כתב: הילל יוסף. "הפיצול שלנו מיבמ יביא לכך שחטיבת השירותים המנוהלים שהייתה עד כה של הענק הכחול, Global Technology Services – GTS, תהפוך להיות חברת האינטגרציה המובילה בעולם. אנחנו מביאים לשוק בשורה מרעננת, של חדשנות המניעה צמיחה, מבלי להפנות עורף ליבמ, שממנה באנו", כך אמר דרור פרל, מנהל פעילות קינדריל ישראל. פרל התראיין לקראת אירוע ההשקה של קינדריל בישראל. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך באופן וירטואלי ביום ב' הקרוב, ה-13 בספטמבר. באפריל השנה עשתה יבמ צעד נוסף בהפרדת שירותי המחשוב המנוהלים שלה מחברת הענק, והודיעה ששמה של החברה החדשה יהיה קינדריל. ההפרדה בין החברות תסתיים עד סוף השנה. למנכ"ל קינדריל מונה מרטין שרוטר, לשעבר סגן נשיא יבמ לשווקים גלובליים, ולנשיאה – אלי קינן, שהיה מנכ"ל יבמ אמריקה הצפונית ויו"ר הענק הכחול ביפן. דרור פרל, מנהל פעילות קינדריל ישראל. צילום: נמרוד קפלוטו קינדריל הוא הלחם של שתי מילים מרכזיות בזהות החברה החדשה ובייעודה: Kyn נגזר מהמילה קירבה (Kinship) ומתייחס להכרה שמערכות יחסים עם אנשים – עובדים, לקוחות ושותפים – עומדות במרכז האסטרטגיה של החברה, ושיש לבנות ולטפח מערכות יחסים ארוכות טווח. Dryl מקורו במילה ענף צעיר (Tendril), והיא מרמזת על צמיחה והתחדשות. "השם קינדריל מעורר את רוח השותפות והצמיחה", אמר פרל. "לקוחות יכירו את קינדריל כמותג שמנהל את המערכות החיוניות בלב ההתקדמות העסקית וכחברה עצמאית עם הכישרון הגלובלי הטוב ביותר בענף". "נהיה חברה של 90 אלף עובדים ב-115 מדינות" "כחברה עצמאית", הסביר פרל, "קינדריל תקדם הסכמים עם שותפים טכנולוגיים מובילים ותסייע ללקוחותיה לבנות יכולות טכנולוגיות חזקות, מאובטחות וגמישות, עם כישרונות מהמנוסים ביותר בתעשייה. יש לה כ-4,600 לקוחות, לרבות כאלה שמפעילים את סביבות המחשוב המורכבות בעולם. נהיה עם נוכחות של 90 אלף עובדים ב-115 מדינות. נעצב, נבנה וננהל את מערכות הטכנולוגיה המודרניות, היעילות והאמינות ביותר שהעולם תלוי בהן מדי יום. מומחי החטיבה בארץ ובחו"ל מתמחים ביישום פרויקטים מורכבים של תשתיות מחשוב, מעבר לענן, אחסון נתונים, תקשורת, אבטחת מידע, חדשנות טכנולוגית ותחומים ייחודיים נוספים". "בחצי השנה האחרונה", אמר, "עסקנו בבניית הצוות המקצועי של החברה ובהרחבת ההכשרות וההתמחויות שלו. רקמנו שורה של שיתופי פעולה עם כלל ספקיות ה-IT המובילות בעולם, דוגמת אורקל וסאפ, ועם ספקיות הענן המובילות בעולם – AWS וגוגל קלאוד. נמשיך לעבוד עם סיסקו, ג'וניפר, אווייה ו-VMware". פרל ציין כי "ההיצע שלנו יכלול שישה תחומי עיסוק: האחד – אפליקיישן, דטה ובינה, עם מיקוד בהגירת מערכות סאפ ואורקל לענן. השני – ענן לסוגיו. הכוונה היא לסביבות מרובות עננים, ענן היברידי, ניהול תשתיות כשירות ושירותי הגירה לכל ענן. השלישי הוא כלל עסקי הליבה של הארגון לצד מיינפריים. הרביעי הוא רישות ומחשוב קצה. החמישי – אבטחת מידע וחוסן סייבר, גיבוי והתאוששות מאסון. התחום השישי הוא סביבת העבודה הדיגיטלית, בדגש על וירטואליזציה ושירותי שיתופיות". לסיכום אמר פרל כי "לקינדריל ישראל יש מאות לקוחות ממגזרים רבים – פיננסים, קמעונאות, היי-טק, ממשלה וביטחון. אנחנו בעיצומו של מהלך קליטה מסיבי וב-2022 נגדיל את מצבת כוח האדם שלנו, שכולל כיום מאות עובדים – בעשרות אחוזים. זרוע הפיתוח של קינדריל מוקמת בימים אלה, כנגזרת של חלק מהמו"פ שהיה ביבמ. בישראל יהיה מרכז מו"פ של קינדריל, לצד מרכזי המו"פ בארצות הברית ובהודו. נצמח במאות אחוזים בשנה הבאה. נהיה הלקוח הכי גדול של יבמ, כמו גם השותף העסקי הכי גדול שלה. יחד עם זאת, נעבוד עם כל ספקיות הענן הגדולות". להרשמה לאירוע לחצו כאן.

