One1 ידועה בתעשיית ההיי-טק במשך שנים, לא רק בזכות המוניטין שלה אלא גם עקב ה-1 בשמה. בחברה החליטו באחרונה להיפרד מספרה זו וחושפים היום (ב') את שמה החדש - ONE (או וואן) ואת הלוגו העדכני שלה, כחלק ממהלך מיתוגי כולל. ב-וואן אומרים כי המיתוג החדש "נועד לבטא את היכולות של החברה ושל חברות הבת שלה, וכן לייצר זהות אחידה ומגובשת לכל היחידות העסקיות וחברות הבת בקבוצה". לדברי עדי אייל, מנכ"ל וואן, "בעקבות הצמיחה המהירה של החברה והרחבת תחומי הפעילות, יצאנו לתהליך מעמיק, שבמסגרתו חידדנו וגיבשנו מחדש את ערכי היסוד הייחודיים לנו. בתקופה הקרובה נמשיך בתהליך הטמעת המיתוג החדש וחשיפתו לכלל לקוחותינו". [caption id="attachment_216296" align="alignnone" width="600"] הלוגו הישן של One1[/caption] בשנה האחרונה, וואן נהנית מצמיחה מואצת ומגידול מרשים בהכנסות וברווחים. הכנסות החברה במחצית הראשונה של השנה רשמו עלייה של כ-16% והרווח הנקי שלה זינק בכ-28%. היא אף הרחיבה את פעילותה בתחומי הענן, ה-BI והטרנספורמציה הדיגיטלית, בין היתר באמצעות חברות הבנות אקזקטק, ONE BI ו-וואן טינגז. המיתוג החדש עוצב על ידי חברת המיתוג פירמה, בניהולו של דורון גולדנברג. המיתוג והלוגו החדשים ישמשו את וואן מעתה והלאה בהתנהלותה השוטפת מול הלקוחות, השותפים, המשקיעים ו-4,000 העובדים שלה בארץ ובחו"ל.

דבר אחד בוודאות אי אפשר לקחת לשיאומי: זו חברה ששומרת על קצב השקת מכשירים שיכול להתמודד כנראה רק עם זה של וואווי. כמעט שאין חברה שמשחררת טלפונים חדשים לשוק בקצב שלה, וגם אם זה קצת מבלבל לפעמים את הלקוחות הפוטנציאליים, בסופו של דבר שיאומי מצליחה לתקוף כל נקודת מחיר, עד לשוליים של הצמרת העליונה של המכשירים. לעתים היא אפילו משיקה יותר מטלפון אחד באותה ההזדמנות. אחד המהלכים הבולטים שהחברה ביצעה בשנה האחרונה הוא הפרדת המותג Redmi מ-Mi והפיכתו למעין "חברה בת". Redmi הוא מותג שמתמקד לחלוטין בשוק הביניים ולמטה ממנו, בדגש על השוק ההודי. כמעט את כל ההכרזות וההשקות שקשורות למותג היא מבצעת בתת היבשת הענקית, שבה רבים משתוקקים לטלפוניה, ולא משנה דו"ח של איזו חברת ניתוח שווקים קוראים. המכשיר החדש של שיאומי, Redmi Note 8 Pro, מספק יכולת לבחון מקרוב את הדרך שבה החברה פועלת בהיבט הזה. הוא הושק זמן קצר מאוד אחרי Redmi Note 8 ועל אף שהוא מאוד דומה לו, הוא מציע די והותר דברים שונים כדי לשכנע שיש בו התקדמות מסוימת. כך, בשני המכשירים יש ארבע מצלמות מאחור, אבל בעוד שה-Note 8 ה-"רגיל" מציע מצלמת 48 מגה-פיקסל, ב-Note 8 Pro כבר מיקמה החברה מצלמת 64 מגה-פיקסל עם צמצם מהיר יותר במקצת, כדי לתת מענה למגמות בשוק. יש סיכוי שעוד לפני סוף דצמבר היא תשיק מכשיר אחד לפחות עם מצלמת 108 מגה-פיקסל. גם המצלמה הקדמית שופרה במעבר ל-Pro, והיא כוללת כעת חיישן בגודל של 20 מגה-פיקסל לעומת 13 מגה-פיקסל ב-Note 8 המקורי. עם זאת, קשה להאמין שזה משפיע על רוב