תאונות אימונים נחשבות לאירוע נדיר. עם זאת, כמעט בכל שנה בשנים האחרונות ישנה לפחות תאונה אחת שמסתיימת במוות או פציעה רצינית של חיילים  צילום: דובר צה״ל  שני קציני צה"ל נהרגו אתמול (ד׳) במהלך פעילות אבטחה בסמוך למחנה צה"ל בבקעת הירדן. הקצינים נהרגו כתוצאה מטעות בזיהוי שהובילה לירי דו-צדדי.  על פי פרסום של העיתונאי יואב זיתון, שני קצינים מיחידת אגוז של חטיבת הקומנדו נורו למוות על ידי לוחם אחר בבסיס נבי מוסא, בגלל טעות בזיהוי. ״השניים, מפקדי פלגות בחטיבה המובחרת, פונו בעזרת מסוק לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים אך שם נקבע מותם״, כותב זיתון.  תאונת אימונים נוספת אירעה באגוז ב-2004 בשטח אש בגליל העליון. באותו אירוע, החייל פונה במצב קשה משטח האימונים. ב-2019 טבע לוחם צנחנים בנחל חילזון במהלך אימון.  ביולי 2020 נפצע לוחם מגדוד שמשון של חטיבת כפיר נפצע קל-בינוני מהלך תרגיל שכלל ירי במרכז הארץ. במאי 2021 נפצע חייל צה״ל בינוני במהלך תאונת אימונים. 

המטוס המריא לראשונה משדה התעופה של מפעל הייצור בעיר קזאן, הגיע לגובה של 600 מטרים ונחת אחרי 30 דקות Russian Defense Ministry/TASS טיסת בכורה ברוסיה של מפציץ-על, מטוס אסטרטגי נושא טילים TU-160M. המטוס המריא לראשונה משדה התעופה של מפעל הייצור בעיר קזאן, הגיע לגובה של 600 מטרים ונחת אחרי 30 דקות. UAC RUSSIA כותב כי המפציץ הרוסי נועד להיות מענה למפציץ האמריקני B-1B.  אתר THE AVIATIONIST כותב כי המפציץ הרוסי הוא דגם משודרג של המפציץ TU-160 עם ציוד אלקטרוני ומנועים חדשים. עד כה לא פורסמו בתקשורת הרוסית פרטים על תכונות וביצועי מפציץ החדש.   

שר הבט״פ. צילום: משטרת ישראל  בימים אחרונים הוגשה עתירה לבג״צ נגד המשרד לביטחון פנים (להלן: בט״פ) במטרה להוציא צו מניעה לשימוש במערכת ״עין הנץ״. מדובר במערכת שמפעילה המשטרה ויודעת לאסוף מספרי לוחית רישוי (LPR) ותמונות של הנוסעים (תמונות פנים). המידע הזה נאסף לבסיס נתונים משטרתי ומספק למשטרה ולגופים קשורים מידע לטובת פיענוח פשעים או אירועי טרור.  בעוד המטרה טובה, הדרך רצופה בהחלטות לרמוס את זכויות הפרט במדינה. זאת, כאשר משרד הבט״פ, במשך 4 חודשים, לא הצליח לחוקק הצעת החוק עד לעתירה שהוגשה כעת כאמור, וצו המחייב אותו להסביר מדוע הוא מפעיל את המערכת ללא חקיקה. זאת, תוך 90 ימים. במהלך ימים אלו, הבט״פ יכול להמשיך להשתמש במערכת עין הנץ.  ציר זמנים: תזכיר החוק לתיקון פקודת המשטרה עלה לאתר תזכירי החקיקה של משרד המשפטים ביולי 2021. מועד הסיום לקבלת הערות מהציבור הוגדר חודש לאחר מכן, אוגוסט 2021. התקבלו לתזכיר החוק 5652 הערות והוא זכה ל69,028 צפיות. משם, תזכיר החוק חזר למשרד הבט״פ לגיבוש הצעת חוק שתובא לקריאות בכנסת. אולם, מאוגוסט 21 ועד ינואר 22, הבט״פ לא הציג טיוטאת הצעת חוק.  בצורה כזו, אפשר להשתמש במערכת עין הנץ באין מפריע ובאין חקיקה מסדרת. ואיך אני יודע שלא עשו כלום 4 חודשים? הנה תגובת המשטרה. ״"תזכיר החוק הופץ ופורסם להערות ציבור במסגרת פרק הזמן שהוקצב ע״י בית המשפט. בעקבות הפצת התזכיר נתקבלו הערות ציבור שחייבו הליך ליבון ודיונים נוספים עם גורמים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים. בימים אלו נעשית עבודה מאומצת בשיתוף כלל המשרדים הרלוונטיים להטמעת תיקונים ולסיום גיבוש טיוטת חוק שתועבר לאישור השר לביטחון הפנים." כלומר, מאוגוסט 21 ועד אמצע ינואר 22 טיוטת החוק לא הגיעה לאישור השר לביטחון פנים. בינתיים, המשטרה משתמשת במערכת עין הנץ.  במקרה דנן, ראוי שמבקר המדינה יבדוק מדוע המשטרה משתמשת במערכת מעקב אחרי אזרחים ללא חקיקה מסודרת והאם הליך גיבוש הצעת חוק לשימוש במערכת כזו בעייתית לחירות הפרט סביר שיארך ארבעה חודשים. 

