אנבידיה ממשיכה את הדחיפה החזקה שלה בעולמות הבינה המלאכותית, והיא הכריזה היום (ג') על מיני מחשב חדש בעלות נמוכה, שיספק סביבת עבודה קלה למפתחים, סטודנטים ויוצרי תוכן. בסביבה זו, הם יוכלו לפתח צ'טבוטים, סוכני בינה מלאכותית (AI Agents), יישומים רובוטיים ועוד. המחשב, שזכה לשם Jetson Orin Nano Super, מגיע עם ערכת מפתחים ייעודית, שמכילה מערכת הפעלה המאפשרת את הפיתוח עבור המחשוב בקצה. המערכת כוללת כרטיס תצוגה בארכיטקטורת Ampere, עם ליבות Tensor ומעבד ראשי שמבוסס על הטכנולוגיה של ARM עם שש ליבות, ושמאפשר להריץ כמה יישומי בינה מלאכותית במקביל. כן יכול המחשב לתמוך בעד ארבע מצלמות, עם רזולוציה וקצבי פריימים גבוהים. באנבידיה מספרים שהמיני מחשב החדש תואם למגוון רחב של מודלים המיועדים לשוק הבינה המלאכותית היוצרת – אלה של גוגל, OpenAI, מיקרוסופט, מטא, אנבידיה עצמה ועוד. על הערכה החדשה ניתן להריץ מגוון יישומי AI שאנבידיה בעצמה מציעה, החל ב-Isaac ליישומי רובוטיקה, בור במטרופוליס ליישומי ראייה ממוחשבת וכלה ב-Holoscan לעיבוד של נתונים שמגיעים מחיישנים מרוחקים. זאת, על מנת לקצר את זמן הפיתוח. Jetson Orin Nano Super הוא מחשב בעל מידות זעירות, והוא כבר זמין למכירה באמצעות ערוצי שותפים, במחיר של 249 דולר בלבד.

כחודש לפני שהוא נכנס לבית הלבן, הנשיא הנבחר של ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע אמש (ב') כי סופטבנק תשקיע במהלך ארבע שנות נשיאותו סכום כולל של 100 מיליארד דולר ליצירת 100 אלף משרות בארצות הברית, בפרט בתחום ה-AI ובתשתיות נלוות. הוא מסר את ההודעה בתום מפגש עם מנכ"ל סופטבנק, מאסיושי סאן, שאותו הוא ערך באחוזתו שבמאר-א לאגו, פלורידה. לדברי טראמפ, הצעד של סופטבנק הוא "הפגנת ביטחון בעתידה של ארצות הברית". "הוא (סון – י"ה) עושה את זה כי הוא אופטימי מאוד לגבי העתיד של המדינה שלנו מאז הבחירות, ומאז, אנשים רבים אחרים באים לכאן עם סכומים גדולים מאוד של כסף". הנשיא הנבחר ציין כי "ההשקעה תבטיח שהבינה המלאכותית, הטכנולוגיות הצומחות ותעשיות נוספות ייבנו, ייווצרו ויצמחו כאן, בארצות הברית". סאן אמר כי "רמת הביטחון שלי בכלכלה האמריקנית עלתה מאוד לאחר ניצחונו (של טראמפ – י"ה). הנשיא טראמפ הוא מכפיל כוח, וגם אני אצטרך להכפיל". טראמפ התלוצץ ואמר שסון הבטיח להכפיל עוד את ההשקעה – ל-200 מיליארד דולר. הכוונה של סאן היא להודעה של טראמפ ושלו מדצמבר 2016, מעט לפני תחילת תקופת נשיאותו הראשונה, שלפיה סופטבנק תשקיע 50 מיליארד דולר ותיצור 50 אלף משרות בארצות הברית. לפי רויטרס, הכסף הושקע, אולם לא ברור אם וכמה משרות אמנם נוצרו בעקבות זאת. לא ברור מאין ההשקעה שעליה הכריזו טראמפ וסון אתמול תגיע. אחד המקורות האפשריים לכך הוא קרן ויז'ן פאנד, שאותה רכשה סופטבנק מ-ARM. כמו כן, לא ברור האם היא תכלול השקעות בארצות הברית שסופטבנק כבר הכריזה עליהן, כגון השקעה של 1.5 מיליארד דולר ב-OpenAI.

