לאורך השנים דווח לא פעם על מוצרים שאפל תכננה לשחרר - אך לא הוציאה בפועל לשוק. כעת, מתגלה מוצר חדש שהציע מנכ"ל ומייסד החברה המנוח, כשנה לפני מותו

היא תחליף את Android Auto ותספק פתרון נוח יותר לתצוגת הטלפון בזמן נהיגה

לקראת החזרה לשנת הלימודים בישראל ובמקומות שונים בחו"ל נרשם בחודש וחצי האחרון זינוק גלובלי משמעותי במתקפות סייבר נגד מוסדות חינוך – כך לפי חוקרי צ'ק פוינט. מדובר בנתונים מדאיגים, אלא שנראה שאת מערך הסייבר הלאומי ומשרד החינוך הישראליים הם צריכים להדאיג יותר מאשר את הגורמים המקבילים במדינות אחרות. ישראל זוכה לכבוד המפוקפק לעמוד בראש הרשימה העולמית – עם זינוק של 51% במספר מתקפות הסייבר עד בחודש יולי ובתחילת אוגוסט השנה. זאת, בהשוואה לממוצע העולמי, שעומד על עלייה של 29%. מגזר החינוך בישראל הוא המותקף ביותר מכלל המגזרים במשק, וארגון ישראלי בעולם החינוך מותקף בממוצע יותר מ-4,000 פעמים בשבוע – לעומת הממוצע העולמי, שעומד על 1,739 מתקפות שבועיות פר ארגון. מדינות נוספות שבהן מערכת החינוך היא המגזר המותקף ביותר בסייבר הן הודו, איטליה, אוסטרליה וטורקיה. בהיבט הגיאוגרפי, באסיה העלייה במתקפות סייבר על ארגוני חינוך הינה המשמעותית ביותר, כשלאחר מכן נמצאים אוסטרליה, ניו-זילנד, המזרח התיכון ואירופה. חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית השוו את הממצאים בין אלה שהם מצאו ביולי ובתחילת אוגוסט השנה לנתוני המחצית הראשונה של 2021. תחת ארגוני חינוך הם כללו בתי ספר, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועוד. הסיבות: האטרקטיביות של מוסדות החינוך והלימוד מרחוק החוקרים מייחסים את העליות לאטרקטיביות של מוסדות החינוך, במיוחד לקראת החזרה ללימודים, וכן לעובדה שרבים מהם ביצעו מעבר ספורדי ומהיר ללימוד מרחוק – מה שהגביר את הפגיעות שלהם לתקיפות סייבר. "ההתחברות מרחוק של כמות אדירה של תלמידים וסטודנטים לרשתות של המוסדות החינוכיים יצרה נקודות כניסה חדשות למערכת, שהן לא תמיד מוגנות", כתבו חוקרי צ'ק פוינט. "כמו כן, מסורתית, ההשקעות בהגנת סייבר במגזר זה נחשבות לנמוכות יותר והמידע שבהם הוא רב ורגיש: מידע על תלמידים וסגל, מידע אקדמי, פטנטים ועוד". כך, למשל, ניתן לראות מספר רב של מקרים שבהם מוסדות חינוך – בעיקר בארצות הברית ובאירופה – היו קורבנות למתקפות כופרה ששיתקו את היכולת שלהם לתפקד בשל היעדר הגישה למידע שבמערכות, ובחלק מהמקרים המוסדות בחרו לשלם את הכופר כדי לשחרר את המידע. לסיום, החוקרים נותנים כמה טיפים להתמודדות עם מתקפות סייבר על מוסדות חינוך, ובהם: חיזוק סיסמאות – ריענון תקופתי של הסיסמאות של כלל המשתמשים במערכות המידע של מוסדות החינוך, תוך דגש על אלה שמתחברים מרחוק למערכת האימייל של הארגון, או לאפליקציות הייעודיות שלו; חינוך מסודר נגד מתקפות פישינג – הימנעות מלחיצה על לינקים חשודים וכן יצירת ההבנה שרבות מהמתקפות מתחילות בהתחזות למוסד החינוכי, שבה מבקשים ממשתמשים להקיש על לינק שלכאורה קשור למוסד, אך למעשה גונב את פרטי המשתמש; צמצום נקודות החדירה למוקדים המרכזיים של הרשת הארגונית – במיוחד בחיבורים מרחוק; הצפנת מידע אישי ומקצועי רגיש, כך שגם במקרה של כניסה למערכות לא תהיה גישה ישירה אליו; בידול מערכות פנימיות, כדי למנוע כניסה אוטומטית לכלל המערכות ברשת לאחר כניסה אחת, כך שגם במקרה של תקיפה, התוקפים יתקשו להגיע ממערכת אחת לאחרת בתוך הארגון; והתקנת טכנולוגיות הגנה מתאימות – בהתאם למיפוי ריכוזי המידע הרגיש במוסד החינוכי.