המשתמשים. סלפי זה סלפי ולא יצירת אומנות, גם אם יש כאלה שיודעים להפוך את התמונות הללו לכאלה. תכונה נוספת ב-Redmi Note 8 Pro היא שהמסך שלו גדול יותר ומתמתח על 6.5 אינץ'. אבל כמו תמיד כמעט במכשירים של החברה, ובוודאי במגזר השוק הזה, הוא מתספק בפאנל LCD וברזולוציית +FHD סטנדרטית, כשיש גם מגרעת בצורת טיפה די גדולה למעלה, כדי לאכלס את המצלמה הקדמית. המכשיר גם מציע, ברמה הבסיסית, מעט יותר זיכרון עבודה - 6 ג'יגה-בייט לעומת 4 ג'יגה-בייט. לעומת זאת, זיכרון האחסון בדגם הראשוני נותר על 64 ג'יגה-בייט. בדרך, גם הסוללה צמחה לה - מ-4,000 ל-4,500 מילי אמפר לשעה, אבל היא עדיין תומכת בהספק טעינה של 18 וואט. הבחירה המפתיעה במערכת על שבב נראה שההבדל המשמעותי הוא הבחירה המפתיעה של שיאומי לכלול ב-Pro את המערכת על שבב Helio G90T, שהיא החזקה ביותר שמציעה מדיה-טק, יריבתה של קוואלקום, שמעבד הביניים שלה, Snapdragon 665, מעטר את ה-Note 8. המערכת של מדיה-טק מציעה שתי ליבות Cortex-A76 במהירות 2.05 ג'יגה-הרץ ושש ליבות Cortex-A55 במהירות 2 ג'יגה-הרץ, לכל היותר. השבב הגרפי הוא Mali-G76 החדש, והוא משובץ במערכת בתצורת ארבע הליבות שלו. המערכת של Redmi Note 8 Pro אכן מספקת ביצועים גבוהים יותר ממה שמציעות מערכות שוק הביניים של קוואלקום, אבל היא לא ממש מגרדת את הביצועים של Snapdragon 855, כך שהטלפון לא חורג מרמה של השוק שאליו הוא מיועד. המכשיר לא מתחמם, גם לא בעבודה מאומצת, כך שאין זה פלא שהוא עמד בציפיות הגבוהות שתליתי בו והצליח לעבור את בדיקות הזמן ביותר מ-11 שעות, ועוד עם עודף לא מבוטל. הרבה מצלמות וחיישן טביעות אצבע לא נוח לשימוש המצלמות מסודרות מאחור באופן אנכי, כשהמצלמה הרביעית ממוקמת מהצד יחד עם המבזק. מתחת לשלוש הראשיות יש את חיישן טביעות האצבע, והוא מאוד קטן ולא נוח לשימוש לעומת מכשירים אחרים של החברה. זהו המחיר שצריך כנראה לשלם כשרוצים לדחוף כל כך הרבה מצלמות לגב אחד מסכן. אפליקציית הצילום לא עברה שינויים משמעותיים. יש את מצב הבינה המלאכותית הצפוי, שמשנה את ההגדרות בהתאם למה שנמצא מול המצלמה הראשית. לצדו קיים מצב מקרו ייעודי, שאמור לשפר את איכות התמונות כשמצלמים דברים ממש מקרוב, והוא בדרך כלל עובד היטב. המצב השלישי הוא של 64 מגה-פיקסל, שבדיוק כמו במכשירים קודמים של שיאומי מאפשר לצלם במלוא הפיקסלים של המצלמה הראשית, ולא מחבר בין כל ארבעה פיקסלים כדי ליצור תמונה של 16 מגה-פיקסל עם יותר אור ופרטים, כמו שקורה בצילום רגיל. האיכות של התמונות מוצלחת באור יום ובשעות בין הערביים, ומצב הלילה המצופה בהחלט סביר ומצליח להכניס מספיק אור לתמונה כדי לספק פרטים גם בחושך מבלי להפוך אותה ליותר מדי פלסטית. עם תג מחיר של 1,079 שקלים, ה-Redmi Note 8 Pro בהחלט מספק תמורה גבוהה עבור אלה שלא רוצים להוציא יותר מדי ובכל זאת ליהנות מטלפון יותר מסביר. דרך אגב, ההפרש מה-Redmi Note 8 עומד על 100 שקלים בלבד.

