיקה באגד. צילום: עצמי יוני פולקובסקי, מנהל ומוביל תחום הדאטה, ה-AI והאנליטיקה באגד, דיבר על שלושת הדברים שמעסיקים אותו במיוחד, כבכיר טכנולוגי בחברה בשוק התחבורה הציבורית: "הראשון הוא הדאטה שלנו. באגד אוספים מיליוני נקודות דאטה בכל יום מאלפי אוטובוסים, נהגים ומערכות שונות. האתגר הוא שנכון להיום, עדיין, לא כל הנתונים נכנסים למערכת באופן אחיד ונקי. יש הזנות ידניות, שלא תמיד משקפות את המציאות העסקית בצורה מדויקת, חיישנים באוטובוסים שפועלים בסביבה מאתגרת, מערכות מורכבות שמשדרות דאטה בפורמטים שונים ובתדירות משתנה, ואי אפשר לדבר על AI בלי לטפל קודם באיכות הנתונים". "ההיבט השני הוא השינוי הארגוני שהטמעת הבינה המלאכותית מצריכה", הסביר. "זה לא רק עניין של טכנולוגיה, זה בעיקר עניין תרבותי. צריך להסביר לאנשים שה-AI באה לחזק אותם, לא להחליף, ולבנות אמון בהדרגה". פולקובסקי ציין ש-"ההיבט השלישי הוא שהתפקידים משתנים – אנשי דאטה יצטרכו בעתיד הקרוב לפתח בקרות על מודלים של AI ולייצר תהליכים בעזרת AI, שישפיעו וישפרו את ליבת העשייה בארגון. אגד שמה לה כיעד להיות מובילה בתחום הבינה המלאכותית בענף התחבורה הציבורית בישראל". איזו עצה אפשר לתת למי שמתחיל להטמיע AI בארגון? אניה סורוקין, מנהלת מחלקת הדאטה וה-AI בקבוצת שטראוס. צילום: ניב קנטור דוברת נוספת בפאנל הייתה אניה סורוקין, מנהלת מחלקת הדאטה וה-AI בקבוצת שטראוס. היא ענתה לשאלה: איזו עצה אפשר לתת למי שמתחיל להטמיע AI בארגון? "העצה שלי היא לבוא בגישה של בינה מלאכותית תחילה (AI First), כבר מהשלב שבו מגדירים צרכים ויעדים. במקום לשאול 'איך נשתמש ב-AI' יש לשאול 'מהם האתגרים וההזדמנויות העסקיות של הארגון'. הבינה המלאכותית היא לא מטרה – היא מנוע. רק אחרי שמבינים את הכיוון העסקי הנכון צריך לשאול איפה היא יכולה לחזק, להאיץ ולפתוח אפשרויות חדשות", השיבה. "הכוח האמיתי של הבינה המלאכותית הוא לא בפתרון בעיות קיימות, אלא ביצירת מודלים חדשים לצמיחה, חדשנות וחוויית לקוח. כשמתייחסים אליה כאל שותפת חשיבה ולא רק ככלי טכנולוגי – אז מתחיל תהליך אימוץ שמביא ערך אמיתי וחדשנות", ציינה סורוקין. "חשיבה שמבדילה בין עוד יוזמת טק לשינוי אמיתי" רמי ענבר, מנהל המרכז לדאטה ו-AI באוניברסיטה הפתוחה. ענבר, שכאמור הנחה את הפאנל, סיכם: "עשינו דבר שבדרך כלל לא עושים. בפעם הראשונה, נציגים בכירים מארגוני ענק ישבו על הבמה ושוחחו על נושאים שפחות אוהבים לדבר עליהם. כל ארגון חווה כישלונות ואתגרים ביישום טכנולוגי אבל מהם צומחות הצלחות". הוא סיכם את התובנות שעלו מהפאנל: "למדנו איך בודקים אם מודל בכלל ראוי לשימוש, כיצד מונעים התאהבות בטכנולוגיה לפני שיש צורך אמיתי, איך בונים אמון מבפנים וכיצד יוצרים AI שמתחיל מלמטה – מהעובדים. אלה לא רק סיפורים, אלא שיטות חשיבה שמבדילות בין עוד יוזמה טכנולוגית לבין שינוי אמיתי. מי שמחפש מתכון להצלחה – לא ימצא, אבל מי שמוכן לשאול שאלות קשות מצא בפאנל הזה לא מעט תשובות".

