לפני כחצי שנה הציגה גוגל את אחד הפיצ'רים המעניינים והמגניבים שכללו שימוש ב-AI: היכולת להזין מסמכים למערכת, ולקבל בתמורה מעין פרק בפודקאסט, שהופך את כל הנתונים לנגישים ונעימים להאזנה. עכשיו זוכה הפיצ'ר לכמה שדרוגים נחמדים, ולראשונה גם מאפשר לכם ליצור פודקאסט בעברית. 50 שפות חדשות גוגל הודיעה כי פיצ'ר Audio Overview של NotebookLM, שמאפשר לכם […]

מאת: יובל פרס בסוף 2022, כש-OpenAI שחררו את ChatGPT לציבור הרחב, עלינו על אוטוסטרדה לא נגמרת של פיתוחי AI ושינויים טכנולוגיים שנדמה שלא חווינו כמותה מאז מהפכת הדוט-קום בשנות ה-2000 המוקדמות. הקצב שבו תעשיית ה-AI משתנה הוא בלתי נתפס – החל מ־RAG, דרך MCP ועד ההכרזה האחרונה של Google על A2A. כל פיתוח כזה מביא […]

כבר כמה שנים שחברות טכנולוגיה דוגמת מיקרוסופט, אמזון, אנת'רופיק ו-OpenAI מעודדות את המשתמשים לעבור ולהשתמש ביכולות ה-AI המתקדמות שלהן ליצירת קוד; ולא במקרה הן משכללות כל הזמן כלים ייעודיים דוגמת Github Copilot. אבל עכשיו מתברר שוב, שהן לא רק מעודדות את הלקוחות שלהן לעשות זאת, הן גם מיישמות את המדיניות הזו בעצמן. במסגרת LlamaCon, כנס […]

בעיצומה של שריפת הענק בהרי ירושלים, אפליקציית גוגל מפות מציגה את תמונת השטח בזמן אמת - מוקדי אש, אזורים בסכנה וחסימות תנועה - בהתבסס על מקורות רשמיים ועדכונים חיים מהשטח

המדינות הקתוליות השכנות מתמודדות עם שריפות גדולות בעצמן ולכן לא ישלחו מטוסי כיבוי. לעומתם, מדינה אחת רחוקה הסכימה להיחלץ לעזרת ישראל. אלה המטוסים שיגיעו מחר ויתחיל בפעילות לצד המטוסים הישראלים המעטים

הדגם החדש והקטן מסדרת ה-NUC החדשה של אסוס מביא את Copiltop+ PC לשולחן העבודה, תרתי משמע

