ד"ר (אל"מ במיל׳) אורי נסים-לוי, מומחה בינלאומי בהגנה גרעינית, מסביר בראיון את ההשלכות האפשריות מכיבוש אלים של תחנת כוח גרעינית באוקראינה, תוך כדי תמרון צבאי. השלכות רלוונטיות גם לצה״ל By Ralf1969 - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7343361 הפלישה הרוסית לאוקראינה והכיבוש הרוסי את תחנת הכוח Zaporizhzhia באוקראינה, תוך כדי תמרון צבאי לכיבוש המדינה, מעלה שאלות נוקבות. גם לצה״ל. מצרים בונה תחנת כוח גרעינית באל דבעה. בתרחיש תיאורטי של מלחמה בין ישראל למצרים, ייתכן וקצינים בצה״ל יצטרכו להתמודד עם השאלה - איך כובשים תחנת כוח גרעינית בעת מלחמה? תרחיש שצה״ל טרם התמודד עימו במלחמות עבר.  בשונה מתקיפת כור ״קר״, כזה שטרם הופעל, כמו התקיפות שביצעה ישראל נגד הכור העירקי והסורי, המקרה של תחנת כוח גרעינית, שונה. אפילו מהותית. הסיבה לכך היא שפגיעה במערכות קריטיות בתחנת הכוח יכולה לגרום לדליפה גרעינית שתפגע ברדיוס של מאות ק״מ.  ״פגיעה בתחנת הכוח Zaporizhzhia באוקראינה יכולה לחזור כמו בומרנג לרוסיה״, מסביר ד"ר (אל"מ במיל׳) אורי נסים-לוי, מומחה בינלאומי בהגנה גרעינית ויו"ר הפורום הגרעיני העולמי WNF-193, לישראל דיפנס.  ״מדובר בשתי מדינות עם מומחיות רבת שנים בכל הקשור לטכנולוגיות גרעין. לא ברור ההיגיון הרוסי להפעיל אש על סביבת התחנה הגרעינית. בחלק מהפרסומים אף דובר על שריפות באתר. אם יקרה אסון, ענן הקרינה צפוי להגיע גם לרוסיה וגם לאירופה.״  נסים-לוי מסביר כי הסיכון העיקרי נובע מפגיעה בשלוש מערכות קריטיות. הליבה, הקירור או באתר הפסולת הגרעינית. ״הליבה לרוב מוגנת טוב ולכן הסבירות לפגוע בה נמוך. לעומת זאת, מערכות קירור, למרות שהן יתירות, תלויות בשרשרת אספקה של חשמל, צנרת וכו׳. לכן יותר רגישות. כמו גם, הפצצה של אתר פסולת גרעינית יכול להוביל לאסון״, מוסיף נסים-לוי.  ״המלחמה באוקראינה בכלל שזורה בשיח גרעיני. ונרטיב יכול להוות סיכון בעצמו. בפחות משבועיים לחימה, פוטין העלה כוננות גרעינית פעמיים, היו דיווחים על פגיעה בסביבת צ׳רנוביל ופגיעה בתחנת הכוח Zaporizhzhia. אינני יודע איפה ההסתברות גדולה יותר - בפתיחת מלחמת עולם שלישית או בתקלה שתגרום לאסון גרעיני.״  איך מטפלים באסון גרעיני תוך כדי תמרון צבאי במלחמה?  ״ובכן, זו שאלה טובה. והתשובה לא ברורה. בגרמניה למשל, יש תו״ל לטיפול באסון גרעיני בתחנת כוח שדורש פינוי אוכלוסיה במרחק של עד 100 ק״מ מהאתר. אם בשגרה זו מטלה מורכבת, בזמן לחימה - מורכבת פי כמה״, מסביר נסים-לוי.  עוצרים את המלחמה?  ״אין תשובה חכמה״, מסביר נסים-לוי. ״זה תרחיש בעייתי מאד. לכן, ההיגיון הרוסי לא ברור. למה לתקוף תחנת כוח באמצעים קינטיים? אני מזכיר כי העולם עדיין אוכל מזון עם קרינה בגלל אוכל עם קרינה מצ׳רנוביל ופוקושימה. אמנם מזערית, אבל קיימת. רק ממחיש את הממד הבינלאומי של אסון כזה. ״עוד דבר שצריך לזכור, שיש הבדל מהותי בין שימוש בפצצת גרעין, לתאונה בתחנת כוח גרעינית. ענן קרינה כמו בסרטים - יש בעת תקלה בתחנת כוח גרעינית. בפצצת גרעין, האפקט קטן משמעותית. אם יהיה ענן קרינה בשל מתקפה רוסית באוקראינה נגד תחנת כוח - הרבה יסבלו.״