דרימי ממוקמת היטב בשנים האחרונות בצמרת של שואבי האבק הרובוטיים הרצפתיים, עם נגזרות השטיפה והקרצוף שלהם, ולא רק מבחינת תכונות אלא גם מבחינת מחירים. החברה מתאימה את עצמה היטב לגזרת מוצרי היוקרה של התחום: מחיר גבוה, אבל גם יכולת טובה. השואב המקרצף החדש של החברה, Aqua10 Ultra Roller Complete, מציע חידוש בדמות מברשת רולר דינמית, שיודעת לשטוף את עצמה תוך כדי עבודה. דרימי מכנה את הטכנולוגיה החדשה הזו שלה AquaRoll, והתהליך של ניקוי הרצפה ואז ניקוי המברשת מתבצע בארבעה שלבים מהירים. השואב החדש מציע שאיבה בעוצמה של 30,000PPA, ולפי החברה היא מהגבוהות ביותר בקטגוריה. זה מאפשר לשואב להתמודד גם עם לכלוך עיקש, פרווה ושערות. יש תחנת עגינה שמאפשרת ניקוי עצמי ותא כפול לחומרי ניקוי, כולל נוזל ייעודי לנטרול ריחות של חיות בית, והשואב מגיע עם טכנולוגיה בשם ProLeap שהיא, למעשה, שתי רגליים שמתרוממות כדי לאפשר לו לחלוף מעל מכשולים כמו מסילות ומפתן בכניסה לממ"ד – עד לגובה של 8 מ"מ. טכנולוגיה נוספת, AstroVision, מאפשרת לשתי מצלמות ה-AI הקדמיות לזהות עד 240 עצמים קבועים בבית, כדי לנווט באופן חלק ומהיר יותר, ללא צורך בהתערבות של אנשים. המחיר לצרכן של Aqua10 Ultra Roller Complete עומד על 6,659 שקלים, ודרימי תציע בכל רכישה ערכת אביזרים נלווים בשווי של 599 שקלים – במתנה.

וואן טכנולוגיות הודיעה היום (ב') כי היא רוכשת את השליטה ב-SoliDev, שמבצעת פרויקטי הטמעה של מערכות סאפ בשוק הארגוני. במסגרת ההסכם, וואן רכשה 51% ממניות SoliDev לפי שווי של שישה מיליון שקלים. SoliDev הוקמה ב-2020 על ידי מיטל וולקוביץ, המשמשת כמנכ"לית, והיא גם הבעלים של החברה (עד לסיום הרכישה). וולקוביץ הייתה מיישמת סאפ בכירה, אינטגרטורית ומנהלת פרוייקטים בעולם התוכן של סאפ יותר משני עשורים. על לקוחות החברה נמנים ארגונים גדולים ובינוניים – משרדים וחברות ממשלתיות, לצד חברות מתחומי הקמעונאות, בריאות, אנרגיה ותשתיות, טכנולוגיה, תעבורה ועוד. ביניהם ניתן למנות את אדמה, נובולוג, אמדוקס, נטפים, כלל ביטוח, מקורות, נת"ע ואל על. SoliDev מונה כ-20 עובדים, שמתמחים ביישום, הטמעה ופיתוח במערכות סאפ, ובפרויקטי הגירה ומודרניזציה. עם השלמת הרכישה, וולקוביץ והעובדים ישולבו בחטיבה בוואן טכנולוגיות שפועלת בתחום הסאפ. הנרכשת – "חברה בעלת מוניטין בקהילת משתמשי סאפ בישראל" עמית טל, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-וואן טכנולוגיות. צילום: מתן תמרקין לדברי עמית טל, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-וואן טכנולוגיות, "אנחנו צומחים מהר ועושים זאת בשתי דרכים – צמיחה אורגנית ובאמצעות רכישות. זאת, על מנת לספק ללקוחות סאפ את הדרוש להם. SoliDev בנתה לעצמה מוניטין בקהילת משתמשי סאפ בישראל. עם צירופה