״בהמשך לתחקירים המוצגים בימים האחרונים באופן מוטה - צה"ל שב ומציע לפלסטינים להעביר את הקליע ממנו נורתה העיתונאית הפלסטינית שירין אבו-עקאלה״, תגובת צה״ל  צילום מסך. https://www.youtube.com/watch?v=c2EDt7tGhnk רשת אל ג'זירה השיגה ופרסמה צילום של הקליע שגרם למותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה והוכחות ש'יחידה צבאית ישראלית מיוחדת' הרגה את העיתונאית.  לדברי אל ג'זירה מומחים אמרו שהקליע הוא מסוג שמצוי אצל חיילי צה"ל והוא מיועד לחדור אפוד מגן. הקליע זוהה כבעל קוטר 5.56 מ"מ תוצרת ארה"ב שנורה מרובה מסוג M4. צה"ל טוען, לדברי סוכנות הידיעות AP, שגם הפלשתינים משתמשים בחימוש כזה. אל ג'זירה לא מפרטת מהיכן השיגה את צילום הקליע, כשהוא אזור בשקית פלסטיק עם סימונים אדומים. סוכנות AP מציינת שעשתה תחקיר של אירוע הירי ומצאה שהעיתונאית נורתה בידי ישראלים, אך לא הגיעה למסקנה סופית.  צה"ל בתגובה לתחקירים אודות מות העיתונאית הפלסטינית בהמשך לתחקירים המוצגים בימים האחרונים באופן מוטה - צה"ל שב ומציע לפלסטינים להעביר את הקליע ממנו נורתה העיתונאית הפלסטינית שירין אבו-עקאלה. הרשות הפלסטינית מקיימת מעת לעת חקירות משותפות בשיתוף ישראל. הסירוב הפלסטיני להעביר הקליע ולקיים חקירה משותפת מעיד על שיקוליהם.  נזכיר כי מדובר באירוע מבצעי במסגרת מבצע מעצרים במחנה הפליטים ג'נין בו התפתחו חילופי אש בין כוחות צה"ל לחמושים פלסטינים. מאז קרות האירוע, צה״ל מתחקר ומברר את נסיבות מותה של הכתבת. השבוע אף הורה הרמטכ"ל על הרחבת תחקיר אירועי הירי בהם נהרגה אבו עאקלה ביום 11 במאי 2022. בתוך כך, החליט להרחיב את צוות התחקיר, על מנת להעמיק בבחינת תיעוד אירועי הלילה. לשם כך, צורף לצוות התחקיר המבצעי קצין בכיר בעל מומחיות טכנולוגית ייחודית מאגף המודיעין. תחקיר צה"ל קובע כי העיתונאית לא נורתה בשום פנים ואופן במכוון ולא ניתן לקבוע האם נהרגה מירי חמושים פלסטינים אשר ירו בסביבתה באופן בלתי נשלט או ע"י חייל צה"ל בשוגג.  צה"ל מצר על פגיעה בבלתי מעורבים גם במהלך חילופי אש או זירת קרב ומקפיד הקפדה יתרה על חופש התנועה והעיתונות.

