הביקוש היציב לאזורים אטרקטיביים, שוק שכירויות ער ולא מפוקח והרצון המתמיד בדירות להשקעה. אם אתם יושבים על הגדר בציפייה להזדמנות - כנראה שכדאי לכם לחשוב שוב. דעה

"ההורים מעדיפים שאשמור את הכסף לעצמי כי הם קצת מתביישים לקחת מהבן שלהם, אבל מבחינתי זה הדבר הכי חשוב והכי נכון שאני יכול לעשות עם הכסף הזה. אני מאוד שלם עם ההחלטה הזאת ולא מצטער עליה אפילו לשנייה". ט' בן ה-16.5 עובד בסניף בורגראנץ' בבאר שבע. הוא משתייך לקבוצה שבה חברים היום בני נוער רבים - כזו שהעבירה לעצמה את האחריות לכלכלת המשפחה. המצב שבו הורים רבים נשארו מחוץ למעגל העבודה הוא כל כך בלתי נסבל, עד שט', כמו רבים אחרים, קמו ועשו מעשה. אפשר להישאר בבית ולהתלונן, ואפשר גם להביא כסף כדי לשלם את החשבונות, אפילו אם בקושי קיבלת צו ראשון. בעוד בני גילם עובדים על מנת לחסוך לטיסה\רכב או לסוני פלייסטיישן, יש בני נוער שנאלצים לעבוד כדי לעזור למשפחתם. מדובר במשפחות שמצבן הכלכלי גם כך היה בכי רע, ובעקבות המשבר רק הידרדר. משפחות אלה נאלצות לסמוך יותר ויותר גם על ההכנסה הנוספת שמגיעה מבני הנוער, שיוצאים לעבוד ולעזור בכלכלת הבית. מצד אחד, זו ברכה. במיוחד בימים כאלה יש לקושש שקל לשקל. מצד שני, האם זה המצב שאליו חשבו הוריו של ט' שיגיעו, שחלק מכלכלת הבית ייפול על בנם? "כן, הם התביישו", הוא אומר, "אבל גם היו גאים. לי זה לא משנה - צריכים אותי אז אני עוזר, בראיה לאחור אני בטוח שזאת הייתה ההחלטה הנכונה. מאז ומתמיד אני עובד ועוזר בבית. המצב לא כל כך טוב, ולכן היה לי ברור שזה מה שאני צריך לעשות".

שנה של מציאות חדשה ושלושה סבבי סגרים גרמו לרבים מאיתנו להבין שאחת התרפיות הטובות להפגת לחץ ומצוקה היא להפשיל שרוולים, ללבוש סינר ולהפליא באפיה ובישולים. הישראלים גילו באופן סופי שהם פודיז של ממש והמטבח הפך באופן מובהק למרכז הבית

ברוב השפות האירופיות משתמשים במילה דומה לציון "בית הספר". לא משנה אם אנחנו דוברי אנגלית, ספרדית או גרמנית, נשתמש במילה בעלת צליל הנגזר מהמילה skholḗ ביוונית עתיקה. בעולם האסוציאציות בן זמננו זה נשמע מוזר, אבל היוונים שבמובנים רבים "המציאו" את בית הספר בחרו להשתמש במילה הזו שמשמעותה המקורית היא "פנאי" כדי לציין "בית ספר". הבחירה הזו משקפת אמונה שאדם שעומד לרשותו פנאי ירצה לנצל אותו ללמידה. בית הספר היווני הקדום היה מקדש של פנאי ופיתוח עצמי. פנאי הוא זמן העומד לרשותנו שהוא שלנו, שאין מישהו אחר שמגדיר לנו מה לעשות בו, ושאנחנו יכולים לבחור בעצמנו מה לעשות בו. אלפי השנים שחלפו מאז בית הספר של יון העתיקה הפכו אותו להפך הגמור. התרגלנו להתייחס לבית ספר כמוסד שממלא את הזמן שלנו באג'נדה של מישהו אחר ושמשאיר לנו זמן אחר מחוץ לבית הספר שהוא הזמן שלנו, ה"פנאי". 2020 ספקה לנו את האפשרות לחשוב מחדש על השינוי הזה ובכלל על המהות העמוקה של בית הספר. כ-80% מילדי העולם, 1.5 מיליארד ילדים, לא פקדו חודשים רבים את בית הספר. 1.5 מיליארד תלמידים נכנסו באחת למציאות של למידה מהבית, ללא הארגון של מרחב וזמן שבו התנהלה למידה ברוב העולם במאה השנים האחרונות. לאירועים שאנחנו חווים בימים אלה יש הרבה פנים והשלכות. מההיבט המצומצם של טכנולוגיה חינוכית, זה כנראה אירוע מכונן עד שיש מי שמציעים למנות את שנות החינוך - במונחים של לפני ואחרי הקורונה BC- Before Covid-19 /AD -after disease .

מרחיב את שירות זימון תור מראש לעשרות סניפים, על מנת למנוע התגודדות והמתנות ארוכות בסניפים: "מהלך זה יאפשר לנו להיערך נכון לביקושים, להסיט משאבים ליחידות עמוסות, ובכך לקצר זמני המתנה ולהגביר את שביעות רצון הלקוחות"

בימים האחרונים מסתובב ברשתות החברתיות מידע ללא מקור, הטוען כי בעקבות ההתרברבות הישראלית על היותנו מקום ראשון בקצב החיסונים בעולם, הופעל על חברת פייזר לחץ לעצור את אספקת המנות הבאות לישראל. על פי הטקסט: "מנכ"ל פייזר הורה לעצור משלוח חיסונים לישראל בינואר למרות ששולם עבורו פי שלושה לכל חיסון. ביבי נידרש לחיסיון על מספר החיסונים שישראל קיבלה, ובמקום זאת, למרות שהבטיח, עשה בזה מסע פרסום כלל עולמי. עכשיו פייזר בארה"ב נקראת לסנאט לחקירה, ואצלנו החיסונים יעצרו עד להודעה חדשה". אף שמדובר בהודעה ללא מקור, היא שותפה בהרחבה ולכן פנינו לחברת פייזר לתגובה על הדברים, שענתה כי "מדובר בפייק ניוז. אנחנו מביאים את החיסונים במהירות האפשרית על פי ההסכמים למדינות השונות. כל הסכם אינו משפיע על ההסכמים הנוספים עליהם חתמנו. לוחות הזמנים עלולים להיות מושפעים מעט מרגולציה, כושר יצור ולוחות זמנים ליצור, אבל הכוונה היא לספק לכל מדינה את הכמות המובטחת לאורך חיי החוזה. אנחנו מאמינים ביכולתנו לעמוד בכל ההסכמים".

מפינות אוכל, ספות ועד שטיחים ואקססוריז - רשת "ביתילי" הציפה את החיילים הבודדים הישראלים בפריטי עיצוב חדשים. "כתבנו להם מה חסר בכל בית והם הובילו והרכיבו את הכל באהבה גדולה" מספרת דרורית ניצני

יוסי ודנית ניתקו כל קשר עם הוריהם והקימו משפחה משלהם. מאז השחרור נעזרו רבות בתוכנית לחיילים בודדים חסרי עורף משפחתי ויחד הצליחו להתגבר על המכשולים: "כל נקודה בחיים שלנו הם איתנו"