גם בעת שרוב העניין של משתמשי האפליקציות בעולם ממוקד ב-ת'רדס החדשה, במטא לא שוכחים שהלחם והחמאה בהיבט האפליקטיבי היא קודם כל ווטסאפ – והחברה בודקת עוד כמה אפשרויות חדשות שאותן היא מתכוונת להשיק בקרוב באופן רשמי. משתמשי הבטא בגרסת האנדרואיד, במהדורה 2.23.14.17 ומעלה, יכולים כעת להתחיל לבדוק סוג חדש של מסנן, שימוקם מעל רשימת השיחות באפליקציה ויאפשר להציג, בדומה לאפליקציות אחרות לאו דווקא בתחום, את כל השיחות, שיחות שטרם נקראו, שיחות עסקיות ושיחות אישיות – מה שכמובן אומר, שניתן יהיה למתג שיחות כאישיות/עסקיות לפי הצורך. עוד דבר יחסית חשוב שנמצא בבדיקה הוא האפשרות לנעוץ שיחות. שיחות נעוצות יופיעו כמובן בראש הרשימה של השיחות, ולפי הידוע נכון לעכשיו, אפשר לנעוץ אותן לתקופה של 24 שעות, 7 ימים או 30 ימים, כמו גם, כמובן, לבטל באופן ידני את הנעיצה. תכונה נוספת חדשה היא אפשרות קלה יותר לקשר מכשירים לטלפון שבו מנהלים את החשבון. במקום להשתמש בקוד QR ניתן יהיה לבצע את הקישור באמצעות שימוש במספר הטלפון. ותכונה חדשה נוספת שאמורה להיות מושקת בימים הקרובים, במהדורות 2.23.14.16 לאנדרואיד ו-23.14.0.70 ל-iOS ומעלה, היא מדבקות הקשריות שיוצעו לשימוש בידי האפליקציה במעין תפריט ייעודי, שיצוץ מעל שורת הקלדת ההודעה עצמה. דרך אגב, אמנם ת'רדס רשמה 30 מיליון משתמשים חדשים תוך כמה ימים, אבל הגרסה העסקית של ווטסאפ כבר הגיעה כמה ימים לפני כן ליותר מ-200 מיליון משתמשים.

כשמטא השיקה את ת'רדס, המתחרה החדשה לטוויטר, היא הדגישה שוב ושוב שמדובר באפליקציה של אינסטגרם. כעת מתברר, שעבותות הקשר בין אפליקציית שיתוף המדיה לאפליקציית המיקרו-בלוגים אפילו מסובכות יותר ממה שנראה על פניו: לא רק שצריך להשתמש בשם המשתמש ובסיסמה של אינסטגרם כדי להיכנס לת'רדס, אלא שאם רוצים למחוק את החשבון באפליקציה החדשה אפשר לעשות זאת רק על ידי מחיקת חשבון האם באינסטגרם – או שלא מתחילים או אחרי שמתחילים, רק את שתיהן ביחד, כשהמשתמשים למעשה לא יכולים להתחרט. לפי הדיווחים, כבר יותר מ-30 מיליון משתמשים נרשמו ל-Threads בימים הספורים לאחר ההשקה הרשמית שלה בגרסאות ה-iOS והאנדרואיד כאחד, כך שמטא תוכל להציג בכל מקרה בסיס משתמשים גדול, כי קשה להאמין שהרוב המכריע של המשתמשים ירצו למחוק את חשבון האינסטגרם שלהם. דרך אגב, החיבור הזה בין שתי האפליקציות, כך שמחיקה של תרדס מחייבת מחיקת החשבון באינסטגרם, אינה מוסתרת. מי שכן רגיל לקרוא את האותיות הקטנות ואת המסמכים מצא שזה כתוב במסמך מדיניות הפרטיות של האפליקציה. הכמות הגדולה של המשתמשים גם שכנעה את אילון מאסק שיש סכנה אמיתית מצד האפליקציה החדשה של מארק צוקרברג – שמתחיל להיות יריב מר – והוא כבר שלח מכתב איומים שבו הוא טוען שיש לסגור מייד את השירות מכיוון שהוא מעתיק מטוויטר כמעט הכל.

