אילון מאסק, יזם הטק רב הפעלים שהוא בין השאר גם המנכ"ל של טסלה, SpaceX, והרשת החברתית X, הצליח שוב לעורר סערה ברשת. מאסק, שאוהב במיוחד להטריל ולמשוך אליו אש, יצר שוב דרמה כששינה את שמו בפרופיל ה-X שלו לקקיוס מקסימוס (Kekius Maximus). השינוי, שבוצע אמש (ג'), עורר גל של ספקולציות בקרב 210 מיליון עוקביו של היזם הדומיננטי, שלא ידעו להבין בוודאות מהי משמעות המהלך. יחד עם שינוי השם, מאסק החליף את תמונת הפרופיל שלו לדמות המם השנויה במחלוקת של 'פפה הצפרדע', כשהוא לבוש בבגדי לוחם רומאי ומחזיק ג'ויסטיק ממשחק וידיאו. התמונה רק ליבתה את ההשערות עוד יותר, כשכל שהיה ידוע, וגם זה יחסית למעטים, הוא ש-'Kekius Maximus' הוא שם קיים של מטבע קריפטו. השינוי לא הגיע עם הסבר רשמי ממאסק, מן הסתם, אך גרר תגובות נרחבות בעולם המטבעות הדיגיטליים וברשתות החברתיות. משתמשי X והציבור בכלל הגיבו בסקרנות וניסו להבין את המשמעות ומה עומד מאחורי הכינוי החדש והתמונה. I have a good feeling about 2025 pic.twitter.com/LLgTEkpNdP — Kekius Maximus (@elonmusk) January 1, 2025 ההסבר בהקשר הפוליטי הימני לפי הדיווחים הרבים בתקשורת, השם החדש של מאסק, קקיוס מקסימוס, נראה כשילוב שמגיע ממספר מקורות תרבותיים ואינטרנטיים – המילה Kek, כך נטען, היא גרסה של LOL (צחוק בקול רם), שזכתה לפופולריות בקרב טרולים אינטרנטיים וקבוצות ימין אלטרנטיבי. ארגון ששמו SPLC (מרכז החוק הדרומי לעוני) תיאר את Kek כמתייחס ל"אל לאומני לבן וירטואלי", וציין את השימוש הרווח בביטוי שעושות קבוצות הימין הקיצוני. המילה Maximus מתייחסת למקסימוס דסימוס מרידיוס, הגנרל מהסרט "גלדיאטור". השילוב של שני המונחים האלה, יחד עם השימוש בפפה הצפרדע, עורר חששות לגבי הסמליות שמאסק אימץ, והקשריה הפוליטיים. הדמות 'פפה הצפרדע' – שמקורה בסדרת הקומיקס "מועדון הבנים" – הפכה לשנויה במחלוקת בגלל הקשר שלה אל קבוצות הימין, במיוחד במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016. אף על פי שהמם במקור היה תמים, הוא הפך להיות קשור לעליונות לבנה ולשנאה. הליגה נגד השמצה (ADL) סיווגה את פפה כ"סמל שנאה", אם כי הכירה בכך שרוב הממים שבהם הוא "מככב" ממשיכים להיות לא גזעניים. אולם אימוץ פפה על ידי מאסק בתמונת הפרופיל שלו רק העצים את התהיות, ושלח רבים להסקת מסקנות הקשורות להיותו של מאסק בעל אוריאנטציה פוליטית ימנית מובהקת. Elon Musk aka K/Maximus…is full on encouraging far right hate internationally. Time for those in positions of power & influence to call him out on this.@AntiRacismDay @Searchlight_mag @PeterHain pic.twitter.com/F8OnegXF4Q — Unite Against Fascism (@uaf) January 1, 2025 נזכיר כי מאסק חבר ותמך בנשיא הנבחר דונלד טראמפ במהלך הבחירות לנשיאות 2024, בהן זכה. מאז מתסיס מאסק רבים עקב התבטאויות שמרניות והבטחות לשינויים שעתידים להיערך תחת שרביטו בלשכה להתייעלות, מחלקה חדשה שתפתח בממשל טראמפ, ושאותה מונה לנהל יחד עם היזם ויווק ראמאסוואמי. "מניפולטורים יכולים לעוות כל דבר כדי לקרוץ ולרמוז לתרבות משנה של שנאה