השחקנית והזמרת האמריקנית היפהפייה בלה ת'ורן ספגה באחרונה איומים מהאקר שטעם שגנב תמונות פרטיות משלה, שפרץ לחשבון הטוויטר שלה ושיפרסם אותן שם, אבל החליטה להתמודד עם התופעה המכוערת ולא להיכנע לה. בסוף השבוע האחרון פרסמה השחקנית - שהייתה כוכבת בסדרת הנעורים "שייק" והשתתפה גם בסדרה "קייסי אנדרקאבר" בערוץ דיסני - טוויט ארוך שהסביר את שאירע וכיצד החליטה לקחת שליטה על המצב. "ב-24 השעות האחרונות הייתי מאוימת באמצעות העירום שלי עצמי", כתבה. "אני מרגישה רע, אני מרגישה חשופה, אני מרגישה שמישהו לקח ממני משהו שרציתי שרק אדם מיוחד יראה. הוא שלח לי כמה תמונות עירום של סלבס אחרים, הוא לא יעצור איתי או איתם, הוא פשוט ימשיך בכך", צייצה ת'ורן לעוקביה. Fuck u and the power u think you have over me. I’m gonna write about this in my next book???????????? pic.twitter.com/0Ep0iXgW51 — BITCHIMBELLATHORNE (@bellathorne) 15 ביוני 2019 "הנה התמונות שהוא איים עלי איתן" השחקנית, שמקדמת כעת ספר אוטוביוגרפי שלה, תיארה בציוץ כמה המצב ייסר אותה וכתבה: "אז הנה, לך לעזאזל, במשך 24 השעות האחרונות אני בוכה במקום לחגוג את הספר שלי", והוסיפה וציינה: "ה-FBI יהיה בבית שלך, בקרוב, אז תזהר", יחד עם כמה קללות עסיסיות. בסיום כתבה ת'ורן: "לך תזדיין, אתה והכוח שאתה חושב שיש לך עליי… הנה התמונות שהוא איים עלי איתן, במילים אחרות - הנה הציצים שלי", כתבה ל-6.8 מיליון עוקביה ברשת החברתית המצייצת. הכוכבת זכתה לתגובה אוהדת במיוחד ממרבית הגולשים, שהגיבו בחיוב ובברכות על ההתמודדות שלה עם המצב, שאותה תיארה ת'ורן בתקשורת באמירה: "החזרתי את השליטה לידיי". אבל הייתה גם תגובה אחרת שזכתה לכותרות - השחקנית המבוגרת וופי גולדברג, מגישה בתכנית The View, אמרה לצופים שהכוכבת הצעירה הייתה צריכה לדעת שהאקרים עלולים לגנוב תמונות שלה מהסוג החושפני. "ברגע שאת מצלמת תמונות כאלו זה נכנס לענן וזה זמין לכל האקר שרוצה אותן", אמרה גולדברג בתוכנית. "ואם את לא יודעת שב-2019 זה אישיו, ואני מצטערת, הדור שלך לא - את לא זכאית לעשות את זה". "תתביישי לך", השיבה ת'ורן לגולדברג בסטורי עתיר דמעות שהעלתה לאינסטגרם שלה אתמול (ג'). "אני לא באמת רוצה להגיע ל-The View יותר, כי אני לא באמת רוצה לחטוף השפלות מחבורה של נשים מבוגרות יותר בגלל הגוף והמיניות שלי".