שלושה סטארט-אפים, משלוש קטגוריות שונות, הם זוכי השנה בתחרות הסטארט-אפים היוקרתית "קולר", שנערכת בפקולוטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הזכייה בתחרות – ביוזמת ובמימון היזם ג'רמי קולר, המייסד והמנכ"ל של קרן קולר קפיטל – מעניקה לזוכים המאושרים השקעה בגובה 100 אלף דולר לכל מיזם. ג'רמי קולר, המייסד והמנכ"ל של קרן קולר קפיטל ומי שעומד מאחורי תחרות קולר לסטארט-אפים. צילום: יח"צ ואלו החברות שזכו השנה במסלול הדיפטק – mybouncer – פיתוח שהופך כל טלפון לגלאי סם אונס במשקה, בהתבסס על טכנולוגיית מעבדה בשימוש נפוץ ובאמצעות מכשיר אלקטרו-אופטי מוגן פטנט. במסלול הפודטק – MNDL Bio – סטארט-אפ בתחום הביולוגיה הסינתטית, שמטרתו להפחית את העלות ואת זמן הייצור של יישומי מזון וביוטכנולוגיה, באמצעות פיתוח של פלטפורמות חישוביות מתקדמות הממטבות את ביטוי הגנים במזון, בכלל זה – בשר, ביצים וחלב המיוצרים באופן סינטטי. במסלול האונליין – Journeyz – פלטפורמת בינה מלאכותית המייעלת את השימוש במוצרים עסקיים, על ידי הבנת המטרות של כל משתמש ומתן המלצות מותאמות באמצעות אינטראקציות אוטומטיות. ההשקעה במסלולי הדיפטק והפודטק ניתנה על ידי ג'רמי קולר, להשקעה בפודטק הצטרפה גם קרן ההשקעה CPT – אחת מקרנות ההשקעה המובילות בעולם בתחום הפודטק, אשר הוקמה בידי קולר. ההשקעה במסלול האונליין ניתנת ע"י קרן ההשקעות פלסר ונצ'רס. באירוע הגמר: זוכי עבר סיפרו על חשיבות הזכייה לתחרות ניגשו מעל 140 סטארט-אפים, כאשר שניים-עשר סטארט-אפים עלו לגמר – בשלושת המסלולים. באירוע הגמר, הציגו היזמים והיזמיות את המיזם שלהם בחמש דקות. בפתיחת כל מסלול עלו יזמים ויזמיות שזכו בתחרות קולר בשנים קודמות, וסיפרו על התקדמות החברה שלהם ועל חשיבות הזכייה בתחרות להתפתחותם העסקית. זוהי השנה השביעית שבה נערכת התחרות, ועד כה סך כל ההשקעות בחברות שזכו הגיע ל-1.5 מיליון דולר ל-17 מיזמים זוכים. הסכום המצרפי שגויס על ידי זוכי התחרות עולה על 150 מיליון דולר, דבר המעמיד את השווי המצרפי של המיזמים הזוכים על מאות מיליוני דולרים. קולר עצמו השתתף כשופט בתחרות ובירך את הזוכים באמצעות הזום ממקום מושבו בלונדון. את התחרות מובילים פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטה, פרופ' משה צבירן, ראש מכון קולר ליזמות ומנהל מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטה ד"ר אייל בנימין, מנהל מכון קולר ליזמות, ומנהל התחרות, ציין כי "השנה האחרונה הייתה שנה של רכבת הרים עבור ההיי-טק הישראלי, עם זאת יש להמשיך בליבת העשייה של הסטארט-אפים, שהם מנוע הצמיחה של ההיי-טק והכלכלה". *המופיעים בתמונה הראשית הם: מימין לשמאל – ד"ר אייל בנימין, מנהל מכון קולר ליזמות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. סטיב גרין, מייסד שותף ומנכ"ל חברת MNDL Bio פרופ' תמיר טולר, מייסד שותף ו-CSO ב-MNDL Bio ערן מילר, מייסד שותף וסמנכ"ל עסקים, MNDL Bio גיא גדניר, מנכ"ל ומייסד שותף ב-Journeyz תמר ברזוזה, CTO ומייסדת שותפה ב-Journeyz אביב קפלן, CSO ומייסד שותף ב-mybouncer ליאת קפלן, CEO מייסדת שותפה ב-mybouncer ד"ר דוד אברהם, CTO ומייסד שותף ב-mybouncer ופרופ' משה צבירן, ראש מכון קולר ליזמות בפקולטה לניהול ע"ש קולר ומנהל מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב.