מקוונת, תוך כדי שהם טוענים לחוסר ידיעה", אמר ה-SPLC בהקשר להתנהלות מאסק. "השימוש במם ובשם מעיד על התרבות המקוונת המתמשכת הטוענת שרעיונות מלאי שנאה הם פשוט בדיחות. שנאה אינה בדיחה". The Reality is one of Kekius Maximus coins is going to be at a market cap above 500M within 20 days. The game is to pick the right one. These 3 are the strongest right now, with the first one $KM showing the strongest reaction to the event by having by far the most volume. pic.twitter.com/tqQDvCCulj — RAUM (@R25AUM) December 31, 2024 השפעה על שוק הקריפטו – בעזרת השם שינוי השם של מאסק ברשת החברתית שבבעלותו השפיע גם על שוק המטבעות הווירטואליים. ערכו של אסימון הקריפטו ששמו 'Kekius Maximus' זינק ביותר מ-900% לאחר שינוי הפרופיל של מאסק. האסימון המדובר הוא מטבע דיגיטלי בהשראת ממים באינטרנט, ממש כמו מטבע הממים דוג'קוין, שהושפע מדמותו של כלב שיבא אינו ושמאסק קידם מאוד.  ה-Kekius Maximus נסחר בפחות מ-20 סנט בזמן השינוי, וערכו זינק באופן לא פחות ממדהים בתוך שעות. עם זאת, לא ברור אם יש למאסק מעורבות בעסקים הקשורים במטבע זה, משמע שכנראה התכוון להשפיע על ערכו, או אם עליית השווי הייתה צירוף מקרים אקראי בלבד. Kekius Maximus – the coin that's on everyone's lips since @elonmusk changed his name to it! Here's why you should jump on the $KEKIUS train: – Elon's Influence: Every tweet from Musk can send markets into a frenzy. His name change to Kekius Maximus has already sparked a massive… pic.twitter.com/6it6hC8vic — Elkanadi (@elkanadireal) January 1, 2025 בעבר, פוסטים של מאסק ברשתות החברתיות השפיעו באופן דרמטי על מחירי המטבעות הקריפטוגרפיים. הוא גרם לתנודות בערך של הביטקוין, וכאמור סייע גם ל-דוג'קוין ולמטבעות דיגיטליים אחרים באמצעות ציוצים, תגובות ואפילו בהתייחסות אל הדוג' כשהנחה את סטרדיי נייט לייב (SNL) – תוכנית המערכונים האייקונית האמריקנית. במדיה החברתית ובתקשורת לא מצאו הוכחות למערבות כלשהי של היזם במטבע המם הספציפי Kekius Maximus, אך הסיטואציה המתגלגלת שיצר שינוי השם ב-X הדגישה שוב את השפעתו הרבה, והלא מעט מטרידה, של מאסק גם על שוק הקריפטו. להשערות אלו נוסף גם קו עלילה אחר – והוא שמדובר במעין "קריצה" לעולם הגיימינג. מאסק פרסם ב-X ש-"Kekius Maximus בקרוב יגיע לרמה 80 בהארדקור PoE". המושג PoE מתייחס ככל הנראה למשחק הוידיאו הפופולרי "Path of Exile 2", שמאסק ידוע כחובב שלו. הוא תיאר את המשחק בעבר כ"אגדה", מה שמצביע על התלהבותו ממנו. אז האם מדובר בסך הכל במחווה שובבה לכבוד השנה החדשה, וכזו תמימה הקשורה לגיימינג, או שמא באמירה בעלת הקשר לתפישות עולם שמרניות ואולי להפצת שנאה, לכאורה; או שזו בכלל מניפולציה מכוונת של שוק המטבעות הקריפטוגרפיים? עד שמאסק יספק הבהרה לכך, או עד ההטרלה הבאה מצידו – אי ההבנה סביב שינוי השם האחרון צפוי להמשיך ולעורר דיונים על תפקידו של איל הטק והאדם העשיר בעולם, שהפך בהווה גם לפולטיקאי, בעיצוב השיח המקוון ואף במצב שוק הקריפטו.