משטרת הלנדייל ביץ', פלורידה, ארה"ב, חוקרת רצח שאירע בחודש יולי. לצורך החקירה דרשו החוקרים מחברת אמזון לקבל את כל ההקלטות שביצעה העוזרת הקולית אלקסה, שפעלה בצמד מכשירי אקו שהיו בסביבת האירוע, בבית שבו הוא התרחש. השוטרים מקווים לתפוס עדויות אודיו לרצח, שהוקלטו באקראי על יד אלקסה, ולכן השיגו את ההקלטות מהחברה, כך על פי מסמכי בית המשפט. דובר המשטרה, פדרו אבוט, אישר לתקשורת כי רשויות אכיפת החוק המקומיות השיגו את החומר המבוקש מאמזון. "קיבלנו הקלטות ואנחנו נמצאים בתהליך של ניתוח המידע שנשלח אלינו", אמר אבוט, אך הוסיף והבהיר כי לא יוכל לדון בתוכן ההקלטות. חנית בחזה - מה לכדה אלקסה מהמתרחש? מה שכן ידוע על המקרה הטראגי הוא שסילביה גלבה קרספו ובעלה, אדם קרספו, נקלעו לריב קשה בליל ה-12 ביולי האחרון, ושזה הביא למותה. אדם קרספו אמר למשטרה שכאשר ניסה לגרום לאשתו לצאת מהמיטה במהלך הוויכוח, היא תפסה בחנית בעלת להב באורך 12 אינץ' בכדי לגונן על עצמה ולהישאר במקומה. כשהמשיך למשוך ולנסות לגרום לה לזוז, הוא אמר ששמע את החנית נוקשת וכשהסתובב, להב החנית היה בחזה של אשתו, לדבריו. הוא אף סיפר למשטרה כי שלף אותה, בתקווה שהפציעה "לא כל כך נוראה", אבל לשווא - סילביה מתה. אדם הואשם ברצח אשתו, והבלשים ביקשו מהשופט להורות לאמזון למסור את כל מה שקלטו שני מכשירי Echo Dot בזירת הרצח, החל מה-11 ביולי בשעה 12 בבוקר ועד ל-12 ביולי בשעה 11:59 בערב, על פי צו חיפוש. [caption id="attachment_300816" align="alignnone" width="600"] אמזון. צילום: BigStock[/caption] סוקרים של אמזון האזינו להקלטות אינטימיות נושא ההקלטות שמבצעת אלקסה - שעד היום לא ברור אם התמידיות, אקראיות או מתבצעות רק לאחר שהעוזרת שומעת את שמה, שהוא המילה שמעוררת אותה - עולה לכותרות כל העת בעיקר משום חרדה לפרטיות המשתמשים ולמה שהענקית מסיאטל עלולה לעשות עם הדטה הפרטי שנתפס בהקלטות. באפריל האחרון דיווח בלומברג כי רוב הזמן, כאשר הלקוחות מדברים אל הרמקול החכם של אמזון, Echo, רק תוכנת הזיהוי הקולי מקשיבה, אבל לפעמים עותק אקראי של האודיו נשלח לסוקרים באחד ממטות אמזון ברחבי העולם. הסיבה לכך, לפחות זו המוצהרת, היא הרצון של החברה שגורם אנושי יתעתק את השמע ויוסיף לו הערות מחכימות, בכדי לסייע לאלגוריתמים של אמזון וליכולות הבנת השמע בבינה המלאכותית שעומדת מאחורי אלקסה להשתפר. בהמשך נחשף כי את אותה פרקטיקה עצמה מחילות גם ענקיות טכנולוגיה רבות אחרות, ביניהן גוגל ומיקרוסופט, שוב בטענה שהמטרה היא "ללמד" את העוזרים הקוליים להיות יותר חכמים. בדיווח ציון כי העובד לא מתעניין בהכרח במהות התוכן שהקליטה אלקסה אלא רק מבצע את תפקידו, אלא שתחקיר, שאת ממצאיו פרסם הצהובון הבריטי הסאן ב-29 ביולי, מצא כי עובדי אמזון האזינו לשיחות פרטיות ואינטימיות ולמשתמשי הרמקולים מקיימים יחסי מין, בזמן שסקרו אלפי הקלטות, לכאורה רנדומליות, שביצעה אלקסה. לבסוף בישרה אמזון כי עקב טרוניה שהקימו המשתמשים וכלי התקשורת בנוגע לחדירה הזו לפרטיותם, היא משנה את המדיניות ותאפשר למשתמשים לבטל את התכונה במכשיריהם. המקרה האחרון מעלה שוב את השאלה מה מקליטה אלקסה ומדוע. התהיה המסוימת כבר עלתה גם בהקשר למקרים פליליים שקרו, כמו למשל במרץ 2017, כשבמסגרת חקירה תבעה המשטרה, שוב בארה"ב, מאמזון לספק לה מידע שנשמר על רמקול חכם מתוצרתה, שפעל כל העת בבית שבו נמצאה גופה בג'קוזי, ובניסיון לפענח האם מדובר ברצח ומי אשם בו. כמו בעבר, גם בהקשר לרצח סילביה קרספו, אמזון הדגישה בהצהרה לרשת CBS כי היא אינה מוסרת מידע על לקוחות, אלא אם כן קיבלה "הוראה תקפה ומחייבת מבחינה חוקית" לעשות כך, וכי היא מתנגדת לבקשות דומות אם הן "מוגזמות או בלתי הולמות בדרך אחרת".

