REUTERS/Vadim Sarakhan/File Photo העובדה שאוקראינה מוכרת אמל"ח לרוסיה, מלמדת שאין אופציה צבאית ישראלית אמינה מול איראן. אם הייתה אחת, כזו שהמודיעין האיראני היה תופס כאמינה, טהרן לא הייתה מוכרת אמל"ח לרוסיה. מדינה שמתכוננת למלחמה מול ישראל, עם אופציה למעורבות אמריקאית, שומרת על מלאי אמל"ח גדול ככל הניתן.  מאות מל״טים בחודשיים על פי ראש שירות הביון של אוקראינה, קירילו בודאנוב, האיראנים מכרו לרוסים אצווה ראשונה, מיידית, של 300 כלים מסוג שאהד-136 ו-131. עוד אצווה דומה אמורה להגיע בקרוב למוסקבה. בסך הכל, הזמינו הרוסים כ-1700 מל״טים תוקפים מאיראן. כלומר, לפי האוקראינים, בפרק זמן של כחודשיים, האיראנים ימסרו לרוסיה כ-600 מל״טים תוקפים.  עבור כמעט כל תעשיית מל״טים בעולם, כולל הישראלית, מדובר במספר דמיוני. לצורך השוואה, הערכות הן כי התעשייה הטורקית, המייצרת בין היתר את מל״ט ה-TB2, מייצרת כ-200 בשנה. התעשייה הישראלית מייצרת הרבה פחות מזה בשנה.  בשונה מהתעשייה הטורקית, זו האיראנית, נמצאת תחת סנקציות קשות כבר שנים. כלומר, בתיאוריה, לאיראנים קשה יותר לרכוש חומרי גלם, מנועים, מכונות וכו׳ ולכן קשה להאמין שהתעשייה האיראנית יודעת לייצר 600 מל״טים בפרק זמן של 2-3 חודשים. המשמעות היא, כי המל״טים הללו הגיעו ממלאי קיים באיראן.  דילול מלאי קיים למה משמש המלאי? ובכן, הסנקציות הקיימות על איראן מונעות ייצוא נשק איראני. כלומר, מדינה שתרכוש אמל״ח איראני, צפויה לסנקציות מצד ארה״ב, אירופה ואולי האו״ם. בעוד מדינות כנראה אינן ששות לרכוש אמל״ח איראני, מחשש לסנקציות, ארגוני טרור, תחת חסות איראנית, כמו החותים וחיזבאללה, כנראה מקבלים אמל״ח איראני. חדשות לבקרים אנו שומעים על תקיפות המיוחסות לישראל בסוריה. חלקן נגד מצבורי אמל״ח איראנים.  ועדיין, ההסתברות כי איראן ייצרה עודף של 600 מל״טים תוקפים עבור חיזבאללה או החותים, כנראה לא גדולה. גם אם נניח שכן, אזי, המלאי שסופק לרוסים יורד מזה של איראן או של חיזבאללה. בשני המקרים, אלו מצבורי מל״טים המיועדים לשמש למלחמה נגד ישראל.  בנוסף, אם הדיווח לגבי רוסיה נכון, איראן גם ״מקריבה״ כמה שנות ייצור מל״טים כדי להשלים את המכסה ל-1700 או 2000 כלים שרוסיה הזמינה. היות והמלחמה באוקראינה רחוקה מסיום, הרוסים כנראה מתכננים לחימה של עוד מספר חודשים ולכן מדובר בייצור איראני בפרק זמן מיידי. במילים אחרות, קווי הייצור של המל״טים התוקפים באיראן יהיו תפוסים בהזמנה הרוסית.  כמה מלטים איראן יודעת לייצר בחודש? זו שאלה פתוחה. גם אם המספר מגיע ל60, שניים ביום, עדיין, כדי לייצר 1000 צריך בערך שנה וחצי ייצור רצוף, 24\7. במתווה מציאותי, עם חגים, שביתות ותקלות, כנראה מדובר בתקופה של לפחות שנתיים.  