האיחוד של בנט ולפיד יצרה תופעה פוליטית נדירה: "מפלגה שאין לה קו ערכי אידיאולוגי" • כאשר מוסיפים לכך את העובדה שגדי איזנקוט הוא שמאל על מלא, מבינים שהגוש המסורתי שאולי חשב לא להצביע לנתניהו - נותר יתום • לכן, עם קצת מחשבה ואסטרטגיה נכונה - הימין יכול לגרוף עוד מנדטים שנמצאים "על הרצפה"

שוב מדברים על "שקט מתוח" בצפון, אך מאחורי המונחים המרגיעים שמפזר הצבא מסתתרת מציאות של קיפאון ביטחוני מתמשך והתחזקות חיזבאללה • הטענה כי ניתן "להכיל" את האיום ולדחות הכרעה מזכירה את הקונספציה שקרסה בטבח השבעה באוקטובר • אז האם הדרג המדיני והצבאי באמת הפיקו לקחים, או שהם עדיין שבויים באותה תפיסה מסוכנת?