מלם תים סיימה באחרונה פרויקט לשדרוג תשתיות שרתי האחסון וה-וירטואליזציה באוריין, מחברות הלוגיסטיקה הגדולות והוותיקות בישראל. עלות הפרויקט נאמדת ביותר ממיליון שקלים. הפרויקט כלל מעבר מסביבה משולבת של v-SAN ו-Dell EMC Traditional למערכת VxRail Hyperconverged Infrastructure, הקמת תשתית חדשה לאתר הייצור, חיזוק סביבת ההתאוששות מאסון והעברת הדטה סנטר של החברה. הפתרון שהוטמע הוא מערכת אחסון All Flash, בעלת דיסקים מהירים, שנותנת מענה לכלל החברה, לרבות בסיס הנתונים שלה, מערכות הליבה, 13 סניפיה, המרכזים הלוגיסטיים והמטה שלה במודיעין, שאליו היא עברה באחרונה. כמו כן, הוסף שרת גיבוי של Veeam, על בסיס שרתי דל. המערכת תשמש את מערכי הלוגיסטיקה וההפצה של אוריין, לרבות משתמשי המרלוגים והמנהלה – כ-800 במספר. סביבת המחשוב כוללת כ-1,000 מחשבים ומסופונים. "פרויקט דגל בתחום המרלוגים" ערן שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אוריין, אמר כי "הגדרנו כמה מטרות, שהפרויקט ענה עליהן אחת לאחת: הטמעת טכנולוגיה מוכרת, פשטות, פרפורמנס, אפשרות גדילה ושרידות". "אחד היתרונות הבולטים במערכת החדשה הוא בקלות ופשטות התפעול, המלווה בתמיכה של דל העולמית", ציין שוורץ. "הכול מנוהל כמקשה אחת, עם מערכת אחידה, במקום אחד. יש לנו ארבע מערכות ליבה גדולות של המכס, הלוגיסטיקה וההפצה, וחשוב לנו שהמשתמש יקבל את המידע הדרוש לו אונליין באופן פשוט". "מאחר שהידע בתפעול מערכת עם הממשקים של דל ו-VMware קיים בארגון, קל לנו לנהל אותה, ללא צורך בעקומת לימוד גבוהה. זו אחת הסיבות המשמעותיות עבורנו בבחירת הפתרון", הוסיף. "כמו כן", ציין, "כחברת ריטייל המבצעת משלוחים, חשובים לנו זמינות המערכות וזמן התגובה שלהן, שמהירות פי ארבעה לעומת הפתרון הקודם שהיה אצלנו. מערכות המיון צריכות לעבוד 24/7 בסריקת ברקודים במהירות גבוהה, בסיס הנתונים צריך לקבל ולהוציא מידע באפס זמן, וזהו יתרון משמעותי של המערכת. התשתיות מאפשרות את הגדילה העתידית שלנו, גם בהתראה קצרה, ללא צורך בהתאמות מיוחדות. יכולת הרחבת החומרה של המערכת תוך זמן קצר היוותה שיקול משמעותי עבורנו ויתרון גדול, ללא צורך בקניית שרת יקר. במערכת הנוכחית, כל שצריך הוא להוסיף דיסק והמערכת גדלה". "המערכת תורמת לביזנס של החברה. תוצאות המעבר לסביבת All Flash ניכרות באופן מובהק, עם השפעה על הביצועים, הזמינות ושרידות המערכת", אמר שוורץ. אלעד שטאובר, מנהל תחום מכירות ה-Commercial במלם תים. צילום: יח"צ "הבחירה במלם תים הייתה קלה עבורנו, כי היא אינטגרטור בולט בפתרונות VXrail, עם ידע וניסיון הן בהתקנה והן בשירות", הוסיף. אלעד שטאובר, מנהל תחום מכירות ה-Commercial במלם תים, אמר כי "אנחנו רואים בכך פרויקט דגל בתחום המרלוגים".

