בסרטון: אתי אלון משתחררת ממאסר לאחר 17 שנה. "בחודש מרץ הוצאתי את מנהל הכספים לחל"ת. אחרי חודש כל החרא צף. ממש כך. בהיעדרו, לא היתה לי ברירה, אלא לצלול לתוך החשבונות ולחפש דרכים כיצד להקטין את ההוצאות, ואז קלטתי שהוא פתח כרטיס ספק פיקטיבי והעביר לחשבון שלו במשך חמש שנים סכום מצטבר של למעלה מחצי מיליון שקלים. קיבלתי חום, מה זה חום? כמעט דום לב. הנטייה הראשונה שלי היתה לרוץ למשטרה אבל אז נשמתי והבנתי כי שום דבר טוב לא יצמח מזה, חוץ מפאדיחות בתקשורת. המזל שלי הוא כפול - אחד, שבזכות הקורונה תפסתי אותו והשני שהוא לא בזבז את כל הכסף והצלחתי להחזיר כמעט 300 מאות אלף שקלים. אני אומר לך, זה בחור שגידלתי אותו, שהכרתי לו את אשתו, שהייתי קונה מתנות לילדים שלו בימי הולדת. ואם הוא גנב ממני. כל מעסיק בישראל צריך לחשוד בכל עובד. אל תאמינו לאף אחד, תבדקו בעצמכם הכל. כן גם אם הוא עובד אצלכם 20 שנה". המילים שאומר לנו דוד, בעל עסק גדול במרכז הארץ לשיווק מוצרי בניין, באופן די קולע את התחושה שקיימת בקרב בעלי עסקים שהתעוררו בוקר אחד וגילו כי איש אמונם, העובד שאצלו הפקידו את 'המפתחות לכספת' גנב מהם. בחודשים האחרונים, מאז פרצה מגיפת הקורונה, יותר ויותר מקרי מעילה נחשפים וצפים מעל פני השטח, כפי שקרה השבוע במועצת גני תקווה. הסיבה לכך אינה מקרית, אלא תוצאה של הוצאה מאסיבית של העובדים לחל"ת. כן, אנו מתקשים להעלות על דעתנו השלכה חיובית של משבר הקורונה, אולם בסופו של יום, ייתכן מאוד כי לולא החופשה הכפויה, אותם עובדים היו ממשיכים לגנוב כספים באופן חופשי במשך זמן רב.

מבחינת המצב ברשתות השיווק עולה כי ההבדלים בין מוצרים ממותגים למוצרים מקבילים של המותג הפרטי של הרשת אינם גדולים במיוחד. למה המותג הפרטי נמכר במחיר גבוה מדי? אתם אלה שנותנים לרשתות את הכוח לקבוע מחיר כזה

לדיג הספורטיבי והחובבני בישראל יש השלכות שליליות רבות על מצב הדגים בים התיכון. מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?