בביתו של חשוד (30) תושב מ.פ שועפאט אותרו שלושה כלי נשק מסוג M16 ו"גלוק" ואמל"ח רב שכלל בין היתר 1,400 כדורי תחמושת, כלי ניקוי לנשקים ופריטים נוספים צילום: משטרת ישראל לאחר פעילות נחושה שערכה היחידה המרכזית של מחוז ירושלים בשבועות האחרונים, במהלכה אותרו ונתפסו כלי נשק ואמצעי לחימה נוספים, הוגשו בימים אלו בבית המשפט הצהרות תובע מטעם הפרקליטות כנגד המעורבים על הכוונה להגיש נגדם כתבי אישום. במסגרת פעילות חקירתית מקדימה ולאחריה פעילות מבצעית בשיתוף בלשי ימ"ר ושוטרי יס"מ מחוז ירושלים יחד עם לוחמי מג"ב וכלבן משטרתי, נערך בתאריך 15.6 חיפוש עפ"י צו שניתן על ידי בימ"ש בביתו של חשוד (30) תושב מ.פ שועפאט שם אותרו שלושה כלי נשק מסוג M16 ו"גלוק" ואמל"ח רב שכלל בין היתר 1,400 כדורי תחמושת, כלי ניקוי לנשקים ופריטים נוספים. בסיום פעילות הכוחות במקום, הועבר החשוד שנעצר לחקירה בימ"ר ירושלים בגין עבירות של אחזקה ונשיאת נשק שלא כדין, קשירת קשר לפשע וירי באזור מגורים. מעצרו הוארך לטובת החקירה מעת לעת ובימים האחרונים הוגשה לבית המשפט הצהרת תובע על הכוונה להגיש כבר בימים הקרובים כתב אישום נגדו על ידי הפרקליטות ומעצרו הוארך עד לתאריך 30.6.22.   מקרה זה מצטרף לחקירה נוספת אותה מנהלת היחידה המרכזית של מחוז ירושלים כנגד שני חשודים שנעצרו במהלך השבוע האחרון, זאת לאחר שנחשפו חשדות נגדם במסגרת חקירה שהתנהלה לאחרונה יחד עם שירות הביטחון הכללי בעתיה הוגשו כתבי אישום לאחרונה. במסגרת החקירה, נעצרו כאמור שני חשודים (27, בית חנינא; 26, מ.פ שועפאט) ובפעולות חקירה הצליחו חוקרי הימ"ר לקשור את החשודים לעבירות של אחזקה וסחר באמל"ח וקשירת קשר לפשע, זאת תוך ביצוע פעולות חקירתיות טכנולוגיות מתקדמות למרות ניסיונותיהם לשבש את חומר הראיות.  לאחר שמעצרם של חשודים אלו הוארך גם כן לטובת מיצוי פעולות החקירה, הוגשה אתמול כנגדם בבית המשפט הצהרת תובע מטעם הפרקליטות על הכוונה להגיש כבר בימים הקרובים כתב אישום ומעצרם הוארך עד לתאריך 30.6.22.