לקבוצה, נעניק שירות מקצועי ונרחיב את פעילותנו בעולמות הסאפ בקרב לקוחות בישראל ובחו"ל". וולקוביץ ציינה כי "הצטרפנו לחברה גדולה, יציבה ומובילה טכנולוגית. היכולות שלנו ישתלבו היטב בפעילות שלה ויוסיפו עומק לצוות הקיים. יחד נגיע ליותר לקוחות, בארץ וגם בחו"ל, ונסייע להם להתקדם טכנולוגית ועסקית, ולהפיק את המרב מההשקעות שהם כבר ביצעו בעולם של סאפ". עוד שתי רכישות בחודשים האחרונים זוהי רכישה שלישית שמבצעת וואן באחרונה: בחודש שעבר היא קנתה את השליטה בפרקטיפרוג'קט – חברה שמתמחה במתן שירותי ייעוץ ורישוי תוכנה לניהול תהליכי פיתוח מורכבים. במסגרת ההסכם, וואן רכשה 51% ממניות פרקטיפרוג'קט לפי שווי חברה של 17 מיליון שקלים. חודש לפני כן, בספטמבר, היא רכשה את טוודו. היקף הרכישה לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליון שקלים. על בסיס רכישת החברה, וואן מקימה חטיבה חדשה, לשיווק והפצת שירותים ופתרונות של מאנדיי לשוק האנטרפרייז – ומגייסת עשרות עובדים. טוודו היא שותפת זהב של מאנדיי.

חברת DoiT – המספקת פתרונות FinOps ו-CloudOps לארגונים – הודיעה היום (ב') על רכישת קלאדוויז (CloudWize), אשר לה פלטפורמת אבטחה ועמידה בתקנים רב-עננית (Multi-Cloud). הרכישה מרחיבה את יכולות DoiT Cloud Intelligence מעבר לניהול פיננסי של הענן, וכוללת ניהול אבטחה חכם ועמידה בתקנים, לצד מנגנוני הגנה אוטומטיים – כך שהסיכון, האמינות והעלות מתחברים לפלטפורמה אחת ממוקדת תוצאות. הטכנולוגיה של קלאודוויז מספקת גרף אבטחה רציף לחקירת אירועים בענן של AWS (ר"ת Amazon Web Services – אמזון ווב סרוויסס). המערכת מזהה שגיאות הגדרה, חריגות מעמידה בתקנים ונתיבי תקיפה, ומבצעת תיקון אוטומטי באמצעות מדיניות-כתובה-כקוד (Policy-as-code). יכולתה הייחודית של פלטפורמת CloudWize לחבר בין ממצאי אבטחה להשפעה כלכלית משתלבת באופן טבעי עם הגישה ממוקדת התוצאות של DoiT Cloud Intelligence. מצטרפת לשירותי חברת DoiT. פלטפורמת אבטחת הענן CloudWize. "CloudWize מוסיפה ל-DoiT Cloud Intelligence שכבת אבטחה חכמה" "בעשור האחרון גילינו שרבות מהבעיות ב-FinOps או ב-CloudOps נובעות בכלל מהגדרות אבטחה שגויות,” אמר ואדים סולובי, מנכ"ל DoiT. "הפלטפורמה שלנו מזהה חריגות בעלויות בזמן אמת, אבל הבעיה הכי טובה היא זו שמעולם לא נוצרה. CloudWize מוסיפה ל-DoiT Cloud Intelligence שכבת אבטחה חכמה, המתחשבת בעלויות ומסייעת ללקוחות למנוע מראש בזבוז, תקלות וסיכונים. היא הופכת את ניהול האבטחה למנגנוני הגנה – ואת מנגנוני ההגנה לחיסכון אמיתי". הרכישה מחזקת את מעמדה של DoiT כמובילה בעידן החדש של FinOps 3.0, ומגשרת בין עולמות ה-FinOps, ה-SecOps וה-DevOps. השילוב של היכולות הללו יאפשר לארגונים לדרג סיכונים לפי השפעתם העסקית, לבצע תיקונים