הנחיות חדשות של איגודי הקרדיולוגיה המובילים מציעות שינוי תפיסה ומדגישות אבחון מוקדם, הערכת סיכון אישית ויעדי כולסטרול מחמירים יותר למניעת מחלות לב. לא רק הכולסטרול הרע חשוב יותר: ההמלצות כוללות בדיקות נוספות, היסטוריה משפחתית ומצבים רפואיים שונים

אביה בת ה-23 נולדה עם תסמונת נדירה בשם "עגינת חוט השדרה", מצב נוירולוגי שגרם לחולשה ברגליים ולפגיעה בשליטה על הסוגרים. בילדותה נותחה והתעקשה לשרת בצה"ל. בשנים האחרונות המצב החמיר - ולכן הוחלט באיכילוב על הליך שטרם נוסה בישראל: קיצור עמוד השדרה כדי להפחית את המתח על חוט השדרה

בהתחלה חשדו שמקור הכאב בריצות שאותן אהבה כל כך ליבי ריבלין ז"ל. בהמשך, כשהתברר שמדובר בסרטן העצמות (אוסטאוסרקומה), ליבי עברה ניתוח וטיפולים. לפני שנתיים המחלה חזרה ושלחה גרורות. היא טסה ליוסטון לטיפולים ניסיוניים, ונפטרה בעקבות מפרצת. אימה לימור סיפרה לאולפן ynet: "ישנו יחד, והיא פשוט דיממה ברגע אחד"

במשך עשרות שנים האמינו שתחושת ה"היי" במהלך הריצה קשורה לאנדורפינים שמופרשים במוח, אבל עכשיו חוקרים מציגים תמונה מורכבת ומעניינת יותר. אז למה חלק מהאנשים שרצים מרגישים פתאום קלילים, רגועים ומאושרים יותר בריצה ואחרים רק מחכים שהסבל הזה ייגמר?

לא צריך אימון, ציוד מיוחד או שינוי דרמטי באורח החיים. מומחים מסבירים כיצד הרגל של עשר דקות בלבד יכול להשפיע על הגוף והמוח לאורך היום

רבים בוחרים לאכול שיבולת שועל לארוחת הבוקר או בערב, אבל האם מומלץ לאכול אותה מדי יום? וגם - איזה סוג הכי בריא לכם?

למה נשים רבות עולות במשקל דווקא בגיל המעבר, גם כשהן מקפידות על אורח חיים בריא? מחקרים עדכניים חושפים את השפעת הירידה באסטרוגן על מנגנוני השובע במוח, ומצביעים על דפוסי תזונה ופעילות גופנית שעשויים לסייע. ד"ר עירית הוכברג, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בהלל יפה, עושה סדר במיתוסים ובמחקרים החדשים

מחקר חדש מצא כי לחץ, הזנחה וחוויות קשות בשנות החיים הראשונות עלולים לשנות את התקשורת בין המוח למעי ולהעלות את הסיכון לכאבי בטן, עצירות, שלשולים ומעי רגיז גם שנים רבות לאחר מכן