"המהפכה הטכנולוגית הבאה היא הכנסת רכיבי בינה מלאכותית לטלפונים. היא מהווה איום וגם הזדמנות: לצד חדירה נוספת לשאריות הפרטיות שלנו, שטרם נרמסו, זו הזדמנות להפוך את המכשיר כממשק בתווך אדם-מכונה", אמר אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים. בן צור דיבר במליאה המרכזית של Bynet Expo, האירוע השנתי של בינת תקשורת מחשבים. האירוע התקיים היום (ד') בביתן 2 בגני התערוכה, זו השנה ה-16 ברציפות, בהשתתפות אלפי לקוחות החברה ושותפיה העסקיים ובהנחיית העיתונאי דרור גלוברמן. "הסלולר מאכל את הזמן הפנוי שלנו" הבינה המלאכותית, אמר בן צור, "הולכת לשני כיוונים. האחד עוד יותר מיקוד בלקוח והשני - האיומים, היא מתחילה לחשוב במקומנו, המוח האנושי חושב לינארי ובשל הבינה המלאכותית - חושב פחות ואינו מתאמץ. מול האדם באה טכנולוגיה המתפתחת בקצב מעריכי (אקספוננציאלי), לומדת את צורת החשיבה שלנו ומנפיקה תובנות מהירות יותר מהאדם, שהולך ומתנוון מטעמי נוחות". העולם הנייד, אמר בן צור, "הביא את הדיגיטל, נוחות וזמינות המידע. מנגד, באו עימו שלל חוליים ובעיות פיסיות בעמוד שדרה ובראייה, לצד דיכאון, בדידות, ניתוק מקשרים חברתיים. יותר מזה: הסלולר מאכל את הזמן הפנוי שלנו, גוזל את השקט הנפשי, מרדד את המחשבה, ומבטל את הגיוון החשיבתי". "ממכשיר מאד ידידותי", ציין בן צור, "הפך הטלפון לפלטפורמה המשבשת את החשיבה שלנו ומשפיעה עלינו ועל החלטותינו, פוגעת בפרטיות ובאינטימיות שלנו. כשאנו מדברים - יש מישהו ששומע אותנו. נוצר צורך להגן על עצמנו ועל זמן הפנאי שלנו". ממשק מבוסס דיבור ממשק האדם-מכונה, אמר בן צור, "יתבסס בעתיד על תווך הדיבור ולא על הקלדה, שהיא פעולה מלאכותית. הטלפון יהיה עוזר אישי הכי מוצלח, נקליד פחות - נדבר יותר. הטלפון יהיה המתאם בין האדם וכלל המכונות באמצעות API. המידע יועבר באופן יותר מדוייק ומהות הטלפון הנייד תשתנה. הוא יהיה מבוסס בינה מלאכותית, ויהיה איש הקשר שלנו מול עולם המכונות. הוא יברור את ההודעות החשובות לנו ויגן עלינו מפני מסיחי הדעת. אנו כעת בשקט שלפני הסערה של יצרניות המובייל - הדור הבא של הטלפון הוא מהפכה, שתקרה בתחילת העשור הבא". המגמות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, אמר בן צור, "היו משנות סדרי עולם, ועימן - גם ענקיות הטכנולוגיה השתנו, אמזון כבר לא רק מוכרת ספרים וגוגל אינה רק מנוע חיפוש. לאחר כמה שנים של הלם עם אימוץ הטכנולוגיות, הארגונים הבינו שנדרשת טרנספורמציה דיגיטלית, והם החלו לבנות כלים לדבר עם הלקוחות. בניסיון לבצע טרנספורמציה דיגיטלית הושקעו סכומי עתק, 1 טריליון דולרים נשרפו ו-70% מהארגונים נכשלו". לדבריו, "הסיבה: לא היה להם Mind Set לחיות שם, הם לא ידעו איך לנהל ולהוביל את השינוי ואף לא היה להם מיומנות ארגונית לעשות את השינוי ולהתנהל בעולם החדש. רוב החברות המשבשות שהצליחו, לא התחרו בטכנולוגיה קיימת אלא המציאו משהו חדש, אחר, עוקף את הטכנולוגיה הקיימת ולא מתחרה בה ממש, משנה שפה ותפיסה ומגדיר מחדש את חוויית הלקוח". האפליקציה והברזלים התנתקו בעשרים השנים האחרונות, הסביר בן צור, "נוצרה תשתית למהפכה האמיתית שתתרחש בעשור הקרוב. נוצרה סטנדרטיזציה, שפה אחידה לטכנולוגיות - 'מוגדר תוכנה', מבוסס ענן, וירטואליזציה, קונטיינרים ו-API. התקבלה יכולת לעבוד