אוטומטיים באמצעות DoiT CloudFlow, ולהאיץ את העמידה ברגולציה – מבלי לבזבז משאבים, מה שמאפשר לצוותים לפעול בביטחון ובמהירות. “מהיום הראשון המשימה שלנו ב-קלאודוויז הייתה לפשט ולהגן על השימוש בעננים מרובים", אמר חן גולדברג, מנכ"ל ומייסד החברה. "ההצטרפות ל-DoiT מאפשרת לנו להרחיב את החזון הזה בקנה מידה עולמי, ולעזור ללקוחות להפוך את האבטחה והעמידה בתקנים ליתרונות אסטרטגיים שמחזקים את היציבות והיעילות שלהם". הרכישה מצטרפת לאינטגרציות האחרונות שביצעה DoiT עם PerfectScale ו-LiveDiagrams, וממשיכה את התרחבותה לתחום האוטומציה החכמה – מאופטימיזציית Kubernetes, דרך ויזואליזציית ארכיטקטורה, ועד ניהול אבטחה רב-ענני. עבור DoiT, שילוב הטכנולוגיה של CloudWize מהווה ציון דרך נוסף בבניית פלטפורמה מודעת-כוונה (Intent-aware) לניהול ענן, שבה כל החלטה – מהוצאה כספית ועד מדיניות אבטחה – מבוססת הקשר ומגובה באוטומציה חכמה. אודות DoiT DoiT היא חברה מובילה עולמית עם פלטפורמת DoiT Cloud Intelligence, המספקת פתרונות FinOps ו-CloudOps חכמים ומודעי כוונה, המסייעים לעסקים למקסם את התועלת מההשקעות שלהם בענן. עם מומחיות עמוקה ב-AWS, ב-Google Cloud (גוגל קלאוד) וב-Azure (אז'ור), הפלטפורמה של DoiT מאפשרת לארגונים לקשר כל דולר שהושקע למטרות של כל פרויקט, לזהות את הגורמים המרכזיים לחוסר יעילות, ולסגור את המעגל עם צוותי ההנדסה כדי להשיג אופטימיזציה אמיתית. למידע נוסף בקרו באתר – doit.com אודות CloudWize מבית DoiT CloudWize מבית DoiT היא פלטפורמת אבטחה ועמידה בתקנים רב-עננית, המספקת הגנה רציפה על סביבות AWS, Google Cloud ו-Azure. חברת קלאדוויז מספקת נראות מלאה לסביבות ענן באמצעות מודל גרפי, מאתרת שגיאות הגדרה וסטיות מעמידה בתקנים, ומבצעת תיקונים אוטומטיים באמצעות מדיניות כתובה כקוד. על ידי חיבור בין אבטחה לעלות, CloudWize מאפשרת לצוותי SecOps, DevOps ו-FinOps לתאם סדרי עדיפויות משותפים שמפחיתים גם סיכון וגם בזבוז. למידע נוסף – cloudwize.io

באוניברסיטת סארי (University of Surrey) – אוניברסיטת מחקר ציבורית בגילדפורד, סארי, אנגליה – הציגו באחרונה גישה פורצת לקידום טכנולוגיית ה-AI. לפי החוקרים, הדרך שפיתחו – ששמה "מיפוי טופוגרפי דליל" (TSM) – עשויה להפוך את מערכות הבינה המלאכותית למהירות ויעילות אנרגטית הרבה יותר, תוך שאיבה ישירה של השראה מרשתות נוירונים ביולוגיות במוח האנושי. הפיתוח המסוים הזה, שיצא מקבוצת NICE (ר"ת Nature-Inspired Computation and Engineering) באוניברסיטה, מציע שינוי יסודי באופן שבו מערכות AI מחווטות בבסיסן. בעוד שמודלי למידה עמוקה קונבנציונליים, כמו אלה המשמשים לזיהוי תמונות, או מודלי שפה גדולים כדוגמת ChatGPT, מחברים כל נוירון בשכבה אחת לכל הנוירונים בשכבה