"בניגוד לדעתו של אילון מאסק, לפיה המירוץ לבינה המלאכותית מסוכן ויש להשהות אותו – אני חושב שלמרות שיש סיכונים במימוש ה-AI, יש להאיץ ולשלב יותר בינה מלאכותית ביותר תחומים. החל מניהול יומן פגישות ועד לניהול מערכות שליטה ובקרה בתעופה בחלל", כך אמר דורון אמיר מנכ"ל סייטאקה (CyTaka). אמיר דיבר בכנס שבוע הסייבר שנערך באחרונה באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "גם לפני הופעת האינטרנט לשימוש אזרחי, היו מי שטענו כי הרשת היא דבר מסוכן, אך בחלוף הזמן, כולנו מבינים כמה טוב שלא השהו את יצירת רשת האינטרנט, וזאת – למרות הסיכונים הטמונים בה". לפי אמיר, "כאשר עוסקים בקידמה ובחדשנות, הסיכון הוא חלק מאבני היסוד שעוזרים לנו לשפר ולייצר טכנולוגיות שמטיבות עם האנושות. זאת, בכפוף תמיד לרגולציות ולחוקי אתיקה, אשר מרסנים את הכוח העצום המגיע עם טכנולוגיות חדשניות, כגון תוצרי הבינה המלאכותית, אשר כיום הפכו למיינסטרים". באירוע קודם, אליפות הסייבר לאומות, שסייטאקה קיימה בדובאי יחד עם הממשלה. דורון אמיר, מנכ"ל יוניקורן הסייבר סייטקה. צילום: יח"צ אליפות AI בכנס משותף לישראל ולאמירויות אמיר וד"ר מוחמד אל כוויתי, ראש מועצת הסייבר באיחוד האמירויות, הכריזו על כנס משותף לישראל ולאמירויות, שייערך בדובאי במועד קרוב שטרם נקבע. הכנס ייערך תחת הכותרת "אליפות בינה מלאכותית בסייבר – גרסת המכונה נגד האדם". לדברי אמיר, "קיימנו אליפויות סייבר בכל רחבי העולם, עם טובי ההאקרים, ביותר מ-20 מדינות. המכונה שפיתחנו מפצחת את אתגרי הסייבר בכחמישית מהזמן שלוקח להאקרים להגיע לפתרון. אולם, עדיין האדם מנצח את המכונה ביצירתיות, במחשבה פורצת דרך ועוד". הוא סיכם באומרו כי "התפקיד שלנו כאנשי סייבר, הוא לזרוע את הזרעים להכשרת עוד אנשי ונשות סייבר, שימשיכו להוביל סייבר חיובי וביחד עם המכונה – ינצחו את כל מתקפות הסייבר השליליות על ארגונים ומדינות". באירוע הודיע אמיר כי "נעניתי להצעת  CyberTogether לכהן כיו"ר – בהתנדבות – של ברית אבטחת הסייבר של ישראל ואיחוד האמירויות הערביות. אקדם פעילות גלובלית לבניית גשרים בין מדינות שונות, בדגש על עידוד חינוך טכנולוגי ותעסוקה במגוון רחב של מגזרים ברחבי העולם".