משרד ההגנה הרומני בראשות וסיל דינקו אמר לאתר HotNews.ro כי ״"כרגע, הדרכים הקונקרטיות לחידוש הליך הרכש נמצאות בבחינה.״ https://www.youtube.com/watch?v=fRTOdc5X2dQ משרד ההגנה של רומניה ביטל את המכרז היחיד שלו לרכישת מל"טים צבאיים לאחר שנתיים פעילות. זאת, למרות הגברת הסיכונים הביטחוניים באזור. כך לפי פרסום של romania-insider. טרם ברור מה הוביל להחלטה, אך ההערכות הן שרומניה תרכוש את המל״טים בתצורה אחרת. ייתכן באמצעות עסקת G2G ללא מכרז.   ״בשנת 2020, הפרלמנט אישר רכישת שבע מערכות הפעלה טקטיות מסוג UAS II. הרכישה הייתה מוסיפה 21 מל"טים לאחיזה של הצבא, בתוספת תחזוקה, תמורת כ-277 מיליון דולר״, נכתב בפרסום.  על המכרז ברומניה התחרתה אלביט יחד עם Thales הצרפתית בשותפות על בסיס מל״ט הווטשקיפר. אלביט אף הקימה תשתיות לייצור חלקים למל״ט, המבוסס על ההרמס 450, ברומניה. משרד ההגנה הרומני בראשות וסיל דינקו אמר לאתר HotNews.ro כי ״"כרגע, הדרכים הקונקרטיות לחידוש הליך הרכש נמצאות בבחינה.״   

שליח איחוד האמירויות בגוף הפיקוח על הגרעין של האו"ם אמר ביום שישי כי הוא מקווה שאיראן תעבוד עם הגוף כדי לספק הבטחות לקהילה הבינלאומית ולאזור בנוגע לתוכנית הגרעין של טהראן IRNA איראן אמרה ביום שבת לאיחוד האמירויות הערביות כי טהראן נותנת עדיפות גבוהה לשיפור הקשרים עם שכנותיה, כך דיווחו כלי תקשורת ממלכתיים באיראן, יום לאחר שאיחוד האמירויות הביעה דאגה לגבי תוכנית הגרעין של טהראן. שליח איחוד האמירויות בגוף הפיקוח על הגרעין של האו"ם אמר ביום שישי כי הוא מקווה שאיראן תעבוד עם הגוף כדי לספק הבטחות לקהילה הבינלאומית ולאזור בנוגע לתוכנית הגרעין של טהראן.  בשיחת טלפון עם מקבילו באיחוד האמירויות, שר החוץ האיראני, חוסיין אמירבדולהיאן, "הצביע על העדיפות של שכנים במדיניות החוץ של איראן וקרא להתייעצות נוספת כדי להרחיב את הקשרים הבילטרליים", נכתב בתקשורת הממלכתית באיראן. בשנת 2019, איחוד האמירויות, בעלת בריתה של ארה"ב, החלה לתקשר עם איראן לאחר שנים של יחסים מתוחים.   החשש של איחוד האמירויות נובע, בין היתר, בשל קפאון בשיחות העקיפות בין טהראן לוושינגטון להחייאת הסכם גרעין משנת 2015 מאז מרץ. כמו גם, בגלל שטהראן הגבילה את יכולתה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לפקח על תוכנית הגרעין האיראנית לאחר מחלוקת עם האו"ם.   