עמותת בוגרי 8200, הודיעה באחרונה על פתיחת ההרשמה למחזור ה-15 של 8200EISP, האקסלרטור שלה, שייפתח בקרוב. ההרשמה למחזור החדש החלה בשבוע שעבר ותימשך כחודש וחצי. זהו המחזור השני של התוכנית שהעמותה פותחת מאז תחילת המלחמה. במחזור הקודם, שהסתיים לא מכבר, השתתפו 16 חברות, ואילו במחזור שייפתח בקרוב ישתתפו 12 חברות – בעיקר מתחומי הדיפ-טק. כמו כן, התוכנית תפתח מסלול ייעודי לחברות בתחום האימפקט החברתי. לדברי טל בן ניסן זיו, מנהלת התוכנית, "בתקופה שבה יזמים נדרשים להתמודד עם לחצים כלכליים, ביטחוניים ואישיים, תוכניות ההאצה כמו שלנו חשובות מתמיד. המעטפת שאנחנו מספקים נועדה אפשר ליזמים לפרוץ קדימה, למרות הקשיים". האקסלרטור הוא חלק מפעילות יזמית רחבה בעמותת בוגרי 8200, שכולל תוכניות לתמיכה ביזמים ויזמות בשלבי הרעיונאות (Ideation), ההאצה והצמיחה המוקדמת, וליווי שלהן עד לגיוס בסבב A. הפעילות כוללת ליווי אישי למנהלי החברות ולמנהלי הטכנולוגיה שלהן, קישור ללקוחות פוטנציאלים, ביצוע פיילוטים וכן חיבורים עם משקיעים מחו"ל. התוכנית 8200EISP נוסדה ב-2011 כאקסלרטור שנועד לסייע לסטארט-אפים בשלבים המוקדמים (Early Stage), גם כאלה שנפתחו על ידי יזמים שאינם בוגרי 8200. עד כה היו 14 מחזורים של התוכנית, שבהם היא תמכה במעל 200 סטארט-אפים, עם גיוסים מצטברים של מעל 1.5 מיליארד דולר, 10 אקזיטים ויצירת יותר מ-2,150 מקומות עבודה חדשים.  

חקירה שערך הסנאט האמריקני על כללי העבודה באמזון, העלתה, כי ענקית הקמעונות המקוונת עושה מניפולציות על נתוני הפציעות של עובדיה במקום העבודה ואף דחתה המלצות לשיפור תנאי הבטיחות שלהם. הדו"ח בן 160 העמודים הוא יוזמה של הסנאטור ברני סנדרס, שחקר את המוניטין הגרועים של אמזון בנושא הבטיחות, וכותרתו אומרת עליו הרבה עוד לפני שקוראים אותו: "הפשרה בין פציעה לפרודוקטיביות: כיצד האובססיה של אמזון למהירות יוצרת מחסנים מסוכנים במיוחד". הדו"ח מציין, כי אמזון מפעילה מניפולציות על נתוני פציעות במקום העבודה כדי לגרום למחסנים שלה להיראות בטוחים יותר ממה שהם באמת. הוועדה מצאה, כי מקומות העבודה של אמזון רשמו בשנת 2023 30% יותר פציעות מהממוצע בתעשיית המחסנים באותה שנה, וכי בשבע השנים האחרונות עובדי המחסנים של אמזון היו בסבירות גבוהה כמעט פי שתיים להיפצע בהשוואה לעמיתיהם במחסנים שהופעלו על ידי אחרים בתעשייה. ליותר משני שלישים מהמחסנים של אמזון יש שיעורי פציעה מעל הממוצע, על פי הדו"ח. הוועדה אמרה, כי ראיינה יותר מ-130 עובדים ונפגשה עם כמעט 500 עובדים, ששיתפו כ-1,400 מסמכים התומכים בסיפוריהם. אמזון מסרה לוועדה 285 מסמכים, או פחות מרבע ממה שהתבקשה, לפי הדו"ח. אמזון אמרה שהיא שיתפה פעולה עם החקירה למרות "הנרטיב המוכן מראש" של סנדרס, וכי הזמנה של הסנאטור לבקר באחד מהמתקנים שלה לא נענתה. "הדו"ח של הסנאטור סנדרס שגוי לגבי העובדות ומערב מסמכים לא מעודכנים ואנקדוטות בלתי ניתנות לאימות כדי ליצור נרטיב ידוע מראש שהוא ובני בריתו דחפו ב-18 החודשים האחרונים", אמרה דוברת אמזון, קלי ננטל. בפוסט בבלוג שפרסמה אתמול, מתחה אמזון ביקורת על שני מחקרים פנימיים שהוועדה ציטטה, פרויקט Elderwand ופרויקט Soteria. שני המחקרים מצאו, שעובדי אמזון עבדו יותר מהמומלץ באופן שגרתי כדי למנוע פציעות על מנת לעמוד במכסות, וכי