הבאה – מה שמוביל לבזבוז אנרגיה – שיטת ה-TSM מחקה את הדרך שבה מערכת הראייה של המוח מארגנת מידע ביעילות. במסגרת המיפוי החדש, כך הוסבר על ידי החוקרים, כל נוירון מחובר אך ורק לנוירונים סמוכים או קשורים אליו. ארגון הרבה יותר "טבעי" זה מבטל את הצורך במספרים עצומים של חיבורים וחישובים מיותרים. בנוסף, הגרסה המשופרת של השיטה, המכונה "מיפוי טופוגרפי דליל משופר" (ETSM), מרחיקה לכת אפילו עוד יותר על ידי שילוב תהליך "גיזום" (Pruning) בהשראה ביולוגית במהלך האימון. תהליך זה דומה לאופן שבו המוח מחדד ומזקק בהדרגה את החיבורים הנוירולוגיים שלו בזמן שהוא לומד. Brain-inspired AI could cut energy use and boost performance. Our researchers have developed a new model that mimics how the brain connects its neurons – making AI systems faster and far more energy-efficient. Read more: https://t.co/oGQrmKDgeT pic.twitter.com/DsFtvxjED4 — University of Surrey (@UniOfSurrey) October 30, 2025 הצורך בשיפור היעילות – קריטי שתי הגישות הללו, לדברי מפתחיהן, מאפשרות למערכות AI להגיע לרמת דיוק זהה או אף גבוהה יותר בהשוואה למודלים מקובלים, אך תוך שימוש בחלק קטן בלבד מהפרמטרים והאנרגיה הנדרשים לשם הפעלת AI כיום. הצורך בשיפור היעילות הוא קריטי, נוכח העלויות הסביבתיות והכספיות הגדלות של אימון מודלי AI מודרניים. ד"ר רומן באואר, מרצה בכיר באוניברסיטת סארי, התייחס לנושא זה ואמר כי: "אימון רבים ממודלי ה-AI הגדולים הפופולריים של ימינו יכול לצרוך למעלה ממיליון קילוואט-לשעה של חשמל – שווה ערך לצריכה השנתית של יותר ממאה בתים בארה"ב, ולעלות עשרות מיליוני דולר. זה פשוט לא בר קיימא בקצב שבו ה-AI ממשיכה לצמוח". ד"ר באואר הדגיש כי "העבודה שלנו מראה שניתן לבנות מערכות אינטליגנטיות בצורה יעילה בהרבה, ולקצץ בדרישות האנרגיה מבלי לוותר על הביצועים". המודל המשופר של סארי הגיע לרמת "דלילות" (Sparsity) של עד 99% – כלומר, הוא יכול היה להסיר כמעט את כל החיבורים הנוירולוגיים הרגילים, ובכל זאת להתאים או לעלות על דיוק הרשתות הסטנדרטיות במערכי נתונים. החוקרים הסבירו כי מאחר שהשיטה שפיתחו נמנעת מכוונון עדין וחיבור מחדש מתמידים, הנפוצים בגישות אחרות, היא מתאמנת מהר יותר, משתמשת בפחות זיכרון וצורכת פחות מאחוז אחד מהאנרגיה של מערכת AI קונבנציונלית. Brain Inspired AI Breakthrough Cuts Energy Use by 99% Without Losing Accuracy Researchers from the University of Surrey’s NICE group developed a new AI wiring method called Topographical Sparse Mapping (TSM), inspired by how the brain connects neurons efficiently. Instead of… pic.twitter.com/grmp59IVEJ — Dr Singularity (@Dr_Singularity) November 1, 2025 מוחסן כמליאן