The headlines that made most buzz on this page
04/02/22 08:06
38.46% of the views
מאת Ynet
המוזיקאי החשוב בישראל התיישב מול המצלמה של ענת גורן ונפתח בסדרה "שלום", שמנסה לאורך שלושה פרקים להבין מיהו האדם מאחורי השם - דרך שיחות עם האיש עצמו, משפחתו וגם כמה סלבס שגוזרים קופון. אלא שבדרך, גורן שכחה את הדבר החשוב ביותר - המוזיקה, ובמקום Get Back של הביטלס קיבלנו פרק ארוך של "מחוברים"
04/02/22 08:10
23.08% of the views
מאת Ynet
כשמיק פליטווד פגש את סטיבי ניקס ולינדזי באקינגהאם וצירף אותם ללהקת הבלוז הבריטית שלו, הכל השתנה - החיים והמוזיקה. הרוק הקליפורני המתקתק של Rumours הפך לקלאסיקה שמכרה יותר מ-40 מיליון עותקים, אך המילים הן מסמך מר ואכזר שצרוב בכאב הבגידות, הפרידות וערימות הקוקאין מאחורי הקלעים. גם אחרי 45 שנים, האמת של פליטווד מק סנסציונית יותר מכל שמועה
04/02/22 07:23
15.38% of the views
מאת Ynet
הגבר שרדף אחריה עד פתח הבית. המטופלים שבטוחים שהיא אחות ולא רופאה. הפרופסורים שהכשילו אותה. המבקרים שלא מבינים מה הקהל רוצה. אחרי שנים בתוכנית הבוקר, במהדורת השבת ובתוכנית שלפני החדשות, הילה קורח סוף–סוף כובשת את כיסא מגישת המהדורה המרכזית בחדשות 13. עכשיו היא מספרת למה אין לה בעיה עם גימיקים בשידור ומה כל כך מפחיד בהנחיית טקס המשואות
04/02/22 07:23
7.69% of the views
מאת Ynet
לפחות 50 מקרי אונס שטויחו, סחיטה של האורחים באחוזה המפוארת באמצעות מצלמות מעקב, ניתוחים פלסטיים בכפייה ומנגנון שדאג להשתיק את הקורבנות. במשך 60 שנה פלייבוי של יו הפנר שיגשג ועוד ניסה לשכנע את העולם שמדובר בפמיניזם. אבל עכשיו ה"שפנפנות" לשעבר ועוד מקורבים מוכנים לחשוף את האמת המחרידה שמאחורי האימפריה הנוצצת. זה לא היה קורה בלי הסדרה "הסודות של פלייבוי" והיוצרת שלה אלכסנדרה דין, שמספרת בריאיון על הניסיונות לסכל את פרסום העדויות ומסבירה למה תמיד יהיו עוד גברים כמו יו הפנר
04/02/22 07:24
7.69% of the views
מאת Ynet
מהשניות הראשונות אני זוכר, מכל הדברים, דווקא את המיקי מאוס המבוהל שהגיח מולנו. הוא בדיוק הצטלם עם חבורה של ילדים ואז קלט כנראה מה קרה והתחיל לרוץ לכיווננו. אחר כך היה בכי של התינוקת, ושל אחיה, שנבהל גם הוא. ואמבולנס שהגיע לשער הפארק. וחדר מיון | שני סיפורים קצרים מאת אשכול נבו
04/02/22 08:05
7.69% of the views
מאת Ynet
בסרטו החדש הבמאי קנת בראנה מעצב את זיכרונות ילדותו בצפון אירלנד של סוף שנות ה-60. אך למרות שמדובר בנוסטלגיה נאיבית ומהונדסת, ועל אף העובדה שהוא נעדר את המורכבות של סרטי התבגרות אוטוביוגרפיים אחרים, הוא כובש - ועשוי מהחומרים שמביאים פסלון מוזהב