ניו יורק טיימס פרסם כי תוך פחות משבוע סיפקו ארה"ב ונאט"ו לאוקראינה יותר מ-17 אלף פריטי נשק נ"ט וטילי ג'אוולין https://youtu.be/oKxg40wjH-s 13 איש נהרגו ועשרות נפצעו אתמול בהפצצה רוסית על מאפייה בעיר מקריב ליד קייב, לשם באו תושבים לקנות לחם. משלחות רוסיה ואוקראינה שוב נפגשו כדי להסדיר מסדרונות מעבר  לפליטים. רוסיה העלתה אתמול הצעה חדשה: נתיב יציאה ופינוי פליטים אוקראיניים לרוסיה ולבלארוס. בעוד רוסיה מעלה את ההצעה הגיעו דיווחים כי מאות אלפי תושבים בעיר מריופול נותרו  ללא מזון ומים בהפצצות כבדות.  סוכנות הידיעות הרוסית RIA אך פרסמה מפה של נתיבי הבריחה לרוסיה, אולם נשיא אוקראינה הגיב: "ההצעה הרוסית היא בלתי מוסרית בעליל". אחד מחברי משלחת אוקראינה לשיחות מיכאלו פודוליאק קרא לרוסים להפסיק את ההתקפות על תושבי אוקראינה. ניו יורק טיימס פרסם כי תוך פחות משבוע סיפקו ארה"ב ונאט"ו לאוקראינה יותר מ-17 אלף פריטי נשק נ"ט וטילי ג'וולין. הנשק מגיע במטוסי תובלה גדולים לפולין ולרומניה, ומשם מועבר לאוקראינה.  פקידי ממשל מסרו לעיתון  כי זו אספקת הנשק הגלוייה, אך יש סיוע נסתר בדמותם של אנשי פיקוד הסייבר של צבא ארה"ב שתפסו עמדות באירופה, מוכנים להתערב במתקפות סייבר ודיגיטל רוסיות. בוושינגטון ובגרמניה עוסקים אנשי מודיעין יומם ולילה בפיענוח צילומי לוויינים ובאיסוף חומרים אלקטרוניים של הצבא הרוסי, והחומרים נמסרים לצבא אוקראינה. הפנטגון קבע כי עד אתמול שלחה רוסיה לזירות הלחימה 95 אחוזים מהכוח שרוכז לפני המלחמה לאורך הגבול. דפנס ניוז מדווח כי בפנטגון רואים שינויים מעטים בצבא הרוסי על הקרקע, ואין לו שליטה מלאה על המרחב האווירי של אוקראינה. הרוסים ממשיכים במאמציהם להתקדם לעבר קייב ולבודד אותה, וכן להתקדם לעבר הערים חרקוב וצ'רניהיב בצפון ובמזרח אך נתקלים בהתנגדות עזה של צבא אוקראינה.  מדינות המערב מוסיפות להטיל סנקציות כלכליות על רוסיה, ומחירי הנפט הגיעו לשיא מאז 2008.  זלנסקי חיזק אתמול עמדה זו כאשר קרא להטיל חרם עולמי על נפט רוסי ועל מוצרי יבוא מרוסיה: "החרימו יבוא מרוסיה", קרא הנשיא, "אסור שהם יקבלו סחורות ושירותים מהעולם התרבותי. שיאכלו את המלחמה שלהם".  ואילו רוסיה הודיעה לאוקראינה שהיא מוכנה להפסיק מבצעים צבאיים "תוך רגע" אם קייב תסכים לתנאי רוסיה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב פירט לכתב רויטרס בלונדון את דרישות רוסיה: שינוי חוקת אוקראינה כך שתובטח הנייטרליות שלה, הכרה בקרים כטריטוריה רוסית, הכרה ברפובליקות הבדלניות דונייצק ולוגנסק כמדינות עצמאיות.  דובר הקרמלין הבהיר שארצו מעוניינת להשלים את תהליך פירוז אוקראינה "ואנו נעשה את זה". כשהתבקש להבהיר את משמעות הדרישה לנייטרליות השיב: "עליהם לעשות שינויים בחוקה כך שאוקראינה תדחה כל צעדים להצטרפות לגוש כלשהו".