קצב עבודה מהיר יותר הוביל ליותר פציעות. ההמלצות משני המחקרים הללו  היו, שאמזון צריכה לנקוט פעולה כדי למנוע מהעובדים לפגוע בעצמם בשם הפרודוקטיביות. דו"ח Soteria המליץ לאמזון תבטל את ההקפדה עם עובדים שלא הצליחו לעמוד ביעדים. אבל למרות ההמלצות – בכירי אמזון לבסוף דחו אותן, לפי הדו"ח של הסנאט. גם לגבי דו"ח Elderwand –  לאחר שהמנהלים בדקו כיצד ישפיעו ההמלצות בו – בהן דרישה להפסקות עבודה נוספות – על חוויית הלקוח, המנהלים סירבו ליישם את השינויים. עוד טוען הדו"ח, כי הנהלת אמזון מורה לעובדים "לשמור על רצף התנועה של הקו בכל מחיר", והכוונה לרצועות המסועים במתקנים, גם אם העובדים מתעלפים. למרות שעובדים יכולים ללחוץ על לחצני "עצירת חירום" של המסועים, "לעתים קרובות מנהלים נוזפים בעובדים" על השימוש בהם, נכתב בדו"ח. ממצאי הדו"ח מגיעים לאחר שנים של האשמות מצד רגולטורים פדרליים ומדינתיים, כי אמזון מפירה את חוקי העבודה, לצד תלונות של עובדים על שכר נמוך ותנאי עבודה קשים, שהגיעו גם לכדי שביתה בנובמבר האחרון במהלך אחד מסופי השבוע העמוסים ביותר של החברה בשנה, בדרישה לשכר ותנאי עבודה טובים יותר. גם בשבוע שעבר הצביעו העובדים לאשר שביתה אם החברה לא תסכים למשא ומתן עד יום א' הקרוב.

ארגון אליאנס: כל ישראל חברים השיק אתמול (ב') מוזיאון וירטואלי, שמבקש לספר, באמצעות טכנולוגיות חדשות, כגון AI, את הסיפור של הארגון במדינות השונות שבהן הוא פעל, ובאמצעותו את סיפורן ההיסטורי של הקהילות היהודיות במדינות אלה. המוזיאון החדש מחייה את סיפוריהן של קהילות יהודיות בצפון אפריקה, בבלקן, באסיה ובמזרח התיכון, ששימרו מסורת יהודית עשירה לצד ערכים של חינוך, השכלה, שוויון וצדק. מטרת המיזם הדיגיטלי היא לחשוף, לשמר, לחקור ולהנגיש את מורשת הקהילות ואת הסיפור של אנשי ונשות הארגון לקהלים רחבים בארץ ובחו"ל. בית ספר של אליאנס בטהרן. צילום: אליאנס: כל ישראל חברים המוזיאון מציע תערוכות עם מאות פריטים ומסמכים היסטוריים נדירים, סיפורים אישיים ותמונות אותנטיות שנאספו בקפידה, נסרקו ושולבו בחדרים. כל זאת באמצעות פלטפורמה חדשנית, שמשלבת כלים אינטראקטיביים, סיורים וירטואליים והפקות וידיאו מקוריות, המעניקות תחושת מעורבות ייחודית. הסיור במוזיאון הוא בשלוש שפות – עברית, ספרדית וצרפתית, הכניסה אליו היא ללא עלות וכמוזיאון וירטואלי, הוא פתוח 24/7. אליאנס: כל ישראל חברים הוא ארגון שנוסד ב-1860 בצרפת. החינוך היה אחת המטרות המרכזיות של הארגון למן שנותיו הראשונות, לצד מאבק למען היהודים, שחרורם וסיוע להם. בית הספר הראשון של אליאנס בארץ ישראל הוקם ב-1882 בירושלים, כשאחריו הוקמו בארץ כמה בתי ספר נוספים של הארגון – בחיפה, ברמת אביב שבתל אביב ועוד. "החיבור האישי הופך את המורשת לרלוונטית" "המוזיאון הוא אוצר לאומי של תרבות ומסורת והוא גשר חי בין דורות", אמרה חני ממרם, סמנכ"לית הארגון ואוצרת המוזיאון. "הוא מחבר את המבקרים לסיפור המורשת שלהם, לעבר המפואר ולערכים של ערבות הדדית, השכלה לכולם ומצוינות, שעליהם נוסדה רשת החינוך של אליאנס. ביקור בו מסייע לנו להכיר את האנשים והנשים, שסיפורם הוא מקור לגאווה". "החיבור האישי הופך את המורשת לרלוונטית. אנחנו מאמינים שכל מבקר ירגיש שהסיפורים האלה מחדשים לו ושייכים לו", ציינה חיה נאמן, יועצת התוכן של המוזיאון. לדבריה, "המוזיאון שואף להרחיב את מאגר התוכן והתערוכות כדי לשקף את כלל קהילות אליאנס, ולשם כך הארגון גם פונה לציבור. אנחנו מבקשים מכל אלה שיש להם קשר לאליאנס: כל ישראל חברים, שהוא או הוריו, או קרובי משפחה אחרים, למדו באחד ממוסדות הלימוד של אליאנס ברחבי העולם, ליצור איתנו קשר באם ימצאו פריטים ומסמכים, על מנת שנוכל להמשיך ולהרחיב את האוסף".

