חברת סמסונג הצליחה להפתיעה אותנו עם ההשקה של סמארטפון גרסת המעריצים (Fan Edition), ה-Galaxy S20 FE 5G, ששם דגש על ביצועים, אך מגיע עם פשרות מסויימות על מנת שיוכל לשמור על תג מחיר אטרקטיבי. לטענת סמסונג, זהו המכשיר שכולל את מה שהכי חשוב למעריצים של מכשירי החברה, למרות שלדעתי הוא פונה דווקא לאלו שמבינים טוב […]

מ-Cosplay וציור על סניקרס ישנות ועד מיניאטורות מנייר וקריוקי ביפנית - אילו תחביבים גיקיים ממלאים את זמנם הפנוי של אנשי תעשיית ההייטק?

כיצד תדעו שהחלב בקורנפלקס של הילדים שלכם לא ישב שעה בשמש לפני שהגיע למקרר בחנות? כיצד תדעו באמת באיזו מדינה ובאילו תנאים נקטפו פולי הקפה שלכם? Brandmark, פלטפורמה חדשנית מבוססת טכנולוגיית בלוקצ'יין, תעניק לראשונה לצרכן, בהתאם לתקנות החדשות של ה-FDA, מידע מהימן אודות מהלך חייו של מוצר, משלב הגידול ועד הגעתו לבית הצרכן באמצעות סריקת ברקוד פשוטה. החברה, שרק לאחרונה החלה את פעילותה, כבר מספקת את הפלטפורמה למספר יצרניות קפה אינדונזיות, ונמצאת במגעים עם חברות מזון מהגדולות בעולם, כמו נסטלה העולמית, בורגר-קינג העולמית, מאפיות אנג'ל, וחברות גדולות בסקטורים נוספים כגון חלוצת הקנאביס הידרושופ ועוד.

סטרטאפ ישראלי בשם Brandmark, מנסה לספק תשובות לאותם האנשים שרוצים לדעת מה מקור המזון אותו הם אוכלים. כך תוכלו לדעת מה המסלול שעברו פולי הקפה - מהשדה עד לכוס שלכם

גוידו ואן רוסום, מי שעומד מאחורי שפת התכנות הפופולרית פיית'ון, מצטרף לחטיבת המפתחים של מיקרוסופט, שם הוא ימשיך לפתח את השפה. בציוץ שפרסם בסוף השבוע בחשבון הטוויטר שלו ואן רוסום כתב כי הוא מצטרף לענקית מרדמונד פשוט כי משעמם לו. המפתח ההולנדי החל בעבודתו על מה שלימים יהפוך לשפת הפיית'ון לפני יותר מ-30 שנה – בסוף שנות ה-80'. הוא המשיך בפיתוח לאורך עבודתו בכמה גופים וחברות, בהם משרד התיקנון והטכנולוגיה של ארצות הברית, גוגל, שבה עבד שבע שנים, ודרופבוקס, שממנה הוא פרש לפני קצת יותר משנה, אחרי שש שנים וחצי של עבודה. בציוץ כתב ואן רוסום: "החליטה שהפרישה משעממת והצטרפתי למחלקת הפיתוח של מיקרוסופט. לעשות מה? (יש) יותר מדי אופציות מכדי למנות אותן! אבל בטוח שזה יעשה את השימוש בפיית'ון לטוב יותר. יש כאן הרבה קוד פתוח". מיקרוסופט: מגישה שלילית – לחברה בולטת בעולם הקוד הפתוח במשך השנים הפכה פיית'ון לאחת משפות הפיתוח הפופולריות ביותר ולסטנדרט הלכה למעשה למפתחי בינה מלאכותית. למיקרוסופט יש היסטוריה מסוימת עם שפת הפיית'ון. זאת, מאחר שבניגוד לשליליות שהיא הפגינה כלפי קוד פתוח בעבר, לאחר כניסתו של סאטיה נאדלה לתפקידו כמנכ"ל החברה היא שינתה את הגישה שלה ומאמצת את האופן סורס בברכה. מיקרוסופט אף רכשה את פלטפורמת הפיתוח בקוד פתוח גיטהאב. בשנים האחרונות, מיקרוסופט תרמה לא מעט לבסיסי הקוד של פיית'ון, והיא אף מציעה למפתחי השפה תוספים במסגרת ה-Visual Studio Code editor שלה. בגרסה האחרונה, שנקראת פיילאנס (Pylance), היא מספקת בדיקת (טעויות) הדפסה וניתוח קוד במהירות גבוהה ביותר עבור בסיסי קוד של פיית'ון, כמו גם תמיכה בכלי פיתוח ייעודיים לשפה זו. למיקרוסופט יש גם פרויקט "פיית'וני" בשם פליירייט (Playwright), שמאפשר למפתחים דרך מהירה ונוחה לבדיקת אפליקציות ווב. במיקרוסופט אמרו לאתר טק קראנץ' שהם שמחים לקבל את ואן רוסום לעבודה אצלם, ו-"מחויבים לתרום ל… ולגדול עם קהילת הפיית'ון".