בעידן ה-AI, פריצות הסייבר המסוכנות ביותר כבר לא מגיעות דרך חומות אבטחה, אלא באמצעות מניפולציה של מערכות בינה מלאכותית. דור חדש של האקרים מפתח שיטות תחכום מתקדמות לעקיפת ההגנות האתיות של מערכות ה-AI, והופך את הצ'טבוטים החכמים לנשק רב עוצמה. דווקא כשהטכנולוגיה מתקדמת במהירות – השאלות העתיקות על מוסר חוזרות אל קדמת הבמה. בשנת 1513, כתב ניקולו מקיאוולי את "הנסיך" – מסמך שזעזע את אמות הספים של החשיבה המוסרית המסורתית. חמש מאות שנה מאוחר יותר, רוחו של מקיאוולי מרחפת מעל עולם הבינה המלאכותית, כשתוקפי סייבר מאמצים את תורתו. ההיסטוריה מלמדת אותנו כי טכנולוגיות מהפכניות תמיד מציבות דילמות אתיות. כך, חמש מאות שנה אחרי שהפילוסוף האיטלקי אתגר את תפישות המוסר של זמנו, אנו מוצאים את עצמנו בצומת דרכים דומה במעמקי הרשת האפלה, מתפתחת תעשייה שלמה של כלים וטכניקות המיועדים לעקוף הן את מגבלות האבטחה והן את המגבלות האתיות של מערכות הבינה המלאכותית. בעוד שיצרני הטכנולוגיה משקיעים מאמצים אדירים בפיתוח מערכות AI בטוחות ואחראיות, קהילת ההאקרים מפתחת שיטות מתוחכמות לפריצת מנגנוני ההגנה ולעקיפת הכללים האתיים, שנועדו למנוע שימוש לרעה. דמיינו מערכת חכמה שיכולה לעקוף כל מגבלת אבטחה וכל כלל אתי, לייצר קוד זדוני ולתכנן מהלכים מזיקים ללא מעצורים. לא מדובר בתסריט בדיוני. לראיה, מקרה שקרה בפברואר השנה, כאשר חברה בינלאומית נפלה קורבן למתקפת סייבר מתוחכמת, שהובילה לגניבת 25.6 מיליון דולר. התוקפים השתמשו בטכנולוגיית דיפ-פייק (Deep Fake) כדי לחקות את קולו ודמותו של מנהל הכספים של החברה בשיחת וידיאו. עובד החברה, שלא זיהה כי מדובר בזיוף, ביצע העברות כספיות על פי הוראותיו של ה"מנהל" המזויף, ורק כעבור מספר ימים ההונאה התגלתה. טכנולוגיה מתעתעת שמשמשת גם לצורך מנפולציות סייבר. דיפ-פייק. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock אילו אמצעים מובילים את המגמה המדאיגה? שלוש טכניקות עיקריות מובילות את המגמה המדאיגה הזו: החלפת זהות (Character Roleplaying): טכניקה שבה המערכת יכולה "להתחפש" לדמות אחרת וכך לעקוף מגבלות מובנות. בפועל, זה אומר להפוך את הצ'טבוט למעין שחקן תפקיד, שאינו מוגבל על ידי כללי האבטחה הרגילים שלו והמשתמש יכול לגרום למערכת לנהוג באופן שונה לחלוטין מהתכנות המקורי שלה על ידי שינוי ההקשר והזהות שלה. הצפת בקשות (API Method): טכניקה סטטיסטית שבה תוקפים שולחים עשרות אלפי בקשות במקביל, במטרה להעמיס על המערכת ולשתק את פעילותה. באמצעות שיטה כזו, המאתגרת את יכולות ההגנה של מערכות ה-AI, ניתן למעשה "ללחוץ" על המערכת עד שהיא חושפת חולשות ומידע שאמור להיות מוגן ולגרום להשבתה זמנית או לפגיעה משמעותית בביצועים שלה. יצירת פרסונה חדשה (Persona De-Anonymization): שימוש בהנחיות מוכנות מראש, המאפשרות למערכת לחרוג ממגבלות האבטחה המובנות שלה. למעשה, מדובר בהזרקת זהות חדשה למערכת ה-AI, שעוקפת את מנגנוני ההגנה המקוריים שלה. זהו תהליך מתוחכם של "הנדסה חברתית" דיגיטלית, שם התוקפים יוצרים תסריטים ייחודיים המאלצים את המערכת לפעול באופן שונה מהותית ממה שתוכנתה לעשות. יש אפשרות לרתום אותה לעשיית רע. AI. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק כלי תקיפה מתוחכמים למכירה בזול לכל דורש התופעה הזו מקבלת משנה תוקף בשוק השחור, שכבר מציע פלטפורמות AI במחירים זולים. Dark Web ו-Dark AI הפכו לשווקים פוטנציאליים, בהם ניתן לרכוש כלי תקיפה מתוחכמים ב-30 דולר בלבד. הנגישות הזו מעלה חששות כבדים כאשר רואים כיצד טכנולוגיה רבת עוצמה נופלת לידיים לא אחראיות. כיום, מערכות הבינה המלאכותית מסוגלות לבצע משימה אחת בלבד, אך העתיד צופן יכולות מרחיקות לכת עם מכונות שיוכלו ללמוד, לבקר את עצמן ולשפר ביצועים באופן עצמאי. מדענים מכנים זאת Hyper AI – השלב שבו האינטליגנציה המלאכותית תגיע לרמה כמעט אנושית, עם יכולות למידה והסתגלות, ויכולת לפתח אסטרטגיות חדשות באופן עצמאי. המעבר הזה מעלה את הסיכונים לרמה חדשה לגמרי. הסיכון אינו רק טכנולוגי, אלא חברתי ותרבותי עמוק. במצב שבו מערכות מלאכותיות יכולות לעקוף מגבלות מוסריות, אנו, כחברה, ניצבים בפני שאלות מהותיות על אופייה של האינטליגנציה, על גבולות המוסר ועל מהות האנושיות עצמה. ויותר מזה, האם ניתן לתכנת מוסר? מהם הגבולות הראויים של בינה מלאכותית? וכיצד נשמור על צלם האנוש בעידן שבו מכונות מתקרבות יותר ויותר ליכולות אנושיות? הפתרון אינו נעוץ בהגבלת הטכנולוגיה. העידן הדיגיטלי דורש מאיתנו שילוב של מומחיות מתחומים שונים, ממדעי המחשב ועד לפילוסופיה ופסיכולוגיה, למען חשיבה מחודשת על האופן שבו אנו מפתחים ומיישמים טכנולוגיות AI. לא רק איך להשתמש, אלא כיצד לשמר את הערכים האנושיים במרחב הבלתי מוגבל של ה-AI. לשם כך, נדרש פיתוח מנגנוני בקרה חכמים יותר, כללי התנהגות ברורים, ערנות והבנה עמוקה יותר של האתגרים העומדים בפנינו. ההיסטוריה מלמדת אותנו כי טכנולוגיות מהפכניות תמיד מציבות דילמות אתיות. כך, חמש מאות שנה אחרי שהפילוסוף האיטלקי אתגר את תפישות המוסר של זמנו, אנו מוצאים את עצמנו בצומת דרכים דומה. בעוד שבעבר דיברנו על התנהגות נכונה ובטוחה בהקשר של המצאות מכניות, או כלים טכנולוגיים פשוטים, כיום אנו ניצבים בפני התפתחות מערכות שיכולות לחשוב, ללמוד ולהסיק מסקנות באופן עצמאי. המשמעות העמוקה של מהפכה זו טמונה ביכולתה לשנות סדרי עולם ולהשפיע על תחומים רבים – מכלכלה וחינוך ועד רפואה וביטחון. אך בניגוד למקיאוולי, שראה במוסר מכשול בדרך להשגת מטרות, האתגר שלנו הוא דווקא להטמיע ערכים מוסריים בליבה של הטכנולוגיה המתקדמת ביותר שיצרנו, בכדי לשמר את הערכים האנושיים במרחב שהופך למלאכותי. הכותב הוא סמנכ"ל סייבר סקיוריטי בקומיט (Commit)

עובדי אינפוסיס במייסורו (מייסור) שבדרום הודו הונחו אתמול (ג') לעבוד מהבית, לאחר שנמר שוטט לו בלילה שלפני כן בקמפוס של החברה, 100 מ' מהמשרדים עצמם. הנמר התגלה במצלמות האבטחה, ויערנים, אנשי המשטרה המקומית וצוות מטעם החברה סרקו אחריו. נכון לדיווחים המעודכנים ביותר ברשת, הם עדיין לא מצאו אותו. הרשויות השתמשו ברחפנים מצוידים במצלמות תרמיות כדי לעלות על עקבותיו של הנמר, על מנת למנוע ממנו להיכנס למקומות אחרים באזור שבהם נמצאים אנשים. בניין בקמפוס של אינפוסיס במייסורו בשעת דמדומים. צילום: ShutterStock מדובר בקמפוס מאובטח ביותר, שחלק ממנו משמש להכשרת סטודנטים – ועדיין, הנמר הצליח לחדור אליו. החומה סביב משרדי אינפוסיס גבוהה אולם, ככל הנראה, הנמר נכנס לאחר שטיפס על אחד העצים הצמודים אליה. מיד לאחר שהוא התגלה, אינפוסיס הודיעה על סגירת המשרדים לאותו היום וכאמור, הנחתה את 15 אלף העובדים, רובם מקצוענים בתחום התוכנה, שעליהם לעבוד מהבית. עובדים שהיו במתחם כשהנמר התגלה, בשעות הבוקר המוקדמות של יום האתמול, הונחו להישאר בבניין ולא לצאת. נמרים נמנעים מקרבת אנשים – אך עלולים לתקוף במקרה של סכנה הנמר הוא בעל חיים חכם, והנקבות ידועות בגידול המסור של הגורים שלהן. אנשים השתלטו על רבים מאזורי המחייה של הנמרים, כולל בהודו, ואלה כיום מצומצים מאוד, לעומת מה שהיה לפני החדירה האנושית. למרות זאת, הנמרות והנמרים בדרך כלל מתרחקים ממקומות שבהם נמצאים בני אדם, אבל הם עלולים לתקוף ולהרוג אנשים בקלות, אם הם חשים סכנה. יצוין שזאת לא הפעם הראשונה בשנה האחרונה שבה התגלה נמר בקמפוס של אינפוסיס בהודו. בינואר 2024 שוטט נמר ליד הקמפוס של החברה במאדיה פראדש שבצפון מזרח המדינה, והבניין שלידו, שמשמש את TCS – חברת המחשוב של התאגיד ההודי טאטא. הגילוי אז גרם לפאניקה בקרב עובדי אינפוסיס ולהטמנת מלכודות, אולם גם באותו מקרה, הנמר לא נמצא.