בשנת 2014 רכשה פייסבוק את ווטסאפ בעקבות הפופולאריות העולה של הפלטפורמה החברתית שלה להעברת מסרי טקסט, תמונות, קובצי אודיו ווידיאו, שיחות קוליות מבוססות אינטרנט ויצירת קבוצות משתמשים, ובכך יצרה לעצמה פייסבוק פלטפורמה משלימה להעברת מסרים. תביעה שהגישה באחרונה פייסבוק נגד קבוצת NSO טוענת, כי NSO ניצלה פירצה בווטסאפ לצורך מעקב אחרי לפחות כ-100 עיתונאים, דיפלומטים, פעילי זכויות אדם, מתנגדים פוליטיים, בכירים בממשל ואחרים. היכולת המיוחסת לתקיפה הנוכחית על פייסבוק פותחה כפי הנראה ב-NSO על בסיס פגיעות כלשהי שנמצאה על ידם באופן שבו מתבצעות שיחות הווידיאו של ווטסאפ. הפגיעות שנמצאה מאפשרת החדרה של רוגלה דרך שיחת וידיאו תמימה, מה שמאפשר להאזין ו/או לקבל שליטה מרחוק על מכשיר המובייל של המותקף. בתביעה של פייסבוק נטען, כי NSO עשתה "הנדוס לאחור" של אפליקציית ווטסאפ ופיתחה תוכנה, שתאפשר להם לבצע הדמיה של התנהגות רשת ווטסאפ לגיטימית על מנת להעביר ולהחדיר קוד זדוני כדי להשתלט על המכשירים. בשנים האחרונות מופנית ביקורת הולכת וגוברת כנגד פייסבוק על כך, שהיא משמשת כלי מרכזי להפצת ידיעות כוזבות, עד כדי ערעור המערכת הדמוקרטית העולמית. ישויות מדיניות למדו לנצל היטב את הרשתות החברתיות לצורכיהן הפוליטיים והמדיניים, ובתוך כך לא פעם זורעים כאוס על ידי הפצת מידע שגוי, המעוות את תפיסת המציאות של האזרחים. מגמות אלו הובילו לכך, שלאנשים פחות ופחות חשוב לברר את העובדות ויותר חשוב להביע עמדות ולנתח את המציאות מתוך עמדה, כי תמיד ישנן בנמצא ידיעות אלטרנטיביות שיוכלו להיתמך בהן. יש הקוראים לכך עידן אל מול חצי הביקורת המופנים כלפיה, פייסבוק בעיקר גלגלה עיניים, ובצעד שנראה כי בעיקר נועד להוציא אותה ידי חובה, השיקה אפשרות לדווח על גבי הפלטפורמה על ידיעות כוזבות. התביעה נגד NSO חושפת את פייסבוק בקלונה על כך שהפכה לפלטפורמה המנוצלת בידי גורמים מסוכנים וזדוניים, הנעזרים בה לביצוע שלל פעולות פליליות, או, לכל הפחות, לא מוסריות בעליל. על הרקע הזה ימשיכו מדינות לנסות ולזכות ביכולות סייבר, המאפשרות להן לנטר פעילות זדונית המתבצעת בשטחן ואף לקדם רגולציה, שתכביד את נטל האחריות של פייסבוק ודומותיה לפרסום על גבי הפלטפורמות שלהן, בדיוק כפי שמחויבים גופי תקשורת אחרים. טענותיה של פייסבוק בבית המשפט עלולות להתברר כחרב פיפיות. תגובת NSO הייתה: "אנו חולקים על ההאשמות ונילחם בהן ככל הנדרש. מטרתה של NSO היא לייצר ולספק טכנולוגיות מתקדמות לגופי מודיעין ממשלתיים ולגופי אכיפת חוק, המסייעים להילחם בטרור ופשע חמור. פלטפורמות מוצפנות מנוצלות לעתים על ידי פדופילים, ארגוני פשע וטרוריסטים כדי להסוות את פעילותם הפלילית. כל שימוש אחר במוצרינו שאינו מניעה של פשע וטרור חמור הוא שימוש לרעה ואסור על פי חוזה". אמנם, הכלים נמכרים אך ורק לארגוני ביטחון