שבע שנים רצופות, ילדים ובני נוער הסובלים מניוון שרירים דושן-בקר מגיעים לחוף בת-ים לקייטנת גלישה מיוחדת שמפעילה עמותת "הגל שלי". המחלה גזרה עליהם גורל של כיסאות גלגלים ותוחלת חיים מקוצרת, אבל בים הם חופשיים. "זה מנרמל עבור הילדים את המגבלה שלהם. במים הכיסא לא רלוונטי", אומר נעם פלר, מנהל התחום הטיפולי בעמותה ולוחם ביחידה מובחרת, שמנצל את ההפוגה מהמילואים לטובת גלישה עם הילדים

משפחות של אנשים וילדים עם צרכים מיוחדים ברמת-השרון חיכו בקוצר רוח לפתיחת מרכז חדש ליקיריהם, וגילו בדקה ה-90 שהעירייה הקצתה את המבנה לשימוש אחר. ענת ברן, תושבת העיר ואמא לילד על הרצף האוטיסטי: "החיים שלנו גם ככה מסובכים". תגובת העירייה: "אנחנו פותחים כבר השנה למעלה מעשר מסגרות חדשות. אף ילד או מבוגר לא ייפגע ולא יישאר מאחור בשל השינוי"

רועי ויקרת מועטי, יחד עם שלושת ילדיהם, עזבו את לוד והקימו את ביתם במושב זרעית צמוד הגדר. תשע משפחות נוספות הצטרפו אליהם יחד עם התושבים הוותיקים שחזרו, ובזכות הרוח הצעירה גן הילדים שנסגר לפני 21 שנה נפתח מחדש. רועי מועטי: "לא באנו 'להציל' אף אחד, אלא מתוך שליחות והכרה באחריות שיש גם לנו על חבל הארץ הזה"