באחרונה נחשף כי כדי לשפר את הביצועים של מוצרי הבינה המלאכותית שלה – עליהם נמנים הצ'טבוט בארד (Bard), כלי התרגום Google Translate, וה-Cloud AI – ענקית הטכנולוגיה גוגל "מגרדת" מידע ונתונים מהאינטרנט. הדברים אושרו על ידי החברה בעדכון האחרון למדיניות הפרטיות שלה. השימוש בנתוני אינטרנט מגורדים לשם אימון בינה מלאכותית אינו חדש. עם זאת, האישור הרשמי של גוגל, עורר מחדש את השיח אודות היבטי פרטיות, הפרת זכויות יוצרים והפוטנציאל לכשלי בינה מלאכותית עקב דאטה לא מפוקח שמוזן למערכת. אז ממה בדיוק מפחדים בעצם? יש מי שחוששים שהשימוש של גוגל בנתוני אינטרנט מגורדים עלול להפר את פרטיותם. אחרי הכל, החברה אוספת נתונים על אנשים שלא נתנו במפורש את הסכמתם להיכלל במערך ההדרכה המדובר ובנוסף נתונים אלה עשויים לכלול מידע אישי, כגון שמות, כתובות וכתובות דוא"ל. כדי להרגיע חששות אלו, מסרה החברה שהיא מתייחסת לפרטיות ברצינות ושיש לה אמצעי הגנה על מנת להגן על דאטה פרטית. עם זאת, כמה מומחים מאמינים כי אמצעי הגנה אלה אינם מספיקים וטוענים שגוגל עדיין תוכל לעקוב אחר הפעילות המקוונת של אנשים ולבנות פרופילים שלהם ללא ידיעתם או הסכמתם. כאמור, דאגה נוספת סביב השימוש של גוגל בנתוני רשת מגורדים הוא הפרה של חוק זכויות היוצרים. אם גוגל אוספת חלק מהנתונים מאתרים שעשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים והיא תעשה שימוש באלו ללא רשות, היא עלולה להיחשב כמפרה אותם ואף להיתבע בגין הפרה זו. גוגל מצידה הבטיחה שהיא משתמשת רק בנתוני אינטרנט הזמינים לציבור, עם זאת, חלק מהמומחים מאמינים שזה לא בהכרח אומר שהנתונים חופשיים לשימוש. למשל בדוגמה מקומית, מילות שירים באתר כמו שירונט חשופות לציבור אך מוגנות בזכויות. דאגות בנוגע לאופן האימון שלה בגוגל. בינה מלאכותית ג'נרטיבית. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock פוטנציאל לכשלי בינה מלאכותית ויותר דיסאינפורמציה אלא שהנושא הכרוך בגירוד הנתונים המדובר שאולי יותר מטריד אפילו, הוא הדאגה מכך שהשימוש של ענקית הטכנולוגיה בנתוני אינטרנט מגורדים באימוני כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית עלול להוביל לכשלי בינה מלאכותית. הסיבה לכך היא שמערך הנתונים שעל בסיסו מתלמדים כלי ה-AI היוצרת יכול להכיל נתונים לא מדויקים או מוטים. אם מערכות הבינה המלאכותית הג'נרטיבית של גוגל מאומנות על נתונים שכאלה, ייתכן שהביצועים שלהן יהיו טובים פחות בהרבה ממה שיכלו להיות אילו היו מאומנים על מערך נתונים מדויק יותר וחסר פניות. בנוסף, כמובן, שהעשרת יכולות ה-AI על בסיס מידע לא מדויק או שגוי עלולה לייצר פייק ניוז ודיסאינפורמציה שהבינה המלאכותית של גוגל תפיץ הלאה בטבעיות. החברה מצידה, שוב, הבטיחה כי היא מקפידה על איכות מערכי ההדרכה שלה. מעניין לציין כי על פי דיווח של The Verge, שבחן את היסטוריית הגרסאות של המדיניות מבית גוגל, העדכון החדש ובו האישור החדש בדבר אופן איסוף המידע לאימון ה-AI, מספק בהירות נוספת לגבי השירותים שיוכשרו באמצעות הנתונים שנאספו. המסמך אומר כעת, להבדיל מעבר, כי המידע עשוי לשמש עבור "מודלים של AI"' ולא לצורך אימון "מודלים של שפה" (LLMs – ר"ת Large Language Models) – כמו אלו העומדים מאחורי הפעלת הצ'טבוט בארד ו-ChatGPT. לא ברור מדוע שינתה גוגל את הפירוט כאן, אבל לפי דיווחים זו כנראה פשוט דרכה להציג את פועלה באופן חיובי, שינטרל מעט את חששות הציבור והרגולטורים. מאידך, דוברת גוגל אישרה שבמינוח "כלי ה-AI" נכלל גם בארד. "מדיניות הפרטיות שלנו כבר מזמן שקופה בנוגע לכך שגוגל משתמשת במידע זמין לציבור מהאינטרנט הפתוח, כדי להכשיר מודלים של שפות לשירותים כמו Google Translate", אמרה הדוברת, כריסטה מולדון, ל-The Verge. "העדכון האחרון הזה פשוט מבהיר ששירותים חדשים יותר כמו בארד כלולים גם כן", הוסיפה. מולדון העבירה עם זאת מסר מרגיע גם דרך The Vege ואמרה: "אנו משלבים עקרונות והגנה על פרטיות בפיתוח טכנולוגיות ה-AI שלנו, בהתאם לעקרונות הבינה המלאכותית שלנו".