של מדינות, אולם יש לא מעט מקרים שבהם הארגון הרוכש עושה שימוש בכלי על מנת למגר אויב פוליטי. עולות כאן כמה שאלות אתיות ומוסריות: האם מותר לעשות שימוש בידע צבאי למטרות עסקיות? האם ייצור של כלי סייבר בשוק האזרחי הוא תופעה שיש לקבלה? האם חוץ מההגבלה על מכירת כלים כאלו למדינות יש לייצר רגולציה נוספת, שתתיר מכירה רק לשימוש במתווה מסוים? אולי הגיע הזמן לייצר את "אמנת ג'נבה" של כלי סייבר התקפיים? יש להניח שאנו בפתחו של עידן חדש, שבו תוכנה הפכה לנשק עוצמתי לכל דבר ועניין, ואולי הגיע הזמן להגדיר זאת כך.   הכותב הוא מנהל התוכנית להגנת הסייבר, HIT מכון טכנולוגי חולון

[caption id="attachment_302403" align="alignleft" width="300"] משחק של פלייטיקה. תמונה: יח"צ[/caption] חברת המשחקים הבינלאומית פלייטיקה נמצאת במגמת התרחבות מואצת. החברה הכפילה ואף יותר את מספר המשחקים בפורטפוליו שלה בשנתיים האחרונות, חלקם באמצעות שורה של רכישות, ביניהן את המפתחת הישראלית ג'לי באטן, את מפתחת משחקי "פריטים מוחבאים" הגרמנית, ווגה, את משחק הסוליטר המוביל Solitaire Grand Harvest, וכן את סיריוסלי הפינית, מפתחת המשחק המוביל Best Fiends. כדי לתמוך בפעילות הנוספת, גם בישראל החברה מגייסת כ-100 עובדים בתחומי השיווק, טכנולוגיה, אנליזה, ועוד. כחלק מהמהלך חטיבת הטכנולוגיה של החברה בישראל, המונה כיום 110 עובדים, עברה ממטה החברה ברחוב החושלים בהרצליה פיתוח, למשרדים חדשים בבניין רוגובין ברחוב המנופים 10 בהרצליה פיתוח, שיתפרסו על פני 2,400 מ"ר. בנוסף חטיבת השיווק, המונה כיום 80 עובדים, מתרחבת ועברה מבניין מטה החברה, למשרדים חדשים סמוכים ברחוב החושלים 4, שיתפרסו על פני 1,400 מ"ר. השטחים שהתפנו במטה החברה, ישמשו עתה לעמדות עבודה נוספות במטה. פלייטיקה מעסיקה כיום בישראל כ-800 עובדים ולחברה 18 משרדים בעולם, בהרצליה, תל אביב, ברלין, הלסינקי, וינה, לונדון, לוס אנג'לס, לאס וגאס, שיקגו, מונטריאול, בואנוס איירס, סידני, טוקיו, בוקרשט, מינסק, קייב, ויניצה ודנייפר. הקבוצה מעסיקה כיום מעל 3,000 עובדים. אורן פיקרסקי, סמנכ"ל התפעול של פלייטיקה: "הביקוש הגדל לעובדים חדשים והגדלת שטחי המשרדים, נובעים מהצמיחה המשמעותית של החברה בשנה האחרונה ולגדילתה עקב הרכישות האחרונות". [caption id="attachment_302404" align="alignnone" width="600"] משחק של פלייטיקה. תמונה: יח"צ[/caption]  

החל ביוני השנה הסוכנות לביטחון לאומי האמריקנית, ה-NSA, מזהירה משתמשי גרסאות ישנות של מערכות ההפעלה Windows לעדכן אותן במהירות לגרסאות נוכחיות. ב-NSA הצטרפו אז לשתי קריאות לעשות זאת של מיקרוסופט בעצמה, שבוצעו במהלך מאי השנה - והכתובת שרשמו השתיים על הקיר הייתה ברורה: המערכות הישנות מכילות פגיעות שמכונה BlueKeep שיכולה להוביל לנזקים ברמה של מתקפת ה-WannaCry הזכורה לרע