מאחורי העסקים שנפגעו במרכז עומד הסיפור העצוב של המסעדות בדרום הרחוק. ארבעה בעלי עסק מדברים על הקושי ואיבוד האמון במערכת השלטונית וחלקם יודעים שייוותרו ללא פנסיה: "במרכז יש מסה קריטית של אנשים, כאן נישאר בלי חמצן"

מצאנו את המסלול הנכון בשבילכם: הכירו את התואר במשפטים, בו תלמדו בשיטת לימוד ייחודית, הנפוצה במוסדות מובילים בעולם, ותקבלו ליווי אישי מהמרצים, מההתחלה ועד שתהיו מוכנים לנצח בבית המשפט. כל אחד מכם יכול להצליח

התפרצות נגיף הקורונה שינתה את המציאות שהכרנו. לצד אזרחים רבים שנותרו ללא ביטחון תעסוקתי ונכנסו לחרדות לגבי עתידם הכלכלי, מצאה עצמה משטרת ישראל עוסקת יותר ויותר באכיפת תקנות החירום הנוגעות להתנהגות אישית במרחב הציבורי. כעת, עם התפרצות גל הקורונה השני, נדרשת משטרת ישראל לביצוע משימות פיקוח ואכיפה בהיקפים שלא נראו בעבר ובאופן ששוחק את כוח האדם העומד לרשותה. דומה כי ידיה של משטרת ישראל מלאות, גם ללא אכיפת תקנות הקורונה, בטיפול באירועים ביטחוניים או בלוחמה בפשיעה חמורה. בין השנים 2011-2019, על פי נתוני חופש המידע שהתפרסמו לאחרונה, התקבלו 176 אלף תלונות במשטרה על פריצות לבתים. 90 אחוז מהתיקים לא פוענחו או נסגרו. ב-2020, יחד עם משבר הקורונה שהתווסף לרשימת המשימות, הסטטיסטיקה אינה מראה שיפור עבור האזרחים. שני דברים לא השתנו בימים אלו: האחריות של המדינה לביטחון אזרחיה ואורח חייהם של הפושעים. "קהילת" הפורצים והגנבים לא חזרה למוטב וגם בימי הקורונה המשיכה לבצע את זממה ולהטריד ארגונים, בתים פרטיים ומוסדות ציבור.

וגם: חברת המיצים מתרחבת, צונחים למען הילדים, מלונות דן מארחים קולינריה ותרומה למערך האמבולנסים של זק"א

בסרטון: כך הפכה קייב לעיר עם זיהום האוויר הגבוה בעולם. הגיע הזמן לשים את נושא איכות האוויר שאנחנו נושמים בתוך הבית (Indoor Air Quality) במקום בולט מאוד 'על השולחן'. כמומחה עתיר ניסיון בעולמות הבריאות הסביבתית, ברורה לי מאוד חשיבותו של האוויר הנקי והמודעות לזיהום האוויר. אבל היום, אם נחדד, הנושא הכואב באמת הוא זיהום האוויר בתוך הבתים ולא בהכרח זיהום האוויר בחוץ. מה שהופך אותו לאויב מסוכן, היא העובדה שמדובר באויב שקוף, בלתי נראה, שהצליח (ועדיין מצליח) לחמוק במשך שנים מתחת לרדאר ולחשוף כל אחד מאיתנו, גדול כקטן לסכנות בריאותיות רבות. ראשית, אתחיל עם קצת רקע: תשומת הלב הסביבתית, הרפואית והתקשורתית הופנתה עד לאחרונה בעיקר לזיהום האוויר החיצוני, זה שמחוץ לבנייני המגורים (ובעצם, לכל מבנה בו אנו שוהים), בין השאר בשל מפגעים תעשייתיים, כבישים עמוסים ומפויחים, פסולת בלתי מתכלה, זיהום מקורות המים והים ועוד. היום המומחים מבינים שיש דאגה נוספת ולא פחות חשובה שיש לעקוב אחריה - "האויב שמבית" - האוויר המזוהם בתוך הבתים של כולנו. אין לי ספק שהגיעה השעה לחולל שינוי מהותי, אפילו משמעותי, כדי לשנות סוף סוף כיוון ולעורר רמה גבוהה יותר של עניין בנעשה באיכות האוויר שבתוך הבתים, ולא רק בזיהום האוויר החיצוני. שעת הכושר כיום עצומה: מגפת הקורונה, שהובילה (ומובילה) גם למעבר מסיבי של רבים לעבודה מהבית ולהגדלה משמעותית של שעות השהייה של כולנו בבתים, היא הזדמנות אמיתית להבין מה קורה עם איכות האוויר בתוך הבית.