גוגל לוקחת את רשות התחרות ההודית (CCI), שהיא הוועדה הממשלתית ללחימה בהגבלים עסקיים, לבית המשפט העליון במדינה. בגוגל טוענים, שהרשות השתמשה במעמדה כדי לאכוף עליה כללים ומדיניות לא מוצדקים מתוך מטרה לסייע ליריבתה אמזון בשוק ההודי. הפנייה לבית המשפט היא בבקשה לבטל את הצו שמורה על ענקית החיפוש לבצע שינויים במודל העסקי שלה, שקשורים לפיתוח ולתפעול של מערכת ההפעלה אנדרואיד, שנדרש לטענתה בחוסר תום לב. הפנייה לבית המשפט העליון מגיעה לאחר שבית המשפט בערכאות נמוכות יותר דחה את הבקשה תוך מתן תשובה, שה-CCI פעלה בהתאם לזכויות שלה, ושהשינוי הנדרש, והקנס שהוטל לצד כך, חוקיים. לפי הדיווחים, מדובר בפנייה של אמזון לפני מספר חודשים בטענה, שהמחסומים שמעמידה גוגל מונעים ממנה לפתח כראוי את מערכת ההפעלה מבוססת האנדרואיד שלה Fire OS. בגוגל טוענים, שהרגולטור קיבל במהירות את טענותיה של אמזון וקבע, שמאמציה של אמזון נכשלו עקב הסכמי הפיתוח של גוגל, תוך שהוא מתעלם מעובדות, כמו ש-Fire OS לא הצליחה בשום מקום בעולם, ושהחברה לא השיקה בכלל מוצרים עם מערכת ההפעלה הזאת בהודו. ה-CCI הגיעה מוקדם יותר למסקנה, שההגבלות של גוגל "הפחיתו את היכולת והתמריץ של יצרני המכשירים לפתח ולמכור מוצרי אנדרואיד, מה שלא עלה בקנה אחד עם האינטרס של הצרכן", בעוד שבגוגל טוענים שהיא ניצלה את מעמדה בשוק כדי למנוע זאת. יחסיה של גוגל עם ה-CCI מאוד קשים בשנתיים האחרונות. לפי כשמונה חודשים קנסה הוועדה את גוגל ב-113 מיליון דולר על כך שלא אפשרה למפתחי צד שלישי להשתמש במערכת חלופית לעיבוד תשלומים. כעת ה-CCI חוקרת את המערכת שפיתחה גוגל כדי לפתור זאת, שמאפשרת למשתמש לבחור כיצד יבוצע החיוב, לאור טענות של כמה חברות כי גוגל מנצלת גם את המערכת הזו לרעה.