בידיעה שמפרסם ג'רוזלם פוסט נאמר שלשכת ראש ממשלת לוב הכחישה את דבר קיום הפגישה https://twitter.com/Dabaibahamid/status/1480855250030497794/photo/1 ראש המוסד דוד ברנע נפגש באחרונה ברבת עמון עם ראש ממשלת לוב עבדולחמיד מוחמד דבייבה כדי לדון בנורמליזציה של הקשרים בין שתי המדינות ושת"פ ביטחוני – כך מסרו כלי תקשורת בסעודיה ובלוב.  בידיעה שמפרסם ג'רוזלם פוסט נאמר שלשכת ראש ממשלת לוב הכחישה את דבר קיום הפגישה. בסוף השנה שעברה, דיווח עיתון הארץ כי סאדם הפטאר, בנו של גנרל חליפה הפטאר, הגיע לנתב"ג כדי לפגוש אנשי ממשל ישראליים ולדון עמם על קשרים עם ישראל. דבר פגישה זו לא אושר אך מעריכים שהיא אכן התקיימה. אגף 'תבל' במוסד, המופק על קשרים עם  מדינות שאין להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל, קיים במשך השנים מגעים עם אישים בלוב. מאיר בן שבת, לשעבר ראש המל"ל, ושליח שלו שכינויו 'מעוז' קיימו פגישות כאלו ודווח על כך לאיש השב"כ לשעבר נמרוד גז, כותב ג'רוזלם פוסט.  גם אם הפרסום נכון, טרם ברור אם יש סיכוי כלשהו לקשירת קשרים דיפלומטיים עם לוב נוכח התוהו ובוהו השורר במדינה זו כבר שנים.   

חברי הקונגרס הרפובליקנים קוראים לנשיא להכריז מיד על סנקציות חדשות נגד איראן בגלל משלוחי הנפט האיראני לוונצואלה, לסין, לרוסיה ולמדינות נוספות Official White House Photo by Adam Schultz קבוצה של יותר ממאה חברי קונגרס רפובליקנים קוראים לנשיא ביידן לפרוש משיחות הגרעין בווינה. הדברים כלולים במכתב שנשלח למחלקת המדינה, ובראש הכותבים חבר ועדת החוץ של בית הנבחרים מייקל מקול (רפובליקני מטקסס) וחתומים עוד 109 חברי קונגרס.  "המשך הדחייה והעיכובים של עניין זה", הם כותבים לנשיא, "מאפשר לאיראן להמשיך בפעולותיה הזדוניות, כולל תכנית גרעין תוקפנית". פרשנים אומרים, מדווח FREE BEACON, שהרפובליקנים מאוחדים בדעתם נגד חזרה להסכם הגרעין משנת 2015.  במכתב נאמר כי "איראן ממשיכה בתכנית הגרעין שלה עם צנטריפוגות מתקדמות, עם  העשרה עד 60 אחוזים, והיא ממשיכה לרכוש ידע בתחומי הגרעין וחוסמת את פקחי האו"ם". חברי הקונגרס הרפובליקנים קוראים לנשיא להכריז מיד על סנקציות חדשות נגד איראן בגלל משלוחי הנפט האיראני לוונצואלה, לסין, לרוסיה ולמדינות נוספות.  מחלקת המדינה הודיעה כי במשמרתו של הנשיא ביידן לא תורשה איראן להחזיק בנשק גרעיני. "ממשל זה מאמין שדיפלומטיה בשת"פ עם בעלות בריתה של ארה"ב היא הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זו", נאמר בהודעת הסטייט דפרטמנט.  