בפעם הבאה שירדן תוקפת את ישראל פומבית סביב הר הבית או יו״ש, זיכרו שהשתיקה בירושלים מהולה גם בכספי אנרגיה. ככה זה שמגזר קידוחי הגז בישראל תלוי כלכלית בשכנות שלה  Photo by Lenin Nolly/NurPhoto - https://www.reutersconnect.com/all?id=tag%3Areuters.com%2C2022%3Anewsml_... בעוד בישראל מושמעת ביקורת ציבורית כלפי מלך ירדן על הטיפול שלו במהומות הר הבית בחודשים האחרונים וסביב הסכם המים עם ירדן, במסגרתו ישראל תומכת באספקת מים לממלכה המתייבשת, כאשר מדובר בייצוא גז לאירופה - ישראל תלויה בירדן. ובמצרים.  התלות אינה סוד. היא פורסמה רבות בעיתונות הישראלית בשנים האחרונות וגם נאמרה בפרוטוקול מס' 23 מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל מתאריך 31 במאי 2022, בנושא ״סקירת אנרגי'אן על התקדמות פרויקט מאגר כריש״.  ״הדרך לייצא היום לאירופה היא דרך מצרים. גם כדי להגיע למצרים צריך תשתיות. התשתיות שמגיעות למצרים היום הן מוגבלות וצריך להרחיב אותן. אני יודע שהממשלה, חברת נתיבי גז עובדים על הדבר הזה״, אמר בדיון שאול צמח מנכ"ל אנרג'יאן ישראל.  ״יש חלק שעובר דרך ירדן במטרה להגיע למצרים, אבל זה המקום שממנו אפשר לייצא בטווח הקצר. בטווח היותר ארוך יש כל מיני אפשרויות פיתוח, אבל שזמן ההבשלה שלהן הוא מטבע הדברים יותר ארוך ויותר מסובך. בשלבים הראשנים בוודאי הייצוא הוא דרך מצרים.״  הצינור הקיים מקשר את מאגרי לוויתן לירדן והוא שיתוף פעולה עם חברת האנרגיה הירדנית NEPCO. ההסכם לאספקת גז לירדן נחתם ב-2016 ואספקת הגז הראשונה מישראל לירדן בוצעה בינואר 2020. הצינור מחובר מישראל לתשתית ׳צינור הגז הערבי׳ (AGP).  מפעילת AGP חברת FAJR, נמצאת בבעלות קונסורציום של חברות ממלכתיות מצריות. מחזיקי העניין העיקריים של AGP כוללים את חברת אחזקות הגז הטבעי המצרית (EGAS), הנדסה לתעשיות נפט ותהליכים (ENPPI), חברת פרויקטי הנפט וההתייעצות הטכנית (PETROJET), חברת הגז הטבעי המצרית (GASCO) וחברת הנפט הסורית (SPC). מחזיקי העניין במיעוט, כוללים חברות בת וחברות המבוססות בארה"ב, בריטניה, גרמניה, קנדה ורוסיה. הצינור באורך של כ-1200 ק״מ מחבר את מצרים לירדן, סוריה ולבנון. החלק שמחבר את מאגר לוויתן בישראל לירדן באורך של 65 ק״מ, מתחבר למסוף הצינור ב-Mafraq, ירדן. הגז זורם למצרים, לעיר בשם Damietta שבה ממקום מתקן הנזלה.  על פי נתונים שפרסמה דלק קידוחים, הגז הישראלי שמגיע ממאגר לוויתן מונזל בחלקו במתקן הנזלה Idku Terminal באמצעות צינור ישיר למצרים וחלקו הנוסף מועבר לירדן (שני צינורות שונים). הגז ממאגר תמר מונזל במתקן Damietta. במצרים קיימים שני מתקני הנזלה.  המשמעות היא כי בנוסף לתירוץ העומק האסטרטגי בכל פעם שצץ מתח ביטחוני או פוליטי עם ירדן, ישנו גם תירוץ כלכלי. אם ישראל רוצה לייצא גז לאירופה במשבר האנרגיה הנוכחי, היא תלויה בירדן. זו כנראה הסיבה שנציגי ממשלה רשמיים ממעטים להתייחס להיבט הירדני במהומות בירושלים או ביו״ש, למרות הצעקה הציבורית לבחון את טיב היחסים בין המדינות. 