בצורה פתוחה תוך התעלמות מהמיקום הפיסי. האפליקציה וה'ברזל' שהלכו יחד התנתקו בארבעה שלבים: חומרה ותוכנה יחדיו; ניתוק שלהן על ידי וירטואליזציה; קונטיינרים, המחלקים את האפליקציה למודולים נפרדים הרצים בסביבות שונות; ו Serverless המאפשר פונקציות (חלקי אפליקציות) בין תשתיות. כך, נוצרת גרעיניות גבוהה יותר של כלל הפעילויות וניתן למטב את התפעול". "בעבר, הגורם המבדל היה החיוך של המוכר בחנות", הסביר בן צור, "בעולם הדיגיטלי אין מפגש פרונטלי אתו, והבידול ייווצר על ידי פלטפורמה, מידע והשירות. אם הפלטפורמה בענן תהיה זהה והמידע העסקי יהיה חשוף הבידול יהיה רק ברמת השרות, האם זה יספיק בעידן דיגיטלי? לכן, יש צורך אמיתי לאמץ תפיסת ענן כארכיטקטורה בסביבה מעורבת מרובת עננים: נעבוד בתפיסת ענן, בכלים שפותחו בענן, בעננים שונים – פרטי, ציבורי, ענני מחשוב קצה ודטה סנטר בתפיסת ענן בתוך הארגון. נפעיל יישומים שונים במקומות שונים. נוציא החוצה את הנתונים הרגישים פחות ונגן על המידע הרגיש בסביבות סגורות". מצב חדש זה, ציין, "יוצר קושי: זה מחייב ידע, ניסיון, כישורים, אינטגרציה מורכבת בין מערכתית. לארגונים קשה להעמיד יכולות אלו בתוך הבית. התפקיד שלנו בבינת הוא לספק מענה לצורך הארגוני לפעול בסביבה מרובת עננים, היברידית. תפקיד האינטגרטור משתנה, מעולם 'הזזת קופסאות' - לפתרונות, וכעת משתנה שוב לעולם של פלטפורמות שירות ופלטפורמות ארגוניות מוכללות. גבולות הגזרה בין הטכנולוגיות המורכבות מטשטשים, טכנולוגיה משפיעה על רעותה, יש פחות ידע בארגונים וקושי לגייס מומחים. בנוסף, המנמ"ר לא נמדד על תפעול ה-IT - אלא על תוצאות עסקיות של הארגון והוא יבקש יותר אינטגרציה, אחריות כוללת ו-SLA מובטח". "אנו בבינת", סיכם בן צור, "מחזיקים יכולת רב-תחומית, המאפשרת בנייה של פלטפורמה שכזו - קונספט ידע רב-תחומי, עם תפיסה כוללת, עם דטה סנטר, עננים ושילוב ה-IT המסורתי. זה מאפשר לנו לענות לצורך בפלטפורמות עובדות – עם אחריות כוללת. הקמנו פעילות חדשה בעולמות הבינה המלאכותית והביג דטה, שתאפשר יישום פרויקטים המשלבים AI ללקוחות, אנו צורכים את זה כבר בעצמנו".

ארגו מוזילה מתגאה יותר מאחת ביכולות ההגנה על פרטיות המשתמש של הדפדפן שלו פיירפוקס, אבל כעת מתברר שבעיות אבטחה מתרחשות אצל כולם, בסופו של דבר. פגיעות חמורה שהתגלתה בדפדפן דורשת עדכון מיידי לגרסה החדשה שהחברה הפיצה כבר אתמול (ג'), בשל זיהוי שהיא כבר נוצלה בפועל. לפי הידוע, מדובר בבאג, קריטי כאמור, שמאפשר להאקרים לנצל אותו בפועל כדי להשתלט על מערכות מחשבים. ההשתלטות יכולה להתבצע באמצעות הזרקת קוד בעת ביקור באתר תוך כדי שימוש בגרסה בה התקלה קיימת. גופי ההגנה שגילו את דבר הפגיעות, ביניהם חוקר מ-Project Zero של גוגל לאיתור פגיעויות מסוג יום אפס ואנשי האבטחה של אתר מסחר הקריפטו Coinbase, העבירו את המידע באופן מיידי לאנשי מוזילה, שכאמור שחררו גרסה מעודכנת של פיירפוקס לנוכח העניין. משתמשי פיירפוקס צריכים לבדוק האם הגרסה החדשה, גרסאת 67.0.3, כבר זמינה בתפריט ההגדרות שלהם להתקנה, או להוריד אותן בעצמן עבור מערכת ההפעלה שלהם - במוזילה שחררו גרסה מעודכנת עבור Windows ו-Linux ב-32 ו-64 ביט, וכן עבור macOS. כן קיימת גרסה חדשה ומותקנת עבור המהדורה המאובטחת לתאגידים של הדפדפן, ESR 60.7.1.

