ביום רביעי בבוקר בשבוע שעבר נסעתי, בגשם השוטף, לבית המשפט המחוזי ברחוב סלאח א־דין בירושלים, כדי להעיד במשפט נתניהו. זה היה בוקר נוראי, עם דיווח מתפתח על 10 הרוגים בקרב בשג'אעיה. העדות הייתה הדבר האחרון שעניין אותי באותו יום. כזכור, עבדתי בלשכת ראש הממשלה בין 2016 ל־2017, ובשנה שאחר כך התבקשתי למסור עדות בתיק 4000. […]

עשרה קבין חוצפה ירדו לעולם, תשעה נטל יוסי ביילין. בכיר רוקחי אסון אוסלו ממשיך לשמש בתפקיד מוכיח בשער. ביום שישי שעבר כתב בעיתון ש"על הטעות הנוראה שעשה נתניהו בחיזוק חמאס לא תהיה לו מחילה". בעבר הלא רחוק אמר על גולדה ש"לא אסלח לה לעולם". אז איך אפשר לסלוח עכשיו לביילין עצמו לנוכח מה שקורה ומתברר […]

מוצאי שבת, רגע הפרידה מהנשמה היתרה, מהשקט נטול החדשות של שבת. באוזניי עדיין ניגוני הסעודה השלישית, כשאני מדליקה את הסלולרי ונשאבת לחדשות שהיינו מנותקים מהן לעשרים וחמש שעות: חללי צה״ל, חטופים שנהרגו מאש כוחותינו. כמו באבחת סכין אני נקרעת ממתיקות השבת; בהיפוך של דברי הפיוט ״חֶמְדַּת הַלְּבָבוֹת לְאֻמָּה שְׁבוּרָה, לִנְפָשׁות נִכְאָבוֹת נְשָׁמָה יְתֵרָה״, את הנשמה […]

כמה ימים אחרי הטבח בעוטף, הותקפה משפחה בשטחה החקלאי ברחלים שבשומרון. הבן, חייל בחופשה, ירה לכיוון הפורעים, ואחד מהם מת. בהלווייתו צעקו המשתתפים: "כולנו ילדיו של מוחמד דף". הפרקליטות הצבאית התנפלה על החייל ועצרה אותו כאחרון הרוצחים, כאשר ברור היה שהראיה היחידה, הקליע – אם בכלל היה כזה – נקבר עם הגופה; ושגם אם המוות […]

כמו מוחמד דף בהערכות מודיעין, כך הוויכוח השבטי בישראל הולך ומתרומם על רגליו. כולנו מרגישים את זה. אחרי חודשיים וחצי של מאמצי אחדות סביב המלחמה, אפשר לחוש את האיבה ששבה אל כותרות העיתונים, את חוסר הענייניות ששוטף את האולפנים, ואת הרוח הרעה שנושבת בטוויטר, כתמיד. צפיתי השבוע פעמיים בשלב השאלות במסיבת העיתונאים של נתניהו, גלנט […]

ביום ה־67 למלחמה עשינו טעות ירי. כשאני כותב את המילים הללו אני עדיין קצת רועד. 66 ימים ירינו בלי שגיאה אחת. מקפידים על כל התרגולות למרות העייפות והלחץ והקור. אבל בבוקר היום ה־67 נכשלנו. אני לא יודע כמה תאפשר לי הצנזורה לפרט, אבל יש בדיקה מסוימת שצריך לעשות לפני הירי, ואנחנו לא עשינו אותה. ולכן […]

שבוע מלאו שלוש שנים לטור הזה. מי היה מאמין, שלוש שנים של סיפורים, שלוש שנים שבהן ישבתי מדי שבוע וכתבתי על תקופת הישיבה שלי. שלוש שנים שאנשים קראו את הסיפורים האלה והתרפקו בנוסטלגיה על תקופת הישיבה שלהם. שלוש שנים שכתבתי עבור אחרים הצצה דוקומנטרית אל עולם קרוב מאוד, ממש כאן, מעבר לכביש, אך בלתי מוכר […]