פינלנד ושוודיה יחזרו למכור מערכות נשק ומכלולים לטורקיה ויסגירו לידיה מתנגדים למשטר ארדואן. בתמורה, טורקיה תתמוך בקבלתם לברית  https://twitter.com/tcbestepe/status/1538782477946322946?s=20&t=vgp0rWTU... לקראת כינוס פסגת נאט"ו במדריד הסירה טורקיה את התנגדותה לצירוף שודיה ופינלנד לברית הצפון אטלנטית. בשיחות מוקדמות הסכימו שלוש המדינות על הגנה הדדית לקראת כינוס נאט"ו, שכולו יוקדש לתוקפנות הרוסית באוקראינה. 30 המדינות החברות מכוונות להפגין נחישות מול רוסיה של ארגון בהובלה אמריקנית הרואה ברוסיה איום ישיר על ביטחון היבשת. הלסינקי ושטוקהולם יכולות עתה להגיש בקשות להצטרפות לארגון אם כי ההליכים יימשכו עוד חודשים. סוכנות רויטרס דיווחה ממדריד שהמהלך מתפרש כנקודת מפנה בתולדות הארגון כאשר מדינות נורדיות נייטרליות  מצטרפות לארגון שיש בו נשק גרעיני. מזכ"ל נאט"ו אישר את המהלך אחרי שיחה עם הנשיא ארדואן ועם מנהיגי שוודיה ופינלנד. חיזוק האגף הצפוני של נאט"ו מהווה מענה לרוסיה בעיקר באזור הים הבלטי שם יש לשוודיה ולפינלנד עליונות צבאית של נאט"ו. נורווגיה, דנמרק ושלוש המדינות הבלטיות כבר חברות בנאט"ו. הנשיא ביידן וראש ממשלת בריטניה ג'ונסון קידמו בברכה את ההתפתחות. האישור הטורקי היה קשור בעסקה: לדברי שטולטנברג הסכימה שוודיה לזרז דיונים בבקשות של טורקיה להסגיר לידיה "אלמנטים קיצוניים מסויימים", ושתי המדינות הצפוניות יבטלו הגבלות על מכירות נשק לטורקיה.  במחלקת המדינה בוושינגטון הבהירו שהסכמת אנקרה לצירוף שתי המדינות לנאט"ו איננה קשורה לבקשות טורקיה לרכוש בארה"ב מטוסי קרב F-16. ארדואן אמר שישוחח עם ביידן במדריד על הבקשה לאספקת מטוסי קרב ועל רכש טורקי של מערכות הגנ"א תוצרת רוסיה.   

צבאות ארה״ב ואירופה המרכיבים את ברית נאט״ו נמנעו מכיתור והשמדת הצבא הרוסי בתוך אוקראינה, מהלך שהיה להסיר את איום המלחמה מאירופה לשנים הקרובות. זאת, על אף הבינוניות של הצבא הרוסי בפיקוד ואמל״ח. הסיבה: גרעין רוסי https://t.me/mod_russia_en הרעיון בשחלוף בין גרעין התקפי לצבא קונבנציונאלי אינו חדש. לרוב, הוא מגיע בתצורה ההפוכה שלו. זו הטוענת שאם מדינה רוכשת יכולת גרעין, היא תעצים את השימוש בכוח קונבנציונאלי בשל הביטחון שמספק הגרעין. ניתן לטעון זאת גם על הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר האחרון, היות וקייב ויתרה על גרעין. האם פוטין היה מנסה לכבוש את קייב אם טילים גרעיניים היו מוכנים לשיגור לכיוון מוסקבה?  החלטה מודעת: לא לשחוק את הצבא הרוסי  במאמר זה ארצה להתרכז בנגזרת אחרת של הגרעין ההתקפי, זו הטוענת כי הגרעין ההתקפי בו מחזיקה רוסיה, מאפשר לה להסתפק בצבא בינוני. במהלך חודשי הלחימה האחרונים הצבא הרוסי פעל בשונה מהמוניטין המיוחס לו. טעויות אסטרטגיות וטקטיות, אמל״ח ישן, בעיות לוגיסטיקה ועוד. ולמרות זאת, כוחות נאט״ו, לא ניצלו את חולשת הצבא הרוסי בשל החשש ממלחמה גרעינית.  