אדובי מסכמת את הרבעון השני וכתוצאה מכך את המחצית הראשונה של שנתה הכספית עם תוצאות טובות מאוד בסעיף ההכנסות: מהדו"חות שהחברה פרסמה אמש (ג') עולה שלא רק שהיא הציגה בכל אחת מהתקופות הכנסות שיא, אלא גם עקפה את תחזיות האנליסטים. עם זאת, העליות בהוצאות של החברה השפיעו לרעה על סעיפי הרווחיות. מבט על הדו"חות מעלה שבמהלך המחצית הראשונה של השנה הכספית, ההוצאות הכלליות של אדובי עלו ב-1.03 מיליארד דולר, או 35.77%, ל-3.9 מיליארד. ההכנסות, לעומתן, רשמו גידול ניכר יותר - של 1.07 מיליארד דולר, או 25.05%, ל-5.35 מיליארד. הרווח התפעולי גדל בתקופה זו ב-3.25% ל-1.44 מיליארד דולר והרווח הנקי - ב-4.86% ל-1.31 מיליארד. גם ברבעון השני, ההוצאות גדלו פחות מאשר ההכנסות: הן עלו ב-497.86 מיליון דולר, שהם 27.71%, ל-1.99 מיליארד, בעוד שההכנסות צמחו ב-548.92 מיליון דולר, שהם 25%, ל-2.74 מיליארד - 400 מיליון יותר מאשר הערכות האנליסטים. כ-90% מההכנסות - 2.46 מיליארד דולר - הגיעו ממכירת מנויים, ואילו מכירות המוצרים הניבו לחברה 152.82 מיליון דולר ומכירות השירותים והתמיכה - 135.37 מיליון. הרווח הנקי ירד ב-4.6% ל-632.6 מיליון דולר, לאחר שהושפע מעליות תלולות בהוצאות הפיננסיות ובחבות המס, שזינקו ב-405% וב-83%, בהתאמה. הרווח הנקי למנייה Non-GAAP עלה ב-10.24% ל-1.83 דולר – בדיוק כפי שהאנליסטים העריכו. עוד עולה מהדו"חות כי במהלך הרבעון, ההוצאות הגולמיות של אדובי זינקו ב-44.84% ל-407.49 מיליון דולר, הרווח הגולמי גדל ב-22.09% ל-2.34 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 85.15%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות האמירו ב-30.58% ל-1.59 מיליארד דולר והרווח גדל ב-7.31% ל-749.55 מיליון. שאנטאנו נרייאן, מנכ"ל אדובי, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "התנופה החיובית של החברה מושפעת בין השאר מהלקוחות שלנו, שמציעים ללקוחות שלהם חוויה עסקית מעניינת. המכירות שלנו עלו גם משום שאנחנו מיישמים תכנית עסקית נבונה - שתמשיך להעלות את ההכנסות גם במחצית השנייה של השנה הכספית שלנו".

NessPRO, קבוצת מוצרי התוכנה של נס, ערכה יחד עם RiskIQ, המיוצגת על ידה בישראל, סדנה ייחודית לציידי איומים בארגונים. בסדנה נכחו עשרות מומחי הגנת סייבר ממגוון ארגונים במגזרי המשק השונים, ובהם הממשלתי-ציבורי, הפיננסי והעסקי. המשתתפים למדו כיצד לאתר סימנים מעידים שונים לגבי כוונות תקיפה, וכיצד לבצע חקירות על גורמי איום באינטרנט כדי לקבוע את היקף התקיפות ובאיזו תשתית הם משתמשים. כמו כן, למדו המשתתפים לזהות תשתיות לגיטימיות ותשתיות חשודות, כדי לבצע מצוד אחר איומים. "90% מתקציבי האבטחה מוקדשים לאבטחה היקפית ואבטחת תשתיות. אולם, הרשתות החברתיות, תקשורת המובייל, האינטרנט והדארקנט יצרו תחומי תקיפה דינמיים חדשים", אמר בנג'מין פאואל, מנהל השיווק הטכני של RiskIQ. "יותר מ-75% מהאיומים נגרמים על