גוגל העלתה באחרונה אתר מיוחד, ואף דאגה להפיץ אותו באמצעות טוויטר ורשתות חברתיות אחרות, שבו היא יוצאת חזיתית נגד אפל ונגד העובדה שהיא מסרבת לאמת את תקן העברת המסרים המודרני RCS. באמצעות מגוון רחב של הסברים, סרטונים ותמונות, גוגל טוענת כי "הגיע הזמן שאפל תתקן את שליחת המסרים הטקסטואליים, כי זה לא משנה מה הצבע של הבועה, אלא הזמן לאמץ את התקן שיאפשר למשתמשים עם מכשירי אייפון ואנדרואיד לשלוח מסרים איכותיים אחד לשני". באתר מציינת גוגל שאפל הופכת את המסרים שנשלחים למכשירי אנדרואיד ל-SMS ול-MMS, שהן טכנולוגיות בנות מעל 20 שנה, במקום להשתמש ב-RCS. לטענת גוגל, אפל יכולה לאמץ את ה-RSC עבור הודעות יוצאות למכשירי אנדרואיד מבלי לפגוע בתקשורת הנוכחית הפנימית בין מכשירי האייפון. גוגל מבקשת מהמשתמשים לגרום לאפל להבין את המסר תחת ההאשטאג Apple #GetTheMessage@, והיא מתארת באתר את כל הבעיות והחסרונות שנגרמים עקב ההחלטה של הענקית מקופרטינו להמשיך ולהשתמש ב-SMS וב-MMS לגבי התקשורת חוצת הפלטפורמות. אחת הדוגמאות שהיא נותנת היא שלעתים די קרובות, מסרונים שאמורים להישלח באמצעות Wi-Fi מאייפון למכשיר אנדרואיד פשוט לא נשלחים, ונתקעים במכשיר השולח עד שהוא מתחבר לרשת סלולרית. מסר אחר הוא שהודעות SMS ו-MMS לא מאפשרות לתמוך בהצפנה מקצה לקצה, כך שיש גם פגיעה באבטחה.

בדיקת דימות מסוג CT ו-MRI המאפשרת לרדיולוג שמבצע אותה לזהות גידול או סכנה מיידית לנבדק, או דימום אפשרי במוח, תסחיפים ריאתיים בשבץ, גילוי מוקדם של חשש לסרטן על ידי בדיקת דם רגילה – כל אלו הן רק מקצת הדוגמאות ליישומים טכנולוגיים המפותחים ומיושמים בימים אלו ברשת המרכזים הרפואיים אסותא.  המשותף ליישומים אלו הוא שהם מבוססים על בינה מלאכותית ואנליטיקה ברמות מתקדמות ביותר – תחום שצומח כיום בעולם הבריאות הדיגיטלית. מי שמוביל את השירותים החדשניים האלו, שיש להם משמעות מצילת חיים במקרים רבים, וכן פיתוחים נוספים, הוא מרכז החדשנות של אסותא, רייז (RISE). המחקר והיישום של פתרונות מתאפשר בין היתר בזכות שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין מרכז החדשנות ויצרנית המיקרו שבבים אנבדיה, זאת באמצעות פלטפורמה ייחודית שנתפרה עבור אסותא, הכוללת שילוב חומרה ותוכנה ייעודית למגזר הבריאות.  הפלטפורמה תומכת בבדיקות ופריסה של בינה מלאכותית, מאפשרת לחוקרים וכן לסטארט-אפים, המפתחים פתרונות עתידיים לעולם הדימות, הבדיקות והטיפולים, גישה למערכות הקליניות של אסותא, תוך ביצוע אנליטיקות על תוצרים של דימות, שהם עתירי משאבי מיחשוב. בעזרת המערכת של אנבידיה הם יכולים לבצע את הניסויים ואת היישומים בצורה קלה יותר ומדוייקת. רשת בתי החולים אסותא מטפלת ב-1.5 מיליון מטופלים בשמונה מרכזים רפואיים עם 100 אלף ניתוחים אלקטיביים בשנה, 800 אלף בדיקות הדמיה ומאות אלפי אבחונים וטיפולים בריאותיים. בראש מרכז החדשנות עומד דניאל רבינא. לירון פריינד