יוזמה חדשה של אלביט הביאה לשיתוף פעולה למען פצועי צה"ל בינה לבין אינפיניטי לאבס, חברת מו"פ שבין היתר מכשירה אנשי היי-טק, ועתידים – עמותה שפועלת להשמת צעירים מהפריפריה בענף. במסגרת היוזמה, עמותת עתידים תפנה לפצועים מהמלחמה האחרונה שנמצאים בשיקום ותחבר בינם לבין אינפיניטי, שתעביר אותם, ללא עלות, מסלול הכשרה בן כ-10 חודשים במרכז הפיתוח שלה בחיפה. במסלול ישתתפו 15 איש, ובסיומו אלביט תקלוט לשורותיה שמונה מהם, כאנשי פיתוח תוכנה. אינפיניטי תשלב את אלה מהם שלא ייקלטו באלביט במשרת פיתוח תוכנה באחת מ-300 החברות האחרות שמגייסות את בוגרי ההכשרות שלה בשגרה. לדברי חיים גירון, מנכ"ל אינפיניטי לאבס, "כמות הפצועים במלחמה הזו היא בלתי נתפסת. אחרי התאוששות ארוכה ושיקום עוד יותר ארוך, הם נאלצים לחזור למציאות שונה, קשה יותר – פעמים רבות ללא כל עזרה ובלי מתווה מסודר שתומך בהם. הפרויקט שלנו יחד עם עתידים ואלביט בא לעזור ולהעניק להם מקצוע, כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה בתוך כ- 10 חודשים, בעבודה מובטחת, שתעניק להם פרנסה לאורך זמן. אנחנו מקווים שיוזמה זו תפתח מחזורים נוספים על מנת לסייע". לפרטים נוספים לחצו כאן.

"אחד הדברים הבולטים בשוק המחשוב הארגוני בישראל הוא שבשלה ההבנה שיש צורך בתשתיות AI ייעודיות על מנת לקדם הטמעה של יכולות בינה מלאכותית. השימוש במודלים קיימים בלבד לא תמיד מספיק, ואנחנו רואים מגמה של ארגונים שבונים דאטה סנטרים ייעודיים לבינה מלאכותית, ומפתחים שירותים חדשים, מבוססי AI, שממנפים דאטה מקומית בלבד", כך אמר השבוע נתי אמסטרדם, Country Director באנבידיה ישראל. אמסטרדם אמר את הדברים במהלך כנס הלקוחות הגדול של דל טכנולוגיות ישראל, Next Start Now, שנערך בהיכל מנורה בתל אביב, בשיתוף אינטל ואנבידיה, ובהפקת אנשים ומחשבים. לדבריו, "זו הנקודה שבה מתחברת דל לסיפור. כשותפה של אנבידיה, היא מפתחת ומייצרת פלטפורמות AI המבוססות על הטכנולוגיה שלנו. לא מדובר רק בחומרה, אלא גם בפתרונות תוכנה מקיפים שזמינים ישירות מן המדף – וניתנים להתאמה לצרכים הספציפיים של כל ארגון, לטובת אימון והרצה של מודלי בינה מלאכותית ויישומים נוספים". אחד התחומים שיתפתחו ב-2025 – סוכנים חכמים אמסטרדם ציין שאחד התחומים העיקריים שבהם אנבידיה צופה התפתחות ב-2025 הוא סוכנים חכמים (Agentic AI) – מערכות אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית שמסוגלות לבצע משימות מורכבות באמצעות מה שמכונה סוכני בינה מלאכותית (AI Agents). "בשנה הקרובה נראה את הבינה המלאכותית עוברת לשלב הבא, עם הסוכנים החכמים. אותם סוכנים, מבוססי בינה מלאכותית, מסוגלים לקבל משימות מורכבות, לפרק אותן לתתי משימות ולשייך לכל אחת מהן את סוכן ה-AI החכם המתאים ביותר לבצע אותה. כך, אנחנו יכולים לקבל את הפתרונות האופטימליים גם למשימות המורכבות ביותר, והם ילוו אותנו בכל נקודה בחיים", אמר. "המגמה הזו תבוא לידי ביטוי באמצעות חיבור למאגרי הנתונים הארגוניים", הוסיף אמסטרדם. "ארגון יוכל לפתח סוכנים ייעודיים המבוססים על מודלים קטנים ומדויקים, שנועדו להתמודד עם בעיות מורכבות. המערכת תפרק את הבעיה המרכזית למשימות משנה, כאשר כל סוכן