החברה למשק וכלכלה (משכ"ל) בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי החלה להפעיל שירותים ומערך הגנה לסייבר, על מנת לסייע לרשויות מקומיות, שבמרביתן אין מערכי הגנה מספיקים לסייבר. במכרז, שפרסם השלטון המקומי, יחד עם החברה למשק וכלכלה, זכתה חברת נס טכנולוגיות, שלה יש מוקדים ייעודים עם התמחות במתן שירותי הגנה על ארגונים, ובעקבות המכרז היא התאימה את הפעילות לצרכי הרשויות. שרון היימן, מנהל טכנולוגיות מיחשוב, חדשנות ומערכות מידע בשלטון המקומי. צילום: יח"צ "המערך החל את פעולתו בימים אלו והפעילות תימשך גם ב-2024" השירות ניתן לרשויות על פי בחירתן, והן צריכות להירשם אליו. לדברי שרון היימן, מנהל טכנולוגיות מיחשוב, חדשנות ומערכות מידע בשלטון המקומי, עד כה נרשמו 40 רשויות מקומיות לשירותים שחברת נס תעניק להן, ויש עוד שורה של רשויות שמתעניינות. היקף הפעילות של המכרז הזה נאמד במיליוני שקלים. המימון יהיה בהתאם לרמתן הסוציו-אקונומית של הרשיות ובחלק מהמקרים יהיו מימון משמעותי של השלטון המקומי. "בשנים האחרונות מרכז השלטון המקומי מתריע בפני המדינה כי היעדר מערך להגנת סייבר לרשויות המקומיות מהווה פרצה חמורה בהגנה על תשתיות עירוניות ונתוני התושבים", אמר היימן בראיון לאנשים ומחשבים. "לאור ממצאי דו"ח מבקר המדינה ודו"ח מבקר משרד הפנים, לנוכח האירועים להם אנו עדים, ולצד העובדה כי מדינת ישראל אינה מתקצבת את הרשויות המקומיות, ולא לכולן יש את המשאבים והיכולות לנהל אירוע כזה, פרסמה החברה למשק וכלכלה בשיתוף מרכז השלטון המקומי מכרז להקמה והפעלת מערך הגנה אחוד המנוהל על ידי אנשי מקצוע מתחום הסייבר לכלל הרשויות המקומיות", אמר היימן. לדבריו, באמצעות המערך ניתן יהיה להגן על תשתיות ונתוני התושבים (הגנת הפרט), וכן לפתח אמצעים מתקדמים לדיגיטציה, לרבות הקמת מרכז בקרה לרשויות בהכוונת גופים מקצועיים. היימן חשף לראשונה את פעילות המערך בכנס של המנמ"רים בשלטון המקומי שהתקיים באילת, בחודש שעבר. לדבריו "המערך החל את פעולתו בימים אלו והפעילות תימשך גם בשנת 2024". היימן אמר כי אחת הסיבות להקמת המערך היא בין היתר כדי לעזור לרשויות חלשות או קטנות שאין להן תקציבים ושבחלק מהמקרים אין להם מנמ"ר או מנהל אבטחת מידע, להיערך למתקפות סייבר. חלק מהשירותים שהחברה למשק וכלכלה מעניקה הוא שילוב של אנשי מקצוע ברשות לפי דרישה, ולא על תקני המשרות שיש לה. היימן ציין כי שירות SIEM\SOC שניתן במסגרת היוזמה, פועל במתווה 24/7 ומנוהל על ידי מומחים ואנליסטים, והוא בעל יכולות מתקדמות. המוקד של נס, שמפעיל את המערך עבור החברה למשק וכלכלה, מיישם פתרונות של חברות שיש להן התמחויות בתחום ההגנה על סייבר והמותאמים לשלטון המקומי". מכרזים נוספים עבור הרשויות מכרז מערך ההגנה על סייבר הוא אחד ממספר מכרזים שהחברה למשק וכלכלה עשתה השנה, כחלק מפעילותה השוטפת. מדובר במכרזים המיועדים לכלל הרשויות, שמתקשרות עם החברות הזוכות במכרז ללא מכרז, באישור משרד הפנים כמובן. בין המכרזים: מחשבים אישיים, בעיקר לבתי ספר ומוסדות חינוך ומכרז לתשתיות תקשורת. פעילות נוספת חדשה, עליה מסר היימן, היא אתר שהחברה למשק וכלכלה הקימה עבור הרשות, שבו מרוכזים כל הקולות הקוראים של הממשלה המיועדים לרשויות, והם כוללים גם תקצוב בסכומים משמעותיים. "עד כה, המידע היה מפוזר במקורות שונים, מה שהקשה על הרשויות לממש את הקולות הקוראים ולקבל את התקציבים הנדרשים", הסביר היימן. באחרונה הוקמה גם פעילות מחודשת של החברה לחדשנות, שהיא חלק מפעילות החברה למשק וכלכלה. במסגרת זו הוקם מרכז חדשנות לנושא ערים חכמות ותקשוב, שבו מוצגת בין היתר תערוכה של פתרונות חדשים ותצוגות, ולדברי היימן המרכז משמש מוקד עלייה לרגל של כל הגורמים ברשויות בישראל וכן גם לאורחים מחו"ל. נושא אתגרי הסייבר בשלטון המקומי ידון בוועידה השנתית של ערים חכמות, שתיערך ביום ד' הקרוב, ה-12 ביולי, במרכז הכנסים לאגו, בראשל"צ. לפרטים נוספים והרשמה – לחצו כאן.