אופציה נוספת היא העברת הידע לרוסיה והקמת תשתית ייצור ברוסיה. בדומה למה שעשתה ישראל עם רוסיה בעבר. גם בחלופה זו, מדובר בכמה שנות עבודה עד שרוסיה תשתלט על הידע הטכני, תעתד שרשרת אספקה לכל החומרים, מכונות ומכלולים. בדומה לאיראן, גם רוסיה נמצאת תחת סנקציות קשות מאז הפלישה לאוקראינה. לאחרונה אף פורסמה הערכה של הממשל האמריקאי שבלי שבבים אמריקאים, רוסיה לא יודעת לייצר טילי שיוט.   לא צופים תקיפה ישראלית  אם פלוני מקבל את הטענה שהמל״טים המסופקים לרוסיה יוצאים ממאגרים המיועדים לאיראן או חיזבאללה, המשמעות היא שהמודיעין האיראני אינו צופה תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באיראן. אם היה צפי כזה, איראן לא הייתה מדללת מלאים של חימוש Stand-Off.  עוד טענה שיכול פלוני המקטרג לטעון, היא שהיה הסכם רכש בין איראן לרוסיה טרם הפלישה לאוקראינה. במקרה כזה, איראן ייצרה עודף מל״טים בידיעה שרוסיה תרכוש אותו. בחינה של ציר הזמן במלחמה באוקראינה, תראה שהתפיסה הצבאית הרוסית הייתה של בליץ - לכבוש את קייב בשבוע. שזה נכשל, הרוסים עזבו את קייב והתמקדו בדרום ומזרח אוקראינה והחלו לשנות אסטרטגיה ללחימה ממושכת.  כלומר, בתחילת המלחמה, הרוסים חשבו על בליץ צבאי. לחימה קצרה המבוססת על הכוח הצבאי הרוסי הקיים. הצורך באמל״ח זר הגיע מאוחר יותר במלחמה. במהלך חודש יולי פוטין ערך ביקור בטהרן. ביקור שעל פי הערכות, אפשר את רכש המל״טים האיראנים עבור הזירה האוקראינית. אזכיר כי פוטין פנה קודם לכן לטורקיה, שזו סירבה, הוא טס לאיראן.  משמעות מכירת האמל״ח האיראני לרוסיה מצביעה על כך שאיראן אינה מעריכה כי תכנס למלחמה עם ישראל. בצורה אחרת, באיראן מעריכים שלא תהיה תקיפה ישראלית בקרוב. 

אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל  כוח משותף של צה"ל, שב"כ וימ"מ פשט הלילה על דירת מסתור בקסבה של שכם אשר שימשה כמעבדת מטענים של פעילים מרכזיים של תשתית הטרור "ערין אלוסוד" ("גוב האריות"). במהלך הפעילות נורו מספר חמושים והפלסטינים מדווחים על נפגעים. מעבדת המטענים פוצצה על ידי כוחותינו.  במהלך הפעילות, עשרות פלסטינים הבעירו צמיגים ויידו אבנים לעבר כוחות. הכוחות ירו לעבר חמושים שירו לעברם. תשתית הטרור אחראית בין היתר לפיגוע הירי בו נהרג לוחם צה"ל סמל-ראשון עידו ברוך ז״ל, היא זו ששילחה מחבל לפיגוע בתל אביב (שנמנע הודות לערנות שוטרים במקום) ולהנחת מטען הנפץ בתחנת הדלק בקדומים.  בנוסף, התשתית ניסתה לבצע פיגוע מטען בהר ברכה ולהשליך רימון רסס לעבר כוח צה"ל בסמוך לחוות גלעד וכן אחראית להוצאת שורת פיגועי ירי במרחב העיר שכם. לאורך התקופה האחרונה, וביתר שאת בימים האחרונים, תשתית זו המשיכה לגייס, לתכנן וליזום פיגועים לעבר יעדים ישראלים.