שם ותפקיד: ירדן  ברני-בוברוב, ראשת צוות מכניקה במחלקת פיתוח ומהנדסת מכונות באפימילק.  ותק בתפקיד: אני עובדת 6 שנים בחברת ההיי-טק אפימילק (השם של החברה הוא חיבור של קיבוץ אפיקים, בו החברה ממוקמת וה״מילק״ מרמז על תעשיית החלב שזה תחום העיסוק המרכזי שלנו). תפקידים קודמים: הגעתי לאפימילק לאחר סיום תואר הראשון שלי. בתחילה הייתי מתכננת מכאנית וגם ניהלתי פרויקטים בפיתוח, ולאחר ארבע שנים קודמתי לראשת צוות. השכלה / שירות צבאי: בוגרת תואר ראשון בהנדסת מוכנות B.Sc במכללת עזריאלי בירושלים. שירתתי בחיל הים, כבקרית שליטה ואחראית משמרת בחמ"ל המרכזי של בסיס חיפה. משפחה: נשואה (בדרך +1) מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומתמיד אהבתי את התחום הזה. עוד כשהייתי ממש קטנה אהבתי לבנות דברים וליצור – לראות את התוצרים הסופיים כשהם מוצר מוגמר יכול להיות מאוד מספק. אני אוהבת חדשנות ואת ההתפתחות שנעשית בטכנולוגיה ודי נמצאת עם אצבע על הדופק כדי להבין מה קורה היום ובעיקר לאן הולכים מחר… בנוסף, תמיד רציתי ללמוד מקצוע טכנולוגי שבו אוכל להתפתח ולהתקדם, להיות עם קריירה עשירה וטובה שאוכל להיות בזכות עצמי ולא להיות תלויה במישהו אחר. בתחילה חשבתי שאלמד הנדסת תרופות, כי משך אותי תחום הרפואה, אך מהר מאוד הבנתי שהנדסת מכונות זה הכיוון שלי. בתחום אין הרבה נשים, בתואר שלי סיימנו 4 נשים מתוך כ-50 סטודנטים, זהו מקצוע שנחשב למקצוע "גברי", אבל לדעתי זה נובע רק מהשם שלו… לא כולם מבינים במה מתעסקים בתחום הזה. אני מרגישה גאה להיות מהנדסת מכונות. זהו תחום כל כך רחב שלומדים ממנו המון ומתעסקים בפיתוח של מוצרים חדשניים וטכנולוגיים. לא הייתי עושה כל בחירה אחרת. היום אני עובדת בחברת אפימילק בקיבוץ אפיקים. החברה מאוד טכנולוגית ומאוד   מולטידיסיפלינרית.  אפשר למצוא אצלנו מהנדסות כמוני, אנשי ונשות דאטה, וטרינריות וחוקרים ביולוגיים, כמו גם מומחי AI, ענן וראייה תלת-ממדית. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שיש יותר מודעות מבעבר לנושא הזה ומשתדלים לשפר, אך עדיין קיים פער מגדרי בין נשים לגברים. זה יכול להתבטא מבחינת קידום בתפקידים, פערי שכר וכוחניות. למזלי אני נמצאת בחברה שבה אני לא מרגישה שישנו פער כזה, ולהיפך – אני רואה את מספר הנשים הולכך וגדל.. אני מרגישה בנוח בתפקידי, אפילו שאני האישה היחידה במחלקה שלי, שבה כולם גברים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? למזלי לא. אני כן רואה את זה במקומות אחרים, אבל כפי שציינתי, אצלי בחברה כן נותנים מקום לנשים ומקדמים אותן. יש אצלנו בחברה עוד מהנדסות, גם מהנדסות מכונות שעובדות במחלקות אחרות, כך שנראה ששילוב הנשים בחברה הולך וגדל. אני חושבת שבתור נשים אסור לנו לפחד מהאפליה הזאת ולנסות יחד לתקן אותה כדי שנוכל להיות שוות בין שווים ושהדבר לא יהווה מכשול לקידום נשים בתעשייה.      