על פי הפרסום, MuddyWater הוא גורם כפוף בתוך משרד המודיעין והביטחון האיראני (MOIS) Photo by: Josef Cole | USCYBERCOM פרסום של פיקוד הסייבר האמריקאי חושף כלי איסוף בסייבר אותם הוא מייחס לקבוצות איראניות.  ״כדי לאפשר הגנה טובה יותר מפני שחקני סייבר זדוניים, כוח משימת הסייבר הלאומי של פיקוד הסייבר של ארה"ב זיהה וחשף כלים מרובים בקוד פתוח שבהם משתמשים שחקני מודיעין איראניים ברשתות ברחבי העולם״, נכתב בדיווח. ״שחקנים אלו, הידועים בשם MuddyWater בתעשייה, הם חלק מקבוצות המנהלות פעילות מודיעין איראני, ונראו משתמשים במגוון טכניקות כדי לשמור על גישה לרשתות הקורבנות.״ MuddyWater היא קבוצת איום איראנית; בעבר, התעשייה דיווחה כי MuddyWater התמקדה בעיקר במדינות המזרח התיכון, וכן פנתה למדינות אירופה וצפון אמריקה. על פי הפרסום, MuddyWater הוא גורם כפוף בתוך משרד המודיעין והביטחון האיראני (MOIS). לפי שירות המחקר של הקונגרס, ה-MOIS "עורך מעקבים מקומיים כדי לזהות מתנגדי המשטר. הוא עוקב אחר פעילים נגד המשטר בחו"ל באמצעות רשת הסוכנים שלה המוצבת בשגרירויות איראן".  כלים אלה כוללים קבצי DLL בטעינת צד, תוכנות זדוניות וערפול סקריפטים של PowerShell.    

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק) צפויה להוזיל מוצרי תקשורת בישראל  שר התקשורת. צילום: משרד התקשורת תיקון חוק התקשורת אושר השבוע (ב') בוועדת הכלכלה בהשתתפות מנכ״לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, ויעלה בכנסת לקריאה שנייה ושלישית. תיקון החוק יפחית את העומס הרגולטרי ברישוי של מרבית שירותי התקשורת בישראל, ויחיל מסלול ירוק קל ומהיר בכניסה לשוק. לצד זאת, תפעיל המדינה יד קשה באכיפה למי שיפר את הכללים. בדומה למודל הרגולטורי האירופאי, החוק מציע קיצור הליכים בירוקרטיים, הקלה בכניסה לשוק, והפחתת עלויות. כיום, מחויב כל גורם לקבל רישיון ממשרד התקשורת, בטרם יתחיל לפעול בשוק התקשורת, לכל פעילות שמעורבים בה מכשירים וטכנולוגיות כגון: איתור רכב, ביפר, תא קולי, שיחות ועידה, אפליקציות PTT, פריסת רשתות במתחמים כמו אוניברסיטאות וקיבוצים ועוד. תיקון החוק יביא לכך שחלק משירותי התקשורת לא ידרשו לאסדרה כלל וחלקם יועברו למתכונת אסדרה מהירה וקלה ("היתר כללי"). במסלול הירוק יינתן היתר בתוך 10 ימי עבודה, במקום הליך יקר וממושך של קבלת רישיון שאורך כמה חודשים. במסגרת הרפורמה, מתוך כ-175 בעלי רישיונות, 75 יעברו לפטור, ו75 יעברו למסלול מהיר של היתר כללי תוך שבועיים. חוק התקשורת ישים סוף לרגולציה מסורבלת ועודפת והוא יוריד חסמי כניסה ויפתח את השוק למשקיעים חדשים מהארץ העולם שנרתעים מפעילות בשוק התקשורת בגלל בירוקרטיה סבוכה וממושכת. לצד ההקלות בתהליך הכניסה לשוק, משרד התקשורת צפוי למקד פעולות פיקוח ואכיפה בשלב שלאחר הכניסה, זאת בכדי לוודא כי כלל השחקנים בשוק פועלים בהתאם להוראות המשרד תוך שמירה על שוק תחרותי והוגן. הצעת החוק