ידי תוקפים חיצוניים, מחוץ לפיירוול". כך, לדוגמה, הוא ציין כי ב-2016 אותרו 155 אלף אתרי פישינג ו-2,754 מקרים של ניצול לרעה של מותגים. פאואל הוסיף כי המערכות של RiskIQ מעשירות את הנתונים שבידי אנשי אבטחת המידע גם במודיעין שמקורו במידע היסטורי ומידע המצוי בידי צדדים שלישיים. המערכות מספקות תובנות על איומים, נקודות תורפה בארגון, ומידע נוסף הדרוש לביצוע חקירות ונקיטת צעדים. לדבריו, נכסים דיגיטליים רבים של ארגונים נגישים מהאינטרנט, כולל מתקשורת מובייל ומרשתות חברתיות. לא זו בלבד, אלא שהאינטרנט מלא "נכסים מתחזים" וכאלה המופעלים על ידי נוכלים, שלא לדבר על "הרשת העמוקה" (Deep web) והדארקנט, שיכולות להוות סכנה של ממש לארגון, לעובדיו וללקוחותיו. לעתים, גילוי איומים יכול להתחיל כבר בשלב הרישום של דומיינים בעייתיים, כגון כאלה הדומים לדומיינים לגיטימיים קיימים. לאחר מכן, האתר או דף האינטרנט החשוד נמצאים בתהליך של בנייה, ובסיומו עולה לאוויר אתר מתחזה (פישינג), שממנו יוצאות תקיפות שונות העלולות להזיק. פאואל הדגיש כי התוקפים לא יכולים להימנע מלהשאיר עקבות כלשהם באינטרנט כגון כתובות IP, מספרי AS, פרטי ספקי האינטרנט שלהם, ספקי האימייל שלהם וכדומה. "העקבות הם ארעיים ובדרך כלל בלתי נראים, אלא אם מישהו שם אליהם לב", אמר. "כאשר מאתרים עקבות כאלה, הם יכולים לחשוף שלבים, אלמנטים או תשתית של תקיפה". עוד הוא ציין כי RiskIQ סורקת באופן קבוע את רשת האינטרנט באמצעים טכנולוגיים שונים ובאמצעות שאילתות רבות מדי יום. בנוסף לכך, אוספת RiskIQ מודיעין רב ממקורות רבים ומגוונים. מאחר שתשתיות תקיפה שונות עלולות להשתנות בכל רגע, המערכת מבצעת ניטור ואנליזה קבועים של הרשת, כדי להישאר עדכניים ומדויקים במידה מקסימלית. מקרה לדוגמה בהמשך הסדנה תיאר אייל סלע, מנהל מערך המודיעין ב-ClearSky, תחקור תשתית תקיפה של קבוצה התוקפת ארגונים שונים בעולם. הוא הציג איתור של תשתיות שונות של הקבוצה. המקרה שתיאר החל מהתרעה על וירוס מסוים שנשא חתימה של אותה קבוצה. לאחר תחקורים וניתוחים מעמיקים, כולל באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים, נתקבלה סדרה של כתובות IP שדומיין מסוים של אותה קבוצה הצביע עליהן. סלע הדגים כיצד המשך התחקור כלל הצבעה על דומיינים שונים הקשורים לאותן כתובות IP ואיתור מידע עליהם. בהמשך אותרו נוזקות שונות הקשורות לאותם דומיינים, ולאחר מכן איתור מידע ממקורות שונים על אותה קבוצה וביצוע הצלבות מידע. באמצעות שיטות אלה ואחרות הצליחה ClearSky לבנות תמונה של תשתיות איומים פוטנציאליים שונים הקשורים לאותה קבוצה. לסיכום אמר אבנר מימון, מנהל תחום הסייבר ב-NessPRO, כי "הסדנה הייתה הזדמנות מצוינת להסביר למומחי אבטחת סייבר בארגונים מובילים בישראל כיצד ניתן לאתר ברחבי הרשת איומים פוטנציאליים עוד לפני שהם פוגעים בארגון. הגילוי המוקדם של איומי סייבר הוא קריטי להצלחת ההגנה על עסקים וארגונים".