היה זה יום לא שגרתי בחייו של הדוקטור ההולנדי, אבל יום שקורה כל שנה, פעם בשנה. כשהוא לבוש חולצת טריקו ועליה לוגו של אחת הלהקות האהובות עליו, לינקין פארק (Linkin Park), להקת רוק-פופ-מטאל, עלה הדוקטור לבמה, ולקול תשואות הקהל – בן עשרות האלפים – שציפה בשקיקה לדבריו, השמיע את שירי הלהקה, High Voltage ו-Powerless. האיש הוא ד"ר וורנר ווגלס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אמזון (Amazon) וסגן נשיא בחברת הענק. הוא סגר, כבכל שנה, את כנס re:Invent, שנערך החודש בלאס וגאס, בהשתתפות 60 אלף נציגי לקוחות AWS ושותפיה. ד"ר ווגלס הפתיע פעמיים את הקהל: האחת, בניגוד לכלל עמיתיו בתעשייה, הוא הזכיר רק שלוש פעמים במשך שעתיים את המילים AI ו-GenAI. השנייה, תחזיתו הטכנולוגית ל-2025: ווגלס העדיף לדבר על האופן שבו הטכנולוגיה מעצבת את העולם כרגע, להתריע מפני התמכרות למכשירים ולהציע להתנתק מהם לפעמים. "שינוי עדין מתרחש", אמר, "והוא מגדיר מחדש את מערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה הצרכנית. ככל שיותר ויותר אנשים מחפשים מפלט מהסחות דעת בלתי פוסקות, צצים מכשירים שמעדיפים תשומת לב, כוונה וחשיבה עמוקה על פני מטח של גירויים חולפים. ב-2025 ואילך, הטכנולוגיה תעצים אותנו במקום להסיח את דעתנו – ואנחנו נהיה טובים יותר עבורה". "בעולם שבו המכשירים שלנו הם שלוחות של עצמנו, לכידת תשומת הלב הפכה לתעשייה של מיליארד דולרים", המשיך ווגלס, "כל דפדוף במסך, כותרת והודעה מתוכננים בקפידה כדי לחבר אותנו. המרדף הבלתי פוסק הזה אחר תשומת הלב שלנו הוביל לעלייה ברמות של חרדה, דיכאון ותחושה רחבה של הסחת דעת. בין 2009 ל-2022, השימוש היומיומי ברשתות החברתיות בקרב בני נוער זינק מ-50% ל-95% – והבריאות הנפשית של רבים מהם החמירה. 72% מהמורים בבתי הספר התיכוניים בארה"ב רואים בהסחת הדעת הטלפונית של התלמידים בעיה רצינית. סקר מצא, כי מי שבודקים את הטלפון שלהם בקביעות חווים רמות מתח גבוהות יותר. מסמכים פנימיים של טיק-טוק חושפים כי משתמשים יכולים להתמכר לאחר 35 דקות שימוש בלבד. מגמות מדאיגות אלה מדגישות את הצורך הדחוף להעריך מחדש את מערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה ולתעדף שימוש מכוון ומודע". "בתגובה", אמר, "צומחת תנועה הולכת וגדלה, המתמקדת בניתוק מכוון ובבחירות טכנולוגיות מודעות. בתי ספר ברחבי העולם מיישמים איסורים על טלפונים סלולריים ויש להם תוצאות מרשימות: בארוחות הצהריים התלמידים מנהלים שיחות פנים אל פנים. מורים מדווחים על מיקוד מוגבר בכיתה ועל ירידה במקרי בריונות. הנתק הכפוי הזה צובר פופולריות גם בקרב מבוגרים. מסתמן שינוי רחב יותר באופן שבו אנו חושבים על טכנולוגיה ומשתמשים בה". "גל חדש של מכשירים מונחי-מטרה מופיע", הסביר ד"ר ווגלס, "הם