פוטין גם לא התבייש לשלוח שליחים לאמצעי התקשורת לאיים באופן ישיר בשימוש בגרעין. לאחר מכן הוא שלח גורמי ממשל להכחיש. המניפולציה הרוסית על אמצעי התקשורת אינה חדשה, כולל שימוש באמירות והכחשת האמירות בצמידות זמנים. הכל לשם העברת מסר ברור. בימים האחרונים איים פוטין גם בהכנסת נשק גרעיני לחצר האחורית של אירופה בבלארוס וקלינינגרד.  את ההחלטה של נאט״ו לא להתערב בלחימה באוקראינה יש לראות כהחלטה אסטרטגית. לאור נחיתות הצבא הרוסי, נאט״ו הייתה יכולה להתערב ולהשמיד את מרבית צבא היבשה של רוסיה. בכך, להסיר את האיום הרוסי מאירופה לשנים קדימה. רוסיה, תחת סנקציות מערביות תתקשה לשקם את הצבא. שיקום כזה צורך עלויות עתק.  מדוע נאט״ו בחרה לא להסיר את האיום הרוסי מאירופה? הרי תפקידה העיקרי של ברית נאט״ו הוא להתמודד עם האיום הרוסי. פלוני יכול לטעון שנאט״ו רוצה לשמר את רוסיה כאיום היות וקיומה תלוי בזה. בעוד לא ניתן לשלול טענת שימור עצמי של נאט״ו כארגון, בספק אם ניצחון אירופאי על הצבא הרוסי באוקראינה היה מביא לביטול נאט״ו. מוסקבה הייתה פועלת לשיקום הצבא ולכן נאט״ו בכל מקרה לא הייתה נסגרת כברית.  הטיעון הנוסף, הנכון יותר לטעמי, הוא החשש של נאט״ו ממלחמה גרעינית. ההנחה היא שאם אירופה וארה״ב היו מזרימות כוחות לכתר את הצבא הרוסי באוקראינה, פוטין היה משגר טילים גרעיניים. הצבא בתפיסה הרוסית הוא קו ההגנה האחרון לפני מוסקבה ואם הוא נשחק לנקודה מסוימת, מפעילים גרעין.  בינוניות מנצחת: לא רק הגנה, גם כיבושים כלומר, בזירה האוקראינית, מחד, ישנו צבא רוסי בינוני בפיקוד ובאמל״ח הנלחם בצבא פחות איכותי ממנו, האוקראיני, שעדיין נלחם רק בזכות נשק, מודיעין והכשרות מהמערב. מול הצבא הרוסי, עומדים צבאות אירופה וארה״ב, עולים באיכותם על הצבא הרוסי, ולא עושים כלום מתוך חשש מפצצה גרעינית. מכאן, פצצת גרעין מאפשרת לרוסיה להחזיק צבא בינוני לא רק לצורך הגנתי על מוסקבה, אלא גם לצורך כיבושי שטחים במזרח אוקראינה ובעבר, בחצי האי קרים.  השחלוף בין גרעין לצבא נכון לא רק לרוסיה, אלא גם למעצמה כמו ארה״ב. זו נדרשת להחזיק צבא לפעילות בכל העולם, מטבעו צרכן כבד מאד של כספי מיסים (תקציב הביטחון האמריקאי לשנה הבאה צפוי לחצות את קו ה-800 מיליארדי דולרים). גם בארה״ב, במהלך שימועים בקונגרס, נחשף מצבו העגום של הצבא האמריקאי ביחס להתעצמות הצבא הסיני. בכלי שיט, טילים, רק״מ ועוד. עבור מדינות קטנות יותר, כמו ישראל, המחזיקה גרעין לפי מקורות זרים, שחלוף זה יכול לספק לאוצר גמישות רבה יותר בהקצאת תקציב לצה״ל. מדינת ישראל אינה פועלת בכל העולם, אלא באזורים צמודי גבול כאשר צה״ל אמור למנוע פלישה חיצונית לגבולות המדינה.  כדי למנוע פלישה חיצונית לישראל, ישנם שני מרכיבי כוח עיקריים. צה״ל, כאמור, והגרעין המיוחס לישראל. כל אחת מהמדינות הצמודות לגבול ישראל שוקלת בעיני עצמה מהו הקו האדום בו תפעיל ישראל גרעין. בדומה לרוסיה, נראה כי שחיקת יתר של צה״ל תביא לכך. כלומר, עצם קיומו של הגרעין בישראל מספק לצה״ל יתרון מובנה, בכך שהיריבים שלו נמנעים משחיקתו - כהחלטה אסטרטגית.  