על פי צה״ל, האיראנים ניסו להבריח אקדחים לעזה באמצעות מל״ט. היירוט בוצע במרץ 21, לפני כשנה, כשבוע לאחר התקיפה האיראנית על מתקני ארמקו הסעודית - גם היא באמצעות מל״טים  צילום: דובר צה״ל  לפי מפקד טייסת 116 שלקחה חלק ביירוט יחד עם טייסת 140, מדובר בשני מל״טים שיורטו כמעט סימולטנית. מאז, לא פורסם כי האיראנים ניסו להוביל נשק בצורה כזו לעזה, כך שמדובר במקרה חד פעמי.  המל״ט האיראני יורט בשטח ריבוני של מדינה אחרת, את זהותה צה״ל אינו מפרסם.     

סימולציית השטח לרכבים אוטונומיים של קוגנטה נועדה לבדוק, לאמן ולאמת אתגרי תפיסה ובקרה עבור שטחים אשר אינם מאפשרים הגדרת דרך ברורה ועבור תנאים מאתגרים כגון סלעי ענק, שיפועים צדדיים, כבישים קשים ועוד דני עצמון. צילום: אדוארדו פלדמן  סטארט-אפ האוטו-טק קוגנטה, הודיע אתמול (ב') על שילוב תוכנת יצירת הסימולציה של החברה בצה"ל, וזאת כדי להאיץ אף יותר בטיחות ומוכנות של אלגוריתמים. COGNATA מביאה לעסקה את פלטפורמת הסימולציה והאימות שלה עבור רכבים אוטונומיים (AV), בתנאי דרך פוטו ריאליסטיים, ועבור מערכות הסיוע לנהג המתקדמות ביותר (ADAS) כמו גם אתגרים ייחודיים שמציגים סביבת שטח לא מוכרת, יחד עם אימון ואימות תפיסה מן המובילים בשוק המערכות האוטונומיות. סימולציית השטח לרכבים אוטונומיים של קוגנטה נועדה לבדוק, לאמן ולאמת אתגרי תפיסה ובקרה עבור שטחים אשר אינם מאפשרים הגדרת דרך ברורה ועבור תנאים מאתגרים כגון סלעי ענק, שיפועים צדדיים, כבישים קשים ועוד. פלטפורמת הסימולציה של קוגנטה יוצרת תסריטים מרובים עם המדמים ראות מוגבלת, ובכך עוקפת ומזרזת תהליכי למידה ממושכים של מערכות בינה מלאכותית. על ידי יצירת סביבות ריאליסטיות, המערכת מאפשרת למידה מהירה ונותנת למערכות בינה מלאכותית להעריך מצבים מרובים אשר נוצרים בצורה מלאכותית ומהירה, מערכי נתונים מורכבים מרובי מקורות ויצירת ניתוח אוטומטי- דבר המקצר את זמן אימון תוכנות הבינה המלאכותית משנים לחודשים ספורים.  מנכ"ל קוגנטה, דני עצמון: "הטכנולוגיה של Cognata יוצרת במהירות גישות ויזואליזציה וסביבה סינתטית חדשנית כדי לאפשר אימון AI/ML משופר שמגביר את האמינות, מפחית טעויות אנוש במשימות קריטיות במשימה ומשפיע לטובה על האמון בשיתוף הפעולה בין אדם למכונה". "בדקנו בקפידה מספר ספקיות סימולציה, והתרשמנו מהסטנדרטים האיכותיים של קוגנטה", אומר ולדימיר וקולין, רס"ן, מוביל ידע וראש תחום רובוטיקה ואוטונומיה, צה"ל. "אנו מצפים לתהליך פיתוח אלגוריתמים פרודוקטיבי, אשר ימשיך ויוביל את המצוינות שמאפיינת את צה"ל".