הבינה המלאכותית מהווה אחד הכלים הטכנולוגיים שמסייעים לארגונים להפיק ידע ותובנות מהמידע שיש בידיהם כדי לממש מטרות ויעדים. עבודות מחקר שנעשו בשנים האחרונות הצביעו על כך שקידום הנושא צריך להיות אחד מהיעדים הלאומיים שעל המדינה להציב לעצמה. זאת, על ידי הקמת תשתיות מחקר ועידוד לימוד הנושא הרחב באקדמיה וגם בבתי הספר התיכוניים, כדי לייצר את דור העתיד של החוקרים ומשתמשי המערכות. מסמך מדיניות שהוציא המכון למחקרי ביטחון לאומי ופורסם לפני כמה ימים בדק את הנושא מהזווית של אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל – הן בהיבטים צבאיים והן אזרחיים. המסמך, שנכתב על ידי לירן ענתבי, מסביר את מהות המושג בינה מלאכותית והיישומים שלו. אחד מהם, מעניין במיוחד, עוסק בקשר שבין יישומים ביטחוניים נפוצים לבין בינה מלאכותית. המזכר קובע כי "יישומי בינה מלאכותית בתחום הביטחון הופכים נפיצים וזמינים, חלק מהם כבר מפותחים ביחידות הפיתוח של מערכות הביטחון במדינות שונות וחלקם בחברות ביטחוניות ואזרחיות. בצה"ל, הבינה המלאכותית מחולקת ליישומים שמחליפים פעולות כמו תרגום אוטומטי ומענה אוטומטי, וליישומים לקבלת החלטות, חלקם יישומים אוטונומיים למשימות תכנון וחיזוי. חלק מהם אף מוצאים את עצמם מגיעים לסקטור האזרחי, לאחר שבוצעו התאמות מסוימות". כמו בפרויקט מייבן? רחפן צה"לי בניסוי. צילום: דוברות משרד הביטחון יישומי בינה מלאכותית בתחום הצבאי מוזכרים במסמך בתחומי המודיעין – החל מעיבוד תמונה, דרך ראייה ממוחשבת, וכלה בעיבוד שפה. אלה מסייעים בהתמודדות עם ים של נתונים שמציף את גורמי המודיעין, ושהמוח האנושי מתקשה להתמודד איתו. ברמות קצת יותר מורכבות, מציינים במסמך פרויקטי מודיעין כמו 'פרויקט מייבן' האמריקני, שנעשה בשיתוף פעולה בין הפנטגון לגוגל ועורר לא מעט התנגדויות. יישומים צבאיים נוספים עוסקים בזיהוי פנים, ויש גם יישומים בשירות גורמי ביטחון שמסכלים פיגועים ופשיעה יום יום. אוטונומיה בשירות צבאי יישום מעניין נוסף שמוזכר במסמך הוא הנושא של הנהיגה האוטונומית, שמוכרת מהתחום האזרחי אבל רלוונטית גם לתחומי הצבא. נהיגה אוטונומית כבר קיימת בגופי ביטחון שונים, באמצעות כלים בלתי מאוישים, בעיקר באוויר, שיכולים להיות מכפיל כוח בשדה הקרב ולהחליף חיילים, נגדים וקצינים. המילה האחרונה בתחום שילוב הבינה המלאכותית במערכות הביטחון היא מערכות נשק אוטונומיות. אלה הן מערכות שמסוגלות לחפש, לזהות ולתקוף מטרות באופן אוטונומי באזורים מסוכנים, אבל עדיין לא מחליפות לחלוטין בני אדם. בישראל יש נגיעה קטנה למערכות נשק אוטומטיות, כגון מערכת כיפת ברזל. כאן ובמדינות נוספות, העובדה שהן עדיין מופעלות על ידי בני אדם היא החלטה אסטרטגית של המדינה המפעילה אותן. המזכר מציין כי בתחום זה, המגזר האזרחי מתקדם יותר, כי יש הבדל בין שינוע רכב אוטונומי על כבישים עם תמרורים ידועים מראש לבין שינוע כלי תקיפה אוטונומי, שצריך לנוע בשטח אויב מבלי