יטפל באופן ממוקד בהיבט ספציפי. התהליך האוטונומי הזה יאפשר לבסוף לשלב את כלל הפתרונות לכדי מענה מלא לבעיה הגדולה". הבינה המלאכותית הפיזית – השלב הבא בתחום הרובוטיקה לצד זאת, עולם הבינה המלאכותית הפיזית הוא השלב הבא בתחום הרובוטיקה, עם חיבור בין הפוטנציאל האדיר של מודלי שפה כמו GPT לרובוטים בשימושים מגוונים. אמסטרדם אמר כי "זהו אמנם עולם מאוד מורכב מאוד, אך באחרונה נרשמת בו התקדמות משמעותית. הוא יאפשר לנו לחבר רובוטים שנמצאים בשימושים מגוונים למודלי שפה גדולים (LLMs) ולהניע פריצות דרך במגוון תחומים – החל ממשימות רפואיות מורכבות, כמו ניתוחים, דרך התמודדות עם המחסור הגובר בכוח אדם בעולם התעשייתי ועד לרכבים אוטונומיים". אמסטרדם מאמין שההשקעה בבינה מלאכותית לא תעצור ב-2025. לדבריו, "AI יהיה חלק מהחיים של כל אחת ואחד מאיתנו. כפי שלרובנו יש את הטלפון החכם שלנו, כך כל אחת ואחד מאיתנו ת.ישתמש בבינה מלאכותית בכל יום – בין אם מדובר בטכנולוגיה שתימצא ברכב, בסמארטפון, בביקור אצל הרופא או במערכות התחבורה העירוניות. אני מאמין שנמשיך לראות כיצד הבינה המלאכותית מעניקה 'כוחות על' לעובדים במגוון תעשיות, ומאפשרת להם להגדיל את התפוקה, להגביר את היעילות, להפוך לטובים וחדים יותר – ולדחוף קדימה את הכלכלה העולמית".

המנמ"רים מסכמים שנה של מלחמה ונערכים לשנת 2025, בדגש על לקחים ותובנות, התמודדות עם סביבת סייבר מאתגרת ואופן היישום של בינה מלאכותית (AI) בארגונים – כך עלה מפאנל מנמ"רים ומנמ"ריות. הפאנל, בהנחיית יהודה קונפורטס, עורך ראשי בקבוצת אנשים ומחשבים, ותמי קול-אוחנה, CTO בחברת פורמולה, התקיים במסגרת אירוע Top Summit של אנשים ומחשבים, שנערך במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. ד"ר רונן יוכפז, סמנכ"ל מערכות מידע ב-אל על, התייחס בפתח דבריו למצב שבו נתונה החברה מאז תחילת המלחמה. "מאז ה-7 באוקטובר החברה מתוחה עד הקצה, ללא הפוגה או הפסקה. על פי רוב, תעשיית התעופה הינה עונתית ונעה סביב ביקושים חזקים בקיץ, כאשר בחורף הביקושים מתונים וניתן לבצע טיפול במטוסים והיערכות לקיץ. המחזוריות הזו נשברה כאשר אל על נותרה הגשר האווירי המרכזי שעליו נשענת מדינת ישראל". לדבריו, "לטכנולוגיה יש תפקיד מפתח בתהליך ההתאוששות שעברה אל על מאז תום הקורונה. פיתחנו מגנונים מוטי טכנולוגיה, שבאמצעותם החברה יכולה להציע יותר אטרקציות, יותר קווים ויותר שירותים ללקוחות". בהתייחסו ליכולות מבוססות AI, ציין ד"ר יוכפז, כי "אנו מאמצים יכולות מבוססות בינה מלאכותית ועושים בהן שימוש כדי להביא לניצול טוב יותר של משאבים – דלק, מזון, ועוד. זה קריטי ביום-יום של חברת תעופה, וזה חשוב בהקשר ליכולת לתפעל אופרציה גדולה בצורה יעילה, אך גם מסייע לנו להשתפר גם בתחומים של קיימות". אמון לצד פשטות שי גוטמן, סמנכ"ל טכנולוגיות וחדשנות בחברת AIG, תיאר את האתגר הדיגיטלי עמו מתמודדת החברה. "אנחנו מוכרים ביטוח ללקוחותינו, אבל אנחנו גם מוכרים להם אמון. הם צריכים לתת בנו את האמון שלהם, שנהיה שם לצידם ברגע האמת. האמון הזה צריך לבוא לידי ביטוי בכל ממשק של לקוח מולנו – המערכות צריכות להיות יציבות וזמינות 24/7, והן צריכות להיות פשוטות