במילים אחרות, אם צה״ל נועד להגן מפלישה, ופולש פוטנציאלי נמנע משחיקת צה״ל בשל חשש להפעלת גרעין, אזי אין צורך להשקיע בצה״ל מעבר לנקודת השחיקה הנתפסת אצל היריב ככזו שתפעיל גרעין. אם מקבלים משוואה זו, אין משמעות לכמה זמן צה״ל יכול לעמוד בפני פולש פוטנציאלי. מה זה משנה אם צה״ל יגיע לנקודת השחיקה, זו המפעילה גרעין, לאחר 3 ימים או 5 ימים או חודש ימים? בכל מקרה, היריב יודע שנקודת השחיקה תפעיל גרעין ולכן מראש ימנע מכך.  בהנחה ובצד השני יושבים קצינים רציונלים המתכננים מלחמה בישראל, אלו סביר להניח ינסו להשיג ניצחונות ״קטנים״ ולא משמעותיים. למשל, כיבוש רמת הגולן. האם שחיקה חלקית של צה״ל, שתביא לכיבוש חלקי של שטחים בישראל, תפעיל גרעין נגד סוריה? בספק רב. כפי שכיבוש האי קרים ומזרח אוקראינה לא הצית מהלומה גרעינית של נאט״ו.  נכון, אוקראינה אינה חלק מנאט״ו ויש תירוץ למה לא להפעיל את סעיף 5 להגנה קולקטיבית. אך האם במציאות שבה טנקים רוסיים מגיעים לגבול פולין, סלובקיה והונגריה נאט״ו עדיין תשאר אדישה? בספק רב. כבר היום, כאשר הטנקים הרוסיים רחוקים משם, נאט״ו רוצה להגדיל את כוח התגובה המיידי שלה מכ-40,000 איש לכ-300,000 איש. לסיכום, מדינה קטנה המחזיקה גרעין וצבא, אסור לה להתעלם מהמתרחש באוקראינה בהיבט השחלוף בין גרעין לצבא. השקעה בגרעין אמורה להקטין את ההשקעה בצבא. על פי פרסומים גלויים, מערך הגרעין ההתקפי של ישראל עולה מעל מיליארד דולרים בשנה. צה״ל עולה בשנה כ-30 מיליארדי דולרים. האם זה היחס הנכון? שאלה פתוחה. 

עשרות ממ"דים יוקמו בחודשים הקרובים בבתים שנבנו בשנות ה-70 ללא מיגון מתאים בשלומי. בנוסף יצא מכרז נוסף להקמת 110 ממ"דים בקיבוץ משגב עם קרדיט לתמונות: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון    תכנית 'מגן הצפון'- אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון החל בהקמת ממ"דים בבתים פרטיים בישוב שלומי שבגבול הצפון.  עשרות ממ"דים יוקמו בחודשים הקרובים בבתים שנבנו בשנות ה-70 ללא מיגון מתאים. את העבודות מובילה מנהלת 'מגן הצפון' באגף ההנדסה והבינוי, יחד עם פיקוד העורף ובסיוע החברה המנהלת 'עמיגור'.   אגף ההנדסה והבינוי ממשיך במקביל בהרחבת פרויקט המיגון ופרסם בימים אלה מכרז נוסף להקמת 110 ממ"דים בקיבוץ משגב עם. בהמשך יפורסמו מכרזים נוספים למיגון במושב מרגליות ובקיבוץ מנרה. בנוסף, החלה מנהלת 'מגן הצפון' את שלב התכנון האדריכלי ב-12 ישובים נוספים - בהיקף של כ-1,000 בתי אב, במושבים ובקיבוצים נוספים, הסמוכים לגדר הגבול עם לבנון.