להיחשף. בהמשך המסמך מובאות דוגמאות ליישומי ביטחון וצבא בתחומים של פיקוד ושליטה, וכן סיוע בלוחמה ובהגנת סייבר על ידי אלגוריתמים שמסוגלים לזהות ולהתריע על תקיפות בצורה מדויקת יותר. בעזרת הבינה המלאכותית ניתן לבצע גם פעולות התקפיות בסייבר, ובמזכר מצוין פיתוח של יבמ, שבעזרתו פותחה נוזקה בשם 'דיפ לוקר', שיודעת להסוות את מטרתה עד להגעתה ליעד. המסקנה הכוללת מקריאת פרק זה היא שברור שמדינות רבות בעולם עושות מאמצים לרתום את הבינה המלאכותית לטובת מירוץ החימוש, והן עושות את זה כבר מ-2014. ישראל צריכה להאיץ את צעדיה בנושא, דווקא בגלל מובילותה הטכנולוגית. בסיכום קובע המזכר שישראל נדרשת לגבש מדיניות בתחום הבינה המלאכותית, על מנת לגרוף הישגים משמעותיים ולא להישאר מאחור. בשנה האחרונה פעלו כמה ועדות מטעם הממשלה, שהמליצו על שורה של צעדים שהממשלה חייבת ליזום. בין היתר נזכיר את הוועדה בראשותה של ד"ר ארנה ברי, וכן עבודת מטה ומחקר שאותה הוביל אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. מסמך המדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי מוסיף ממד חשוב מאוד עבור מדינת ישראל, ומכאן שיש צורך די דחוף לנסח אסטרטגיה לאומית לנושא הבינה המלאכותית ולהקים גוף מתכלל, שיאפשר את ניהולה ברמה הלאומית.

סופווייב מדיקל, הפועלת בתחום המכשור הרפואי לטיפולי עור לא פולשניים, דיווחה על מינויו של אסף קורנר לתפקיד סמנכ"ל הכספים של החברה, שיחליף את מיכאל עדן. קורנר מצטרף לסופווייב מדיקל לאחר שכיהן במשך כ-15 שנים בתפקידים בכירים בתחום הפיננסי, בהם כסמנכ"ל הכספים של חברת Bellerophon Therapeutics, חברה הנסחרת בנאסד"ק. קורנר הוא בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מאוניברסיטת חיפה, והוא רואה חשבון מוסמך.

שם ותפקיד: אורית קניגסברג. סמנכ"לית בכירה, חטיבת פיננסים ואנליטיקה בקבוצת יעל. ותק בתפקיד: 6 חודשים. תפקידים קודמים: ניהול יחידות דליברי עסקיות בחברות מוצר גלובליות ושירותים ישראליות. השכלה ושירות צבאי: השתחררתי כסגן בתפקיד קצינת ח"ן ות"ש במספנת חיל הים. רבות מהקוראות בוודאי לא יודעות מה זה ח"ן ;-) משפחה: אמא גאה לחמישה, סבתא לשלושה ובזוגיות מאושרת. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? סקרנות. סיימתי תיכון כטכנאית אדריכלות. לאחר שנישאתי ועברתי לצפון חיפשתי מה לעשות עם עצמי. נחשפתי לתוכנת אוטוקאד, והשילוב בין סקרנות/יכולות טכניות לבין השנאה לשרטוט שאבו אותי לעולם הטכנולוגיה. לקחתי את השרטוט לפיתוח מתודולוגיות הן בעולם השרטוט עצמו (שכבות, בלוקים משותפים וכו'), התפתחתי לנושא דיגיטציה ומיפוי תב"עות, ומשם, הדרך לניהול פרויקטים ופיתוח מערכות הייתה קצרה…. ממממממ… בעצם 30 שנה זה לא ממש קצרה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כן ולא. אני בוחנת את התעשייה משני כיוונים: חברות שמייצרות/מובילות טכנולוגיה וחברות עסקיות, אשר משתמשות בטכנולוגיה. אם