במציאות הקיימת, כמעט ואין תחום במשק שלא נפגע ממשבר הקורונה, על שלל השלכותיו. המשבר יצר מצוקה כלכלית אצל היצרנים והעסקים המקומיים, אשר רבים מהם תלויים בתמיכה כלכלית המבוססת על הצרכנים הישראלים. החודשים האחרונים עוררו מחדש את הקריאה לקנות 'תוצרת הארץ', והציבור הישראלי יודע להתגבש ולהתלכד בימי משבר סביב אותם עסקים הזקוקים לעזרה. על מנת להתגבר על הקשיים שיצרה הקורונה, נמצאו פתרונות יצירתיים בכדי לשמר את העסקים המייצרים תוצרת ישראלית מקומית. מיזמים חברתיים שונים הוקמו כדי לתמוך בשוק ובכדי לחבר את הלקוח לצרכן באופן ישיר במטרה למנוע את הפגיעה הקשה - ביניהם קבוצות פייסבוק כמו "מצב קורונה - עוזרים לעסקים כחול לבן" ואתרים המוכרים סחורות של קבוצת חקלאים, גיוס כספים בעזרת מימון ההמונים ב - headstart. לא מעט בעלי עסקים הבינו את המציאות החדשה, התחברו לשירותים מקוונים, והחלו להציע מרכולתם באופן דיגיטלי.

והנה הצליחו ארגוני העצמאים השונים לא להסכים ולהתווכח סביב אחד הנושאים הפחות חשובים, בעיני לפחות במחזור חייו של עסק - דמי אבטלה לעצמאים. הצדדים הם נשיא לשכת העצמאים להב, רועי כהן, שמנסה לקדם חקיקת דמי אבטלה לעצמאים וזוכה לתמיכת כחול לבן ושרי מפלגת העבודה - שר העבודה והרווחה איציק שמולי ושר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, ומולו אביר קארה, ממייסדי קבוצת "אני שולמן", היוצא נגד המהלך. קארה גם נהנה מתמיכת הדרג המקצועי במשרד האוצר המתנגד להצעות הקיימות בנושא. על פי התכנית שמנסים לקדם בלהב, דמי הביטוח של העצמאי יגדלו ב-0.25% מהכנסותיו כדי לממן אותה באופן חלקי. כמו כן, התכנית קובעת כי משרד האוצר ישפה את הביטוח הלאומי בגין העלות הנוספת, המוערכת ב-500 מיליון שקל בשנה, ודמי האבטלה יחושבו לפי ההכנסה החייבת במס החודשית של העצמאי בשנה שבה סגר את העסק או בשנה שקדמה לכך. זאת אומרת שהעצמאי, שרק עכשיו ראה שכל עשרות אלפי השקלים ששילם לביטוח לאומי לא נותנים לו כלום, עוד צריך לשלם יותר ולקבל כסף רק במידה שיסגור את העסק. אגב, בזמנו פרסמה הפרשנית הכלכלית מירב ארלוזורוב בדה מרקר מאמר, בו אמרה כי הרעיון שניתן לקבל דמי אבטלה לעצמאים בעבור הפרשה מזערית של 0.25% מההכנסה היא מופרכת. החישוב של להב עצמה מלמד שזה לא אפשרי. ככל הנראה, כדי לקבל דמי אבטלה העצמאים יהיו חייבים להפריש בין 1.1% ל-1.8% מהכנסתם — ממוצע של כ-1.5% יותר הפרשות — נוסף על ההפרשה הקיימת שלהם לביטוח הלאומי. איזה עצמאי יסכים לשלם עוד עבור האופציה לקבל דמי אבטלה? כמה אנשים אתם מכירים שאחרי שהקימו עסק, מסעדה או חברה יבקשו לסגור הכול בשביל לקבל דמי אבטלה? אני לא מכיר כאלה. אדם שמשקיע את כל כולו בעסק שלו יבקש לנסות ולהחיות אותו ככל שניתן. לכן, הצעתי היא לא לדבר על דמי אבטלה שמכריחים את בעל העסק לסגור אותו, אלא לדבר על איך מקלים את החיים על בעל העסק על מנת שירוויח יותר ויוכל לכלכל את עצמו לזמן רב.

וונדרוומן הגיעה להפגנה בבלפור. היא טיפסה על המכת"זית כאילו יש בכוחה למנוע מלהתקרב לקהל ולפזרו בעוצמה."כל הכבוד", קראו המפגינים לעברה תוך כדי מעצרה על ידי המשטרה. גם באטמן "האביר האפל" צעד בגלימתו השחורה והמבריקה לתוך מחאת ג'ורג פלויד הענקית בארה"ב לפני כחודשיים והפך במהרה לסרטון ויראלי. ולא, כל זה לא קרה במקרה. בעולם שבו וירוס קטלני מאיים להשמיד את כל מה שמוכר, כשהמשבר הכלכלי הולך וגדל יחד עם העובדה שהמנהיגים שאמורים לנהל אותו לא מצליחים לבנות אמון או תוכנית סדורה, מנותקים ואף מסרבים עד לאחרונה לעטות מסכה (טראמפ) - כל אלו גורמים לאזרחים לחרדה ולתחושת חוסר היציבות לעלות מדרגה. תחושות אלה מעמיקות אצל הציבור את ההרגשה שאין לו מה להפסיד, הוא כבר נמצא במקום רע וכל אירוע שאולי בעבר היה עובר מתחת לרדאר הופך למחאה ולהפגנה גדולה. כשאנשים נמצאים עם הגב לקיר הם נלחמים. עם שמרגיש שנגמר לו האוויר יוצא לפעולה והוא מחפש גיבור, רצוי גיבור על, כזה שיבוא ויציל את המצב, יעצור את מה שמרגיש ונראה כמו סרט רע.