מאז כינון הסכמי אברהם (אוגוסט 2020) מנסה ישראל למכור לאמירויות חבילת מוצרים תחת הסכם G2G, בינתיים ללא הצלחה. כעת, מנסים במשרד הביטחון לקפל את הנרטיב ״איראן זו בעיה של כולנו״ למערך הגנה אווירית מזרח תיכוני. השאיפה: למכור הגנ״א ישראלית למפרץ  מאז כינון הסכמי אברהם (אוגוסט 2020) מנסה ישראל למכור לאמירויות חבילת מוצרים תחת הסכם G2G. הרעיון, כמו בסינגפור, הודו ובעבר במדינות כמו ארגנטינה, צ׳ילה או דרום אפריקה, להכניס כסף למו״פ מקומי. בינתיים, ללא הצלחה.  לאחר שארה״ב, בהסכם סיוע החוץ האחרון, הפסיקה את המרת הדולר סיוע לשקלים, התעשיות הביטחוניות בארץ עלולות להשאר עם פחות כספי מו״פ. לצד השקעות עצמיות וכספי מפא״ת המגיעים באופן ישיר ממיסים, עסקאות G2G מהוות נתח משמעותי נוסף.  מפא״ת לוקחת אחוזים מכל עסקה כזו ומשקיעה חזרה בתעשייה בפיתוחים לטובת צה״ל. הגלגל הזה עובד מאז קום המדינה, כאשר שמות המדינות מתחלפות בהתאם לנסיבות הגיאו-פוליטיות.  כאמור, במהלך השנתיים שהעברו מאז כינון ההסכמים במפרץ הפרסי, ניסו מספר פעמים, נציגי משרד הביטחון למכור לאמירתים מוצרים הגנה אווירית, סייבר ועוד. כולל ביקורים של מנכ״ל המשרד אלוף (מיל׳) אמיר אשל. עד כה, מאמצים אלו טרם הניבו פירות.  האמירתים (וגם הבחריינים) נחשבים למנהלי מו״מ קשוחים. הם עשירים, משכילים, נעזרים בחברות ייעוץ מהטובות בעולם ותעשיות הביטחון המובילות בעולם עולות לרגל למפרץ לחפש עסקאות. כך שהם חשופים לפיתוחים הכי חדשים בכל סגמנט ביטחוני. בנוסף, את המו״מ עושים מול חברות רכש ייעודיות בשליטת הממשלה ולא מול קצינים בצבא.  כעת, מנסים שוב. הפעם בשיטה קצת שונה. זוכרים את ההכרזות של בכירי הממשל בישראל בשנים האחרונות על בנאום הבעיה האיראנית? כלומר, זו אינה רק בעיה ישראלית, אלא כלל עולמית ובפרט, כלל מזרח תיכונית? ובכן, את הנרטיב הזה לקחו במשרד הביטחון וקיפלו אותו להצעת מכר תחת השם Middle East Air Defense. בעברית: מערך הגנה אווירית מזרח תיכוני.  לפני שאתם מתמוגגים מהדאגה של ישראל לשאר מדינות המזרח התיכון, זו הנקודה לציין כי ארה״ב כבר פועלת כך שנים. ולא תחת הנרטיב של ״כולנו באותה סירה״, הכוונה לאיום הגרעין האיראני, אלא מתוך שיקולים עסקיים.  מערכות הגנה אמריקאיות נמכרו ונמכרות במפרץ כבר שנים. בתיאוריה, יש בכך יתרון אם המדינות רוצות לשתף מידע, כולל מטרות, בין אותן מערכות, מאותם יצרנים, המוצבות במקומות שונים בזירה. כל מכ״מ רואה זווית קצת אחרת, יש מיירטים למגוון טווחים ושיתוף המידע מאפשר תגובה אפקטיבית יותר מול טילים או מל״טים המשוגרים מאיראן.   למה תיאוריה? כי מתקפות טילים וכטב״מים איראניות וכאלו של החותים מתימן, נגד מטרות בסעודיה ובאמירויות, הוכיחו שהתיאוריה לא תמיד פוגשת מציאות. האם המערכות הישראליות שמציעים כעת למדינות המפרץ יכפו על הפערים של המערכות האמריקאיות? ימים יגידו. אבל זה כנראה פיץ׳ המכירה.  את הרעיון למכור מערכות הגנ״א למדינות המפרץ תחת נרטיב הגנה קולקטיבית הביא גנץ לועדת החוץ הביטחון בימים האחרונים. ״אני מוביל בשנה האחרונה ביחד עם עמיתיי בפנטגון ובממשל אנחנו תוכנית נרחבת לחיזוק שיתוף הפעולה בין ישראל לבין מדינות האזור בחסות אמריקאית וסנטקום (CentCom) שאני מקווה שתתקדם צעד נוסף קדימה בביקור החשוב של הנשיא ביידן במזרח התיכון״, אמר גנץ לועדה. ״חלק מהחזון הזה הוא מה שאני קורא לו-MEAD שאנו בונים Middle East Air Defense, מול ניסיונות איראן לפגוע במדינות האזור באמצעות רקטות, טילי שיוט וכטב"מים. התוכנית הזו כבר בפעולה וכבר הביאה לסיכול ניסיונות איראנים לאתגר את ישראל ומדינות נוספות במזרח התיכון.״ על פי הערכות שהגיעו לכותב שורות אלו, לפחות את חלק מהמאמצים מוביל איש מוסד לשעבר עם קשרים ענפים במדינות המפרץ. 