ענן, תקשורת, לוגיסטיקה, כוח אדם וסייבר - הצבא האמריקאי מתכוון להוציא כמעט 17 מיליארדי דולרים בשנה הבאה על טרנספורמציה דיגיטלית  Dr. Raj Ayer, Managing Director of Information Technology at the Army, speaks at the Pentagon Hall of Fame during the Consolidation Ceremony on December 15, 2020 (DVIDS) צבא ארה"ב מתכונן לצאת לתוכנית להרחבת יכולות מחשוב הענן מעבר ליבשת ארצות הברית, כאשר מובילי השירות צופים שילוב של יכולות אלו בפיקודים אזוריים. התכנית תתחיל מאזור אסיה-פסיפיק. התוכנית היא חלק מהתוכנית של הצבא לעבור במהירות מאסטרטגיות רשת לחימה מדור קודם לשילוב של יכולות ענן מסחריות וצבאיות, כפי שתואר באסטרטגיית הרשת המאוחדת של השירות שפורסמה באוקטובר 2021. מאמצים בהובלת השירות לאמץ גישה היברידית מסחרית-צבאית.  לאחרונה, פקידי צבא הצליחו להעביר 50 יישומים ספציפיים לשירות הענן הצבאי (DISA) הידוע בשם cArmy cloud - תוך 100 ימים. קצין המידע הראשי של הצבא אמר שהוא רוצה ששנת הכספים 2023 תהיה "נקודת מפנה" לטרנספורמציה הדיגיטלית של השירות. הוא חשף פרטים כיצד השירות מתכנן להוציא את 16.6 מיליארד הדולר המבוקשים למימון סייבר ו-IT. "זה מאוד מאוד מפתה להמשיך לבזבז כסף על טכנולוגיה שקיימת כבר 10 שנים כי אנחנו רגילים לזה", אמר ה-CIO, ראג' אייר לכתבים. "זה לא משהו שיעזור לנו להילחם ולנצח ב-2030". עם 16.6 מיליארד דולר על סייבר ו-IT בשנה הבאה, הוא אמר ש-2 מיליארד דולר יועברו ישירות לפעולות התקפיות והגנה במימון סייבר, כמו גם למחקר ופיתוח אבטחת סייבר. עיקר ההשקעה, כ-9.8 מיליארד דולר, תעבור לרשת הצבאית, ו-220 מיליון דולר יעברו ל"כל מה ש-AI עושה". שדרוגי רשת נפרסים כ"ערכות יכולות" - סט של כלים וטכנולוגיות יישומים שנועדו לשדרג את יכולות הרשת לאורך השירות.  במחזור שדרוג כל שנתיים. הסט הראשון, Capability Set 21, כבר פועל בכ-70%, ורכיבים של הסט משמשים יחידות הפרוסות באירופה כדי לתמוך בנאט"ו. השדרוג אמור להפוך את הרשת ליותר אינטואיטיבית וכוללת מכשירי רדיו מסחריים חד-ערוציים עם צורות אות רשת מתקדמות, כמו גם רכיבים נוספים שנועדו לספק תקשורת יציבה. החודש, הצבא צפוי לערוך הערכה מבצעית דו-שלבית על הסט הבא. סט של 23 יכולות, יפרס בגדוד הפרשים השני של אירופה, כדי לקבל משוב מבצעי בזמן אמת. בהמשך השנה, השירות מתכנן להתחיל בניסויים עם פיקוד צבא ארה"ב עבור תוכניות ענן, נתונים ויישומי צוות, תוך פיתוח ערכות תכונות 25 ו-27. ״מימון הרשת תומך לאורך כל הדרך מהקצה הטקטי, כולל תמיכה בפעולות נוכחיות, עד להשקעות שאנו מבצעים בענן", אמר אייר. "אנחנו רוצים השקעה של 290 מיליון דולר בענן בשנת הכספים 23 כדי להמשיך את המעבר לענן. ” הצבא צפוי לשחרר את תוכנית הענן המעודכנת שלו מאוחר יותר השנה, אמר פול פוקט, מנהל משרד ניהול הענן התאגידי של הצבא, במאי האחרון. "מה שתראה הוא רמה גבוהה יותר של פירוט ובגרות לא רק לשימוש במחשוב ענן מסחרי, אלא גם לגבי איך זה מתחיל להתפשט למיקומים הטקטיים שלנו.", אמר פוקט בכנס ב-24 במאי שערכה אמזון. באשר למחקר ופיתוח, הצבא רוצה להשקיע בדרישות מחשוב קוונטי ומחשבי-על. מדע הקוונטים הפך למוקד הן של משרד ההגנה והן של הבית הלבן. בשנת הכספים 23 הצבא רוצה גם להשקיע 1.4 מיליארד דולר בשדרוג מערכות תכנון המשאבים הארגוניים המיושנת שלו, האחראית על פעולות פיננסיות, הכשרה, לוגיסטיקה ומשאבי אנוש.