ראד, דוקטורנט באוניברסיטת סארי והמחבר הראשי של המחקר, הסביר את העיקרון הביולוגי: "המוח משיג יעילות יוצאת דופן באמצעות המבנה שלו, כאשר כל נוירון יוצר חיבורים מאורגנים היטב במרחב. כאשר אנו משקפים את העיצוב הטופוגרפי הזה, אנו יכולים לאמן מערכות AI הלומדות מהר יותר, משתמשות בפחות אנרגיה ומבצעות בדיוק באותה מידה של דיוק". הוא הוסיף כי מדובר ב"דרך חדשה לחשוב על רשתות נוירונים, הבנויה על אותם עקרונות ביולוגיים שהופכים את האינטליגנציה הטבעית ליעילה כל כך". בעוד שהמסגרת הנוכחית שפיתחו מיישמת את המיפוי בהשראת המוח רק על שכבת הקלט של מודל ה-AI, החוקרים דיווחו שהם בוחנים הרחבה של הגישה לשכבות עמוקות יותר, מה שיכול להפוך את הרשתות ל"רזות" ויעילות עוד יותר. כמו כן, הצוות חוקר כיום כיצד ניתן להשתמש בגישה זו ביישומים אחרים, כגון במחשבים נוירומורפיים מציאותיים יותר (מחשוב המדמה את תפקודי המוח), שם רווחי היעילות יכולים להיות בעלי השפעה גדולה אף יותר.

פופאי הלת', חברה שמציעה פלטפורמת AI לשירותי טלה רפואה, נחשפת היום (ב'), עם גיוס של 11 מיליון דולר. הגיוס בוצע בהובלת Team8 ובהשתתפות קרן NEA, והסכום יאפשר לה להגדיל את צוות העובדים ולהרחיב את פעילותה בארגונים וגופים רפואיים, מסגרות קליניות ושירותי בריאות בקהילה. החברה פועלת בארצות הברית. היא הוקמה בשנה שעברה על ידי אייל גוריון, המשמש כמנכ"ל שלה, מיכאל לטר, סמנכ"ל המוצר, ואלעד לוי, סמנכ"ל הטכנולוגיות. שלושתם בעלי ניסיון בעולם הבריאות: גוריון מילא תפקידי ניהול בכירים, שהאחרון שבהם היה סמנכ"ל בחברת הביטוח הרפואי Elevance Health, והוא בעל ניסיון של מעל 15 שנים בשוק האמריקני; ולטר ולוי שימשו כמנהלים בכירים לתפעול ומוצר של איידוק, ועבדו עם ארגוני רפואה בארץ ובחו"ל. פופאי מעסיקה 15 עובדים בתל אביב, בניו יורק ובסן פרנסיסקו. על הלקוחות שלה נמנות Clover Health, שהינה ספקית לתוכניות מדיקר של הממשל האמריקני, ורשת אסן הלת'קר, שמעניקה שירות רפואי לקהילות מוחלשות בניו יורק. צוות פופאי. צילום: גיא לוי פופאי הוקמה כחלק ממודל ה-Venture Creation של קרן הבריאות הדיגיטלית של Team8. הפלטפורמה שלה מתעדת ומנתחת שיחות מטופלים בזמן אמת, מזהה מצבי סיכון ומתרגמת אותם לפעולות מיידיות. בכך, אומרים בחברה, היא מונעת סיבוכים רפואיים וחוסכת 20% מזמן עבודת הצוותים. תחום הפעילות המוגדר של פופאי הוא ניהול בריאות אוכלוסיות בארצות הברית – תת תחום בשוק הבריאות הדיגיטלית, שנאמד בכ-43 מיליארד דולר. התחזית היא כי התחום יחווה עד 2033 צמיחה שנתית של 21%. "אזור מת" שיחות טלפוניות הן כלי מרכזי בתקשורת בין סגל רפואי למטופלים, אך אחוז גבוה מתוכן לא מתועד. זה מהווה "אזור מת" (Blind Spot), כשהמשמעות היא איבוד מידע קליני חשוב, בזבוז אלפי שעות בתיעוד ידני