בשנה שעברה הצליחה אפיק גיימס לשבור את החנות של עצמה כשהציעה את Grand Theft Auto V בחינם. כעת מסמכים חדשים חושפים כמה המהלך הזה השתלם

בתכנון היה להציע פתרון קל ופשוט למפתחים להפעיל את המשחק שלהם כמעט על כל מערכת אפשרית, כולל של אפל

רוכשי ה-Galaxy Watch4 יגלו עדכון ראשון שזמין להם להורדה ויש כנראה סיבה טובה לכך

גיל מסינג, מנהל תקשורת בצ'ק פוינט, טען כי בכל שבוע, כל ארגון בסקטור מוסדות החינוך מותקף אלפי פעמים. לדבריו, ההתקפות נובעות מכמות המידע שמוסדות החינוך מחזיקים

האספה הכללית של בנק לאומי תקיים ב-13 בספטמבר בחירות כלליות בקרב בעלי המניות של הבנק, לבחירת שני דירקטורים חיצוניים לדירקטוריון – בהתאם להנחיות בנק ישראל ולחוק החברות. המינוי הוא לשלוש שנים. בין המתמודדים על אחד משני המקומות בדירקטוריון נמצא תא"ל (מיל) אלי גונן, לשעבר מפקד ממר"ם ומנהל בתפקידים בכירים בהיי-טק באזרחות. מפקד ממר"ם היה תפקידו האחרון של תא"ל (מיל') גונן בצה"ל. לפני שקיבל את הפיקוד על היחידה הוא מילא שורה של תפקידים במערך הטכנולוגי של הצבא, בין היתר מפקד יחידת המחשוב של חיל המודיעין. הוא מונה למפקד ממר"ם ב-1987, לאחר שהיה במשך שנה, ב-1986, בשליחות צה"ל בהשתלמות בחברת דיגיטל בצרפת. גונן ציין כי במסגרת תפקידו בממר"ם הוא הוביל את הכנסת המייל לצה"ל, את פיתוח מערכת חלוקת ערכות המגן במלחמת המפרץ, וכן פיתוח מערכות למתאם פעולות הממשלה בשטחים. ברזומה ה-"אזרחי" של גונן: מג'יק, בינת, אמדוקס ועוד לאחר שחרורו מצה"ל מילא גונן שורה של תפקידים בכירים בענף ההיי-טק הישראלי, בהם כמנכ"ל מג'יק מאז שהצטרף אליה ב-1992 ולמשך חמש שנים. אחר כך הוא שימש כמנהל בבינת, ובהמשך היה נשיא חטיבה באמדוקס. עוד ברזומה שלו נמצאת שותפות בסיב"מ. לדברי גונן, הוא הגיש את המועמדות לתפקיד דירקטוריון חיצוני בבנק לאומי מאחר שבנוסף לקריירה הארוכה שלו בתחום הטכנולוגיה, יש לו ניסיון מעשי בהובלת פרויקטים במערכת הבנקאית. בין היתר הוא ליווה מקרוב את אופק – פרויקט המודרניזציה של בנק דיסקונט. לאחר מכן הוא ניהל מטעם החברות EDS ומטריקס את פרויקט המודרניזציה של בנק לאומי (פרויקט חרמ"ש), בתקופת כהונתו של איציק מלאך כמנמ"ר הבנק. בסיום הפרויקט, ב-2009, הטמיע הבנק את מערכת הביטחונות ואת מערכת ניהול פרטי הלקוחות לב. ב-2010 החל גונן לשמש כיועץ לבנק הפועלים. בין היתר, הוא סייע וייעץ לטיפול בתקלת התוכנה הגדולה שהשביתה את מערכות הבנק, היה ארכיטקט אפליקטיבי, ניהל את פרויקט פיתוח אתר האינטרנט ללקוחות הקמעונאים של הבנק ואת פיתוח האתר ללקוחות עסקיים. ב-2018 הצטרף גונן לצוות ההקמה של תוכנית המודרניזציה של מערכות הליבה של בנק הפועלים, ושימש כיועץ למנהלת התוכנית וכשותף בצוות הניהולי הבכיר. הוא פרש מתפקיד זה לפני כחודשיים וכעת, כאמור, מתמודד על מקום בדירקטוריון של בנק לאומי. "אני מביא עימי ניסיון ניהולי ומקצועי עתיר שנים, שכולל פעילות של 15 שנים בתחום טכנולוגיית המידע בעולם הבנקאי, תוך יישום מנהיגות טכנולוגית והתמודדות עם שינויים דינמיים בתחום ה-IT", אמר גונן. מיהם המועמדים הנוספים? מועמד נוסף שככל הנראה יתמודד על אחד משני המקומות בדירקטוריון הוא ששון איליה, ששירת במענ"א – המרכז לעיבוד נתונים אוטומטי בצה"ל, וסיים באחרונה שירות ארוך במערך הטכנולוגי של אחת מהיחידות הביטחוניות במשרד ראש הממשלה. עוד מועמדת היא תמר גוטליב, שכבר מכהנת בתפקיד ומעוניינת להיבחר לקדנציה נוספת. מועמד נוסף מההיי-טק – יקי זנו, לשעבר מנמ"ר בנק דיסקונט, הסיר את מועמדותו. הבחירות ייערכו באופן היברידי, ויכול.ה להשתתף בהן כל מי שיש לו.ה מניה בבנק לאומי. מאחר שאין לבנק גרעין שליטה, ההערכה היא שבעלי ההשפעה על זהות הדירקטורים הנבחרים יהיו המשקיעים המוסדיים כגון הראל, מיטב, הפניקס, מגדל, כלל, אלטשולר שחם ומנורה. גונן מקווה שכישוריו וניסיונו רב השנים ביישום IT בעולם העסקי בכלל ובעולם הבנקאות בפרט יסייעו בידיו לקבל את תמיכת בעלי המניות.