רוטקס היא חברה-בת של החברה הקנדית הגדולה בומברדייה (BRP) העוסקת בין היתר בתכנון וייצור מנועים לכלי רכב וכלי טיס, כולל בלתי מאויישים A Mohajer-6 UAV seen during the Eqtedar 40 defense exhibition in Tehran. Credit: No author/Wikimedia Commons מנוע תוצרת החברה האוסטרית ROTAX התגלה בכטמ"מ האיראני מוג'אהד-6 ששיגר הצבא הרוסי מעל הים השחור ונפל בידי האוקראינים. מנוע תוצרת רוטקס מצוי גם במל"טים ישראלים.  חברת רוטקס הודיעה שפתחה בחקירת המקרה כיוון שמכירת ציוד כזה לאיראן היא הפרה של סנקציות שהטיל האיחוד האירופי, האוסרות על מכירת ציוד צבאי או אזרחי למטרות צבאיות. סנקציות זהות מוטלות גם על רוסיה. מוגה'איד-6 כלול ברשימת כלי הטיס שמסרה איראן לרוסיה מאז חודש ספטמבר.  רוטקס היא חברה-בת של החברה הקנדית הגדולה בומברדייה (BRP) העוסקת בין היתר בתכנון וייצור מנועים לכלי רכב וכלי טיס, כולל בלתי מאויישים. מנוע של רוטקס מצוי גם בכטמ"מים 'הרון' הישראלי (תע"א) ו'פרדטור' MQ-1 של ג'נרל אטומיקס. חברות בומברדייה ורוטקס פרסמו הודעה לעיתונות בה הן מודות בעובדות ומודיעות שהן מתייחסות לפרשה ברצינות רבה: "החברה האם לא אישרה לספק ציוד לכטמ"מ שמייצרים באיראן און ברוסיה". WAR ZONE מדווח כי הצבא האמריקני הגדיר את מוג'אהד-6 "כלי טיס בעל יכולות מודיעין, תצפית, רכישת מטרות, ויכולת לשאת חימוש מונחה מדוייק, אחד או שנים, במטע"ד. את הכטמ"מים מייצרת החברה האיראנית QODS AVIATION.   

הצדדים נמצאים במו״מ סביב האפשרות לייצר טילים כאלו על אדמת הודו | הדיוק של הטיל כ-10 ס״מ. גדוד טילים כאלו יכול להגיע עד 48 קנים (כל סוללה 16 קנים) https://www.iai.co.il/sites/default/files/2020-06/LORA%20Brochure.pdf תעשייה אווירית מפתחת ומייצרת טילי קרקע-קרקע בשם ״לורה״. טילים כאלו נמכרו בעבר לאזרבאיג׳ן ואף נעשה בהם שימוש, בין היתר למטרת הרס גשרים, באחד מסבבי הלחימה בנגורנו-קרבאך.  על פי פרסומים של תעשייה אווירית, טיל הלורה מגיע למרחק של 90-430 ק״מ עם רש״ק במשקל 300 ק״ג. על מנת לייצא את הטיל תחת משטר MTCR, הטיל צריך לעמוד בטווח מירבי של 500 ק״מ ורש״ק עד משקל 300 ק״ג.  הדיוק של הטיל כ-10 ס״מ. גדוד טילים כאלו יכול להגיע עד 48 קנים (כל סוללה 16 קנים), המסוגל לשגר את כמות הטילים הזו בפחות משתי דקות. הטיל כולל הנחיית לווין ומערכת INS למקרים בהם חוסמים את האות מהלווין. הטיל מונע בדלק מוצק.  על פי פרסום של alpha_defense, הצדדים נמצאים במו״מ סביב האפשרות לייצר טילים כאלו על אדמת הודו, כולל העברת טכנולוגיה מישראל להודו. למה הודו צריכה טילים כאלו? בעיקר נגד פקיסטן וסין. 