אני מסתכלת על שכבת המובילים וההנהגה של כל חברות הטכנולוגיה/ספקיות שירותים טכנולוגיים, נמצא מעט מאוד חברות שבהן נשים מובילות/חברות הנהלה או ביחס שווה/קרוב ל-50:50. לעומתן, בחברות העסקיות השכבה הניהולית הנשית גדולה יותר, ולכן ניתן לראות יותר ויותר מנהלות מערכות מידע ומנהלות בעמדות מפתח טכנולוגיות בשכבות המובילות. הסיבה לכך לא לגמרי ברורה לי, אבל היא משקפת בעיה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני לא הייתי שמה זאת רק על כתפי האפליה, אלא שילוב של אפליה + "נשים מנוגה גברים ממאדים". אני חושבת שהבדלי תקשורת/שפה, ניהול, מנהיגות והובלה בין גברים לנשים – כל התמהיל יחד מייצר את האפליה. היכן שיש גבר מוביל תראי אותו (לרוב) מרגיש בנוח יותר בחברת גברים, ולהיפך. גברים רבים חשים פחות בנוח ליד נשים חזקות ועוצמתיות ויעדיפו פחות להתמודד איתן. זאת בשילוב "תרבות" של בדיחות/שפה/הערות יוצר את האתגר. פשוט יותר מדי גברים בעמדות מקבלי ההחלטות, ואז מעט מדי נשים בעמדות מפתח, וזו בעיניי האפליה.

יותר מ-80% מהארגונים טוענים, כי הם מתכננים לאפשר לעובדיהם לעבוד מרחוק לפחות בחלק מהזמן גם בחלוף מגיפת הקורונה, אך האם יש להם מה שצריך כדי לעשות זאת ביעילות? עם פרוץ המגיפה רבים מהארגונים אימצו במהירות שיא מגוון רחב של כלי תקשורת ושיתופיות שהיו בידיהם קודם לכן, על מנת להמשיך ולשמור על התהליכים הארגוניים ולאפשר לארגון להמשיך לתפקד כרגיל. לפי מחקר של Metrigy, כבר לפני המגיפה 23% מהחברות אימצו טכנולוגיות תקשורת אחודה כשירות – UCaaS, לעומת 12% בשנת 2018. וכעת, כמעט שנתיים לתוך המשבר, כמעט 65% מהארגונים אומרים, כי המגיפה הגדילה את הסיכוי להשתמש בשירותי תקשורת בענן. המפתח: פתרון UCaaS יחיד ומשולב ללא פתרון UCaas, התפוקה והעבודה השוטפת נפגעות משמעותית. העובדים נאלצים לנווט בתמהיל מבלבל של יישומים, פגישות והעברת הודעות בצוותים כאשר הם אינם מסונכרנים לשרתים המרכזיים שיושבים במשרדי הארגון, שלא לדבר על יישומים ארגוניים, יומנים ולוח שנה, שיש בהם צורך עבור ניהול משימות, ניהול קשרי לקוחות (CRM) ותכנון משאבי ארגון (ERP). כל הסביבות הללו יקרות לתפעול (רישיונות נפרדים לכל יישום, עלויות כוח אדם גבוהות לצורך ניהול כל אחד מהם בנפרד) וקשות לפיקוח, מה שמניע ארגונים באופן טבעי להעדיף עבודה במשרדי החברה. כל זה מוביל לשיפור חסר תקדים ופרודוקטיביות גדולה בעבודה מרחוק. על פי Metrigy, ארגון שמאמץ UCaas, מוציא 56% פחות בהוצאות התפעול למשתמש על בסיס שנתי. והדבר החשוב מכל – המחקר מצא, כי באמצעות פתרון UCaaS, מתאפשר לעובדים לשלוף הודעות צוות מתוך הקונטקט סנטר של הארגון, ובכך נרשמת עלייה של 56.7% בדירוג שביעות רצון הלקוחות, ירידה של 19.7% בעלויות התפעול והפחתה של 23.4% בהוצאות החודשיות לרישיונות על עובד. כיצד למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבור הארגון שלך? הנה מה שעל ארגון לעשות