  כיצד כיכרות לחם הן סימן מעיד למלחמה? כמה שבועות לפני ה-7 באוקטובר 2023, ולרגל 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, נפגש תת-אלוף יוסי כראדי, אז קצין הקשר והתקשוב הראשי, עם אלוף (מיל') שלמה ענבר, שהיה קצין קשר ותקשוב ראשי במלחמה ההיא – כחלק ממיזם "מפקדים פוגשים מפקדים". "על מנת לנצח במלחמה", אמר ענבר, "לא מספיק 'דע את האויב', צריך לדעת את עצמך. אם אינך יודע מי אתה – איך תדע מי השני? היו סימנים המעידים של כוונות האויב לצאת למלחמה, ולכן הנחיתי את המפקדה להיכנס לכוננות". "בשל שיתוף הפעולה שלי עם מפקד 8200 (יואל בן-פורת ז"ל, אז – יחידה 848), הייתה לי גישה ישירה לכל המידע הנחוץ להבנת תמונת המצב. דיברתי איתו ביידיש, והוא סיפר על מאפייה שאמרו לה להכין יותר כיכרות לחם מהרגיל לארוחה המפסקת. הבנתי שכיכרות הלחם הם הסד"כ שיש לגייס לקראת המלחמה", וזו – פרצה כעבור כמה שעות. רדיו קשר ישן. צילום: Shutterstock הכל החל לפני 105 שנים לפני יותר ממאה שנים, ב-1920, קמה ההגנה, ונעשה השימוש המבצעי הראשון בקשר. אנשי ההגנה בירושלים השתמשו באיתות ראייה (דגלים, הליוגרף ופנסי איתות), במאורעות תר"ף. במרד הערבי הגדול, ב-1939-1936, גדלו צרכי התקשורת של הארגון. בכל אזור הוקם שירות קשר רדיו ארצי, שהקים, תחת קשיים רבים, רשתות איתות ראייה, מערך יוני דואר ותקשורת רדיו חשאית (נייחת), מערך הדרכה, מערך צפנים ומערכת לוגיסטית תומכת. כך, נוצר קשר חשאי בין היישובים היהודיים. רדיו חזק? רדיו חשאי מהעלייה לקרקע של קיבוץ חניתה ב-1938, התבסס ביישובי חומה ומגדל קשר רדיו חשאי, מבצעי – "אלחוט". איתות הראייה, שנועד לקשר המנהלתי, שימש הסוואה לקשר הרדיו, שהיה סודי. הקשר למבצעי ההעפלה היה מרכזי בשירות. בעקבות הספר הלבן של 1939, שהמנדט הבריטי הטיל מגבלות לעלייה ארצה, שירות הקשר הפעיל ב-1940 שידור מחתרתי לציבור – תחנת הרדיו "קול ישראל של ההגנה", שפעלה בגלים קצרים, ושהבריטים לא הצליחו לאתר את מקורה. בנובמבר 1945 נערכה מודרניזציה של שירות הקשר. השירות קיים אז ארבע רשתות רדיו נייחות בתדר גבוה, באיתות מורס: אבינועם, תמר, גדעון ושרה. פעילויות הקשר אוחדו לפיקוד מרכזי, וגם הוקם בית ספר מרכזי לקשר בשפיים, ובו אומנו מאות אלחוטנים. שידורי הרדיו שהורדו מהאוויר, חודשו באוקטובר 1945 ונמשכו עד הקמת המדינה. ב-1947 נוספו שידורים מחתרתיים מקומיים – תלם־שמיר־בועז (תוכנית שידור במחתרת, או תש"ב). בנוסף, פעלו שידורי רדיו מחתרתיים של האצ"ל והלח"י. הגדעונים והגדעוניות חיילת משתמשת במכשיר קשר, שנות ה-50. צילום: אתר חיל הקשר והתקשוב הגדעונים והגדעוניות היו 219 אלחוטני שירות הקשר בשירות המוסד לעלייה ב' – זרוע ההגנה שעסקה