״הזהויות מפוזרות כיום בכל מקום. בענן, על תחנות קצה, בתהליכי הפיתוח ולרוחב שרשרת האספקה״, הסביר אודי מוקדי, מנכ"ל ומייסד סייברארק קרדיט צילום: דרור סיתהכל   ״הזהויות הדיגיטליות, שמספרן מגיע למאות ואלפי זהויות לארגון, יוצרות חוב אבטחה שהולך ומצטבר, מה שחושף ארגונים לסיכונים מוגברים, כגון: דליפת סיסמאות, שימוש זדוני בזהות ארגונית לבצע גישה לא מורשית למידע ועוד״, אמר אודי מוקדי, מנכ"ל ומייסד סייברארק הציג בכנס שבוע הסייבר באוניברסיטת ת"א.   לפי סקר שערכה החברה, לעובד ממוצע יש כיום יותר מ-30 זהויות דיגיטליות. יותר מכך, מספר זהויות המכונה עולה כיום על מספר הזהויות האנושיות פי 45 בממוצע. לדברי מוקדי, "כל יוזמת מחשוב או דיגיטציה ארגונית מרכזית מובילה לגידול במספר האינטראקציות בין בני אדם, יישומים ותהליכים, מה שמוביל להיווצרותן של זהויות דיגיטליות רבות – של בני אנוש ושל מכונות. השימוש בזהויות דיגיטליות אלו מקל על האינטראקציות ועל הגישה של גורמי צד שלישי למידע ארגוני רגיש ולנכסי מידע הנדרשים כדי לבצע עבודה או פונקציה כלשהי. ״הזהויות מפוזרות כיום בכל מקום. בענן, על תחנות קצה, בתהליכי הפיתוח ולרוחב שרשרת האספקה. זו הסיבה שאנחנו קוראים לזהות שדה הקרב הבא של אבטחת הסייבר". סייברארק מצאה גם, של-52% מכוח האדם בארגונים שנסקרו יש גישה כלשהי למידע רגיש, בעוד של-68 אחוזים מהזהויות הלא-אנושיות או מהבוטים יש גישה לנתונים ונכסי מידע רגישים. "פלטפורמת אבטחת הזהויות של סייברארק מספקת פתרון מקיף להגנה על זהויות – אנושיות או של מכונות – באפליקציות ארגוניות, בכוח עבודה מבוזר, בעומסי עבודה היברידיים בענן ולאורך כל תהליכי הפיתוח ב- DevOps", סיכם מוקדי.

דו"ח חדש של מעבדת האבטחה של HP מציג: 8 מתוך 10 מנהלי IT מודאגים מהיכולת שלהם להגיב למתקפות קושחה; 43% מהעובדים לא העבירו את המחשב האישי בדיקות אבטחת מידע   bigstock דוח חדש של מעבדת הסייבר HP Wolf Security, מציג דאגה גוברת אצל מנהלי אבטחת מידע מפני איום התקפות קושחה (Firmware) עם המעבר למודלים של עבודה היברידית. לפי המומחים של HP, הדינמיקה המשתנה של כוח העבודה יוצרת אתגרים חדשים עבור צוותי IT בנושא אבטחת קושחה. התקפות קושחה מורכבות יותר מהתקפות של תוכנות זדוניות אחרות מכיוון שלעיתים התיקון מצריך התערבות ידנית, כך שהאתגר גדל במודל העבודה ההיברידי כאשר המכשירים אינם נמצאים בהישג יד.  הסקר העולמי שערכה HP באמצעות HP Wolf Security בקרב 1,100 מנהלי אבטחת מידע מגלה כי : •    80% מודאגים מהיכולת שלהם להגיב למתקפות קושחה  •    83% רואים בהתקפות קושחה נגד מחשבים ניידים ואישיים איום משמעותי •    76% רואים בהתקפות קושחה נגד מדפסות איום משמעותי  •    67% העידו כי ההגנה, הזיהוי והתאוששות מהתקפות קושחה הפכו לאתגר   •    43% מהעובדים העידו כי המחשב האישי שלהם מעולם לא נבדק ולא אובטח ע"י מחלקת IT  הדו"ח Out of Mind and Out of Sight של HP Wolf Security מצא בעבר כי 68% מהעובדים שרכשו מכשירים לתמיכה בעבודה מרחוק אמרו כי אבטחה לא מהווה שיקול מרכזי בהחלטת הרכישה שלהם. יתר על כן, אצל 43% מהעובדים לא נבדקו המחשבים שברשותם על ידי מחלקת אבטחת המידע ולא הותקנה אבטחה.  ד"ר איאן פראט, ראש אגף אבטחה עולמי למערכות אישיות ב-HP Inc: "התקפות קושחה משבשות  את העבודה ומאוד קשות לזיהוי או לתיקון מאשר תוכנה זדונית רגילה. לתיקון הנזק נדרשת התערבות מומחים ובמקרים מסוימים התערבות ידנית. זה מגדיל במידה ניכרת את העלות והמורכבות של התיקון, במיוחד בסביבות היברידיות שבהן מכשירים לא נגישים פיסית לצוותי IT. כאשר נקודות קצה יושבות מחוץ להגנה של הרשת הארגונית, הנראות פוחתת החשיפה להתקפות המגיעות דרך רשתות לא מאובטחות גוברת".