אנריקו מורה, נציג האיחוד האירופי: ״תוך כמה ימים חייבים לקבל החלטה. כל היתר הם רעשים" ar.irna.ir ארה"ב ואיראן חייבות לקבל החלטות פוליטיות תוך ימים כדי למנוע כשלון שיחות וינה על הסכם הגרעין. הסיכוי לנסכם קרוב נפגע עקב הדרישה הרוסית לביטול סנקציות. את הדברים אמר אנריקו מורה, נציג האיחוד האירופי, שהוסיף: "עלי להבהיר שאין יותר שיחות בדרג מומחים. אין פגישות רשמיות. תוך כמה ימים חייבים לקבל החלטה. כל היתר הם רעשים". ראש משלחת איראן עלי באגרי קאני יצא מווינה להתייעצויות בטהרן והתקשורת באיראן מדווחת כי בדיונים אלו יידון המשך השיחות בווינה. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הוא שסיבך את העניינים, מדווחת סוכנות רויטרס, כאשר דרש ערבויות בכתב מארה"ב שהסחר הרוסי עם איראן והשת"פ הצבאי והטכני בין שתי המדינות לא ייפגעו מסנקציות שמטילה ארה"ב על רוסיה. צרפת מיהרה להזהיר את רוסיה שלא תנהג מעשה סחיטה בעניין המו"מ להשגת הסכם בווינה.  המנהיג הרוחני של איראן אייטולה חמייני קרא להדק את הקשרים של איראן עם רוסיה "בגלל חוסר האמון המוחלט שלו בארה"ב". 

שלוש החולשות אותרו במכשירי אל פסק מסוג APC Smart-UPS המצויים בשימוש נרחב בעולם. החשש הוא שעל ידי ניצול החולשות ניתן להשתלט מרחוק או לפגוע במכשירים תעשייתיים, רפואיים וארגוניים יבגני דיברוב. תמונה: ארמיס ארמיס הודיעה על חשיפת שלוש חולשות קריטיות במכשירי APC Smart-UPS אשר עלולות לאפשר לתוקפים להשתלט עליהם מרחוק. במקרה של ניצול החולשות, הידועות בשם TLStorm, התוקפים יכולים לנתק, לשבש ולהרוס מכשירי APC Smart-UPS ואת המכשירים המחוברים אליהם. רכיבי אל-פסק (UPS) מספקים גיבוי חירום למכשירים מגוונים ב-Data-Centers, מתקנים תעשייתיים, בתי חולים ועוד. APC היא חברת-בת של שניידר אלקטריק והיא אחת הספקיות המובילות בעולם של מכשירי UPS, עם מכירות של יותר מ-20 מיליון מכשירים בעולם. ברק חדד, ראש המחקר בארמיס: "עד לאחרונה, תשתיות כמו מכשירי UPS לא נחשבו סיכון אבטחתי. עם זאת, התברר שלא הוטמעו בהם מנגנוני אבטחה מספקים עבור מכשירים שמנוהלים מרחוק, והמשמעות היא שתוקפים יכולים להשתמש במכשירי הUPS כמשטח תקיפה. בנוסף להתקנת הטלאים, חשוב שתהיה למומחי אבטחה תמונת רשת של כל הנכסים בארגון, יחד עם היכולת לבקר את ההתנהגות שלהם כדי לזהות ניסיונות ניצול של חולשות כמו TLStorm". זיהוי ומניעת סיכוני אבטחה ארמיס חוקרת ומנתחת מגוון מכשירים נפוצים כדי לסייע למנהלי אבטחה להגן על ארגוניהם מפני איומים. לצורך המחקר הזה, ארמיס חקרה מכשירי APC Smart-UPS - מכשירי הUPS החדישים ביותר של APC אשר משתמשים בחיבור ענן לניהול מרחוק. החוקרים בארמיס מצאו שתוקף שינצל את חולשות ה- TLStorm יוכל להשתלט מרחוק על מכשירים דרך האינטרנט ללא צורך באינטראקציה עם משתמש. החולשות שנחשפו כוללות שתי חולשות קריטיות במימוש של TLS שנעשה במכשירי Smart-UPS מחוברי ענן, וחולשה שלישית שנובעת מבעיית תכנון והיא ששדרוגי הקושחה (firmware upgrades) של מרבית מכשירי ה-Smart-UPS לא עוברים אימות קריפטוגרפי כראוי. בשתי החולשות בחיבור ה-TLS בין מכשירי ה-UPS לבין הענן של שניידר אלקטריק. המכשירים הפגיעים הם רכיבי הUPS שתומכים ביישום SmartConnect. רכיבים אלה יוצרים באופן אוטומטי חיבור TLS ברגע ההפעלה או כאשר אובד החיבר לענן. תוקפים יכולים לנצל את החולשות דרך האינטרנט ללא כל צורך באימות או אינטראקציה עם המשתמש. החולשה השלישית היא תקלה בתכנון המוצר שבמסגרתה עדכוני קושחה במכשירים האמורים לא נחתמים קריפטוגרפית באופן בטיחותי. כתוצאה, תוקף יכול ליצור קושחה זדונית ולהתקין אותה במספר דרכים, כולל דרך האינטרנט, LAN, או דיסק און קי (USB). הקושחה הזדונית יכולה לאפשר לתוקפים נגישות ארוכת טווח למכשירי UPS ולהשתמש בנגישות הזו לביצוע התקפות נוספות ברשת.  