מחלת הסרטן שהסתיר אפילו ממשפחתו, ההידרדרות הקשה בראייה והעלבון הצורב של קץ הקריירה. בשנה האחרונה, כוכב הרדיו הנערץ עופר נחשון, שנמצא מת בביתו לפני שבועיים, הלך ודעך, כאוב ומובס. עכשיו בני משפחה וחברים חושפים את בדידותו של הפיטר פן הנצחי, מספרים על הקאמבק שכל כך חיכה לו ומעולם לא הגיע ומסבירים מדוע אין סיכוי ששלח יד בנפשו

לרום ברסלבסקי, שגבורתו נפרשה בפני רוני אבירם האמפתית ומצלמות "הצינור" (רשת), אין עניין להניף אגרוף מנצח. אולם גם עכשיו, שהוא זוכה לשאוף אוויר במרפסת מלון בתל אביב ולהניח תפילין תחת שמיים כחולים, זה לא נגמר. לציבור הישראלי אין רשות מוסרית לשכוח איך ולמה הגענו למצב, שבו אדם שכל עתידו היה לפניו לא מצליח להסתכל על הים בלי לפרוץ בבכי

את רוב המורים, אליהו וינשטיין, רחל והמורה להתעמלות ששיפר מעט את הישגיי בריצה כדי שאקבל לראשונה בחיי את אות הספורט, אני זוכרת במתיקות ובאהבה. לעומת זאת לא אסלח ליהודה רדאי על הכמעט טוב בתנ"ך, כפי שאמר מרק אנתוני בהספד ליוליוס קיסר — הטוב שעושה אדם נקבר איתו במותו ורק הרע נשאר אחריו | שני קטעים של דליה רביקוביץ מן העיזבון, שנמצאו בארכיון 'גנזים' ומפורסמים כאן לראשונה 

מדמות טרגית שברא שייקספיר, אופליה הפכה לאייקון שחוזר בציורים, בשירים ובסרטים – סמל ליופי, לשיגעון ולנשיות שברירית. עוד לפני שחזרה לחיים בלהיט של טיילור סוויפט, אימצו אותה אמנים כמו בוב דילן ולנה דל ריי, ששאבה ממנה את "אסתטיקת האישה העצובה", והעניקו לה את הקול שמעולם לא באמת היה לה

בראיון נדיר, ועם עליית סרט העוסק ביצירותיה, מספרת אנני ארנו — הסופרת הצרפתייה עטורת השבחים — מדוע הפסיקה לכתוב מרגע שהגיעה לפסגת הספרות העולמית

"הטורף: שטח פראי" נוקט בגישה אחרת מזו של קודמיו לזיכיון, ומתרכז הפעם בגזע היאוצ'ה הרצחני - וספציפית בצעיר שלא מוצא בה את מקומו. במילים אחרות: הסרט הופך את החייזר חובב-ההרג לדמות שאפשר להזדהות איתה - ולא רק זה, הוא יוצר עבורו מין משפחה חלופית בדמות אנדרואידית ויצור חמוד המתלווים אליו. מזועזעים? תתפלאו, זה דווקא מהנה - ובלי לנכר את חובבי הסרטים הקודמים 

זאת שיחה לא שגרתית, דמיונית, אבל הכי אמיתית שיש: על המצב בארץ, על התמסרות טוטאלית ליצירה, על הגשמת חלומות ועל הופעה עם סטינג על הקרח בקוטב. שלמה ארצי ישב לפגישה יוצאת דופן עם שאול, הדמות הראשית במחזמר החדש שכתב - "כדי לשאול שאלה פשוטה: איך אדם מאבד את עצמו כשהוא הופך לסמל, ואיך הוא חוזר להיות אדם"

בתום שלושה חודשי קריז, מלאים בהזיות וכאבים, דפנה רכטר הצליחה לנקות את הגוף מ-40 שנות התמכרות לאלכוהול וסמים. בשמונה השנים שעברו מאז, השחקנית זוכת פרס אופיר מרוצה מזה שלא מזהים אותה מ'אהבה מעבר לפינה' ומעדיפה לעבוד כדוגווקרית במקום לחזור למשחק. לקראת אלבום חדש היא מספרת על הלגימה הראשונה בגיל 11 בעקבות פגיעה מינית, על החמלה שסוף-סוף מצאה לאמה, חנה מרון, ולמה החברות הקרובה עם קורין אלאל הייתה כמו מפלצת עם שני ראשים