תשתיות האימון היבשתי של צה״ל אינן תואמות את המציאות בשדה הקרב. הסיבה לאי עדכונן הוא מלחמות מסחריות בין חברות ישראליות לאמריקאיות  אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל  האתגר בהקמת מגרש אימונים לזרוע היבשה הוא לדמות את שדה הקרב בצורה המיטבית על כל מרכיביו: אמל"ח כוחותינו, אמל"ח האויב, התכסית והאוכלוסייה. המטרה היא להעביר את המתאמן חוויה הקרובה ככל האפשר לשדה הקרב, לאתגר אותו בדילמות ובקשיים איתם יתמודד, ולבצע תחקיר ברמה גבוהה שיניע למידה, ובכך לשפר את ביצועיו ולמדוד את יכולותיו.  לדמות את שדה הקרב המתב"ת (מרכז תחקור ובקרת תרגילים), שהוקם לפני עשרים וחמש שנים, ושודרג לפני כמעט עשרים שנה, נרכש כדי לדמות את שדה הקרב ולשפר את יכולות התחקור. מערכות המיילס נרכשו לפני למעלה משלושים שנה, ושודרגו פעמיים – לפני כעשרים שנה, ולפני כעשר שנים - כדי לבצע אימון דו צדדי הנדרש לצורך ביצוע אימון טקטי ברמה גבוהה ומכינה לשדה הקרב.  אלא שמאז שנרכשו שתי המערכות הבסיסיות המשמשות לאימוני כוחות היבשה נפתח פער גדול מדי בין שדה הקרב למגרש האימונים- התוצאה היא, שלמרות חשיבותו הייחודית של האימון הטקטי מצביעים כוחות היבשה ברגליים והביקוש לאימון במתב"ת הולך וקטן בשנים האחרונות. הגורמים החשובים להכרעה בשדה הקרב 2022 הם המ"פ, המג"ד והמח"ט. הדרך היחידה להכשיר אותם ברמה הטקטית היא באמצעות אימונים מדמי מצב אמת בהם יש יריב דינמי, חושב ומגיב.  סביבת הלחימה של המ"פ, המג"ד והמח"ט היום ובעתיד שונה מאד מסביבת הלחימה לפני חמש עשרה שנים. היום האיום הוא כדורי, וסביבת הלחימה היא רב מימדית. האויב יכול להגיע מלמטה (תת קרקע), מלמעלה (רחפנים וכל סוגי המזל"טים) ועל פני הקרקע מכל הכיוונים (קו המגע הוא מרחב). כדי להתמודד עם האתגרים של שדה הקרב הרב מימדי פותחו אמצעי לחימה, אמצעי שו"ב, ותורת לחימה חדשים - כולם נשארו מחוץ למתב"ת.  אימון חסר המערכות הטכנולוגיות החשובות ביותר למפקדים כמו מענ"ק, מעיל רוח, הדק חכם, ונוספות שלא ניתן לפרסם עדיין, אינן במתב"ת. סימולציה לחימושים שמובצעו בעשר השנים האחרונות, לא פותחה או לא הוטמעה במתב"ת. יכולות התקיפה המודרניות מהאוויר ועל ידי כלים בלתי מאוישים, שיש להם השפעה קריטית בשדה הקרב, אינם משולבים במערכת.   גם מהצד האדום המערכת נשארה קפואה ומדמה לש"ב של לפני עשר שנים, ואינה מאמנת כלל לת"ק (לוחמת תת קרקע) ושטח מיוער. ייצוג האמל"ח של האויב, תואם את האמצעים בהם השתמשו לפני חמש עשרה שנים.  הרעיון המסדר של הלוחמ"מ הוא להזרים מקסימום מידע רלבנטי בזמן אמת לשלושת הגורמים: למפקדת החטיבה, למפקדת הגדוד, ולמ"פ. מבלי להיכנס לפרטים (שחלקם חסויים) הרעיון הוא לאסוף בעזרת סנסורים את כל המידע על האויב וכוחותינו, ולהעביר בעזרת מערכות השו"ב אשר בפיתוחן הושקעו מיליארדים של שקלים, את המידע הרלבנטי לכל מח"ט/מג"ד/מ"פ.  