מ-2017. האזהרות, כנראה, לא היו חמורות סתם, כך מתברר כעת. לפי NSA ולפי CISA, הגוף האמריקני הממשלתי האחראי להגנת הסייבר, התקפת BlueKeep רחבת היקף מתרחשת בעצם ימים אלו, בדיוק לפי שחזו כל הגופים וחוקרים שונים בשוק - והשימוש החוזר הוא במילים "הרסנית" ו-"בעלת השפעה רחבה". הפגיעות קיימות במערכות Windows Xp, Windows Vista, Windows 7, וכן Windows Server בגרסות 2003, 2008 ו-2008 R2. לפי ההערכות, BlueKeep אינה משמשת, לפחות כרגע, כתולעת שמטרתה להוביל רושעות ממחשב למחשב. המטרה העיקרית שאובחנה היא לאפשר לתוקפים לחשוף מחשבים בהם שירותי שולחן העבודה מרחוק פרוצים לאינטרנט במטרה להדביק את המחשבים בכופרות. בשוק קיימים עדיין קרוב ל-700 אלף מחשבים שמריצים מערכת Windows ישנה, ומעבר לפגיעות המסוימת הזו הם חשופים מאוד גם להאקרים שמחפשים מחשבים שיעזרו להם לכרות מטבעות קריפטוגרפים.

השילוב בין בינה מלאכותית וטכנולוגיות האינטרנט האלחוטי המתקדמות ביותר מעצב את החדשנות במגוון תעשיות ומשפר את חיי היום יום שלנו, בין אם אנחנו מטיילים, מתארחים בבית מלון, עושים קניות או מבקרים בבית חולים. לכל מקום שאליו אנחנו הולכים, יכולות ה-BLE (ר"ת Bluetooth Low Energy) שאפל וגוגל הפכו לסטנדרט במכשירים הסלולריים שלהן מאפשרות חוויית משתמש אישית המבוססת על מיקום המשתמש, באמצעות שידור אותות ייחודיים לחיישנים הממוקמים במרחב. טכנולוגיות בינה מלאכותית כמו למידת מכונה לא מונחית פותרות את ההליך היקר, הצורך זמן רב והבלתי יעיל שבו מהנדסים מאתרים פיזית את תדר הרדיו (RF) בתוך מבנים על מנת למצוא היכן לקבע את הגלאים ולכייל אותם ידנית. לעומת זאת, מכשירים מבוססי BLE וירטואלי (vBLE) החליפו גלאים מבוססי סוללה, ואפשרו הגדרה אוטומטית בעזרת תוכנה ועדכון רציף של סביבת RF בזמן אמת. בשעה שקיימות טכנולוגיות כמו האלגוריתם של נטפליקס, שחוזה "תכניות שאולי תאהבו", או הרכב האוטונומי של טסלה, שלומד כיצד להתנהג בסביבה של רטיבות, כך רשתות אלחוטיות מבוססות AI עם vBLE מבטיחות קישוריות עשירה ואמינה יותר למשתמשי המובייל. למידת מכונה בסביבת ענן מספקת הערכות מיקום בדיוק של 1-3 מטרים והשהייה של תת שנייה, שהופכת יישומים מבוססי מיקום כמו ניווט בתוך מבנה ויישומי קרבה לאמינות ובעלויות משתלמות. בנוסף, הבינה המלאכותית מנתחת את התנהגות הגולש ברשת האלחוטית ומאבחנת טרנדים, כך שבעיות Wi-Fi מאותרות באופן יזום ומטופלות לפני שהמשתמשים אפילו יודעים שהן קיימות. הטכנולוגיות האלחוטיות מבוססות הבינה המלאכותית נמצאות עדיין בשלב מוקדם יחסית, אבל אנחנו רואים עוד ועוד עדויות לשימוש בהן, והתוצאות מפתיעות. ישנם ארבעה רכיבים מרכזיים בבניית מנוע AI עבור רשת אלחוטית WLAN: נתונים, מבנה וסיווג, מדע נתונים, ותובנות. בפסקאות הבאות אפרט על כל אחד מהם. נתונים בדיוק כמו שאיכות היין תלויה באיכות