"אני מחפש כבר שבועות מכונת קפה. מכיר את כל המכונות ואת כל המחירים. באוקטובר אמרתי 'נחכה לנובמבר'. הגיע שופינג IL, בדקתי את המכונות, פרסמו הנחות - 10 אחוז, 15 אחוז פחות, רק מה? אני רואה שהמחירים נשארו בעצם על אותה רמה. הבנתי את הטריק". עמית שי מרמת גן הוא לא היחיד שמשהו במכירות האתרים הישראליים בשבוע החולף נראה לו מוזר. גולשים רבים מתלוננים, ולא רק השנה, על כך שלפני ימי הקניות הרשתות מעלות מחירים רק כדי להוריד אותם בחזרה לאותה רמה בימי החג. כדי לבדוק האם יש אמת בטענה, פנינו למעיין פרילוק, בעבר כתבת והיום מומחית צרכנות ברשת ומקימת דף הפייסבוק "ליידי חיסכון". "קיימים המון כלים בשוק שמאפשרים לעקוב אחרי ירידות ועליות מחירים", מסבירה פרילוק, "אני עובדת עם KEEPA ו-HONEY שמנטרים את עליות וירידות המחירים לאורך השנה, ואני רואה מתי באמת מדובר במבצע אמיתי. בקבוצת הפייסבוק שלי אני מעלה רק מבצעים כשהמחיר מגיע לשפל".

עובד בנתב"ג שנדבק בקורונה במהלך חודש מרץ יזכה לפיצוי בסך 35 אלף שקל, לאחר שהביטוח הלאומי הכיר במחלת הקורונה בה לקה כפגיעה בעבודה. כך עולה בעקבות תביעה שהגיש העובד באמצעות עורכת הדין אושרת דרעי. מהתביעה עולה כי במחצית השנייה של חודש מרץ השנה העובד החל לסבול משיעול ומחולשה. במקביל התקבל ברשות שדת התעופה מידע על עובד אחר שהיה במחיצתו ונמצא חולה בקורונה והעובד עם התסמינים נשלח לבידוד ביתי. במהלך סוף השבוע העובד פיתח תסמינים נוספים ובבדיקת קורונה אומת כי הוא נדבק. בתקופת הבידוד בביתו והתפתחות המחלה, העובד, בשנות ה-30 לחייו, הספיק להדביק את אשתו ואת ילדיו הקטנים. בבדיקה אפידמיולוגית שבוצעה ברשות שדות התעופה התברר כי העובד היה במגע עם 14 עובדים נוספים שנשלחו לבידוד. העובד שחלה בקורונה המשיך לפתח את המחלה ושהה בביתו במהלך שלושה חודשים. באת כוחו תבעה מהביטוח הלאומי לפצות העובד על כך שנדבק בקורונה במהלך עבודתו בנתב"ג. בימים אלה הביטוח הלאומי הכיר במחלת העובד כפגיעה בעבודה ושילם פיצוי בסך 35 אלף שקל, תוך שהוא מגדיר הפגיעה כ"זיהום קורונה". "במקרים שבהם נגרם נזק חמור יותר עקב המחלה, ישנה אפשרות לקבל פיצוי נוסף במסגרת הכרה בקורונה כנכות מעבודה, מסבירה עו"ד דרעי העוסקת בתביעות בנזקי גוף, "למשל עקב חולשה ממושכת, כאבי שרירים, אובדן חוש טעם, קשיי נשימה או כל ליקויי פיזי או נפשי שנותר בגופו של העובד שנדבק בקורונה".

לאחר שבשבוע שעבר עלו השווקים בחדות בעקבות הודעת פייזר על ניסוי מוצלח לחיסון, היום (שני) הגיעה גם הודעה של מודרנה, לפיה נרשמה הצלחה גבוהה במיוחד - 94.5 אחוז. ההודעה הזאת הקפיצה את המדדים בכל העולם.

בעוד חודשיים תיחתך האסדרה התעריפית להפקת חשמל סולארי בחצי, כשהצטרפות לפני סוף 2020 למודל ליסינג יכולה להניב כ-40 אלף שקל בשנה עם אפס השקעה: "הכנסה פאסיבית לנכס"

שיעור פשיטות הרגל בעולם יזנק ב-32% השנה, כך לפי דו"ח עדכני של חברת האשראי הבינלאומית קופאס. האם ישראל מוכנה להתמודד עם תרחיש שכזה? בימים אלה, בהם מצוי המשק במשבר עמוק, קברניטי התאגידים העסקיים יידרשו לגייס את כל יכולותיהם על מנת לשמור על העסקים בחיים. האבסורד הוא, שחקיקה שהתקבלה טרם המשבר, מקשה עליהם לעשות זאת. לפני כשנה נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הכולל הוראה אשר מטילה לראשונה על דירקטורים ומנכ"ל אחריות אישית כלפי חברה שנקלעה לחדלות פירעון. מטרת החוק הייתה ליצור תמריצים לנושאי המשרה לקדם הליכי הבראה ולהקל על הנושים בקבלת פיצוי לאחר כניסת החברה לחדלות פירעון. אלא שהסעיף המדובר יוצר קשיים מעשיים ניכרים ולמעשה חוטא למטרה, שכן הוא מטיל אחריות רחבה מדי, אפילו דרקונית, על הדירקטורים, לא כל שכן על מנכ"ל החברה, למרות שזה בכלל נעדר סמכות לקבל החלטות בנושא זה. הוראה זו למעשה מעמידה דירקטורים בניגוד עניינים חריף, משום שהיא מחדדת אצל הדירקטור את הדילמה בין דאגה לטובתו האישית לבין טובת החברה. יוצא, שדירקטורים יחששו לנקוט בפעולות עסקיות יצירתיות שעשויות לשפר את ביצועי החברה, בשל חשש מתביעה. עם היקלעותה של החברה ל'אזור האפור' כל דירקטור מצוי ישאל עצמו, למה לי להסתכן בתביעה אישית כדי לנסות ולשפר את ביצועי החברה?! עדיף לי לנקוט באחת מהפעולות שמונה החוק, שיקנו לי הגנה. פעולות אלו כוללות למעשה פתיחה בהליכים של חדלות פירעון.