בשאק יולגקטי, מנהלת השיווק של נוטניקס באזור METI הגיעה באחרונה לישראל לביקור קצר, ובמסגרתו היא באה לבקר במאורת הנמר ביחד עם ניר הולנדר, המנכ"ל החדש של החברה בישראל. ביקורה של יולגקטי בארץ נערך במסגרת ההשקעות הרבות שהחברה מבצעת בישראל מאז כניסת הולנדר לתפקיד. החברה מתכוונת להכפיל את כמות התקנים בישראל עד אוגוסט, להעלות את תקציבי השיווק ולהגדיל את ההשקעה בשותפים. במהלך הביקור נפגשה הנהלת נוטניקס העולמית עם שותפים וחברות מובילות בעולם ניהול השיווק והאירועים המקומי, ובראשן אנשים ומחשבים. קודם לכן היא קיימה מיט-אפ לשותפים, שבו נכחו נציגים של יותר מ-100 שותפים של נוטניקס בשוק הישראלי. במפגש הם דנו באסטרטגיית החברה להובלת השוק במסע מתשתיות מסורתיות, דרך HCI ועד לפתרונות SDDC (דטה סנטר מוגדר תוכנה) מלאים, שלא תלויים בחומרה מסוימת. בביקור סיפרו לי יולגקטי והולנדר, לצד ההשקעות, על הישגים משמעותיים והמשך ההתרחבות שלה במגזרי הפיננסים, הביטחון וחברות גלובליות גדולות, במקביל לקצב הצמיחה המואץ בעולם ובארץ, שעומד על יותר מ-50% לשנה.

"רבים עוסקים בשאלה איך אלוהים, הכל-יכול, הצליח לברוא את העולם בששה ימים. התשובה מאד פשוטה – לא היו לו תשתיות לגאסי. כך גם ארגונים: הם נדרשים לתשתיות, אבל שלא תהיינה מסובכות, מורכבות וישנות, אלא חדשניות, מאובטחות ומנוהלות. וזה התפקיד שלנו במגרש של ה-IT", כך אמר פט גלסינגר, מנכ"ל VMware העולמית. גלסינגר היה דובר המפתח בכנס בכירים שערך הסניף הישראלי של ענקית הוירטואליזציה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אמש (ג') באולם רידינג 3 בתל אביב. לדבריו, "אנו בעידן של Super Power, לא מדינות שהן מעצמות, אלא חברות שהן מעצמות טכנולוגיות. הן מדינות, במובן שהן משפיעות על כל היבט בחיי האזרחים – מהעבודה ועד החיים האישיים".  צילום ועריכת וידיאו ליטל רובינשטיין חברות הטכנולוגיה הללו, אמר גלסינגר, "יצרו ארבע מגמות-על טכנולוגיות: ענן, ניידות, בינה מלאכותית ואינטרנט של הדברים. הענן נותן למחשוב בארגונים יכולת גידול בלתי פוסק, וחישוב-על. הניידות הביאה לכך ש-60% מאזרחי הגלובוס משתמשים באינטרנט. לאחר 30 שנים שלא קרה עימה דבר, הבינה המלאכותית נכנסת כיום לכל רכיב מחשוב כמעט, ופרצה לחיינו בן-לילה. כעת, אלגוריתמים 'טוחנים' נתונים רבים, שהיקפם גדל בלא הרף. ה-IoT הוא הגשר בין העולם הפיזי והעולם הדיגיטלי. אנו מעצימים את הארגונים בעזרת שימוש בטכנולוגיות הללו, כדי שיצליחו בטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם". "הענן ההיברידי הוא-הוא עתיד המחשוב הארגוני" "אנו בעיצומו של מסע בן חמש שנים", ציין מנכ"ל VMware, "התחלנו עם וירטואליזציה של שרתים, עברנו לשכבות האחסון והרישות, עם אבטחת מידע. משם הלכנו לתפיסת SDDC, דטה סנטר מוגדר