ניצול חולשות במנגנוני עדכון קושחה הפך לפרקטיקה נפוצה של התקפות מתקדמות (APT – Advanced persistent threat), כפי שנכתב באריכות בניתוח של התוכנה הזדונית Cyclops Blink. המחסור בחתימת קושחה היא תקלה חוזרת במגוון מערכות. לדוגמא, חולשה שארמיס איתרה בעבר במערכות Swisslog PTS PwnedPiper, CVE-2021-37160 נבעה מסוג דומה של תקלה. יבגני דיברוב, מנכ"ל ומייסד-שותף, ארמיס: "חולשות TLStorm קורות במערכות אבטחה פיזיות אשר מגשרות בין העולמות הדיגיטליים והפיזיים שלנו, מה שנותן להתקפות סייבר אפשרות להשיג תוצאות בעולם האמיתי.  ״הפלטפורמה של ארמיס מתייחסת למציאות ההיפר-מחוברת הזאת, שבה מכשיר אחד או זהות אחת שמצויים בסיכון יכולים לפתוח דלת לתקיפות סייבר, ואבטחה של כל נכס נעשית משמעותית להגנה על הפעילות של העסק והמוניטין של מותג. המחקר המתמשך שלנו מאבטח ארגונים על ידי אספקה של 100% נראות של כלל הנכסים שלהם: IT, ענן, IoT, OT, IoMT, G5, ונכסי קצה". שניידר אלקטריק עבדה בשיתוף פעולה עם ארמיס בנושא ויצרו עדכונים כדי לטפל בחולשות שהתגלו. למיטב ידיעתן של שתי החברות, אין אינדיקציה לכך שנעשה ניצול של חולשות TLStorm. מומלץ לארגונים המשתמשים במכשירי APC Smart-UPS לבצע עדכון על המכשירים באופן מיידי. ניתן למצוא מידע נוסף במדריך של שניידר אלקטריק כאן.

היקף העסקה עם אלביט מוערך ב-9 מליוני דולרים. מטוס הבואינג 737 נרכש מחברה אמריקאית ולאחר סיום הסבתו למטוס משימה ישמש את צבא קולומביה לניטור אזורי גבול  אילוסטרציה - מטוס ל״א. https://www.boeing.com/defense/airborne-early-warning-and-control/ פרסום של infodefensa, חושף כי קולומביה רוכשת טכנולוגיית לוחמה אלקטרונית של אלביט עבור מטוס המשימה שלה מדגם בואינג 737. המטוס נרכש בשנת 21 מחברת AAR Corp ועובר שינויים לטובת ייעודו. היקף ההשקעה בלוחמה אלקטרונית כ-9 מליוני דולרים. מדובר במערכות אקטיביות ופאסיביות.  ״בדרך זו ישלב חיל האוויר הקולומביאני מערכות שונות מהסוגים CDF (יחידה אחת), MMS Server Computer (שתי יחידות), קונסולת מפעיל קרקעית ESM/Elint (ארבע יחידות), Lab Lan Switch (שתי יחידות), מערך FDF Antenna (שתי יחידות), Elint MMS Aplication (שתי יחידות), ADRPU (שתי יחידות), מעבד (יחידה אחת), CDF (שבע יחידות), Jamming RFDU (שתי יחידות), LNA (שמונה יחידות), IRPS (יחידה אחת). ״מערך אנטנה MMW (שתי יחידות), יחידת ממיר MMW (שתי יחידות), מקלטי LB MMP Comint-DF (יחידה אחת), יחידת מחשב Comint (שתי יחידות), יחידת מחשב שיבוש (שתי יחידות), מעבד (יחידה אחת) ו חיישן IR (ארבע יחידות)״, כך לפי הפרסום המתבסס על מומחה לתחום בשם דייגו אלווארדו. עם ציוד זה, צבא קולומביה מתכוון להתאים את מטוס הבואינג 737 שלו עם יכולות מספיקות לביצוע משימות מודיעין, מעקב וסיור, במיוחד באזורי גבול.   