בהעפלה, ולאחר קום המדינה בהברחת נשק לארץ. 77 מהם פעלו על ספינות וחלקם השתתפו בכמה הפלגות. באמצעים דלים הוקם קשר חובק עולם, שאִפשר פיקוד ושליטה על מבצעי ה-"בריחה", ההעפלה והרכש. ב-1947, כשהקמת מדינת ישראל נמצאה בשער, נערך שירות הקשר למעבר, ממסגרת מחתרתית – לצבאית. גויסו מתנדבים ארץ ישראלים, ששירתו בצבא הבריטי בתחום הקשר. ערב מלחמת העצמאות שירות הקשר עבר מהפך: מעיסוק בקשר מחתרתי וסטטי בין יישובים – למתן קשר למסגרות צבאיות של צבא סדיר נייד. מספר האנשים בו גדל מכ-200 ערב מלחמת העצמאות לכ-3,500 בסופה. אחת היחידות בו הייתה יחידת היונאים, וחייליה התמקצעו ב"יונוגרמה", מכתב שנשלח באמצעות יונת דואר. במהלך המלחמה בוצע תהליך ארגון מקיף, הוקמו יחידות קשר בחזיתות וביחידות הלוחמות, פותחו בתי מלאכה ונפרס מערך לוגיסטי. בספטמבר 1948 הוקם בית ספר ארצי לקשר במחנה בריטי נטוש ליד צריפין – גבעת האלחוט, מחנה גדעונים של ימינו, וכל הקורסים בתחומי הקשר רוכזו במחנה אחד. בתחילת 1948 נרכשה בחשאי כמות גדולה של ציוד קשר מעודפי צבא ארצות הברית, והוברחה ארצה – מהלך ששינה את פני שירות הקשר. ב-14 באוקטובר 1948, בדיוק חמישה חודשים לאחר ההכרזה על קום המדינה, הפך שירות הקשר לחיל הקשר. בחלוף עשרות שנים, נמצאה פקודת ההקמה של החיל: במכתב שסווג כ-"סודי", הודיע אלוף שלמה שמיר, ראש מת"מ (המחלקה לתפקידי מטה), על הכנסת תקן לחיל הקשר, שנכנס לתוקף אז. המכתב נשלח בתפוצה רחבה, למטה הכללי, למפקדי החזיתות, ולכוחות בשטח. "תקן זה מבטל תקן מיום 3 במאי 1948, בו נקבע תקן לשירות קשר", קבע שמיר, אחד מתריסר אלופי המטה הכללי הראשון בצה"ל. בשנות ה-50' הוכנס לשימוש מ"ק-536, מכשיר הקשר הראשון הנישא ביד, ששקל 3 ק"ג. המחשב הצבאי הראשון הגיע לממר"ם ב-1961: פילקו דגם 211 – ולו 16 קילו בייט זיכרון. ב-3.3.03 הוקם אגף התקשוב. ב-2005 נכנסו לשימוש ורד הרים, מערכת סלולר מוצפנת, וצי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי), מערכת שו"ב משולבת. פאסט פורוורד להיום המלחמה בעזה – מלחמת ה-AI השנייה (המלחמה באוקראינה הייתה ועודנה הראשונה). צילום: ShutterStock בדצמבר האחרון חשף הוושינגטון פוסט שהצבא השתמש בכלי AI מתקדמים לזיהוי מטרות וניתוח מידע, תוך קיצור זמני פעולה. תחת הכותרת "ישראל בנתה 'מפעל AI' למלחמה ושיחררה אותו בעזה" נחשפו פרטים, חלקם מטרידים, על השימוש שעשה צה"ל בבינה מלאכותית במהלך מלחמת "חרבות ברזל". השימוש ב-AI נועד להאיץ את קצב יצירת בנק המטרות, לצמצם את האבדות בכוחות הישראליים ולקצר את משך המלחמה. אלא שהתחקיר הציג תמונה מעט מורכבת יותר, וחשף חילוקי דעות פנימיים בצה"ל לגבי איכות המודיעין שמפיקה הבינה המלאכותית.