סעדון, מנהלת קשרי מפתחים באנבידיה. צילום: אנבידיה לירון פריינד סעדון, מנהלת קשרי מפתחים באנבידיה, ציינה כי "הפתרון למערכת הבריאות הוא אחד מהפתרונות הוורטיקליים, המבוססים על השבב והבינה המלאכותית, שאנו מפתחים עבור שורה של מגזרים בעולם, מתחום הרכב, הקמעונאות, הפיננסים ועוד". אנבידיה מעסיקה בישראל כ-3,000 עובדים, במקומות שונים ברחבי הארץ, ורובם עוסקים בפיתוח, בין היתר פיתוח של פתרון התוכנה וחומרה שמוטמע באסותא. סעדון הוסיפה עוד כי "מרכזי אסותא חלוצים ביישום הפתרון המוטמע בבתי החולים, והדטה שמיוצר במרכזים הרפואיים. שיטת העבודה היא בעיקר עם חברות הזנק, הן במסגרת זרוע החדשנות של אסותא והן במסגרת תוכניות מיוחדות שאנבידיה משקיעה בחברות הזנק ישראליות, כדי לקדם את פעילותן ברחבי העולם". רמת אבחון גבוהה ביותר, זיהוי מחלות וקיצור הליכים קריטי "קהל היעד שלנו הוא החל מרמת החוקר, שעוסק בפיתוח משהו עתידי, דרך גורמים שעושים ניסויים קליניים, וחברות שיש להן מוצר והן מקבלות גישה לדטה שלנו" אמר רבינא.  השת"פ והגישה לדטה הם אחד הנושאים המורכבים ביותר ביחסים בין מרכז רפואי לסטאראט-אפים, בעיקר בגלל מגבלות של חיסיון רפואי, רגולציה והתאמת סביבות העבודה. "הפתרון של אנבידיה מאפשר לאותן חברות שבחרנו בהן, לגשת למידע הרב שקיים אצלנו – שהוא בעיקר נתוני דימות, שכדי לנתח אותם ולבצע אנליטיקה נדרשת סביבת עבודה עם יכולות עיבוד חזקות – ולהגיע לפתרונות המשמשים אותנו אחר כך", סיפר רבינא. לדבריו, יש כיום כבר עשר חברות הזנק, מתוך 30, שכבר עובדות עם בית החולים, ניגשות למידע ומיישמות את הפתרונות שלהן, שבסופו של דבר מתנקזים לעבר המטופל. באמצעות היישומים שלהן משיגים רמת אבחון גבוהה ביותר, זיהוי מוקדם של מחלות, וקיצור הליכים שהוא קריטי ביותר. רבינא ציין עוד דוגמאות: אחת מהן של הסטארט-אפ Aidoc, המאפשר לטכנאי הדמיה לזהות דימום אפשרי במוח, על סמך תובנות מבוססות בינה מלאכותית. הפתרון כבר קיבל אישור מה-FDA. האלגוריתמים משתלבים בצורה חלקה עם תהליך העבודה של ההדמיה, שמשמשת רדיולוגים ברחבי העולם. חברת הזנק נוספת בשם Rhino Health משתמשת בלמידה מאוחדת, שהיא חלק מהפלטפורמה של שבב הבינה המלאכותית, והתוצאה היא הנגשה טובה יותר של מערכי נתונים רפואיים מגוונים מבתי חולים ברחבי העולם עם יתר השותפים של אסותא. השת"פ מאפשר לחברות, מוסדות בריאות ואוניבריסטאות לעבוד יחד על מודלים של AI, שמבוצעים על מערכי נתונים, מבלי לפגוע בפרטיות של כל ארגון. רבינא ציין שישנם פתרונות גם בתחום הפתולוגיה, וכן בפעולות פיזיות שמתבצעות בחדרי ניתוח, בעזרת רובוטים וחברות אחרות. שיתוף פעולה עם פילדלפיה בנוסף לשיתוף הפעולה עם אנבידיה, רייז – זרוע החדשנות של אסותא – הכריזה השבוע על שיתוף פעולה עם –University City Science Center מפילדלפיה, שבמסגרתה יוכלו יזמים וסטארט-אפים ישראליים לחדור ביתר הצלחה לשוק הבריאות העולמי. החברות הנבחרות