המחירים הזולים ביותר עבור כמה מהדגמים הפופולריים ביותר של החברה האמריקאית חוזרים לחנות של אמאזון הזדמנות חוזרת: בואו להפוך את הספורט שלכם לחכם יותר עם שעוני Garmin במחירים מעולים

רשות המיסים היא הגוף שאחראי על גביית המיסים במדינת ישראל ושע"מ היא יחידת המחשוב שלה. בשע"מ מועסקים 600 עובדים ופעילותה מסייעת לרשות לגבות 300 מיליארד שקלים בשנה. "אנחנו גוף שהמחזור שלו גדול יותר מזה של אינטל העולמית", אמרה ליאורה בן אפרים, מנכ"לית שע"מ, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. בן אפרים התראיינה להסכת לקאת כנס התקשוב הממשלתי eGov של אנשים ומחשבים, שיתקיים מחרתיים (ג'). היא סיפרה כיצד נערכה שע"מ למעבר החד של הרשות לעבודה מהבית עם פרוץ הקורונה. לדבריה, היכולת של שע"מ אפשרה לרשות להמשיך לתפקד ולשחק תפקיד מרכזי במשבר. הדבר התאפשר בזכות היערכות נכונה עוד לפני הקורונה, שבאה לידי ביטוי בהשקעות נרחבות בדיגיטל ובמערכות מחשוב. "זו הייתה האסטרטגיה שמנכ"ל הרשות, ערן יעקב, היתווה עם כניסתו לתפקיד, ואין ספק שזה הקל עלינו מאוד להיערך למציאות החדשה". היא פירטה באומרה כי "ראשית, היה צורך בהיערכות פנימית למעבר לעבודה מהבית. אנחנו גוף ממשלתי, שהעבודה בו מבוצעת פיזית, במשרדים, ולא מהבית. העובדים שלנו מגיעים מכל מגוון האוכלוסייה, כולל לא מעט נשים חרדיות, שאין להן חיבור לאינטרנט, והיינו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים". אבל לדבריה, האתגר המרכזי היה עם המנהלים – "איך הם עובדים מרחוק וכיצד לומדים למדוד עובדים לפי תפוקות, כשהם מפוזרים במקומות שונים". "בחדשות מדברים רק על התקלות שלא היו" האתגר השני היה מתן היכולת לרשות לתת מענקים לעסקים ולעצמאיים, על רקע משבר הקורונה. הפעילות של רשות המיסים בהקשר זה "זכתה" לביקורת, כאשר בשעות שלאחר העלאת האתר לשליחת בקשות למתן פיצויים בפעם הראשונה, הוא לא עבד. כמו כן, היו תלונות של עצמאיים על אי הפשטות בהפעלת המערכת – תלונות שזכו לביקורת גם מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לדברי בן אפרים, "העובדים פה עבדו מסביב לשעון, חדורי מטרה. בהתחלה הם נתנו מענה מיידי למענק הראשון, אבל מהר מאוד הבנו שזו ריצה למרחקים ארוכים והיינו צריכים להתארגן". לדבריה, הביקורת והלחץ הציבורי שהיו בימים הראשונים בעקבות ההכרזה על האפשרות לקבל מענקים דרך אתר הרשות "לא היו מוצדקים. בשום שלב האתר לא קרס. עשינו פעולות לוויסות הכניסות, שהיו בהיקפים עצומים, כ-20 אלף בו זמנית". מה המצב באתר כיום, יותר משמונה חודשים מפרוץ הקורונה בישראל? לדברי בן אפרים, "האזרחים שזכאים לכך קיבלו מענקים בסך 18 מיליארד שקלים. אין המתנה וזמן קבלת המענק מרגע שהוא מאושר עומד על 72 שעות. אבל בחדשות לא תשמע על כך, מדברים רק על התקלות שלא היו". במקום זאת, ציינה, "אנחנו מקבלים בכל יום מכתבי תודה מאזרחים שמשבחים את התגובה ועל כך שקיבלו את הכסף". בן אפרים תיארה את מגוון השירותים הדיגיטליים שהרשות מספקת אונליין, בהם כאלה שניתנו עוד לפני הקורונה ושירותים נוספים הפכו לדיגיטליים מאחר שאין קבלת קהל. "בין היתר", ציינה, "אנחנו מאפשרים כיום הגשת דו"ח שנתי בצורה מקוונת. זה היה קיים באופן חלקי קודם, אבל היה צריך להגיע פיזית לאישור סופי. זה כבר לא המצב". פרויקט נוסף שעליו היא מספרת הוא התחלת פעילות של מוקד שירות טלפוני, שבו המענה לאזרח לוקח לכל היותר בין שתיים לשלוש דקות. בהמשך מתכוונים ברשות המיסים להרחיב את אפשרויות המענה של המוקד לערוצים נוספים. "זהו חלק מהאסטרטגיה של המנכ"ל ושלנו, שלפיה האזרח הוא במוקד ואנחנו צריכים לספק לו את כל השירותים בצורה נגישה", אמרה בן אפרים.

קבוצת לוצאטו תהפוך למשקיעה בקרן ההון סיכון הישראלית, לצד מתן שירותים דרך משרדי עורכי הדין והחברות שבקבוצה