הענבים, כך ניתן לבנות פלטפורמה מבוססת AI שנדרשים עבורה נתונים באיכות גבוהה - והרבה מהם. כדי לגשת לזה בצורה נכונה, יש לתכנת נקודות גישה שאוספות סטטוס לפני ואחרי ההתקשרות לרשת מכל מכשיר אלחוטי. נקודות הגישה נדרשות לאסוף הן נתונים ברי סנכרון והן נתונים שאינם ברי סנכרון. נתונים ברי סנכרון הנם הנתונים הרגילים שאותם רואים ממערכות אחרות, כמו סטטוס הרשת. נתונים שאינם ברי סנכרון חשובים גם הם, שכן הם מספקים מידע על מצב המשתמש ליצירת רמות שירות, חוויית שימוש, ואבחון חריגות ואנומליות ברשת. מידע זה, או מטה דטה (מידע אודות המידע), נשלח לענן, במקום שבו מנוע הבינה המלאכותית יכול לעבד נתונים אלה. מבנה וסיווג יחידות בסיסיות של בינה מלאכותית בשלב הבא, מנוע ה-AI צריך לעבד את נתוני המטה דטה שהתקבלו מהאלמנטים ברשת ב-סט של יחידות AI בסיסיות. על מנוע ה-AI להיות מתוכנת בהתאם לדומיין הרשת האלחוטית, כך שניתן יהיה לשייך את המטה דטה לקטגוריות שונות, לטובת ניתוח על ידי כלי ה-Data science toolbox, ובסופו של דבר לספק ראייה לתוך הרשת. מספר יחידות בסיסיות של בינה מלאכותית, שמובנות כמטריצה וכמאבחנים, מאפשרות לעקוב אחר חוויית שימוש מקצה לקצה ומאפיינים מרכזיים כמו זמן ההתחברות, רוחב הפס, הכיסוי האלחוטי, קיבולת הרשת והנדידה. על ידי אבחון בין אם אלמנטים אלה מצליחים או נכשלים להתחבר לרשת, באמצעות ניתוח המידע ניתן לזהות אנומליות ולקבוע את הסיבה לכך. מעבר לכך, מנוע ה-AI יכול לספק את הנראות הנדרשת על מנת לקבוע, לנטר ולהטמיע רמות שירות. [caption id="attachment_264035" align="alignnone" width="600"] בינה מלאכותית. אילוסטרציה: Elnur/BigStock[/caption] מדע הנתונים מרגע שהנתונים נאספו, נמדדו וקוטלגו, ניתן להשתמש במדע הנתונים. יש מגוון טכניקות שניתנות לשימוש, לרבות למידת מכונה עם ובלי פיקוח, כריית מידע, למידה עמוקה ומידע הדדי. טכניקות אלה משמשות לביצוע פעולות כמו Base lining, איתור אנומליות, תיקון אירועים וחיזוי. עוזרים וירטואליים מבוססי AI הרכיב האחרון של מנוע ה-AI הוא עוזר וירטואלי, שמספק מידע למנהל ה-IT וכן הזנת אותו מידע בחזרה לרשת עצמה, על מנת לבצע אוטומציה של תיקון תקלות, עד להפיכתה ל-"רשת בעלת יכולות תיקון עצמי". ניתן לתשאל את מערכת הבינה המלאכותית בשפה פשוטה ומובנת לאדם, ללא צורך ב-CLI או שפות תכנות, כמו שעושות מערכות מסורתיות נטולות AI. פעילות זו משפרת את יעילות צוותי ה-IT, תוך אספקת חוויית משתמש טובה יותר לעובדים וללקוחות. רשתות אלחוטיות רלוונטיות לעסקים יותר מתמיד, אך פתרון הבעיות שלהן הפך קשה יותר מיום ליום, לאור עלייה במספרי המכשירים השונים, מערכות ההפעלה והיישומים. מנועי AI הם כלים הכרחיים לעסקים המתמודדים עם התאמה מתמדת לציוד חדש, כלים ויישומים בעולם המחובר של ימינו. הכותב הוא מנכ"ל ג'וניפר נטוורקס בישראל.