ישתתפו בתוכנית בת ארבעה שבועות, שתהיה היברידית, ובמסגרתה יזכו החברות הישראליות להדרכה לגבי שוק הבריאות העולמי, בדגש על ארצות הברית, ויקבלו משובים על הפתרונות שפיתחו. "בעידן שלאחר מגיפת הקורונה, בארץ ובעולם מחפשים פתרונות מחשוביים שינצלו את היכולות והפיתוחים החדשניים בתחום, לטובת שיפור הרפואה והנגישות לבריאות", אמרה ד"ר מיכל גינדי, ראשת רייז ומנהלת שירותי הדימות באסותא מרכזים רפואיים. תודות לשותפות עם ה-University City Science Center – מוסד אשר צבר 50 שנות ניסיון בהחדרת טכנולוגיות מעבר לים לשוק – יזכו משתתפי התוכנית בגישה ישירה לבתי חולים, מבטחים ומרכזים אקדמיים באזור פילדלפיה (בהן פנסילבניה-סטייט ופרינסטון), כמו גם לאיגוד אנג'ל-קפיטל האמריקני. לתוכנית שותפים גם גורמים כמו AWS, אנבידיה, וכן משרדי עורכי הדין מישראל נעמי אסיא וריינולד כהן, המתמחים בנושא פטנטים וקניין רוחני.

שם ותפקיד: ענבל סרצ׳וק אלקבץ, ראש צוות פיתוח אפליקציה בגיגה-ספייסס (GigaSpaces). ותק בתפקיד: כחודשיים כראש צוות בגיגה-ספייסס 15 שנים כמפתחת full stack. תפקידים קודמים: התחלתי את דרכי כמפתחת Full stack במשרת סטודנט באינטל, משם התקדמתי למגוון חברות דוגמת צ׳ק פוינט, זרטו, OverOps, Silverfort. עבדתי גם מספר שנים במשרד ראש הממשלה, בו הובלתי פרויקטים של פיתוח אפליקציות צד שרת וצד לקוח כחלק מצוותי פיתוח. כיום אני ראש צוות Full Stack בחברת גיגה-ספייסס, העוסקת בטכנולוגיית ניהול נתונים בזיכרון (In-Memory), שבה אני מנהלת צוות שמוביל נדבך משמעותי בפיתוח פלטפורמת זמן אמת להאצת טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים. השכלה/שירות צבאי: תואר ראשון בהנדסת תוכנה מהטכניון, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע בקריה האקדמית אונו. משפחה: בזוגיות עם שני ילדים, מאי בת 5 ואיתן בן 8. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מאז ומתמיד היתה לי זיקה לתחומים טכנולוגיים, אהבתי מדע ומספרים. בתיכון הרחבתי לימודי מחשבים ל-10 יחידות, ובזכות מורה מדהים התאהבתי בתחום והתחברתי. אחרי הצבא התלבטתי בין מספר מסלולים ולבסוף התחלתי ללמוד הנדסת תוכנה, לאחר סמסטר אחד כבר התחלתי לעבוד באינטל והרגשתי שאכן מצאתי את התחום הנכון. תחושת השייכות שלי התחזקה לאורך השנים במקומות העבודה שהשתלבתי בהם, החל מגיגה-ספייסס, שבה יש לי הזדמנות להוביל צוות פיתוח בתחום ניהול הנתונים, תחום מאד קריטי להתקדמות הדיגיטלית של חברות, דרך חברות העוסקות באבטחת מידע, ועד משרד ראש הממשלה, בו עסקתי בענייני ביטחון המדינה מתוך תחושת שליחות. נחשפתי לתחומי עניין מגוונים ושיתפתי פעולה עם גורמים שונים בתעשייה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לא. אמנם מספרית אנחנו רואים את הפערים בין העסקת גברים ונשים בתחום (למרות שדווקא מניסיוני ככל שעולים במדרג ההנהלה הפער הזה מצטמצם), אבל אני חושבת שהבסיס לכך אינו אפליה בתעשייה, אלא הרבה לפני זה, כאשר מסלילים בבית ובמערכת החינוך את דרכן של ילדות למקומות אחרים. אני חושבת שהיום בעולם המתפתח שלנו, אין מספיק חשיפה מהגילאים הצעירים למקצועות ותחביבים טכנולוגיים – ואם יש, הדגש הוא יותר על בנים. יש לשים על זה דגש כבר משנות הגן, דרך היסודי והתיכון בתוך מערכת החינוך ובעיקר בבית. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? להפך, ברוב מקומות העבודה נשים ניהלו אותי באופן עקיף וישיר, פגשתי נשים מרקעים שונים שקודמו והגיעו לתפקידי מפתח גם ללא לימודים פורמליים, ונתקלתי במנהלים מגייסים שהעדיפו לגייס נשים במידה והיו שני מועמדים עם יכולות זהות. כאימא, אני יודעת שבחירות הקריירה שלנו כנשים מושפעות הרבה יותר משיקולי משפחה. בניגוד לגברים, אנחנו יולדות ועוצרות את הקידום המקצועי שלנו לשנה עד שנתיים בכל פעם, הרבה מאוד נשים גם מחליפות מקום עבודה לטובת טיפול בתינוק. אנחנו לא במקום שגברים נמצאים בו וגם לא נהיה, אנחנו אימהות, מביאות חיים לעולם. אבל אנחנו הנשים מפצות על כך בתכונות מנהיגות ויכולות ״רכות״ שאנחנו מביאות איתנו למקום עבודה.

מיקרוסופט ביצעה באחרונה מהלך שישמח כנראה אמנים ואנשים יצירתיים. הענקית מרדמונד מאפשרת ליוצרים ומפתחים גישה לספריית האימוג'י בתלת ממד שלה כקוד פתוח. למעלה מ-1,500 איורים גרפיים במתכונת 3D מופיעים בספריה, שהחברה פרסמה ב-Figma וב-GitHub – ואלו יכולים לשמש את היוצרים או לקבל מתרומתם והקריאטיוביות שלהם. באימוג'יי ה-3D הללו אפשר כבר להיתקל ב-Microsoft Teams או ב-Windows 11, למשל, כשכל אימוג'י זמין בווריאציות שונות. כמעט כל 1,538 הרגשונים בתלת ממד יהיו זמינים בפלטפורמות החל מאתמול (ד'), ומדובר בצעד שמיקרוסופט מקווה שיעודד יותר יצירתיות והכלה במרחב האימוג'י. Microsoft is Open-Sourcing its New 3D Emoji https://t.co/cKik2YPXrT pic.twitter.com/aZFXLaywiw — Thurrott Feed (@Thurrottfeed) August 10, 2022 Clippy צילום: ויקיפדיה ג'ון פרידמן, בכיר במיקרוסופט, אמר ל-The Verge שהרעיון החל להסתובב בקרב אנשי עיצוב ו"התאים לאמונותיהם" שתוכנת קוד פתוח יכולה להביא שיפורים משמעותיים לכל האקו-סיסטם שלהם. לדבריו, גם עם אימוג'ים – המייצגים אנשים, רגשות, חיות, חפצים ודברים רבים אחרים – זה לא שונה. לפי הדיווחים השונים, אפשר שבדרך זו מיקרוסופט גם מעוניינת לקבל את האינפוט של רבים, כדי שתוכל להגיע לדמויות או לאיורים מכילים ומגוונים ככל שניתן. ואנקדוטה קטנה: קטלוג האימוג'י כולו זמין בפורמט וקטור (.svg) במאגרים שפורטו להלן – למעט מהדק הנייר. הסיבה לכך היא שהאימוג'י הזה מבוסס על Clippy, העוזר הווירטואלי הכריזמטי והאייקוני מגרסאות ישנות יותר של Microsoft Office, שבשנת 2021 חזר בפורמט אימוג'י ב-Windows 11. לחברה יש כנראה סנטימנטים למהדק הנייר החביב, ואינה מעוניינת ש"זרים" יחוללו בו שינויים וינצלו את תמימותו.