קבוצת יעל (Yael) חתמה על הסכם שת"פ עם חברת  וורקאטו (Workato), המפתחת פלטפורמה של אינטגרציה ואוטומציה בענן. ההסכם עם  וורקאטו – שדורגה במקום הראשון בתחום בידי גרטנר זו השנה החמישית ברציפות, יאפשר לקבוצה להציע ללקוחות בישראל מענה חדשני לתהליכי אינטגרציה מורכבים בפרויקטים שבהם ישולב הפתרון במערכות הליבה של הארגון עם מערכות בענן. וורקאטו היא חברה אמריקנית הפעילה ב-15 מדינות עם כ-1,000 עובדים ברחבי העולם. המוצר הינו פתרון לאינטגרציה, המשתלב בלוגיקה העסקית של הארגון ובעל יכולות עוצמתיות לתהליכי עבודה המחייבים חיבור בין מערכות. הפלטפורמה של ווק'טו מאפשרת להתגבר על האתגר העולה מחיבור המערכות הארגוניות השונות, שמספרן הולך וגדל מדי שנה, ומאפשרת יצירת תהליכי אוטומציה ארגוניים מקצה לקצה. בעזרת תהליכי עבודה פשוטים ומהירים, ניתן לייצר ממשק בין מאות אפליקציות הקיימות בארגונים באמצעות מעל 1,500 קונקטורים ופלטפורמה מבוססת low-code/no-code, וזאת ללא צורך בידע מקצועי טכני. המערכת כוללת בתוכה מאגר של תבניות שכבר נוצרו בעבר וניתנות לשליפה (out of the box), על גבי פלטפורמת Web קלה להפעלה, המאפשרת ROI גבוה, ללא צורך בהתקנות והרשאות מיוחדות. בנוסף, ניתן לבצע שורה של הרחבות, כגון מערכת ניהול ממשקים, תהליכי בקרה ורבדים נוספים מעולמות האינטגרציה. "אנשי אגף האינטגרציה בקבוצת יעל מלווים את הלקוח לאורך מסע החיבוריות עם עליית הצורך הארגוני הראשוני, עד לקבלת פתרון מלא וגם לאחר מכן, בתמיכה השוטפת", מסביר עידן חרותי, מנהל אגף האינטגרציה בקבוצת יעל. "הפתרון מאפשר לצמצם את העבודה הידנית הרוטינית ולהחליף, לדוגמה, את הסנכרון הידני שמבצע איש הכספים בין מערכת ה-CRM למערכת ה-ERP. הפתרון מאפשר בניית ממשק הקולט כל פעולה במערכת המקור והעברת המידע באופן אוטומטי למערכת היעד", מוסיף חרותי. "זו המהפכה האמיתית שבפלטפורמה – בניית ממשקים הופכת אפשרית ונגישה גם למנתחי מערכות ואנליסטים". "וורקאטו פותר את ההתמודדות הכאוטית עם ריבוי מסכים וריבוי משימות, ובעיקר הצורך של מערכות מתחומי הכספים ומערכות מתחומי המכירות לדבר זו עם זו”, מציין אלעד סבן, מנהל פעילות  וורקאטו ישראל. “הפתרון מאפשר לכל ארגון התייעלות עצומה בהיבטים של Time to Market, תוך שילוב בין יישומי ענן עם מסדי נתונים, מערכות מדור קודם המבוססות על התקנה מקומית, שרתי קבצים ועוד. כמו כן, נתון חסר תקדים של 450 שדרוגי מוצר בשנה, שהוא אחת הסיבות שהביאו ל וורקאטו את התואר לו זכתה מצד גרטנר. החדשנות הנובעת מכך מאפשרת לנו להציע פתרון שמשולב בארגונים בתהליכי IT, בתהליכי השיווק והמכירות, HR וכו' – כשבכולם מוטמע  וורקאטו ומייצר תהליכי אוטומציה חיוניים, שבמקרים רבים לא צלחו קודם לכן".