בשנים האחרונות תעשיות הביטחון הגדולות של ישראל הימרו על השוק האוסטרלי | כעת, ראש הממשלה האוסטרלי, אנתוני אלבניז (Anthony Albanese), רוצה להגדיל את תקציב הביטחון האוסטרלי Credit: AAPIMAGE via Reuters Connect בשנים האחרונות תעשיות הביטחון הגדולות של ישראל הימרו על השוק האוסטרלי. הסיבות לכך מגוונות. אוסטרליה נמצאת באזור גיאוגרפי מאתגר בגלל נטיית ההתפשטות הטריטוריאלית של סין. אוסטרליה היא חלק מחמשת העיניים, מועדון מצומצם להחלפת מידע מודיעיני מסווג בראשות ארה״ב.  ההשקעות הראשוניות של החברות הישראליות אינן מתוך תחושת פילנטרופיות כלפי הממשל בקנברה, אלא כדי לעשות כסף. חלק מהחברות מתמודדת על סדרת מכרזי Land XXX שמהותם חידוש זרוע היבשה של אוסטרליה. בחלק מהמקרים, מוצרים שמפותחים לטובת המכרזים האוסטרלים משווקים למדינות נוספות בהמשך.  כעת, ראש הממשלה האוסטרלי, אנתוני אלבניז (Anthony Albanese), רוצה להגדיל את תקציב הביטחון האוסטרלי, במהלך שייתכן ויהפוך את ההשקעה באוסטרליה למשתלמת יותר. על פי פרסום של רויטרס, אלבניז רוצה להעלות את תקציב הביטחון לשנה זו, המסתיים ביוני 23, בכ-8 אחוזים. כלומר, הזרקה מיידית של כסף לפרויקטי ביטחון.  בשנה לאחר מכן, רוצה אלבניז להעלות את תקציב הביטחון לשני אחוזי תל״ג לפחות. והוא רוצה להמשיך לעשות זאת עד 2026. בצורה אחרת, אוסטרליה כנראה הולכת להזריק הרבה כסף לפרויקטי ביטחון. ככל הנראה, מתוך הנחה שפרויקטים כאלו מעודדים חלקים נרחבים בכלכלה, בשל שילוב מגוון ספקי משנה בפרויקט ביטחוני.  בנוסף, הממשלה האוסטרלית רוצה לתת סיוע חוץ של 1.4 מיליארד דולר אוסטרלי שהוכרז בעבר. כולל 900 מיליון דולר אוסטרלי עבור מדינות האיים באוקיינוס השקט ו-470 מיליון דולר אוסטרלי עבור דרום מזרח אסיה.   

הצבא הזמין 2,000 פגזים עבור טנקי הליאופרד שבשימושו בשווי של 9.4 מיליון אירו By Oscar in the middle - flickr, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=4500249 אלביט יבשה זכתה לאחרונה בחוזה של הצבא הספרדי לאספקת פגזי 120 מ"מ Apfsds-T שבשימוש טנקי ליאופרד 2a4 ו-2E בשווי של 9.4 מיליון אירו. משלוח של 2,000 פגזים יימסר לידי הצבא הספרדי עד לסוף שנת 2022. האתר הספרדי Infodefensa.com מספר כי הצבא הספרדי קיבל הצעה גם ממפעל תחמושת גרנדה (FMG) המקומי. הצעת החברה הספרדית עמדה בכל הדרישות הטכניות של התחמושת, למעט זמני אספקה. החברה ציינה בהצעתה כי תוכל לספק את ההזמנה רק בסוף חודש ספטמבר 2023 ולפיכך נפסלה. זו אינה ההזמנה הראשונה של צבא ספרד מאלביט במסגרת חידוש מלאי פגזי הטנקים שלו. בחודש אוגוסט 2021 הוזמנו 600 פגזים מסוג HE-T לטנקי הליאופרד בשווי של 3.6 מיליון אירו.  

