הסיפור הזה מוכיח שהפרקליטות הצבאית הראשית לוקה בריקבון עמוק. אלופה בצה"ל בעצם בוגדת בחיילים, משחירה את הפנים של כולנו מול כל העולם, משקרת במשך שנה וחצי, וכל מי שסביבה לא מעז לפתוח את הפה

יותר משנה קצינה מהפרקליטות הצבאית שמרה את הסוד: היא זו, שבהוראת מפקדיה ובהם הפצ"רית, העבירה את הסרטונים משדה תימן. אחרי בדיקת פוליגרף בשב"כ, לפני קידום לתפקיד בכיר, היא פתחה הכול. אף שעדותה הייתה חסויה, היא חזרה עליה במשטרה: "ידעה שתסתכן, אך הייתה חייבת לפרוק את האמת"

גוברים הסיכויים שתא"ל במיל' דורון בן ברק יכהן כפצ"ר הבא. רב-אלוף אייל זמיר אמר לבכירי הפרקליטות הצבאית כי אירועי הימים האחרונים גרמו ל"פגיעה חמורה באמון של צה"ל והציבור במערכת המשפט הצבאית", והדגיש: "הפרקליטות תמשיך למלא את תפקידה, ניבנה מתוך האירוע הקשה ונשיב את האמון"

יפעת תומר-ירושלמי ראויה לגינוי. אבל במצעד המזיקים לישראל בזירה הבינלאומית היא כנראה לא תתפוס את אחד המקומות הראשונים

לאחר מאבק בסרטן סופני הלכה לעולמה דפנה יבין, בתו של איש התקשורת חיים יבין, שעזבה את העבודה בפרקליטות בת"א כדי "לשפר את המציאות". היא ניהלה את בית הספר היסודי צוקי אביב והייתה אמורה לחגוג יום הולדת בעוד חודשיים. "החברים שהשאירה הם האנדרטה הכי טובה, זוכרים אותה בלב", סיפר אחיה יונתן

שעות של חיפושים אחר הפצ"רית שנעדרה הובילו את אשת המחאה לפרסם ציוץ שבו קבעה כי תומר ירושלמי מתה - ולרמוז כי בן גביר ו"אלה שהסיתו נגד רבין" אחראים לכך. בתגובה הורה רב-ניצב לוי לחקור אותה בחשד להסתה ולשיבוש הליכי חקירה, בלי שקיבל אישור מהפרקליטות

הפצ"רית לא עמדה בלחץ, ובניסיון להדוף מסע הכפשות שקרי על עלילת דם וכבילת ידי מילואימניקים יצרה כדור שלג שהתחיל בהדלפה ותפח למה שמסתמן כעבירה פלילית. מהמטכ"ל ועד ללוחם בשדה הקרב, ההתערבות הפוליטית בצבא מחלחלת לכל הדרגים והשפעותיה המסוכנות הולכות וגוברות. קבלת החלטות אסטרטגיות ומערכתיות לא ענייניות, הפרות משמעת ופגיעה במוטיבציה לשרת

המכתב בן כמה המשפטים שעורר חשש, ההיעלמות למשך שעות, הרכב שאותר נטוש והטלפון לבעל - מנייד שלא שייך לה: שלב אחר שלב מהערב הדרמטי, שבמהלכו היה קיים חשש כבד לחייה של אלופה יפעת תומר-ירושלמי עד שאותרה, וסימני השאלה שנותרו