מנכ"ל סיימוטיב טכנולוגיות, צפריר כץ, מדגיש כי: "החולשה אמנם דורשת שליטה על אחד מרכיבי המחשב ברכב או גישה פיזית, אך מאפשרת להתפשט ברשת הפנימית ולתקוף מחשבים נוספים ברכב״ bigstock חברת סיימוטיב טכנולוגיות, אשר מספקת פתרונות כדי להגן מקצה לקצה על התחבורה החכמה (smart mobility) מפני איומי סייבר, מדווחת על חולשה חדשה שהתגלתה בתקן CANFD לתקשורת רכבים המכונה CANCAN ("אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"). החולשה מתבטאת בכך שהתוקף יכול לשלוח הודעה זדונית בתוך הודעה לגיטימית ומחשב הרכב יתייחס להודעה הפנימית במקום החיצונית. כך התוקף יוכל לעקוף מערכות אבטחה והפרדות בין רשתות ברכב. מדובר בפרצת אבטחה ברכיבים שמשפיעים על כל התקשורת ברכב ועל פקודות ברכב כדוגמת: פקודות בלמים, מידע כמו טמפרטורה, מהירות סיבוב הגלגלים ועוד.  מנכ"ל סיימוטיב טכנולוגיות, צפריר כץ, מדגיש כי: "החולשה אמנם דורשת שליטה על אחד מרכיבי המחשב ברכב או גישה פיזית, אך מאפשרת להתפשט ברשת הפנימית ולתקוף מחשבים נוספים ברכב. אנו בקשר עם יצרניות הרכיבים וקבוצת התקינה והודענו להם על החולשה שגילינו במטרה לתקן אותה במוצרים עתידיים. "מכיוון שמדובר בחולשה בתקן, הטמעת התיקון תדרוש זמן רב. מחקרים מסוג זה תורמים משמעותית בשיפור האבטחה בתעשיית הרכב לקראת שימוש רחב ברכבים אוטונומיים".  החברה הוקמה ומנוהלת על ידי יובל דיסקין, צפריר כץ, וד"ר תמיר בכור, בעלי עבר עשיר בתחום הסייבר במערכת הביטחון וכעשר שנות יזמות בתחום ההייטק. החברה שותפה אסטרטגית של קבוצת פולקסוואגן העולמית (אשר חברת התוכנה והחדשנות שלה, CARIAD, מחזיקה ב40% ממניות החברה) ומעסיקה עובדים בישראל, בגרמניה, בשוודיה וברומניה. לאחרונה החלה החברה בגיוס עובדים גם למרכז הצפוני החדש בישראל. בין היתר, החברה עוסקת בפתרונות המשלבים פיתוח של שכבות ופרוטוקולי אבטחה, ניהול סיכונים, מחקר חולשות, וניטור ותגובה לאירועי סייבר ברכבים מקושרים, חשמליים ואוטונומיים.