נועדו לעודד שימוש מכוון בהם, במקום להסיט את תשומת הלב שלנו. ספרים אלקטרוניים, כגון קינדל, מעודדים קריאה סוחפת בלא הפרעות. כעת, אנו עדים למגמה זו בקנה מידה גדול הרבה יותר, עם הופעתם של טלפונים 'טיפשים', המציעים מעט יותר מפונקציות שיחה וטקסט, מצלמות המדגישות את מלאכת הצילום ולא מתמקדות בשיתוף, ונגני מוזיקה עצמאיים, המאפשרים לנו ליהנות ממוזיקה בלא מטח בלתי פוסק של הודעות והתראות". "אל תבינו אותי לא נכון", סיכם הטכנולוג הבכיר, "השינוי הזה לא אומר לנטוש את הקישוריות הדיגיטלית, אלא להיות מודעים לאופן שבו מכשירים יכולים להגביר את הכוונות שלנו, במקום פשוט לתפוס את תשומת הלב שלנו. מדובר במציאת איזון עדין. אני מקדיש אחר צהריים אחד בשבוע ללמידה, מכבה את הטלפון ואת הדוא"ל שלי – כדי להתמקד בקריאת מאמרים אקדמיים או לחקור את השירותים החדשים של AWS. מנכ"לים בעלי כישורי ניהול טובים – לא עונים לטלפון בשעת העבודה הראשונה שלהם. זו פרקטיקה הנתמכת על ידי מומחים לרפואת סגנון חיים בסטנפורד. היא דומה למושג ההולנדי 'ניקסן' – בטלה תכליתית, 'אמנות הלא לעשות דבר', ודומה למושג 'חלימה בהקיץ מדיטטיבית' בארה"ב. בעולמנו המורכב יותר ויותר, אימוץ פשטות יכול להתאים מחדש את הטכנולוגיה לערכי הליבה שלנו ולבריאות הנפש שלנו. עם חזרה להתכוונות, אנו יכולים לרומם את מערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה, להבטיח שהיא מעצימה אותנו ולא מסיחה את דעתנו".

אופיסופט מקבוצת SQLink מקימה בימים אלה תשתית נתונים בארגון ג'וינט אלכא, שתשמש לתכנון וניהול הרשתות באופן חכם. היקף הפרויקט נאמד במאות אלפי שקלים. ג'וינט אלכא הוא אחד הגופים הפועלים בישראל מטעם הג'וינט העולמי, והוא מהווה האגף לפיתוח כלכלה חברתית ומנהיגות של הארגון. מטרת הפרויקט היא להעמיק את הפוטנציאל בשימוש בנתונים שמקורם במערכת הסיילספורס של ג'וינט אלכא, וזאת על ידי שילוב מודלי AI מתקדמים. הפרויקט עתיד להסתיים בפברואר הקרוב, והמאפיין המרכזי שלו הוא טיוב ושימוש במידע לשיפור קבלת ההחלטות. שלבי הפרויקט הם ניתוח הצרכים העסקיים, אפיון ומימוש מודלי הבינה המלאכותית הנדרשים, טיוב ועיבוד הנתונים, וכן הטמעה והדרכה. שילוב בין טכנולוגיה לידע עסקי לדברי דרור מנואל, מנהל מחקר ופיתוח לתחום המובילים בג'וינט אלכא, "כבר בשלב זה של הפרויקט אנחנו רואים את הפוטנציאל העצום בשימוש בנתונים ככלי אסטרטגי לניהול ולשיפור התוכניות והרשתות שלנו". יובל קסנר, סמנכ"ל הדליוורי של אופיסופט, אמר כי "הפרויקט מאפשר שילוב בין טכנולוגיה לידע עסקי, כדי לייצר ערך משמעותי לארגונים". אהוד לויטין, מדען נתונים בכיר באופיסופט, ציין כי "הפרויקט מאפשר לנו לפתח פתרונות המותאמים לצרכים העסקיים והטכנולוגיים של הארגון, תוך שיתוף פעולה מלא עם הצוותים בשטח".