ופספוס התראות מקדימות למחלות וסיבוכים מסכני חיים. פופאי מתמודדת עם האתגר הזה עם פתרון מבוסס זיהוי קול, שמשלב GenAI והופך את שיחות הטלפון למאגר עשיר של דאטה רפואית. מערכת ה-Voice AI שלה מאפשרת לסגל הרפואי לעבור ממודל תגובתי ממוקד בעיה לגישה פרו-אקטיבית, שכוללת זיהוי ואבחון מוקדם. המערכת מתמללת את כל השיחות הטלפוניות שעורכים הרופאים בארגון עם מטופלים, מנתחת את המידע בזמן אמת לפי הקשר קליני ומפיקה תיעוד אוטומטי, התואם לנהליו. כמו כן, הפלטפורמה מזהה דפוסי סיכון רפואיים ומתרגמת אותם מיידית לתובנות מותאמות אישית ופעולות טיפוליות, שמבטיחות את מעורבותם של גורמים קליניים רלוונטיים. בכך הארגון יכול לוודא שאף מטופל לא "נופל בין הכיסאות". היא ניתנת להטמעה פשוטה, ללא שינוי בדפוסי ההתנהגות של הסגלים הרפואיים, ועל פי החברה חוסכת להם מעל שעת עבודה ביום, באמצעות תיעוד אוטומטי מלא. כל זאת תוך שמירה על פרטיות המטופלים ועמידה בסטנדרטים רגולטוריים מחמירים. גוריון אמר כי "השיחה עם המטופל היא אחד מכלי האבחון המתוחכמים ביותר במערכת הבריאות. המוצר שפיתחנו הופך ערוץ טלפוני סטטי למנוע פעולה בזמן אמת, ומאפשר לגופי בריאות לזהות סיכונים מוקדם, לשפר את איכות חיי המטופלים ואף להציל חיים. אנחנו בונים את הדור הבא של מערכות ניהול בריאות מבוססות בינה מלאכותית קולית ומובילים לשינוי באופן שבו הטיפול הרפואי מתבצע".

2025 היא השנה שבה המסכות נופלות. חברות רבות בענף ההיי-טק מספרות לנו על "התייעלות", "אופטימיזציה" ועל "עתיד חכם יותר", אך בשטח עובדים מפוטרים, מקצועות נעלמים, ובמקום בניית עתיד משותף, הבינה המלאכותית הופכת לכלי ציני להגדלת רווחים. טכנולוגיה לא מייתרת בני אדם מעצמה. אנשים מקבלים החלטות להשתמש בה כך. בינה מלאכותית אכן מסוגלת לייעל תהליכים ולשפר ביצועים, אבל רבות מהחברות מנצלות אותה כתירוץ: תפקידי ג’וניורים במדעי המחשב נעלמים, לא משום שהעובדים אינם נחוצים, אלא משום שמודל אלגוריתמי עושה את אותה עבודה בשיעור זול יותר. חברות רווחיות מצמצמות צוותים רק כי הן יכולות, לא כי הן חייבות. זו לא יעילות. זו חמדנות. הבעיה אינה הרצון לצמוח, אלא הדרך. כשצמיחה מגיעה על גבם של עובדים, בלי אחריות הדדית, היא מאבדת את הלגיטימיות שלה. העובדים אינם שורה בדו"ח רווח והפסד; הם הלב הפועם של הארגון. מי שמפוטר בשם "חדשנות" סתמית נושא על גבו את המחיר של בונוסים לבכירים וגרף מנופח למשקיעים. "בינה מלאכותית אינה כרטיס פתוח לפיטורים. היא מבחן לערכים. השקעה בעובדים, בשקיפות ובהגנות סוציאליות הינה אסטרטגיה עסקית חכמה לטווח ארוך" אבל אפשר אחרת. הטמעה אחראית של בינה מלאכותית אינה התקנת כלי, אלא שינוי עומק תרבותי. ארגון שמבקש באמת לשלב אותה לטובתו ולא רק כדי לצמצם עלויות, משקיע בסדרת פיילוטים זהירים, בבניית