תוכנה, ומשם – להכל מוגדר תוכנה, SDX. בעתיד נעשה את זה לכל ענן. בעזרתנו, ניתן להקים תשתית מודרנית, לטובת השכבה האפליקטיבית. התשתית מאפשרת לכל רכיב להיות מאובטח ומנוהל, ולעשות זאת על גבי כל תשתית – מחצר הבית, עבור לענן, פרטי, ציבורי והיברידי - וכלה במחשוב קצה". לתשתית המודרנית, אמר גלסינגר, "יש היגיון בכל היבט שהוא. מחשובית, היא מאפשרת ביצועים טובים יותר. כלכלית, היא מאפשרת לצמצם את עלויות התפעול. רגולטורית, התשתית ההיברידית מאפשרת להשאיר חלק ממערך המחשוב בחצר הבית. הענן ההיברידי מאפשר תעבורת נתונים טובה יותר, עם ביצועים מהירים. הענן ההיברידי הוא-הוא עתיד המחשוב הארגוני, כי הוא מאפשר לטפל בכל מקום – בדטה סנטר, בענן, בסביבה מרובת עננים ובמחשוב קצה. אנו מספקים לארגונים תשתית כשירות, הכוללת שכבת תפעול ומיכון, ומטפלת במחשוב, באחסון וברישות, עם ניהול, מיכון ואבטחה". "בשל שיתופי הפעולה שיצרנו, אמר גלסינגר, "אנו מאפשרים חופש בחירה ללקוחות הארגוניים, להיות בבית, או בעננים של AWS, יבמ, או AZURE , וכמובן -VMware על תשתיות Dell-EMC. בכל התצורות הללו ניתן לבחור מי ינהל אותן - הלקוח הארגוני, ספקית הענן – או אנחנו". "המציאות היום במערכי המחשוב הארגוניים", ציין, "די מבולגנת. נדרשים ניהול ותיעדוף, שירותים, קונטיינרים וקוברנטיס. אנו מספקים 'בריאות' למחשוב על ידי טיפול בשלושה היבטים – ניראות, אופטימיזציה וממשל IT. אנו עוזרים לבנות את הדור הבא של האפליקציות ומהווים גשר בין 2 עולמות - מפתחים ומשתמשים. כמו שג'אווה הייתה בעבר שפת מפתח, מעין מצפן מחשובי משך שני עשורים, כך, כיום, קוברנטיס מגדיר את הפשטת התוכנה. האפליקציות מוגדרות על ידי קוברנטיס". "מודל האבטחה הקיים – נכשל" הוא הוסיף כי "רכשנו את Nicira לטובת רישות מוגדר תוכנה והרחבנו את היכולות שלה לעולם אבטחת המידע. פגשתי בכיר ב-CITI Bank. יש לו תקציב IT מהגדולים בעולם, 10 מיליארד דולרים בשנה. הוא עובד עם שתי ספקיות מחשוב, שתי ספקיות אחסון ו-250 ספקיות אבטחת מידע. איך אפשר לנהל, להטליא ולעדכן 250 מוצרי אבטחה? היעד הבא שלנו הוא לקחת את האבטחה, להתיך אותה, ולהטמיע אותה מהיסוד, כחלק מובנה בתשתיות. כך, נשנה את תפיסת האבטחה שארגונים – שכשלה, כפי שרואים בריבוי הפריצות ופרצות. נבנה מודל אבטחה חדש". לדבריו, "בעולם חוויית המשתמש, אנו מספקים פלטפורמת סביבת עבודה דיגיטלית, מבוססת בינה - Workspace ONE, עם חוויית משתמש אחודה, על גבי כל רכיב". "בשלושים שנות קריירה, באינטל, EMC וב-VMware, הייתי בישראל כבר 60 פעמים", סיכם גלסינגר, "מחר אפגש עם ראובן ריבלין, נשיא המדינה. אבקש ממנו כבר דרכון ישראלי... ישראל היא מוקד ידע מעולה עבורנו. רכשנו פה כבר ארבע חברות, ועל בסיסן הקמנו מרכז פיתוח. אנו בוחנים בלא הרף רכישה של חברות ישראליות נוספות".