"ישראל מכירה את מערכות הסייבר של יריביה ואת דרכי הפעולה שלהם. אנו רואים בשנים האחרונות תופעה של קבוצות האקרים מטעם איראן, שפועלות מול ישראל ומדינות נוספות״, אמר שר הביטחון בני גנץ נאם הבוקר (ד׳) בכנס הסייבר הבינלאומי של מרכז הסייבר באוניברסיטת ת"א קרדיט סטילס- אריאל חרמוני, משרד הביטחון     "איראן מפעילה את שלוחיה גם במימד הסייבר: אני יכול לחשוף היום, שלאחרונה אותרה פעילות של גופי הביטחון האיראנים בשיתוף עם חיזבאללה, בכדי לפגוע בפעילות כוחות יוניפי"ל בלבנון״, אמר שר הביטחון בני גנץ נאם הבוקר (ד׳) בכנס הסייבר הבינלאומי של מרכז הסייבר באוניברסיטת ת"א.  ״זאת על ידי מימוש מבצע בסייבר שמטרתו הייתה לגנוב חומרים על היערכות יוניפ"ל במרחב, ושימוש בהם על ידי חיזבאללה. זוהי פגיעה נוספת של איראן וחיזבאללה באזרחי לבנון, וביציבותה של לבנון. "ישראל מכירה את מערכות הסייבר של יריביה ואת דרכי הפעולה שלהם. אנו רואים בשנים האחרונות תופעה של קבוצות האקרים מטעם איראן, שפועלות מול ישראל ומדינות נוספות. "השלוחים החדשים", הם טרוריסטים עם מקלדת שדינם כמו לוחמי ארגוני טרור אחרים. ״אנחנו יודעים מי הם, אנחנו פוגעים בהם ובשולחיהם, וגם היום הם על הכוונת שלנו – ולא רק במימד הקיברנטי. שום מתקפה מול אזרחי ישראל לא תעבור לסדר היום. והאחריות היא של התוקפים ושל המדינה שמממנת ושולחת אותם. תקיפת סייבר יכולה להיענות במגוון דרכים במרחב הסייבר ובמרחבים נוספים. "איראן מובילה את טרור הסייבר – ועושה מהלכים שמטרתם להשפיע על תהליכים דמוקרטיים ועל ממשלים, כפי שקרה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ובניסיונות נוספים שישראל מודעת אליהם. ״פעולות כמו זו של יחידת "שאהיד כאווה" שאספה מידע על ספינות, תחנות דלק ומפעלי תעשייה במספר מדינות, נעשו תחת דירקטיבה ישירה של ההנהגה האיראנית ומשמרות המהפכה כפי שנחשף בתחקירים. "בשנים האחרונות בלמנו ניסיונות רבים לפרוץ לחברות פרטיות וציבוריות, בארץ ובחו"ל. אני קורא גם לציבור לדרוש "אחריות קיברנטית", ולהעניש חברות וגופים שלא פועלים בהתאם להנחיות. "המשימה העליונה שלנו, בצבא, בתעשיות ובארגוני הביטחון השונים היא לבנות את האנשים, להכשיר אותם, ולהשאיר אותם. אני והרמטכ"ל הצבנו את הנושא הזה כאחת המשימות המרכזיות ביחידות הרלבנטיות. ״אנחנו בוחנים את בניין הכוח כל העת – גם בהיקפי כוח האדם, גם בנושא ההכשרות וגם בנושא המשימות. בשנים הקרובות נצטרך גם לבחון את צורת ההתארגנות, הניהול והתפעול של לוחמת הסייבר, על מאפייניה ההתקפיים וההגנתיים בצה"ל ובמערכת הביטחון כולה."