כדי להוזיל עלויות תפעול, לספק גישה מהירה יותר לתכונות המתפתחות ולספק חוויה משולבת לעובדים המרוחקים: להכיר את סביבת השיתופיות במידע הנוכחי בארגון: האם התמהיל הנוכחי של הפתרונות עונה על צורכי העובד בארגון ומאפשר לו לנהל ביעילות צוותים מבוזרים? להעריך את הפוטנציאל של שירותים מבוססי ענן כדי לספק גמישות לתמיכה בעבודה מרחוק וגישה מהירה יותר ליכולות שיתוף פעולה מתפתחות. להעריך מה הם הפתרונות של ספק יחיד לשיחות, שיתוף פעולה בצוותים ופגישות, שעשויים להציע עלויות תפעול מופחתות וכן חוויות משתמש פשוטות. לשקול את הפוטנציאל של פתרונות UCaaS משולבים להפחתת דרישת הניהול וכדי להבטיח יישום מדיניות אבטחה עקבית. הגידול הגבוה בעבודה מרחוק בשנת 2020 בעקבות המגיפה היה תחילתה של מגמה משמעותית וארוכת טווח. בתקופה קצרה, מאות מיליוני עובדים ברחבי העולם נאלצו להחליף את הנוף המשרדי ואת הנסיעה הלחוצה בבוקר לעבודה למקום שבו הם ישנים ואוכלים, בבית, או בכל אופן לעבודה מרחוק ולא במשרד, היכן שישנה התקהלות טבעית. כדי לתחזק עבודה מרחוק לטווח ארוך, על ארגונים ליצור אסטרטגיה מאומצת ומאוחדת סביב יישומי הפגישות, השיחות וההודעות הצוותיות, האישיות והעבודה השיתופית באמצעות UCaaS – תקשורת אחודה כשירות.   הכותב הוא מהנדס מערכות באוויה ישראל.

שנת תשפ"א התאפיינה בשלל פרויקטי מחשוב בממשלה – למרות הקורונה. המגפה לא השביתה את פעילות ה-IT במשרדי הממשלה. שני המהלכים המרכזיים של השנה בתחום זה הם הפיתוחים שהתבקשו בעקבות הטיפול במשבר הקורונה – הן המעבר לעבודה מרחוק והן המשך מתן השירות לאזרח, גם בסגרים – ופרויקט הענן הממשלתי נימבוס, שהשנה הוכרזו שתי הזוכות בו, AWS וגוגל – והשלכותיו, לרבות דיונים משפטיים והקמת דטה סנטרים מקומיים ואזורי ענן על ידי שתי החברות הזוכות ועל ידי מיקרוסופט ואורקל, שהפסידו. אין ספק שהפרויקט רחב ההיקף הזה ומימושו יהיו בכותרות גם בתשפ"ב. לסיכום השנה, מערכת אנשים ומחשבים ביקשה משורה של מנמ"רים בכירים בממשלה להצביע על הפרויקטים החשובים במחשוב הממשלתי בשנה החולפת ולחלוק עמנו את תוכניות העבודה שלהם לשנה החדשה. זהו החלק השני, לאחר שביום ה' האחרון פרסמנו את החלק הראשון. להלן דבריהם: דן בן סימון, מנמ"ר רשות האכיפה והגבייה "רשות האכיפה והגבייה, כמו כל המגזר הציבורי, נדרשה לבצע התאמות כדי לאפשר רצף תפקודי של הארגון בתקופת הקורונה. האתגרים שעמדו בפני הרשות היו לאפשר, בזמן הסגרים, המשך עבודה תקינה של העובדים, מתן תמיכה ללקוחות הרשות ומציאת פתרונות מהירים לשינויי חקיקה שניסו לתת מענה לסוגיות הנלוות למגפה. המוטו שלנו היה שהטכנולוגיה וחטיבת מערכות המידע של הרשות לא יהוו חסם לשינויים אלה, אלא יהיו גורם מאפשר ותומך בכל שינוי. בשנה זו חוקקו הוראות שעה רבות בניסיון לתת מענה להשלכות המגפה על המצב הכלכלי. חטיבת מערכות המידע נדרשה למאמץ יתר בשחרור גרסאות מהירות במערכות הליבה של הרשות. דן בן סימון, מנמ"ר רשות