"אנו בעיצומה של מהפכה דיגיטלית, שאחד מהמרכיבים החשובים בה הוא העננים. הדטה סנטר מוחלף בעננים, הציבורי ופרטי. המעבר לענן הוא מהפכה בלתי צפויה שקרתה. אנו רק בתחילת ההתפתחות של הענן, המקבילה של המיינפריים. אחד הדברים המדהימים בענן, הוא שמי שהמציא ודחף אותו - הוא מוכר ספרים, אמזון. כל החברות והמומחים המובילים, ביניהם יבמ, דיגיטל ואחרים, לא גילו את הענן - זה לקח להם זמן. כל כוחות השוק התעוררו אחרי שאמזון כבר פעלה בשטח, ובהצלחה", אמר יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד-בינת. זיסאפל דיבר בפתח המליאה המרכזית של Bynet Expo, האירוע השנתי של בינת תקשורת מחשבים. האירוע התקיים היום (ד') בביתן 2 בגני התערוכה, זו השנה ה-16 ברציפות, בהשתתפות אלפי לקוחות החברה ושותפיה העסקיים ובהנחיית העיתונאי דרור גלוברמן. במעבר לענן, אמר זיסאפל, "יש משהו מוזר. ארגונים בוחרים את פתרונותיהם על בסיס מחיר, ביצועים, אבטחה ושירותים חדשים שמניבים יתרון תחרותי. כעת, מגיע הענן והוא לא יותר זול, לא מניב יותר ביצועים או אבטחה, ונכון לעכשיו – הענן עדיין לא מספק שירותים חדשים". "בכל זאת, כולם רצים לענן", ציין זיסאפל, "זאת כי הוא נותן לנו יכולת לאספקת שירותים מיידית, הוא מאפשר לגדול בלחיצת כפתור, הענן מתקבל מ-One Stop Shop. כולם עוברים לענן: חברות סטארט-אפ הולכות לענן מיומן הראשון, כי הן מתחברות לרשת ומתחילות לעבוד מיד. ארגוני SMB עוברים לענן כי ספק אחד מספק את מירב השירותים. ארגוני אנטרפרייז עוברים לענן בגלל מודל של תמחור שירותי המחשוב לפי צריכה". "המהפכה הדיגיטלית מונעת על ידי ההיי-טק" לדברי זיסאפל, "חלק מהארגונים חושבים על ענן פרטי, כי הענן הציבורי לא נוח להם. יש אפשרות לעבור דרך הדטה סנטר, למרות שלא מתייחסים אליו כענן - אף שהוא מספק כמה יכולות דומות. בדטה סנטר ניתן לקחת כל מיני דברים בצורה כמו-עננית. ניתן לבחור מהחבילה דמויית הענן כמה שירותים: NOC (תפעול הרשת סביב השעון), גיבוי, התאוששות מאסון, 'סייבר דום', קונטנט סנטר ורישות". המהפכה הדיגיטלית, הסביר זיסאפל, "מונעת על ידי ההיי-טק. היא מייתרת כוח אדם מחד – ומנגד, יוצרת דרישה לכוח אדם במגוון מיומנויות, חלקן חדשות". לדבריו, "בשל המחסור בכוח אדם מקצועי לתחום, אנו עוסקים בהסבה ובהכשרת כוח אדם, עוד בטרם החלה המהפכה". הוא ציין כמה מהיוזמות של הקבוצה: מיזם "שלוש לחמש", שבא לפתור את הבעיה של הכשל בבגרות במתמטיקה, "הגענו כבר ל-14 אלף תלמידים". מיזם נוסף, ציין, הוא "אופקים להיי-טק", הכשרת מהנדסים בעלי יכולות כלכליות נמוכות, "הגענו ל-15 אלף מהנדסים שלהם נתנו כלים". שני מיזמים נוספים, ציין הם "45+", להכשרת עולים, וגל-גולני, הכשרה למהנדסים. "יש להכשיר אותם ולתת להם תשתיות", הסביר זיסאפל, "לכן, תרמנו לטכניון, לטובת הגדלת מספר החוקרים והמדענים, שיכשירו את המהנדסים שהענף זקוק להם. אנו נמצאים בעיצומו של מימוש חזון פורץ דרך, של הכשרה ותעסוקה בפריפריה. אנו רוצים שההכשרה תיעשה בפריפריה, שההעסקה שלהם תהיה בפריפריה. נעשה זאת כך שהם יהיו אלה שיקימו היי-טק בפריפריה. המהנדסים שעברו את ההכשרה יקימו סטארט-אפים, וימשכו אליהם עוד אנשים. בדרך זו נהפוך הגירה שלילית – לחיובית". הוא ציין כי "לקחנו את ערד, פתחנו שם שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה ללימודי סייבר. יש כבר קרוב לארבעים סטודנטים. כשהם יסיימו – נעסיק אותם כמרכז מו"פ ונקים עימם חברות סטארט-אפ. ניתן לשכפל ולהקים מערך שכזה זה בכל עיר בפריפריה – מה שנדרש הוא עיר בת מינימום 50 אלף תושבים, עם כיתה-שתי כיתות בשנה". "יוזמות אלו מהוות פוטנציאל להגדלה של 25% בהיקף המהנדסים המסיימים מדי שנה את לימודיהם", סיכם זיסאפל את דבריו, "כרטיס הביקור שלנו הוא 40 שנה של חדשנות. את זה לא ניתן היה להקים בכל מקום אחר - חוץ מישראל. אתם, הלקוחות והשותפים, חלק מהעניין הזה, ואנו נמשיך בכך".