אחיה, ח"כ ניר אורבך, עלה לכותרות כשהקמת הממשלה הייתה תלויה בהצבעתו. עכשיו, כשהסערה סביבו נרגעה, עו"ד אחינעם אורבך נחשפת. בריאיון היא מספרת על הקושי של משפחתה לקבל את בת זוגה החילונית במשך ארבע השנים שקדמו לנישואיהן, על טיפול ההמרה שעברה, על התקדים שקבעו היא ובת זוגה, זוג הלסביות הראשונות בישראל שקיבלו צו הורות, ועל השינוי הגדול שעבר אחיה, שבעבר בחר לא להגיע לחתונתה

עד שהיה בן תשע ז'ולט באלה בכלל לא ידע על יהדותו, עכשיו הוא נבחר לרב הצבאי הראשי של גרמניה – הראשון מזה כמעט מאה שנה. "אני רוצה להפוך את שירות היהודים פה למשהו רגיל, כמו בצבא האמריקני או ההולנדי", הוא אומר, והודף את הביקורת שמינויו נועד לחפות על צבא עמוס בגילויים אנטישמיים. "צריך להיות ריאליים, אנטישמיות וגזענות לעולם לא ייעלמו לחלוטין. בשביל רוב החיילים הגרמנים אני היהודי הראשון שהם רואים. צריך לפסוע קדימה בצעדים קטנים"

רקטור אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, ההיסטוריון פרופ' חיים היימס, מוטרד היום יותר מאי-פעם. הוא מביט בחילונים ש"ויתרו" לדתיים על הנרטיב האתני-לאומי, חושש שהקשר בין הממסד הדתי למדינה יוביל לחורבנה - וקורא לייסוד של יהדות חדשה עם תורה ישראלית: "המקורות היהודיים אינם דתיים, אלא חלק מהמורשת ההיסטורית שלנו"

מה שמתחיל בקריאה קלאסית של אגדות החורבן, המטילה את האחריות על אנשי ירושלים, קנאיה, חכמיה וכהניה המושחתים - מתפתח לדיון תאולוגי והיסטורי הרלוונטי גם לימינו אנו. הסרט "אגדת החורבן" קורא לכל אחד מאתנו: לכו לחפש את המסרים מאז בתוך המציאות שסביב. כל כך הרבה אוצרות יש במחסנים שלהם, שלכם, שלנו - והאש יכולה לשרוף. את כולנו

אחרי עשור של פעילות כמעט בכל המגזרים, למעט זה החרדי - מיזם "זיכרון בסלון" מגיע לכ-300 בתים חרדיים דווקא בימים אלה, בין המצרים. "לא דיברו על זה יותר מדי אצלם, בטח שלא באזור יום השואה. גם אחרי סיום ההרצאה המשיך דיון על הנושא, וכל אחת סיפרה משהו מהבית"

בנאום שנשא בפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות, התכוון שר החוץ להסביר לעולם עד כמה חמורה האנטישמיות. אבל קטע מנאומו שצייץ תחת הכותרת, "מיהו אנטישמי" - מחולל סערה ברשתות החברתיות ובכנסת. יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, תקף: "אמירה שמגמדת את הייחודיות של שנאת היהודים בהיסטוריה". לפיד האשים את "הימין הקיצוני" בהתקפה נגדו: "בשביל ניגוח פוליטי הם מוכנים לעזור אפילו לאנטישמים"

כה גדול היה חטא העגל ועונשו, עד שמשה מקפיד על כבודם של ישראל ומזכיר את מקום החטא ברמז בלבד. איה קרמרמן למדה מזה דבר או שניים ביחס לחינוך הילדים

משה הוא לא הטיפוס שמעגל פינות בבואו לסכם את ההיסטוריה של העם, ולמרות זאת הוא נחשב לעדין ורגיש, המדבר בלשון מאהב, ולא בלשונו של נביא זעם. ובכל זאת יש מי שלמד דווקא ממנו את אמנות השקרים הקטנים המותרים ביהדות