כל זה אינו מתקיים במתב"ת והמפקד אינו יכול לגבש לעצמו את תמונת מצב האויב הנדרשת. בנוסף, גם תמונת מצב התכסית – הקרקע לאחר התקיפה - אינה מתקבלת, שכן אין קישוריות למערכות המספקות את תמונת מצב התקיפה. וכך, שני המרכיבים החשובים בהערכת המצב של המפקד תמונת מצב אויב, ותוצאות התקיפה - אינן באות לידי ביטוי באימון במתב"ת. כתוצאה מהפערים האלה בין שדה הקרב למגרש האימונים, המתאמן אינו יכול לתרגל באמת את התפיסה החדשה של: חושף, אוחז, תוקף. נוסף על פערים אלה, נשארו מאחור הטכנולוגיות התומכות באימון מודרני: הקישוריות בין מאמנים הקיימת בעולם, עדיין לא הוטמעה בין המתב"ת למאמנים המתקדמים שנרכשו בשנים האחרונות, כמו מאמני משימה ואש, מאמני חי"ר, מאמן טנק בזרוע היבשה, וכן קישוריות למאמנים בזרוע האוויר המהווים אבן יסוד בקרב המשולב. טכנולוגיות התיחקור אשר השתפרו בעשר השנים האחרונות נשארו בחוץ אף הן. תמונת המצב הנגזרת מהפערים המתוארים לעיל היא, כי הכשירות של הצבא בירידה, וככל שיגדלו הפערים הטכנולוגיים בין שדה הקרב למגרש האימונים - כשירות הצבא ללחימה בשדה קרב רב מימדי תמשיך לרדת.  מלכוד 22 צה"ל ומשהב"ט המודעים לבעיה, נמצאים במלכוד. הם ראו לפניהם דילמה בין שתי אפשרויות: האחת, לפתח מאמן יבשה חדש, והשניה לשדרג ולשפר את המתב"ת הקיים.  האלטרנטיבה השניה ירדה דה-פקטו מהפרק בגלל הקרב השיווקי העומד מאחוריה: החברה האמריקאית לא תיתן לחברות הישראליות לשדרג את המערכת שלה (זה כרוך בהעברת ידע מסחרי וטכנולוגי- ומכיוון שהחברות מתחרות נגדה בעולם היא לא תאפשר זאת), והחברות הישראליות לא יתנו לחברה האמריקאית להטמיע מערכות שלהם בתוך המתב"ת (מאותה סיבה עצמה).  הנטיה במערכת אם כך היא לבחור באלטרנטיבה הראשונה - לפתח מאמן יבשה חדש. פיתוח מאמן יבשה חדש יכול להתבצע רק במכרז, המשמעות של מכרז היא כי על פי התחזית האופטימית – מאמן היבשה החדש יהיה מוכן בעוד חמש שנים. חמש שנים אבודות בהן ימשיך הצבא ל"התאמן" במתב"ת המייצג שדה קרב של 2007.  הפתרון לבעיה מורכבת הוא תמיד פשוט: ניתן להקים שת"פ בין החברה האמריקאית שפיתחה את המערכות, החברה הישראלית המפעילה אותן, לבין חברה ישראלית בעלת יכולות טכנולוגיות גבוהות בתחום הסימולציה אשר סיפקה חלק מהמערכות אותן צריך לקשר למתב"ת.  הפתרון המוצע מבוסס על תשתיות חדשניות הקיימות בזרוע היבשה בהתקשרויות רב שנתיות ואחד היתרונות שלו הוא היכולת לשלב מערכות אמל"ח חדשות במעלה הדרך. שיתוף פעולה כזה יפיק תועלת מיידית - כשחלק מהפערים המתוארים לעיל ייסגרו כבר בשנה הראשונה, ובתוך שלוש שנים ניתן יהיה להעמיד מאמן יבשה המספק למתאמן חוויית שדה קרב 2025, ומציב לו אתגרים שהעומד בהם יהיה מוכן למלחמה הבאה.   הרעיון המסדר הוא שמגרש האימונים יהיה מבוסס על מאמן יבשה אחוד המקשר בין המאמנים השונים. במאמן כזה, מערכות האמל"ח של כוחותינו ושל האויב מיוצגים באופן מלא ורלוונטי כאשר, כל חידוש ועדכון במערכות הלחימה יוטמע בתוך המאמן כחלק משלב מבצוע האמל"ח החדש.  את המגמה הזו מובילות ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. האירוניה היא שהפתרון אינו עולה כסף רב, והוא ניתן לביצוע במסגרת תקציב האימונים הקיים, הוא אינו יוצא לפועל בגלל המלכוד אותו תיארתי לעיל, ואשר אותו נועלים המאבקים השיווקיים בין החברות הישראליות הגדולות.  הפתרון מחכה למנהיג שיאמץ אותו.  בהיעדר מנהיג, יימשך הקרב השיווקי בין כוחות שווים ובהיעדר הכרעה תמשיך המערכת בכוח האינרציה להתאמן על מערכת ישנה ולא רלוונטית- במקרה הטוב לחמש שנים.