האכיפה והגבייה. צילום: קובי קנטור ז"ל בתשפ"ב, רשות האכיפה והגבייה תמשיך להתאים את המערכות לשינויי החקיקה הצפויים. כמו כן, מתוכנן המשך שדרוג האתר האישי, בכדי להרחיב את השימוש – הן של משתמשים קיימים והן לקבוצות נוספות בציבור, תוך פעילות הטמעה בקרב אוכלוסיות שונות שכרגע נמנעות מלהשתמש בערוץ זה. גם הרשות נערכת למעבר לענן, וכעת אנחנו לומדים את האפשרויות הגלומות בו. המהלך מתבצע כל הזמן תוך בחינת עלות-תועלת, בהתאם למחויבות ההגנה על הפרטיות וסיווג המידע. אני מאמין שכניסת פרויקט נימבוס תחייב את המשרדים לבצע חשיבה מחודשת ועדכנית לתוכניות החומש". אילן אללוף, מנהל מרכבה "מרכבה, שהיא מערכת הליבה והתשתית של המערך הממשלתי בישראל, משרתת את משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים, מלבד מערכת הביטחון ובתי החולים. בסך הכול יש לה מעל 150 אלף משתמשים, כולל משתמשי לוויין וספקים. המערכת עובדת במקביל על 80 פרויקטים שונים ורוחביים עבור כל משרדי הממשלה, שנועדו לייעל את עבודת הממשלה ולשפר את חוויית המשתמש – הפנימי אך בעיקר האזרחים. תקופת הקורונה האיצה פיתוח מהלכים שמהווים שינוי דרמטי בתפיסת העבודה של המשרדים. בין הפרויקטים: מחשוב תהליך הערבויות שספקים צריכים לספק לממשלה במסגרת מכרזים שבהם הם זוכים, ופרויקט מחשוב תהליך עבודת הבוחנים בוועדות הבחינות המראיינות מועמדים לשירות המדינה, לאחר שהם עברו את שלבי המיון הראשונים. פתרון נוסף הוא סימולציית תקציב שמשמשת את התקציבנים בחשבויות של משרדי הממשלה. זהו כלי ניהולי שמתווסף למערכת הבקרה התקציבית, והוא מאפשר לחשבי המשרדים לבצע הדמיות של תסריטים שונים בכל מה שקשור לשינויים בתקציב. אילן אללוף, מנהל מרכבה. צילום: יח"צ בשנים האחרונות מושם דגש על שיפור ממשקי המשתמש של מערכת מרכבה, וזה ימשיך בשנה הקרובה. אין חולק שממשקי המשתמש המקוריים לא ידידותיים וזה פשוט נכשל. בשנים האחרונות פיתחנו כלים שמאפשרים להגיש למשתמש חוויית משתמש שונה לחלוטין, ואנחנו מבצעים כיום כמה פיילוטים בכמה משרדים. אנחנו מבצעים את השיפור אחרי שאנחנו לומדים את הכלים של סאפ, שהמערכת בנויה על בסיסם. לגבי השנים הבאות – כבר בשנה הבאה יחול שינוי דרמטי במערכת השכר של עובדי המדינה, והוא יבוא לידי ביטוי בכך שכל משרד יוכל להנפיק את תלושי השכר שלו, על בסיס מערכת שמרכבה מפתחת יחד עם מלם. נושא השכר של עובדי המדינה נעשה מאז קום המדינה על ידי מלם בלבד, וכעת השליטה והניהול שלו עובר לידי הממשלה. מי שמכיר את זה יודע שזאת מהפכה של ממש. אנחנו בוחנים בשלב זה את נימבוס, יהיה צורך להכין את התשתיות שלנו לצורך כך, להעביר אותן לענן. אתגר שני הוא שמרכבה היא מערכת שמבוקרת על ידי מערך הסייבר בסביבה מאוד קשוחה, ואנחנו לא רוצים לסכן את היכולות שלה במעבר לענן. הנושא ייבחן, כי מדובר במערכת ליבה קריטית. עם זאת, לנימבוס יש יתרונות בכל מה שקשור לעדכון גרסאות של המערכות, שניתן יהיה לעשותם בענן".