לתפעול, בדגש על תפעול עצמאי. זו הסיבה שאנחנו מתמקדים בדיגיטל וביצירת חוויה עם לקוחותינו". שי גוטמן, סמנכ"ל מערכות מידע ב-AIG. צילום: ניב קנטור גוטמן הוסיף, כי "הפשטות לא נגמרת רק בממשק מול הלקוח. זה גם בממשק של העובדים שלנו, אלו שנמצאים בממשק עם הלקוחות. כאשר אנחנו משדרגים להם את המערכות ועושים אותן פשוטות וקלות יותר לתפעול אנחנו מקבלים נציגים קשובים יותר ללקוח, נינוחים יותר, וזה מייצר תחושה נעימה יותר במגע עם הלקוח". גוטמן סיים בהתייחסות לחדשנות בחברת הביטוח. "אנו מייצרים ממשקים בין כל החטיבות בחברה ובין חברות סטארט-אפ רלוונטיות. זה יכול להיות בעולמות הביטוח, הונאה, ועוד. אנחנו מעודדים ממשקים כאלו וחשיפה ל-POC, המתבצעים עם סטארט-אפים. זה טוב לנו וזה טוב להם". מינון נכון בין השקעה בתשתיות IT ובין מערכות שמשפרות את שירות הלקוחות ויקטור מלכה, סמנכ"ל מערכות מידע בסלקום, ציין, כי "אחד האתגרים הגדולים שעימם אנו מתמודדים הוא יצירת מינון נכון בין השקעה בתשתיות IT ובין מערכות שמשפרות את שירות הלקוחות. לאור המצב, והצורך לשמור על רציפות עסקית, הרי שביצענו שדרוג של כלל התשתיות, בדגש על הרחבת מערכי הגיבוי". ויקטור מלכה, סמנכ"ל מערכות מידע בסלקום. צילום: סיון פרג' מלכה הוסיף, כי "אחד האתגרים שעימם אנו מתמודדים הוא הקטנה בהוצאות שלנו, וכאן הטכנולוגיה מציעה פתרונות חדשים. במוקדי שירות הלקוחות שלנו מועסקים אלפי נציגים, ולצד השאיפה לשמור על רמת שירות גבוהה, המטרה היא לייעל את המוקדים. אחת הדרכים היא באמצעות העברה של לקוחות לשירותים עצמיים מוטי דיגיטל. יש לנו כלים מעולים לשירות עצמי, אך כדי שייעשה בהם שימוש מיטבי – נדרש מהלך של חינוך שוק והצפת הערך של מערכות אלו בקרב לקוחותינו". בהקשר לתחום ה-AI, אמר מלכה, כי "קיימת כבר הפעלה של כלי בינה מלאכותית בעולם המוקדים שלנו. כך, לדוגמה, אפילו מערכת פשוטה יחסית של תמלול שיחות וסיכום שלהן יכולה להביא לייעול פנטסטי במוקדי השירות".

אירוע חנוכה המסורתי לילדי סייברארק נערך השנה בזאפה מידטאון תל אביב, והוזמנו אליו 50 ילדים של פצועי מלחמה. האירוע נערך בשיתוף עם פורום נשות הפצועים בראשות אביטל שינדלר, שבעלה עמיחי נפצע קשה בקיבוץ כרם שלום ב-7.10. הילדים נהנו ממגוון פעילויות, בהן דוכני הפעלות, אוכל טעים במיוחד, ולסיום – מופע של להקת טררם. רותי שקד, סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בסייברארק ציינה, כי "מאז פרוץ המלחמה סייברארק מרכזת מאמצים רבים בסיוע לחברה האזרחית, לצה"ל ולמילואימניקים מבין עובדינו ובכלל. ברוח זו, היה ברור לנו שגם את כל החגים והמועדים השנה לא נוכל לקיים במתכונת רגילה. כל חג אנו משתדלים לציין באופן שגם יסייע למי שהמלחמה שינתה את חייהם באופן דרמטי. לגרום לילדים האלה לחייך וליהנות מרגעים של אושר וילדות, זו זכות גדולה. נמשיך לתמוך בפורום נשות הפצועים ובקהילות נוספות שנפגעו מהמלחמה". אביטל שינדלר, שמובילה את פורום נשות הפצועים, הוסיפה: "אנחנו מאוד שמחים על כל פנייה של חברות ואנשים שרוצים לשמח את משפחות הפצועים. כל האירועים נותנים לנו כוח ואושר, להתאוורר וליהנות בתוך כל התקופה המטלטלת הזאת. אנחנו מודים לסייברארק שחשבו עלינו".