לדברי פורטנוי: "איראן לא משלמת מחיר גבוה מספיק על הניסיונות הבלתי פוסקים שלה לפגוע בתווך הסייבר במרחב האזרחי ללא הבחנה״ צלם: שלומי אמסלם, משרד החוץ ראש מערך הסייבר הלאומי גבי פורטנוי נפגש עם ראש ממשלת אלבניה אדי רמה במסגרת ביקורו בישראל. הפגישה מגיעה על רקע תקיפות הסייבר האיראניות נגד אלבניה מהחודשים האחרונים, שבעקבותיהן אף הפעילה אלבניה סנקציות על הדיפלומטים האיראניים בשטחה.  ראש ממשלת אלבניה הביע עניין במודל הישראלי להתמודדות עם מתקפות סייבר, בעיקר בהגנה על תשתיות מדינה קריטיות, ובסיוע לפיתוח יכולות הגנה בארצו.  ראש מערך הסייבר הלאומי פורטנוי סקר את מודל ההגנה על תשתיות מדינה קריטיות, את גישת ההגנה האקטיבית ופיתוח "כיפת סייבר לאומית". פורטנוי הציג את אפשרויות הסיוע והזמין את אלבניה לשיתוף פעולה הדוק.  לדברי פורטנוי: "איראן לא משלמת מחיר גבוה מספיק על הניסיונות הבלתי פוסקים שלה לפגוע בתווך הסייבר במרחב האזרחי ללא הבחנה. הקו שבו נקטה ממשלת אלבניה כשגינתה והפעילה סנקציות על איראן מעביר את המסר כי לפעולות תוקפניות יש מחיר ויש להמשיך בקו זה. שיתוף פעולה בין מדינות מהווה חגורת הגנה נגד נסיונות אלו ונוספים".   בנוסף, הזמין ראש מערך הסייבר את רה"מ האלבני להשתתף בפיתוח מערכת הגנת סייבר שישראל מקדמת. רה"מ האלבני הגיע מלווה בשגרירת ישראל באלבניה גלית פלג, שהדגישה במהלך הביקור כי השגרירות תעמוד בקשר מול הרשויות הרלוונטיות במדינה על מנת לשמר את נושא הסייבר בראש סדר היום בין המדינות.

טרת התכנית 'משוחררטק', היא לחשוף ולעודד הזדמנויות לקריירה טכנולוגית בקרב נשים צעירות לפני שחרורן מצה"ל צילום: אלון גלבוע תכנית חדשה לחיילות לפני שחרור, תקדם אותן לפיתוח קריירה טכנולוגית ותעודד ללימודים אקדמיים בתחום ההייטק והמדעים. ענף ההייטק ומקצועות טכנולוגיים נתפסים בחברה כמקצועות גבריים וייצוג הנשים בהייטק לא מתקרב לחלקן בשוק העבודה הכללי או באוכלוסייה. במטרה להתמודד עם הנושא, לראשונה, ארגון IATI האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, ביחד עם נשיאות המגזר העסקי בהובלת הפורום הכלכלי חברתי, חברו לצה״ל, וביחד עם רשות החדשנות הקימו את תכנית 'משוחררטק', מתוך מטרה להגדיל את מספר הנשים בענף ההייטק ולעודד נשים צעירות להשתלב בתעשייה.  במסגרת התכנית, שמטרתה לחשוף ולעודד הזדמנויות לקריירה טכנולוגית בקרב נשים צעירות, החיילות יעברו הכשרה מקיפה שתחשוף אותן לעולם הטכנולוגיה והמיומנויות בעולם העבודה המשתנה. הן יזכו לכלים מקצועיים שיאפשרו להן לפתח את הכישורים האישיים שלהן ולהשתלב בצורה האופטימלית בלימודים האקדמאיים, ובעתיד, בתעסוקה בענף ההייטק. ההכשרה תתבצע, בין היתר, על ידי מהנדסות מחברות מובילות במשק, אשר ישמשו עבורן כמנטוריות ברמה האישית וברמה הטכנולוגית. לצד כל אלו יתקיימו במסגרת התכנית, סיורים בחברות, הרצאות ומפגשים עם דמויות הייטק מובילות בתעשייה. בין החברות ששותפות בתכנית: Apple, Google, אלביט, DELL, Western Digital , חברת AT&T, אינטל, פאלו אלטו ופיליפס ישראל. בתכנית הראשונה, שתחל בנובמבר, ישתתפו 75 חיילות והיא מיועדות לחיילות שנמצאות החל מחצי שנה לפני השחרור שלא שירתו בתפקידים טכנולוגיים וללא רקע הנדסי או טכנולוגי ושיש להן פוטנציאל להשתלבות בהייטק.