דרור פרל, עד לא מכבר איש יבמ (IBM) ישראל, מונה לתפקיד מנהל פעילות קינדריל (Kyndryl) ישראל, כך נודע לאנשים ומחשבים. פרל עבד בענק הכחול יותר משני עשורים. בעקבות מינויו של דניאל מלכה למנכ"ל יבמ ישראל, מונה פרל ב-2017 לתפקיד מנהל חטיבת GTS – שירותים טכנולוגיים גלובליים – בסניף הישראלי של הענק הכחול. בתפקידו הקודם שימש פרל מנהל חטיבת פתרונות הענן והחדשנות ביבמ ישראל. פרל שימש בעבר במגוון תפקידים בחברה, בהם מנהל התפעול של הסניף הישראלי, מנהל מכירות באירופה, מנהל פיתוח עסקי בתחום התוכנה בחברה, מנהל תחום מכירות ה-AS/400 בישראל, ומנהל GTU, היחידה הטכנולוגית הגלובלית בחברה. במסגרת תפקידיו, הוביל פרל את תוכנית ההאצה של יבמ, IBM Alpha Zone – בה התמקדו החברות הנבחרות בהאצת פיתוח המוצר, עד להבאתו לרמת "Enterprise Grade" ובמקביל – ביצירת תשתית ליחסים עסקיים ארוכי טווח עם הענק הכחול ועם לקוחותיה בעולם. עוד הוביל פרל את חממת הבריאות הראשונה של החברה, MindUp. פרל הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מ-OUBS-UK London. קינדריל היא חברת האינטגרציה המוקמת בימים אלה על בסיס הפרדת שירותי המחשוב המנוהלים של יבמ מחברת הענק. ההפרדה בין החברות תסתיים עד סוף השנה. למנכ"ל החברה מונה בתחילת השנה מרטין שרוטר, לשעבר סגן נשיא יבמ לשווקים גלובליים, ולנשיאה – אלי קינן, שהיה מנכ"ל יבמ אמריקה הצפונית ויו"ר הענק הכחול ביפן. קינדריל הוא הלחם של שתי מילים מרכזיות בזהות החברה החדשה ובייעודה: Kyn נגזר מהמילה קירבה (kinship), ומתייחס להכרה שמערכות יחסים עם אנשים – עובדים, לקוחות ושותפים – עומדות במרכז האסטרטגיה של החברה, ושיש לבנות ולטפח מערכות יחסים ארוכות טווח. Dryl מקורו במילה ענף צעיר (tendril), ומרמז על צמיחה והתחדשות. קינדריל, כך לפי גרטנר, צפויה להיות חברת האינטגרציה הגדולה בעולם, והיקף פעילותה וגודלה יהיה כפול מהבאה אחריה בדירוג. יש לה כ-4,600 לקוחות ארגוניים, לרבות כאלה המפעילים את סביבות המחשוב המורכבות בעולם. לקינדריל העולמית תהיה נוכחות של 90 אלף עובדים ב-115 מדינות. מומחי החטיבה בארץ ובעולם מתמחים ביישום פרויקטים מורכבים של תשתיות מחשוב, מעבר לענן, אחסון נתונים, תקשורת, אבטחת מידע, חדשנות טכנולוגית ותחומים ייחודיים נוספים. בחצי השנה האחרונה עסקו פרל ואנשיו בבניית הצוות המקצועי של החברה ובהרחבת ההכשרות וההתמחויות שלו. ברמה העולמית, כמו גם המקומית, הם ערכו שורה של שיתופי פעולה עם כלל ספקיות ה-IT המובילות בעולם, דוגמת אורקל (Oracle) וסאפ (SAP), ועם ספקיות הענן המובילות בעולם – אמזון ווב סרביסז (AWS)  וגוגל קלאוד. לקינדריל ישראל יש מאות לקוחות מכלל המגזרים – פיננסים, קמעונאות, היי-טק, ממשלה וביטחון. הסניף הישראלי של החברה בהקמה נמצא בעיצומו של מהלך קליטה מסיבי, ויגדיל את מצבת כוח האדם שלו, המונה מאות עובדים – בעשרות אחוזים ב-2022. זרוע הפיתוח של קינדריל מוקמת בימים אלה, כנגזרת של חלק מהמו"פ שהיה ביבמ. לישראל יהיה מרכז מו"פ של קינדריל, לצד מרכזי המו"פ בארה"ב ובהודו. לא ניתן היה להשיג את תגובתו של פרל לפרסום. ביום ב', ה-13 בספטמבר, בשעה 09:30, ייערך אירוע ההשקה המקוון של קינדריל בישראל.