״לאחרונה הוחלט כי הוועדה תפעל במקום שיוכשר לצורך פעולתה במחנה תל השומר, כאשר העבודות להכשרת המקום כבר החלו וימשכו מספר שבועות״, תגובת המדינה תמונה: דובר צה״ל  האלוף (במיל') אברהם בן שושן פרש מהוועדה בשל ניגוד עניינים והוועדה שהוכרזה בריש גלי בפברואר 2022, טרם התחילה לעבוד, כחצי שנה אחרי.  בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט בשאלה מדוע הוועדה לא עובדת, נטען מהמדינה כי ״לאחרונה הוחלט כי הוועדה תפעל במקום שיוכשר לצורך פעולתה במחנה תל השומר, כאשר העבודות להכשרת המקום כבר החלו וימשכו מספר שבועות״, כותבים בתגובת המדינה. ״המדינה הגישה את תגובתה לעתירה בעניין ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, בה טענו העותרים כי ביהמ''ש יורה למדינה לנמק מדוע טרם החלה את עבודתה, מדוע לא קבעה לו''ז לתחילת העבודה והאם יש גורמים חיצוניים שפועלים על מנת לסכל את עבודת הוועדה ולמנוע את הקמתה.״ המדינה, באמצעות עו''ד ענר הלמן ועו''ד עמרי אפשטיין ממחלקת בג''צים,  טוענת כי דין העתירה להמחק, וזאת משום שמאז מינוי הוועדה בפברואר האחרון, ננקטו על-ידה פעולות רבות הנדרשות לשם קידום פעילותה, מונה מנהל לוועדה, ננקטו פעולות גיוס כח האדם הנדרש ושלב זה נמצא בישורת האחרונה. ״לאחרונה הוחלט כי הוועדה תפעל במקום שיוכשר לצורך פעולתה במחנה תל השומר, כאשר העבודות להכשרת המקום כבר החלו וימשכו מספר שבועות. בינתיים, בתקופת הביניים עד לסיום הכשרת מקום הקבע, קיבלה הוועדה משרדים זמניים במחנה תל השומר, שם חברי הוועדה יקראו וילמדו את החומרים שנאספים ויועברו לעיון הוועדה. ״לפיכך, משהוועדה כבר החלה בעבודה בשלבים ראשוניים, וכאשר אותר מקום קבע לפעולת ממנו היא תפעל תוך זמן קצר, אין העתירה אקטואלית ודינה להמחק.״

רונית מרזן, האב, הבן ורוח המהפכה – הצעירים והצעירות ב"אביב הערבי", פרדס הוצאה לאור, 2021   באדיבות פרדס הוצאה לאור "האביב הערבי" הוא מושג שבתחילת הופעתו לפני למעלה מעשור היה נדמה כי פותח מזרח תיכון חדש. המאבק של צעירים וצעירות לשחרור רגשי מהנורמות החברתיות והפוליטיות של העבר לא הביא לשינוי המצופה. האירוע לא היה סיפור הצלחה, אך פרנס מחקרים רבים בהיבטים שונים. ד"ר רונית מרזן מאוניברסיטת חיפה, מצאה לנכון לחקור ממד מקורי בתקופת האביב הערבי – יצירות אמנות , ציורי קיר ומדיה חברתית, בהם ביטאו את עצמם בעיקר צעירים וצעירות בעולם הערבי. דרך מדיה חברתית ניתן להפיץ רעיונות ובשורות לאנשים רבים מאד, בזמן קצר ובאיכות יצירתית (וגם במשאבים צנועים).   מרזן חקרה את הדרמה הבין-דורית בחמש מדינות : מצרים, תוניסיה, סוריה, לוב ותימן. החומרים לניתוח האקדמי המיוחד הזה היו גרפיטי, ציורי קיר, קריקטורות, מוסיקת ראפ, יצירות ספרות, מופעי תיאטרון, סרטי תעודה, בלוגים, אתרי אינטרנט ומידע רב מרשתות חברתיות. עדויות אישיות של המתקוממים הוסיפו לתובנות שנבעו מעיון במקורות האמנותיים-תרבותיים. המסקנה הבולטת מהמחקר כי הצעירים רוצים לתפוס מקום מרכזי יותר בחיי המדינות בהן הם חיים, מורדים בשליטים המושחתים. המעדיפים את רווחתם הפרטית על פני טובת המדינה. מאות ההערות לגבי מקורות המידע ורשימה ביבליוגרפית עשירה של ספרים ומאמרים בעברית, ערבית ואנגלית הופכים את הספר לבעל ערך מוסף כמקור חשוב להבנת התהליך שפרץ להיסטוריה העולמית והאזורית בשנת 2011.