אלפי הוא כעת נציג השמאל המחנה-ציוניסטי בערוץ 2, שנשיכתו - כמו זו של בוז'י - נעדרת ניבים. השמאל שלו לא כולל ערבים, רק יהודים מעודנים שכלי נשקם בלתי מזיקים

הפיכתה של המוזיקה המזרחית למיינסטרים ישראלי, שהיתה כרוכה בהתמסחרות, עוררה געגוע למקורות שמהם צמחה המוזיקה הזאת: החאפלות. אלה, שהתקיימו כל השנים, זוכות עכשיו לביקוש גובר. וגם הן עצמן, בתורן, יוצאות מהמועדונים הקטנים והבתים וזוכות לייצוג, לא רק ב"פרויקט של רביבו" אלא גם בטלוויזיה, ב"שישי שמח" בערוץ 24. הקהל, מתברר, דווקא מעוניין בצליל האותנטי שהפופ המזרחי הולך ומתרחק ממנו

לקראת צאתו בישראל של "קרול", אחד הסרטים הטובים ביותר שהופקו לאחרונה, מספר הבמאי מה משך אותו בספרה הישן של פטרישיה הייסמית, ומדוע מלודרמות מתארות את המציאות בצורה המדויקת ביותר

כשהשיח הלאומי מדגיש את השונה והמבדיל בחברה הישראלית וכשראש הממשלה מפריד ומלבה את השנאה בין הקבוצות, יציאתו של ספר האמנות היהודית־מזרחית והפלסטינית "כתמים והחתמות – מזרחיוּת ופלסטיניוּת באמנות החזותית בישראל" היא בגדר נס

הם כוכבי־על, פניהם מוכרות ברחבי העולם והם מרוויחים הון עתק – אבל יש להם עוד חלום: להיות אמנים פלסטיים. שחקנים, זמרים ומפורסמים רבים אחרים שולחים ידם במכחול וחלקם אף מצליחים למכור את עבודותיהם. למה סילבסטר סטאלון, מיילי סיירוס, ביורק, ג'יימס פרנקו ועוד – בהם אפילו ג'ורג' ו' בוש – מתעקשים ליצור אמנות פלסטית, והאם יש סיכוי שעולם האמנות לא יתנשא עליהם באופן אוטומטי?

הוא כינה פמיניסטיות "לסביות זועמות" ושלח אותן למטבח ולמיטה. שירו "רכוב עליהם, יהודון", שיר הקאנטרי הראשון ואולי היחיד שעוסק בשואה, היה אהוב במיוחד על האסיר נלסון מנדלה. ודונלד טראמפ הוא בעיניו מועמד לא רע לנשיאות. ראיון עם קינקי פרידמן, זמר, קומיקאי, סופר, פוליטיקאי כושל ואגדה אמריקאית, שחוזר למוזיקה אחרי הפסקה של 30 שנה

הוא ענה לתואר "אגדה חיה" כשישב מאחורי אורגן ההמונד שלו בהופעה ברמת גן, אבל קצת פחות כשלקח ליד את הגיטרה או כשביצע קאוורים

העירייה נערכת לקיצוץ של 42% בתקציב התאגידים עקב משבר מתמשך עם משרד האוצר. האוצר: מקווים לפתרון תוך שבוע. משרד התרבות: התרבות בירושלים נתמכת במיוחד, אסור לעירייה לפגוע בפעילות