בימים האחרונים, נראה כי החורף סוף סוף מגיעה אלינו אחרי תקופת הקיץ הארוכה. עם השמחה לבואו של הגשם לשדות, למטעים וליערות, בכביש, זה כבר סיפור אחר לגמרי. תנאי מזג האוויר בחורף מגבירים את הסיכוי למעורבות בתאונות דרכים, מעלים את כמות הרכבים הזקוקים לחילוץ ומגדילים את החשיפה לנזקי רכוש בשל הצפות, חפצים כבדים או מכות ברק. המומחים של ליברה ריכזו עבורנו מספר כללי ברזל על מנת שנוכל להיערך בהתאם לעונת החורף ואפילו לחסוך בביטוח כמה שקלים.

בסרטון: 100 שנות טיפוח גברי מותג Kiehl's קיים כבר 170 שנה והוקם, איך לא, על ידי גבר. "בשנים האחרונות אנחנו רואים את המגמה", מסביר בן אילן, מנהל שיווק וריטייל של המוצר, "הגבר המודרני הופך מטופח יותר ומתחיל לאט לאט להשתמש ביותר ויותר מוצרים בשגרת הטיפוח שלו. זה התחיל כאשר לגברים נהיה יותר 'אכפת' מהמראה שלהם, המשיך בתספורות ייחודיות, שימוש במוצרי שיער שונים וכמובן התחזק עם טרנד הזקנים שמזמן כבר קיבל מעמד של קבע בחברה. גם עור הפנים לא נשאר מקופח והגברים החלו לאט לאט 'לספח' מהמוצרים שנמצאים על המדף של החברה, האישה ואפילו של אמא". חברות האסתטיקה שמו לב להתנהגות הצרכנית המשתנה והחלו לייצר יותר מוצרים ביותר קטגוריות המותאמים לגברים. אפילו בקיל'ס עצמם חשו במהפך. "אנחנו מייצרים מוצרים לגבר כבר כמעט 170 שנה, ניתן לראות את השינוי", אומר בן אילן, "קצף הגילוח הפך לקרם, האפטר שייב הפך לתחליב קליל ונפטר מהאלכוהול שהתחלף באלוורה ונענע. זה לא הכול. בשנים האחרונות השקנו סדרות מוצרים חדשניות שמותאמות לעור הגברי ולאופן השימוש המועדף לגברים. אנחנו מציעים כיום סדרות ייעודיות לסוגי העור השונים לגבר תוך מתן דגש על ההעדפות וצרכי העור הגברי. המבנה, הפיזיולוגיה והתמיכה של העור הגברי שונים מזה של האישה - עור הגבר עבה יותר, הוא שומר על האלסטיות למשך זמן ארוך יותר ותהליכי ההזדקנות מופיעים מאוחר יותר אך קורים בצורה מהירה יותר, לא נשכח את הגילוח שיכול לגרום לגירויים, דלקות ואדמומיות באופן קבוע". דיקלה חרפק מהרבאן, יועצת מדעית לד"ר עור, מחזקת את דברי אילן: "יש עליה במודעות למראה הפנים לשימור ומניעה של פגמים כתמים ופצעונים. שיער בעל מראה בריא ללא קשקשים, זקן נעים ומטופח, הגנה מפני השמש ועוד. ניתן לראות התפתחות של מוצרים רבים ומגוונים בארץ ובעולם הפונים לגברים, שלל פרסומות וקמפיינים. בשנים האחרונות מפורסמים רבים מעולמות הבידור והספורט מתפארים במראה המטופח, מסירים שיער, פונים לטיפולים קוסמטיים ועוד. שגרה זו אומצה בימינו על ידי גברים רבים".

קחו לעצמכם רגע, ודמיינו הרחק לתוך 2021. נמצא חיסון לקורונה והחיים החלו לחזור למסלולם. חנויות וקניונים חזרו לפעילות מלאה, אנשים חזרו לטוס והכלכלה מתחילה להתרומם מחדש. האם זה אומר שההתנהגות הצרכנית תחזור לעצמה? בזמן שהחנויות הפיזיות היו סגורות, קרו כמה דברים שמערערים את מעמדה של הסביבה הקמעונאית המסורתית. הריחוק החברתי והצורך ההישרדותי של העסקים, זירזו תהליכים טכנולוגיים ושינו משמעותית את ההתנהגות הצרכנית. חלק מהצרכנים כבר סיגלו הרגלי קניה חדשים דרך האונליין ולא בטוח שימהרו לחזור למרחב הציבורי. מחקרים מכל העולם מראים שלפחות שליש מהצרכנים צפויים להמשיך לקנות יותר באונליין בעקבות ההתנסות החיובית שלהם בתקופות הסגר. חלק מהצרכנים התנסו במותגים חדשים, חלקם מקומיים ונגישים יותר, חלקם זולים יותר וחלקם נותנים ערך גבוה יותר ממה שחשבו. נפתחו ערוצי הפצה ישירים לצרכן, שמדלגים על רשתות השיווק המסורתיות, והנוחות של קניה מהכורסה נכנסה לכל בית. ולכן, העידן הצרכני אחרי הקורונה ייראה אחרת.