חוקרי אבטחה בחברת אוליגו סקיוריטי (Oligo Security) גילו לאחרונה מקבץ ליקויי אבטחה חמורים בפרוטוקול AirPlay של אפל, כמו גם בערכת הפיתוח (SDK) של AirPlay, שבה משתמשות חברות צד שלישי כדי לשלב את התכונה במכשירים שלהן. ליקויים אלו – שזכו בכינוי AirBorne, בשל יכולת ההתפשטות שלהם דרך רשתות אלחוטיות – מסכנים את מכשירי ה-iPhone של המשתמשים וגם מגוון רחב של מכשירי iOS אחרים, ביניהם: iPad, Mac, Apple TV, וכן רמקולים, טלוויזיות חכמות ומערכות CarPlay ברכבים שמשתמשים בטכנולוגיה זו. הפגיעות מאפשרות למשתמשים זדוניים הנמצאים באותה רשת מקומית כמו המכשיר הפגיע (למשל ברשת WiFi ציבורית בבית קפה או מלון) לבצע מגוון רחב של מתקפות. במקרים מסוימים, התוקף יכול להשתלט לחלוטין על המכשיר הפגיע באופן אוטומטי וללא כל אינטראקציה מצד המשתמש (במה שנקרא מתקפת Zero-click RCE). Oligo Security researchers uncovered critical vulnerabilities in Apple's AirPlay protocol, affecting billions of devices—allowing zero-click remote attacks, privilege escalation, MITM, and more. Update immediately to iOS 18.4 & MacOS 15.4.https://t.co/JQjXf7Gp6d#CyberSecurity — Oligo Security (@OligoSecurity) April 29, 2025 התוקף יכול להשתמש בליקוי כדי להתפשט למכשירים נוספים חוקרי אוליגו הדגימו כי שניים מהליקויים שהתגלו (המסומנים כ-CVE-2025-24252 ו-CVE-2025-24132) ניתנים לניצול ליצירת מתקפות Wormable zero-click RCW – משמעות הדבר היא שלאחר השתלטות על מכשיר אחד התומך ב-AirPlay, התוקף יכול להשתמש בו כבסיס יציאה על מנת להתפשט למכשירים נוספים באותה רשת מקומית, גם ללא התערבות אנושית נוספת. במכשירי iPhone, תכונת AirPlay Receiver אינה מופעלת כברירת מחדל, ונדרשת הפעלתה בהגדרות כדי שהמכשיר ישמש כמקלט. הסכנות הכרוכות בהשתלטות כזו חמורות ויכולות לכלול התקנה והרצה של תוכנות זדוניות מרחוק, ריגול אחר המשתמשים, יירוט מידע רגיש, השתלת כופרות, או אפילו ניצול המכשיר הפרוץ לביצוע מתקפות מתוחכמות יותר, כמו מתקפות שרשרת אספקה. במקרה של מכשירים המשתמשים ב-SDK (כגו רמקולים או טלוויזיות תומכות AirPlay של חברות אחרות), התוקף יכול לנצל גישה למיקרופון המכשיר כדי להאזין לשיחות. עבור מערכות CarPlay ברכבים, ניצול הפגיעות עלול להוביל להסחת דעת הנהג על ידי הצגת תמונות או השמעת צלילים, האזנה לשיחות בתוך הרכב, או למעקב אחר מיקומו של הרכב. חברת אוליגו סקיוריטי דיווחה על 23 ליקויים בסך הכל לאפל, מתוכם 17 קיבלו מספרי זיהוי (CVE IDs). אפל ואוליגו שיתפו פעולה כדי לטפל בפגיעויות. אפל פרסמה עדכוני תוכנה שמטפלים בליקויים במכשירים שלה, ועדכונים זמינים גם לחברי תוכנית MFi עבור ה-SDK והתוסף של CarPlay. חוקרי אוליגו תיארו את ההשלכות האפשריות: "המשמעות היא שתוקף יכול להשתלט על מכשירים מסוימים התומכים ב-AirPlay ולבצע פעולות כמו פריסת נוזקה שמתפשטת למכשירים אחרים בכל רשת מקומית שהמכשיר הנגוע מתחבר אליה. זה עלול להוביל למתקפות מתוחכמות אחרות הקשורות לריגול, כופר, מתקפות שרשרת אספקה, ועוד". Oligo Security Research discovered new vulnerabilities in the AirPlay protocol and SDK,revealing potential attacks on Apple and 3rdparty devices. These vulnerabilities include zero-click and one-click RCE, data exfiltration, and DoS attacks.https://t.co/52jGPJOtia#vulnerability pic.twitter.com/AClCJeS3Ib — Hacking Space ???? (@hackingspace) April 30, 2025 עדכנו מכשירי אפל ומיד על מנת להגן על עצמכם, הצעד החשוב והמיידי ביותר הוא לעדכן את כל מכשירי האפל שלכם, כולל ה-iPhone, iPad, Mac, Apple TV ו-Vision Pro, לגרסת התוכנה העדכנית ביותר הזמינה. עדכונים אלו כוללים את התיקונים הדרושים לליקויים שהתגלו. בנוסף, מומלץ לשקול שינוי הגדרות AirPlay למצב אבטחה מוגברת. במכשירי Mac ניתן להשבית את תכונת AirPlay Receiver – אם אינה בשימוש. כמו כן, ניתן להגביל את ההרשאה לשימוש ב-AirPlay למשתמש הנוכחי בלבד (Current User) בהגדרות. הגבלה זו מצמצמת את שטח התקיפה, אך חשוב לדעת שאינה מונעת את כל הבעיות שהתגלו. חשוב גם לזכור שמוצרי צד ג' המשתמשים ב-AirPlay עלולים להישאר פגיעים, אם היצרן שלהם לא יספק עדכוני קושחה מתאימים.