תשתיות נתונים מסודרות, בהכשרות מקצועיות ובהקניית זמן למידה מוגן לעובדים. במקום לפטר, הוא מאפשר מעבר לתפקידים חדשים. במקום להחליש את העובדים, הוא מחזק אותם. דווקא לעובדים הוותיקים בהיי-טק יש ערך אדיר. הם יודעים לזהות טעויות שמודל חכם עלול לפספס, מבינים מתי להטיל ספק גם כשהתשובה נראית מושלמת, ומביאים ניסיון מצטבר שאי אפשר לשכפל באלגוריתם. ג’וניור מוכשר יפעיל את המערכת, ותיק מיומן יידע מתי לא להפעיל אותה. זהו היתרון האנושי שטכנולוגיה לא תוכל להחליף. שאלה חברתית אלא שמעבר למישור העסקי, יש כאן גם שאלה חברתית עמוקה: מהו הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על שוק העבודה של העתיד? אם המסר לעובדים הוא שהכל זמני ומוחלף, ניצור חברה של פחד, חוסר ביטחון ואדישות. אבל אם המסר הוא של שותפות, השקעה הדדית ואמון,  נוכל לייצר כוח עבודה נאמן, יצירתי ומחויב באמת. חברות שמבינות זאת יזכו ביתרון תחרותי אמיתי, לא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך. הבחירה אינה רק טכנולוגית, היא מוסרית, חברתית ועסקית. חברות שמציבות אנשים במרכז יוצרות לעצמן יתרון תחרותי אמיתי: עובדים שמרגישים ביטחון, תחושת שייכות והשקעה ארוכת טווח גם נותנים יותר מעצמם וגם נשארים. זו לא פילנתרופיה, זו חכמה עסקית. במקום לנהל מאבק כוח בין עובדים לאוטומציה, ניתן ליצור שותפות שממנפת את החוזקות של שני הצדדים. כשארגונים בוחרים לשים את האדם במרכז הם מייצרים תרבות ארגונית חזקה ועמידה. עובדים שמרגישים מוגנים ובעלי ערך הופכים לשגרירים של המקום, מקדמים חדשנות בעצמם ותורמים לרוח הצוות. זו הדרך להפוך את הטכנולוגיה לכלי שמשרת את כולם, ולא להפך. שינוי אמיתי לא יקרה רק ברמת החברה הבודדת. הוא דורש גישה כוללת, שבה שוק העבודה כולו מעודד פיתוח מיומנויות חדשות, חיזוק ביטחון תעסוקתי ויצירת מסגרות גמישות שמאפשרות לעובדים לצמוח לצד הטכנולוגיה. רק כך נוכל לעבור מעידן של פחד לאמון, וממאבק לשותפות אמיתית. בסופו של דבר, טכנולוגיה לא אמורה להחליף בני אדם אלא לאפשר להם לפרוח. ארגון שבוחר להשקיע בעובדים שלו ולא להשליך אותם ברגע שמגיע כלי חדש, בונה לעצמו חוסן אמיתי. עובדים שמרגישים שיש להם עתיד לצד החדשנות  הם הכוח המניע שיבטיח את ההצלחה לטווח ארוך. מעסיקים בענף צריכים להבין: בינה מלאכותית אינה כרטיס פתוח לפיטורים. היא מבחן לערכים. השקעה בעובדים, בשקיפות ובהגנות סוציאליות הינה אסטרטגיה עסקית חכמה לטווח ארוך.  אותה בינה יכולה להיות מנוע צמיחה אמיתי אם רק נזכור מי אמור להחזיק בהגה. טכנולוגיה, כאמור, היא בסך הכל כלי. מה שנעשה איתה הוא עניין של בחירה. אם נפסיק לבלבל בין חדשנות לחמדנות, נוכל לבנות שוק עבודה חכם יותר, צודק יותר ובעיקר אנושי יותר.   הכותב הוא איש היי-טק, מכהן כיו"ר ועד עובדי SAP.