על פי הודעה לבורסה, חלף המועד להשלמת התנאים המתלים. כלומר, אף צד אינו מחויב לעסקה. עם זאת, מציינים בהודעה, כי אף צד טרם נסוג מהעסקה. שר התקשורת טרם החליט האם לאשר את העסקה מנכ״ל חלל תקשורת, דן זיצ׳ק. צילום: חלל תקשורת בכל פעם שחלל תקשורת מוצאת משקיע - מדינת ישראל מסכלת את העסקה. כך היה עם משקיע ספרדי, סיני וכעת - הונגרי. חלל תקשורת נחשבת לתשתית תקשורת אסטרטגית המבוססת על לווינים ישראלים בחלל וככזו, עטופה בשיקולים ביטחוניים. אלו, כאמור, עומדים לה לרועץ בכל פעם שמגיע משקיע חיצוני להזרים כסף לחברה.  באוקטובר 21 החברה פרסמה כי משקיע הונגרי ממשלתי בשם 4iG רוצה להשקיע בה. כעת, חמישה חודשים לאחר מכן, הוציאה החברה הודעה לבורסה כי חלף המועד להשלמת התנאים המתלים. כלומר, אף צד אינו מחויב לעסקה. עם זאת, מציינים בהודעה, כי אף צד טרם נסוג מהעסקה.  לפני כחודשים, שאלתי את יועז הנדל, שר התקשורת, האם הוא מתכוון לאשר את העסקה. מתחת לחיוך רחב, ענה לי הנדל כי מדובר בנושא מורכב. הנדל אינו שר התקשורת הראשון שעוסק בנושא. לפניו, כאמור, שללו רכש מצד משקיע ספרדי וסיני. מאז, בערך אחת לחודש, אני מקפיד לפנות לדוברות משרד התקשורת לשאול. כל פעם התשובה היא ״טרם הוחלט. בקרוב״. זו התשובה שקיבלתי ,שוב, לפני מספר ימים.  נכון, הנדל הוא הגורם המאשר, אך בשל הרגישות סביב חלל תקשורת, הוא רק קצה הקרחון. גורמים ביטחוניים אחרים הם האחראים על ההחלטה בסופו של דבר. אלו המשתמשים בשירותי תקשורת לווינית. החשש, כך לפי גורמים שונים, נובע מכך שההונגרים יוכלו לדעת לאן מופנים המשיבים של הלווין, אלו יכולים להסגיר פעילות ישראלית בחו״ל.  לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה והגמגום של הונגריה בשאלת ניתוק בנקים רוסיים ממערכת הSwift, עולה גם שאלת היחסים בין הונגריה לרוסיה. ההונגרים באופן עקבי מצדדים לרוב ברוסיה, עובדה המעלה שאלות מה יקרה אם גורם ממשלתי הונגרי ישלוט בלוויני תקשורת ישראלים.  נכון, אומרים אחדים, ישראל יכולה תמיד להלאים את החברה ולקבל לידיה שליטה מלאה חזרה. עם זאת, מהלך כזה אינו פשוט משפטית וספק אם הוא דרך הפעולה האפשרית העדיפה על גורם עוין שירצה לפגוע ביכולות חלל תקשורת לספק צרכים ישראלים. ישנן דרכים עדינות יותר שיכולות להשיג את אותה מטרה.  האם הנדל יאשר בסופו של דבר העסקה הכה חשובה לחלל? חברה שנמצאת בגרעון פיננסי גדול שאינו מאפשר לה להתפתח טכנולוגית בשוק תחרותי מאד. ובכן, זו שאלה פתוחה. מחד, יש הטוענים שאם יש מישהו שמסוגל לאשר עסקה כזו למרות התנגדות משרד הביטחון זה הנדל. מצד שני, גם הנדל קורא את המפה הגיאופוליטית לאור המלחמה באוקראינה - וספק אם הוא רוצה שעל שמו ירשם מהלך שיכול להביא בעתיד לפגיעה בביטחון המדינה.