עובדים בשניידר אלקטריק עזבו באחד הימים האחרונים את המשרדים הממוזגים ואת עיסוקיהם היומיומיים, ונסעו לחגוג את העונה החמה ביום כיף בצפון הארץ. מעל 100 עובדים השתתפו ביום הגיבוש, שכלל ארוחת בוקר בקיסריה, פעילות תחרותית בסגנון חדר בריחה במבצר יחיעם, שייט בסירות טורנדו מהירות מחוף אכזיב לראש הנקרה וארוחת צהריים מפנקת בחוף בצת. את היום הדינמי והמגוון ארגנה ענבר רגב-דושנסקי, העוזרת האישית של פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל, והאחראית על תחום הרווחה בחברה, שגם דאגה לאספקה רציפה של אוכל, שתייה, יין, בירה, פיצוחים וארטיקים. ברמי ציין כי "קשרים בין אישיים בין קולגות במקום העבודה הם אחד התנאים להצלחה של ארגון. בהיבט הזה, יום הגיבוש נועד לתת הערכה לעובדים ולעובדות שלנו על עבודתם החשובה, אך גם לאפשר להם.ן ליצור חיבורים וקשרים טובים יותר".

"אתגר האבטחה המרכזי בעולם הבריאות הוא החיבור של המכשור הרפואי לרשת של בית החולים. כיוון שמדובר במכשור רפואי, תהליך ההטלאה עובר דרך היצרן והוא לא הכי מועדכן. נוצר מצב פרדוקסלי, שהמכשיר הרפואי טומן בחובו סכנה לבריאות המטופלים, אז הוא עובר תיקוף להליך מורכב. נדרש לתקף את הטלאי, וגם בניית ההטלאה דורשת מעורבות של מחלקת ההנדסה הרפואית. כאשר התהליכים הללו נעשים בהיקפים גדולים – האתגר כלל לא פשוט. לכן, לעתים, יוצא שמטופלים מקבלים טיפול על ידי מכשירים רפואיים ללא טלאי. יש מכשירים שלא הוטלאו מאז מתקפות NotPetya ו-WannaCry מ-2017", כך אמר יונתן לנגר, סמנכ"ל התפעול של קלארוטי. לנגר, בן 37, שירת במודיעין במשך 13 שנים, וב-2017 הקים – יחד עם פיני פנחסוב ואיתי קרישנבאום – את מדיגייט ושימש כמנכ"ל שלה. "בשנת הקמת החברה", הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים, "היה תהליך מעניין בבתי חולים בעולם: הם החלו לחבר מכשירים רפואיים לרשתות מחשבים, מה שיצר אתגר אבטחה ענק. WannaCry 'עזרה' ודחפה את התחום". מדיגייט פיתחה פלטפורמה לאבטחת מכשור רפואי וניהול נכסים, לטובת טיפול מאובטח ומקושר. היו לה יותר מ-1,000 לקוחות – ארגוני בריאות, והיא הגנה על מעל מיליון מכשירים רפואיים ו-10 מיליון רכיבי IoT. בדצמבר האחרון חברת הסייבר הישראלית קלארוטי רכשה את מדיגייט תמורת 400 מיליון דולר. אתגר הנראות לנגר ציין כי "אתגר נוסף באבטחת המכשירים הרפואיים הוא הנראות. הרכיבים הללו לא מנוהלים ואינם מזוהים בתוך הרשת, כי יש להם פרוטוקולים שונים. כך 'נולד' עוד אתגר למנהלי האבטחה, שמתקשים לבנות אסטרטגיית הגנה. באמצעות הרכישה אנחנו מספקים להם נראות ויכולת לניהול סיכונים, עם 'הזרמת' מדיניות אבטחה, שמאפשרת למכשירים מסוימים לדבר רק עם מכשירים ספציפיים אחרים. אין כל סיבה שהאינפוזיה תדבר עם מכשיר הרנטגן, למשל". לדבריו, "לרכישה שלנו היה גם היגיון טכנולוגי, לא רק עסקי: לקחנו את החוזקה שלנו בעולם הבריאות והשלכנו אותה לחוזקה של קלארוטי בעולם התעשיה". "נדרש לגשר בין