ענקית הטכנולוגיה סמסונג, שכבר פועלת בתחום הרובוטיקה, במיוחד בתחום הבית החכם – עם מוצרים כמו רובוט ה-AI שלה Ballie, שהוצג על ידי בתערוכת CES 2024, מחזקת כעת  את יכולות הפיתוח שלה  – בייחוד בתחום הרובוטים דמויי אדם – הומנואידים – באמצעות רכישת ריינבו רובוטיקס (Rainbow Robotics). החברה הודיעה כי תהפוך לבעלת המניות הגדולה ביותר של ריינבו – שמייסדיה טוענים כי פיתחה את הרובוט ההולך בעל שתי הרגליים הראשון של קוריאה הדרומית – Hubo. סמסונג, שרשמה הכנסות של כ-59.3 מיליארד דולרים ברבעון השלישי של 2024, השקיעה כעת כ-181 מיליון דולרים ביצרנית הרובוטים הדרום קוריאנית – כך לפי פרסום ברויטרס. מהלך זה מגדיל את חלקה של סמסונג בחברה מ-14.7% ל-35%. בהמשך, לצד התרחבות ריינבו לשווקים בינלאומיים, סמסונג מתכננת לשלב ולנצל את הרובוטים המתקדמים שלה בתחומים כמו ייצור ואוטומציה לוגיסטית, כשהכוונה היא לרובוטים שיתופיים, דו-זרועיים, ולרובוטים ניידים אוטונומיים, שיכולים לשפר את ביצועיהם באמצעות למידה מנתונים מהעולם האמיתי ומגורמים סביבתיים באמצעות AI. ראוי לציין, שבדיון על טכנולוגיה עתידית, אמר סמסונג בשנת 2022, כי הצעד הראשון שלה בגילוי עסקים חדשים יהיה רובוטיקה. בשנת 2023 ביצעה הענקית הדרום קוריאנית את ההשקעה הראשונה שלה ביצרנית הרובוטים. הנטייה של סמסונג לרובוטים דמויי אדם אינה מפתיעה, מכיוון שהחברה הרחיבה ללא הרף את טביעת הרגל שלה ברובוטיקה בשנים האחרונות. אם כבר מדברים על מאמצי הרובוטיקה של החברה, בספטמבר השנה הזכיר מנכ"ל סמסונג אלקטרוניקה וסגן היו"ר, האן ג'ונג-הי, את הרובוטיקה, יחד עם טכנולוגיה רפואית ומיזוג אוויר ידידותי לסביבה, כתחומי מפתח לצמיחה עתידית של החברה. מוקדם יותר, במהלך תערוכת CES בינואר2024, הדגיש ג'ונג-הי את המטרה ארוכת הטווח של החברה ליצור רובוטים חכמים, שיכולים לתקשר עם בני אדם. הוא ציין, שהמפתח לפיתוח זה טמון בהטמעת טכנולוגיית AI מתקדמת ברובוטים, המעניקה להם את היכולת להבין, ללמוד ולהסתגל לסביבות ולצרכים אנושיים. הצהרתו זו נאמרה באירוע שבו חשפה סמסונג גרסה חדשה של הרובוט ה-AI שלה, Ballie. עוד הוכחה לכוונתה של החברה לשפר את יכולותיה בתחום הרובוטיקה ניתן לראות בהגדלת צוות העובדים בחטיבת העוסקת בתחום, ובהודעה שפרסמה, שבה הבהירה, כי הקימה משרד רובוטיקה עתידי, שידווח ישירות למנכ"ל, שיעדו יהיה לפתח רובוטים עתידיים, כולל רובוטים דמויי אדם. מי שיצטרף למשרד הזה הוא ד"ר ג'ון-הו או, מייסד שותף של ריינבו רובוטיקס ופרופסור לשם כבוד ב-KAIST, שישמש כיועץ לאחר שיסיים את תפקידיו המקצועיים הנוכחיים.