"המתקפות מתפתחות מדי יום. נוף האיומים משתנה וארגונים נדרשים לפתרונות אבטחת מידע והגנת סייבר חדשניים, שיתנו מענה אל מול האיומים, שהולכים ונהיים מתוחכמים ומורכבים. ארגונים נדרשים לפתרון הגנה שכולל סוכן יחיד שפועל פעולה כפולה - גם הגנת תחנות קצה (EPP) וגם ניטור ותגובה לאיומים על עמדות הקצה (EDR)", כך אמר ליאור בן עמי, מנכ"ל SpikeIT. החברה ערכה היום (ב') במלון הרודס בהרצליה, בהפקת אנשים ומחשבים, את הכנס השנתי של סנטינל וואן, שאותה היא מייצגת בישראל. בן עמי דיבר במסגרת אירוע זה, שהתקיים בהשתתפות נציגי לקוחות החברה. לדבריו, "סנטינל וואן הגדירה מחדש את תחום ההגנה על מחשבי הקצה. מחשבי הקצה נמצאים בימינו בכל מקום - ממחשבים ניידים ונייחים דרך מחשוב ענן, דטה סנטרים ועד למכשירי האינטרנט של הדברים, והופכים להיות חלק מהרשת הארגונית. לכן, הם חלק מההגנה ההיקפית הנדרשת". הוא ציין כי "סנטינל וואן היא הראשונה לאחד את תחומי מניעת ההתקפות עם התגובה והנראות. הם מספקים מוצר אחד שלם, שנותן מענה למניעת וגילוי מתקפות סייבר, תגובה אוטומטית, ציד איומים והיכולת לראות ולחקור כל פעילות ברשת". כך, הסביר, החברה מספקת מוצרי ההגנה, כגון אנטי וירוס למחשבי קצה, מחשוב ענן, מחשוב וירטואלי ו-IoT. זאת, בעזרת פלטפורמה אוטונומית, מבוססת בינה מלאכותית". "שינוי טקטוני" "החברה מספקת לארגונים יכולת לערוך חקירה של כל מתקפה, מה מקורה, וכיצד להגיב ולתקן", הסביר. "ה-'שכל' שלה יודע לעבוד אוטונומית, אונליין ואופליין. מדובר בשינוי טקטוני מהעבר, שאז היו מזהים את החתימה של האיום. מוצרי סנטינל וואן מגנים בשתי רמות - האחת, סטטית. המנוע מביט על הקובץ וקובע האם הוא זדוני או לא, לפי 42 אלף מאפייני זדוניות שהוא למד לחפש. הרמה השנייה היא דינמית, התנהגותית. כך, ניתן להגן גם מפני קבצים נגועים וגם מפני מתקפות". בן עמי ציין כי "מוצרי החברה יודעים לעבוד על כלל סוגי הפלטפורמות בשוק – Windows, מכונות וירטואליות, לינוקס ו-Mac - וניתן להטמיע אותן בחצר הארגון, או בענן פרטי, ציבורי או היברידי". לדברי בן עמי, "SpikeIT היא החברה היחידה בישראל שהיא מפיץ בעל ערך מוסף (VAD). הקמנו אותה לפני שבע שנים ומלבד ישראל, היא פועלת גם בגרמניה ובקפריסין. הרעיון שעמד לנגד עינינו עם הקמתה הוא למלא את החלל שבין האינטגרטור למפיץ שהוא 'מזיז קופסאות'. רצינו לייצג את ספקית ה-IT באופן מלא, ולהיות בקו הראשון מול המשווקים - וגם מול לקוחות הקצה". לצד ייצוג של סנטינל וואן בישראל מזה 3.5 שנים, SpikeIT מפיצה בארץ גם את מוצרי האבטחה של Rapid 7 וספיירוס. בן עמי ציין כי מוצרי שלוש החברות הללו מוטמעים ביותר מ-70 חברות ממגזרים שונים, כגון בנקים, ביטוח היי-טק. לסיכום הוא אמר ש-"נגיע עם סנטינל וואן לחברות הגדולות בישראל ונהווה ב-2020 תחליף לספקיות אבטחת המידע המסורתיות. מרכז הפיתוח של החברה, שיושב בארץ, מאפשר גמישות ומענה ישיר ללקוחות ארגוניים מקומיים".