איומי סייבר-פיזיים לאיומי IT" לנגר ציין כי "גרטנר קבעה באחרונה שהטכנולוגיות שעומדות בבסיס התשתיות הקריטיות הפכו עם הזמן ליותר דיגיטליות ומחוברות לרשת האינטרנט, או למערכות IT ארגוניות, או זו לזו. כך, נוצרו הרבה מערכות סייבר-פיזיות, שמורכבות משילוב של תשתיות ישנות, כאלה שהותקנו לפני שנים, בלא אבטחה מובנית ועם נכסים חדשים, שפגיעים מאוד ומלאים בנקודות תורפה. התוצאה היא עלייה משמעותית במשטח התקיפה של הארגון. הבנו שמה שנדרש הוא לגשר בין איומי אבטחה סייבר-פיזיים לאיומי IT בעזרת פתרונות משולבים". "באחרונה", אמר, "השקנו פלטפורמה, xDome, שמאפשרת לארגונים תעשייתיים עם מערכות סייבר-פיזיות מדור קודם להפוך למודרניות, ועדיין להיות מוגנות בסביבת האינטרנט המורחב של הדברים (XIoT – Extended IoT). הפלטפורמה מבוססת תוכנה כשירות (SaaS) ומספקת יכולות זיהוי, הגנה וניטור רחבות. היא תומכת באבטחה של כל מערכות הגנת הסייבר בכל ארגון". לסיכום אמר לנגר כי "זיהוי נכסים הוא צורך דחוף. כל ארגון חייב להתחיל משם את מסע האבטחה שלו. אלא שרשימת מלאי של הנכסים אינה מספיקה – נדרש לשלב אותה עם מידע וניהול של החולשות והסיכונים שיש בהם. באופן זה הארגון יוכל להיות פרו-אקטיבי בהגנה שלו, יוזם ומונע מראש איומים ואירועי סייבר. שינוי שכזה הוא קריטי להשגת שרידות סייבר וחוסן תפעולי".

סין יכולה לבחון באגי אבטחה לפני שחברות הטכנולוגיה מוציאות להם תיקונים, אמר בכיר במשרד להגנת המולדת האמריקני. בהרצאתו אתמול (ד') בכנס בלאק האט בלאס וגאס, אמר רוברט סילברס, תת-השר במשרד להגנת במולדת (DHS) לנושאי אסטרטגיה, מדיניות ותכנון, כי "נראה שממשלת סין משתמשת בכללי חשיפת פגיעויות התוכנה שלה כדי לדעת מבעוד מועד על פגמים מסוכנים, מסוג 'יום אפס' – ולעשות זאת עוד לפני שחברות טכנולוגיה יוכלו לפרוס להם הטלאות ותיקונים". לדברי סילברס, "הכללים המחמירים של דיווח על פגיעות בבייג'ינג, פירושם שפקידי ממשל יכולים לקבל גישה מוקדמת – אפילו לפגיעויות החמורות ביותר". מומחים ציינו, כי אם ממשלת סין מנתחת פגיעויות מסוג "יום אפס", או פגמי תוכנה שלא היו ידועים עד כה – ועושה זאת לפני שהחברות המושפעות יכולות לפרוס תיקון, "הרי שבייג'ין עשויה להשיג יתרון – והיד שלה תהיה על העליונה, בעת ביצוע מתקפות סייבר שלה נגד ארה"ב, או יריבים דיגיטליים אחרים". לדברי סילברס, ועדת ביקורת של המשרד להגנת המולדת התכנסה באחרונה, על מנת לחקור את פגיעות התוכנה האחרונה של Log4j – שהתגלתה בתחילה על ידי ענקית הטכנולוגיה הסינית עלי באבא. הוא הדגיש כי "הוועדה סיימה את החקירה שלה בשאלות מטרידות מאוד לגבי כללי החשיפה הסיניים". ספציפית לגבי המקרה של הפגיעות Log4j – הוא אמר כי עלי באבא חשפה את הפגם לפני ההודעה לממשלה הסינית. "עלי באבא עשתה את הדבר הנכון", אמר, "אבל, ממצאי ועדת הביקורת מצביעים על כך שעלי באבא נענשה, ככל הנראה, על ידי ממשלת סין – מה שמעלה שאלות לגבי האם וכיצד גורמים רשמיים בסין משתמשים במידע על חשיפת פגיעויות אבטחה". ועדת הביקורת במשרד, המכונה "מועצת סקירת בטיחות הסייבר", היא קבוצה המונה 15 מומחי אבטחת סייבר מהמגזר הציבורי והפרטי. החקירה הראשונית שלה, על פגיעות Log4j – נערכה בחודש שעבר. הוא אמר שחברי הוועדה מודאגים מהדיווחים בחדשות הסיניות, לפיהן עלי באבא נענשה על כך שחשפה את הפגיעות בפומבי – ועשתה זאת בטרם הזעיקה את הממשלה הסינית. חברות סיניות נדרשות לדווח לממשלה על נקודות תורפה – בתוך יומיים מרגע גילוין. כמו כן, נאסר עליהן לחשוף בפומבי פגיעות במהלך "אירועים לאומיים גדולים". "אנחנו חושבים שזה היה תהליך גילוי פגיעות טוב, והפריע לנו שהוא לווה בעונש", אמר סילברס. הוא כינה את עבודת הוועדה על Log4j "תגובת הסייבר בקנה מידה המוני – הגדולה ביותר בהיסטוריה". הוא הוסיף כי "הסיכונים מהפגיעות של Log4j לא ייעלמו בזמן הקרוב. הפגיעות היא כל כך קלה לניצול, וכל כך נפוצה בכל מקום – עד שארגונים צריכים לצפות שהאיום יישאר למשך השנים הבאות, אולי עשור – או יותר".

פרטנר פרסמה הבוקר (ה') תוצאות חיוביות, עם הכנסות שיא רבעוניות של שש שנים וזינוק של יותר מפי חמישה ברווח הנקי. הרווח הנקי של פרטנר הגיע ברבעון השני של השנה ל-47 מיליון שקלים – צמיחה של 422% לעומת תשעה מיליון ברבעון השני של 2021. ההכנסות עלו ביותר מ-2% ועמדו על 859 מיליון. הסעיף העיקרי בהכנסות של פרטנר הוא השירותים, שהניבו לה ברבעון 706 מיליון שקלים – עלייה של 9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זאת, הודות לגידול בהכנסות משירותי נדידה, ומצמיחה במנויי הסלולר והסיבים האופטיים. לעומתן, ההכנסות מציוד ירדו ב-20% ועמדו על 153 מיליון שקלים. בחברה מנמקים את הירידה בין היתר בהחלטתה לעבור למודל השכרת נתבי אינטרנט ללקוחות פרטיים במקום מודל מכירה. בסיס מנויי הסלולר של פרטנר הסתכם בסוף הרבעון השני ב-3.1 מיליון – עלייה של 32 אלף לעומת סוף הרבעון הראשון. נתח השוק שלה עלה מ-27% ל-28%. שיעור הנטישה ירד ל-6.6% אל מול 7.4% ברבעון השני אשתקד. ההכנסה הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) של פרטנר שבה לעלות, לאחר חמישה רבעונים של ירידה: היא גדלה ב-2% ל-49 מיליון שקלים. כמו כן, החברה דיווחה כי 67 אלף משקי בית הצטרפו ברבעון לתשתית הסיבים האופטיים שלה, ומספרם עמד בתום הרבעון על 837 אלף. מאז ועד היום הוא עלה ב-29 אלף משקי בית נוספים – ל-866 אלף. בסיס מנויי הסיבים האופטיים של החברה עלה ברבעון השני ב-17 אלף לרבע מיליון ומאז הוא גדל ב-8,000 נוספים – ל-258 אלף. לעומת זאת, מספר המנויים על פרטנר TV ירד ב-1,000 ועמד על 224 אלף. אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר, אמר כי "אנחנו מציגים תוצאות טובות, שמשקפות יציבות וצמיחה. נמשיך להשקיע בתשתיות ושירותי סיבים ובדור 5". יש לציין שגבאי, שהוא אחד הבעלים של פרטנר לאחר מכירתה בנובמבר האחרון, מונה למנכ"ל הקבוצה בחודש מאי.